אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מפגש ממוני שוויון

1. אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלותמפגש ממוני שוויון גבי אדמון-ריק נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 14.10.2013

2. תוכן ההרצאה • רקע היסטורי - מדוע נמצא צורך באמנה? • עקרונות מרכזיים באמנה. • השוואה בין האמנה לבין המצב בישראל. • אתגרים ליישום האמנה בישראל. • תפקיד הנציבות ותפקיד משרדי הממשלה http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7984BA4F-DFD1-40DA-85E1-B0DC0F9EDA2A/31830/HaamanaHebEng1.pdf

3. רקע - אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלותהפליה • - בעולם חיים כ – 650 מיליון אנשים עם מוגבלות. • - סובלים מעוני והפליה. • - עמדות שליליות, התעלמות, פחד ורתיעה. • הפליה בתעסוקה • הפליה בקבלת שירותים. • אין שוויון הזדמנויות להשתתפות אזרחית/ פוליטית. • הפליה בחינוך.

4. רקע - אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלותהפרדה או חיים בשולי החברה - מגורים במוסדות - חינוך נפרד או ללא גישה לבית הספר. - תעסוקה נפרדת.

5. רקע - אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלותחקיקת שוויון זכויות • ADA האמריקאי – 1990 • חוקים דומים בבריטניה, שבדיה, קנדה, ספרד, אוסטרליה • חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 1998 ישראל.

6. רקע - אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלותמהי מוגבלות?

7. אנשים עם מוגבלויות כוללים אנשים עם לקויות גופניות, נפשיות, שכליות או חושיות, ארוכות טווח, אשר כתוצאה מיחסי גומלין עם מחסומים שונים, עלולה להימנע השתתפותם המלאה והמועילה בחברה, בשוויון עם אחרים.

8. אימוץ האמנה ע"י האו"ם • 1980-2000 – הכרה בכך שיש צורך לעגן זכויות אנשים עם מוגבלות בסטנדרט בינלאומי. • 2001 – מקסיקו מציעה להקים ועדת אד הוק לבחון הצעות לאמנה בינלאומית בנושא אנשים עם מוגבלות. • 2002-2006 – דיונים ומו"מ על נוסח האמנה. • דצמבר 2006 – אימוץ האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות • החל מ 2007- חתימה ואשרור של מדינות.

9. עקרונות יסוד באמנה: הכלה Inclusionהשתתפות - מטרת האמנה הנוכחית היא לקדם את הנאה המלאה והשווה של כל האנשים עם מוגבלויות מזכויות האדם וחירויות היסוד, להגן עליה ולהבטיחה, ולקדם הכרה בכבודם הטבוע. - השתתפות מלאה בחברה והכלה בה. .

10. עקרונות יסוד באמנה: שום דבר עלינו בלעדינו • אנשים עם מוגבלות מוכרים כקבוצת המיעוט הגדולה ביותר. • אנשים עם מוגבלות וארגוניהם היו חלק מתהליך המו"מ לכתיבת האמנה. • האמנה מכירה בארגונים של אנשים עם מוגבלות. • לארגונים תפקיד גם ביישום האמנה כשותפים למדינה, למשל בכתיבת דו"ח, תכנון ויישום. • לארגונים תפקיד גם במעקב אחר יישומה (דו"ח צללים).

11. עקרונות יסוד באמנה: קבלת החלטות עצמאית • אוטונומיה ועצמאות הפרט. • החירות לקבל החלטות בעצמם. • חופש דעה וחופש ביטוי. • כבוד לרצונו ולהעדפותיו של האדם בכל תחומי החיים – מגורים, חינוך, משפחה וכו'. • מעורבות בכל ההחלטות על חייך.

12. עקרונות יסוד באמנה: חיים עצמאיים ושילוב בקהילה • זכות שווה לחיות בקהילה עם אותן אפשרויות בחירה ככל האחרים. • שילוב מלא בקהילה והשתתפות בה. • תהא לאנשים עם מוגבלויות הזדמנות לבחור את מקום מגוריהם והיכן ועם מי יגורו, בשוויון עם אחרים, וכי לא יחויבו להתגורר בהסדר מגורים מסוים. • גישה למגוון שירותי תמיכה קהילתיים תוך ביתיים לרבות סיוע אישי כדי לתמוך בחיים בקהילה וכדי למנוע בידוד או הפרדה מהקהילה.

13. אמנת האו"ם בישראל הנציבות וארגון "בזכות" – מעורבים בניסוח האמנה 13.12.2006 - אימוץ האמנה בעצרת הכללית של האומות המיוחדות. 2007 – חתימה על האמנה - ממשלת ישראל. 10.9.2012 – אשרור האמנה על ידי ממשלת ישראל החלטה מס' 5100. המדינה ה – 124 שמצטרפת לאמנה. מעמדה של האמנה בישראל (עקרון מנחה)

14. תפקיד הנציבות בתהליך לאשרור האמנה • פנייה לכל משרדי הממשלה • בקשת עמדתם ביחס לאשרור • חלק מהמשרדים בקשו להסתייג וחלק בקשו להוסיף הערות הבהרה. (חינוך, נישואין, כשרות משפטית) • מפגשים עם המשרדים להסרת התנגדויות.

15. נושאים בהם ישראל מתקדמת ביחס לעולם • נגישות (חקיקה) • נגישות לצדק (חקיקה) • בריאות, שיקום • ניידות

16. בחינת פערים בין החוק הישראלי לאמנה נושאים בהם קיימים פערים ברמת מדיניות או יישום חקיקה בפועל: • חיים עצמאיים ושילוב בקהילה • הכרה שווה בפני החוק – כשרות משפטית ואפוטרופסות. • שילוב בחינוך – חינוך מכיל • תעסוקה

17. תפקידי הנציבות לאחר אשרור האמנה החלטת הממשלה 5100 המאשררת את האמנה קובעת כי: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תשמש  גורם מרכז ומנגנון תיאום לעניין סעיף 33(1) לאמנה, וכמסגרת לקידום האמנה, הגנה עליה ופיקוח על יישומה, לעניין סעיף 33(2) לאמנה.

18. מה עושים הלאה? • דו"ח לאו"ם - היחידה להסכמים בינלאומיים + הנציבות – איסוף מידע מכל המשרדים והגשת דו"ח ראשון. • ניטור ובחינת המצב בשטח – למשל בתחום החיים במוסדות. • הובלת שינוי במצב הקיים – דרישה לשינוי מדיניות, הכנת תכניות פעולה. • התייחסות לנושא המוגבלות בכל תכנית פיתוח (למשל התכנית לפיתוח הנגב והגליל) • התייעצות עם אנשים עם מוגבלות וארגוניהם. • שינוי עמדות , הגברת מודעות. • שיתוף פעולה בינלאומי.