הרצאה 1: מבוא ומדידה ישירה

1. הרצאה 1: מבוא ומדידה ישירה קורס: חקר עבודה מרצה: לירון נחמדי

2. רקע: פ.וו. טיילור 1856-1915 • מהנדס מכונות אמריקאי-גרמני שהמציא את עקרון הניהול המדעי • מבחינת טיילור אנשים הם כמו מכונות ויש לנהל אותם בהתאם • עקרונות הניהול המדעי של טיילור: • החלפת שיטות עבודה המבוססות על כללי אצבע בכאלו המבוססות על מחקר מדעי • במקום לתת לעובד ללמוד את המטלה באופן עצמאי ופאסיבי נשתמש בעקרונות מדעיים לבחירה, אימון ופיתוח העובד • לכל עובד נגדיר את מטלתו והביצועים הנדרשים ובמקביל נפקח עליו ונתגמל אותו בהתאם לביצועיו • יש לחלק את העובדים למנהלים שמגדירים את העבודה ומפקחים עליה ופועלים המבצעים את העבודה לירון נחמדי

3. מדידת עבודה • יישום שיטות מדעיות לצורך קביעת הזמן המדויק הדרוש לביצוע עבודה מסוימת, על ידי עובד מיומן שעובד בקצב נורמאלי לפי סדר עבודה שנקבע מראש • מיומן: אחרי שסיים את תקופת הלמידה • קצב נורמאלי: ביצוע עבודה לא בעצלות ולא "בטירוף" • סדר עבודה: האופן בו מוגדר שיש לבצע את העבודה לירון נחמדי

4. לֵמה זה טוב? • בראש ובראשונה חקר עבודה מאפשר לנו להפחית זמנים בלתי אפקטיביים ולהגדיר משך זמן נחוץ וכמות עבודה נחוצה לצורך ביצוע עבודה מסוימת • מעבר לכך: • השוואת יעילות של שיטות חלופיות • איזון כמות העבודה בצוות • קביעת מספר מכונות לעובד • קביעת כוח אדם נדרש בכדי לעמוד ביעדי הארגון • בסיס לקביעת שכר עידוד • תכנון הייצור לירון נחמדי

5. כיצד נבצע? • ישנם חמש דרכים עיקריות לביצוע מדידת עבודה: • מדידה ישירה • דגימת עבודה (או חקר רב תצפיתי) • הערכות אנליטיות • זמני תקן קבועים מראש • זמני תקן סטנדרטים לירון נחמדי

6. זמני תקן סטנדרטים • לעבודות שונות ישנם אלמנטים משותפים • הליכה • אריזה • תיוק • זמני תקן סטנדרטים הינם מאגר מידע של משכי זמן של אלמנטים שונים • על ידי פירוק המטלה לאלמנטים המרכיבים אותה ניתן לחשב את משך זמן התקן שלה מבלי לבצע מחקר בפועל לירון נחמדי

7. זמני תקן קבועים מראש • זמנים שנמדדו מראש למגוון פעולות שונות. כך למשל ישנם טבלאות, רישומים ותוכנות מחשב (MOST) שמכילים משכי זמן לפעולות שונות של הגפיים תחת מצבים שונים. • על ידי פירוק העבודה לפעולות ממנה מורכבת, ניתן לחשב זמני תקן ללא חקר בפועל • יתרונות: אין צורך לבצע חקר מקדים בכדי לחשב זמני תקן • חסרונות: לא מבוסס על המטלה אותה רוצים לשפר. זמנים אלו מהווים אומדן בקירוב לאלמנטים המבוצעים בפועל אך כמובן שפחות מייצגים מזמנים שיושגו בחקר אמפירי הלכה למעשה לירון נחמדי

8. הערכות אנליטיות • הקצאת זמני תקן למטלות השונות על ידי מומחים בתחום המדובר • יתרונות: • מטלות נדירות: מתאים למטלות שהתרחשותן נדירה ועל כן קשה להשיג מספר תצפיות נחוץ לצורך מחקר אמפירי • מטלות לא שגרתיות: מטלות המורכבות מפעולות בעלות אופי חריג שלגביהם אין תיעוד של זמני תקן קבועים מראש • חסרון: צריך חוקר מנוסה מאוד בתחום על מנת להשיג נתונים טובים, ועדיין יהיה מדובר על נתונים סובייקטיבים לירון נחמדי

