שיתוף ב(מ)ידע בקבוצות קטנות: השפעת המשימה, הקבוצה והתקשורת

1. שיתוף ב(מ)ידע בקבוצות קטנות: השפעת המשימה, הקבוצה והתקשורת ד"ר גלעד רביד המחלקה להנדסת תעשייה וניהול אוניברסיטת בן גוריון בנגב

2. תודות • מנחה העבודה – פרופ' שיזף רפאלי • חברי הועדה המלווה והשופטים • רשות המחקר או"פ – מלגת הצטיינות לדוקטורט • עריכה לשונית – נורית אלרואי • בית הספר למוסמכים במנהל עסקים אוניברסיטת חיפה • מחברים שותפים למאמרים – שיזף רפאלי, קונטין (גד) ג'ונס, עדנה יפה, עדנה טל, דפנה רבן, אבי נוי, ראובן אביב, ציפי ארליך, אביבה גבע. • חברי קבוצת המחקר במרכז לחקר חברת המידע, אוניברסיטת חיפה

4. מה נעשה • מודל (סקירת) הגורמים המשפיעים על שיתוף בידע • ניסויים לאישוש המודל • האם שיתוף במידע משפר ביצועים? • כיצד משתפים • שיתוף ידע בקבוצות גדולות • שיתוף ידע ומבנים חברתיים • לא נדבר על: • משחקים

5. ? צמצום ידע הוספת הקשר מידע נתונים הגדרות • תוכן • מבנה קבוצה, צוות, קהילה

6. קהילה וירטואלית • Dictionary of Sociology (Milson, 1074) מונה 90 הגדרות שונות. • מערכת סגורה • גבולות ברורים • חברות יציבה (המשכיות) • בעלת קשר לקהילות אחרות • אינטראקציה חברתית ועניים משותף של חבריה • תוכן שחברי הקהילה יוצרים • Ba (Nonaka & Konno, 1998)

7. תיאוריות חברתיות בשיתוף ידע • Normative Influence Theory • בתקשורת מתווכת מחשב משתפים יותר ידע. שיתוף יעיל דורש קבוצה הגדולה משבעה חברים ( Davison, 1996). • בסיסי נתונים מתוך בחירה (Discretionary Data Bases) (Thorn & Connolly, 1990) • מבנה כזה של מידע אינו נותן תמריץ לשתף. • מידת שיתוף מידע • שיתוף בידע שונה משיתוף במוצר ( Constant, Kiesler, Sproull, 1994) • מוכנות לשתף קשורה לאמון, דאגה חברתית ואכפתיות

8. תיאוריות חברתיות בשיתוף ידע – (המשך) • מגבלות הקבוצה • GroupThink (Janis, 1982) • TIP (Time Interaction and Performance) • ביצוע שלוש סוגי פעולות במקביל: ייצור, תמיכה בקבוצה ותמיכה ביחיד. בכל רגע במהלך חי הקבוצה התמהיל שונה. • מודל לעיבוד המידע החברתי (Social Information Processing) • Cue Filtered Out Effects • הפחתת אי וודאות (Uncertainty Reduction Theory) (Berger & Calabrese, 1975) • שמונת האקסיומות של Berger

9. תיאוריות חברתיות בשיתוף ידע – (המשך) • תיאוריית התפתחות הערוץ (Channel Expansion Theory) (Carlson & Zmud, 1999) • עושר  הכרות • עושר המדיה (Media Richness Theory) • מדידה אובייקטיבית של מידת "עושר" הערוץ • לכל משימה יש את מידת העושר המתאימה לו

10. תיאוריות חברתיות בשיתוף ידע – (המשך) • סינכרוניות המדיה (Theory of Media Synchronicity) (Dennis & Valacich, 1999) • גורמים הקובעים את הסינכרוניות: • מידיות המשוב • מבחר הסמלים • הקבלה • אפשרות של חזרה • עיבוד מחדש • ככל שכל ה חמישה גבוהים יותר כך הערוץ סינכרוני יותר • ערוץ בעל סינכרוניות נמוכה מתאים להעברת מידע ואילו ערוץ בעל סינכרוניות גבוהה מתאים להסקת מסקנות

13. החוליה • במקור זה נראה כך • גרסת המרכז לחקר חברת המידע, אוניברסיטת חיפה

14. מבנה המערכת מוצרים מפעל מפיץ סיטונאי קמעונאי הזמנות

15. מסקנות • שיתוף בידע משפר את ביצועי הקבוצה • יש מקום לשקול Disintermediation

17. מסקנות • השחקנים במשחק החוליה השתמשו הרבה באפשרויות התקשורת שניתנו להם • לעתים השימוש של השחקנים הוא מובן מאליו ולעתים לא. • רוב הקבוצות למדו מהניסיון בגרסה המצומצמת שקמעונאי קרוב לשטח וללקוחות ולכן הוא המקור המהימן ביותר בקשר למצב השוק. • שהקמעונאי יישם את המסקנות ואת הודעותיו הוא שולח לגורמים שמעליו • את הדיון האסטרטגי החליטו הקבוצות לנהל בלי לשתף את גורמי הביניים אלא ישירות בין המפעל לקמעונאי • לדיון כזה עלולות להיות השפעות שליליות על אחדות הקבוצה. • חברי הקבוצה נוטים לשלוח הודעות במעלה השרשרת • ייתכן ששינוי פרדיגמה לכל הכיוונים הוא גדול מדי ליישום בבת אחת.

18. מסקנות - המשך • לא ברור מדוע הודעות שעניינן תיאום בין השחקנים מקושרות להודעות שנשלחו לסיטונאי ולא לשום גורם אחר, ומדוע הסיטונאי שלח הודעות על ביקוש. • הקשר בין הודעות בקשה למידע להודעות חברתיות מעניין ומצביע על ערכו של המידע. אף כי המטרה של כל הגורמים אחידה, יש צורך בריכוך חברתי לפני בקשת המידע. • את עיקר התיאום קיבלו עליהם המפיץ והסיטונאי

19. Asynchronous discussion groups as Small World and Scale Free Networks by Gilad Ravid and Sheizaf Rafaeli September Issue first pick http://www.firstmonday.org/issues/issue9_9/ravid/index.html

21. ניתוח רשתות חברתיות

22. Small World Networks • Two characteristics • A small average path length • Mean shortest node-to-node path • A large clustering coefficient • How many of a node’s neighbors are connected to each other

23. Scale Free Networks • Scale-free networks are characterized by a power-law distribution of a node’s degree.

24. Some Published Networks (adapted from Newman 2003) social

26. Small World Networks Affects • CPL -> Information percolation / Speed of Diffusion • Cliquishness • Personal problems • Find jobs • Find information / answers • Group problems • Disasters recovery • Inventions • Group decision making • Hard to forecast network dynamics

28. Scale-Free Networks • …. are common • … important category in networks study • Have very connected members (Hubs) • Hubs have a key role • ….results of self organized network • … growth with preferential attachment mechanism

29. Scale Free Networks Affects • Continuous hierarchy of members • No characterized member • Resistance to failure • Sensitivity to attacks • We know how they form • Information diffusion • Rich get richer

30. Research Sample • Discussion groups of more than 400 courses • Courses taught 1999-2002 • 158,276 messages

31. Why discussion groups? • The main carriage for cooperative learning and working • Knowledge management • SageontheStagetoGuideontheSide • Shared memory (space) • Equal opportunity to read and write messages • Message are the links between participants and knowledge • One can read (lurk) other discussions

32. Research populations

37. ד"ר גלעד רבידהמחלקה להנדסת תעשייה וניהולאוניברסיטת בן גוריון תודה .... שאלות..... תשובות........