9. מדידה ישירה • נזהה את מחזור העבודה (הרכבת שולחן) • נחלק את מחזור העבודה לאלמנטים השונים המרכיבים אותו (הנחת פלטה על משטח עבודה, חיבור רגל לפלטה, צביעה, אריזה) • ברגע שאלמנט מופיע נתחיל במדידה שלו וברגע שהוא מסתיים נפסיק את מדידתו • נבצע חקר זה לאורך מספר מחזורים • בתום החקר- נחשב לכל אלמנט משך זמן ממוצע. סכום הממוצעים האלו מהווה את משך זמן הביצוע של העבודה לירון נחמדי

10. מדידה ישירה • יתרונות: • דיוק: נותן אומדן זמנים מדוייק ביחס לאלמנטים השונים • ישיר ויסודי: מדידה העבודה נעשית ממקור ראשון ובאופן ישיר תוך הבנת אופן ביצוע העבודה לעומק • חסרונות: • משאבים: חקר זה נמשך זמן רב ודורש משאבים רבים • אחד על אחד: בכל רגע נתון חוקר אחד יכול למדוד עובד אחד • מחזוריות: מתאים למטלות מחזוריות בלבד לירון נחמדי

11. דגימת עבודה (או חקר רב תצפיתי) • נגדיר אלמנטים של "עבודה": נחלק את העבודה לאלמנטים השונים המרכיבים אותה (לדוג' הרכבת שולחן- אלמנטים של עבודה- חיבור רגלים לפלטה, צביעה, אריזה. או "אי עבודה") • נגדיר פרק זמן לביצוע החקר ואינטרוול דגימה: למשל 4 שעות חקר ודגימה כל דקה • דגימה וסימון: לאחר כל אינטרוול (בדוג' דקה) נדגום את העובד. למעשה נבדוק איזה מהאלמנטים של העבודה (או אי עבודה) הוא מבצע כעת ונסמן אותו • חישוב תקן: בתום החקר (בדוג' 4 שעות) יהיו לנו פרופורציות של כל אחד מהאלמנטים בחקר. נכפיל כל פרופורציה במשך החקר ונדע את משך הזמן שהוקצה לה על ידי העובד לירון נחמדי

12. דגימת עבודה (או חקר רב תצפיתי) • יתרונות: • כמות: מאפשר מחקר של מספר גדול של עובדים בו זמנית • מחזוריות: מאפשר חקר של עבודות שהופעת האלמנטים השונים בהם אינה מחזורית • חסרון: מתאים למטלות שכיחות בלבד שמורכבות ממספר אלמנטים שאינו משתנה לירון נחמדי

13. ציוד למדידת עבודה • שעוני עצר • מצלמות: • מצלמות דוגמת memo motion: מצלמת הסרטה הפועלת במהירות נמוכה מאוד. משמשת ב"דגימת עבודה" • מכשירים עם סמנים על הגוף – chromo cycle graphs: מצלמה רגילה בעלת עדשה פתוחה בקביעות כאשר על ידו של העובד נורה המהבהבת כל הזמן. בצילום מתקבלים בעיקר צילומי המנורה. המכשיר נועד להראות את תנועת היד. כיום ישנו ציוד מתוחכם בעזרתו ניתן לראות את מבנה השלד ואף את העומסים בעת פעולות שונות. • לוחות וטפסים לחקר זמן עם הסימונים המקובלים. כיום גם נושא זה מאוד התקדם וישנם תוכנות ייעודיות המותקנות במחשבי כף יד, המציגות את התרשימים ומבצעות את החישובים השונים. לירון נחמדי

14. המרות ובעיית הסטריליות • המטרה שלנו בחקר עבודה היא לצפות את משך הזמן שתימשך עבודה/פעילות מסויימת • כאשר אנו מודדים מטלה מסויימת אנו מפיקים נתונים שלא בהכרח מייצגים את המציאות בצורה מדוייקת • סטריליות: אנו מודדים מטלה במסגרת זמן מסויימת. מסגרת זמן זאת מאוד "נקייה" ולעולם לא כוללת את כל הדברים שבסופו של דבר ישפיעו על משך התהליך לירון נחמדי

15. המרות ובעיית הסטריליות • מה הם הדברים שיתכן ומשפיעים על משך המטלה (מלבד הרכבה כמובן)? • קצב • תקלות בלתי נמנעות • מוטיבציה • מיומנות בביצוע המטלה • מנוחה • דברים אישיים (שירותים, עייפות) מאפייני סביבה (למשל טמפ') כל הדברים הללו לא משוקללים במדידה של עבודה בשטח שמוגבלת לפרק זמן לירון נחמדי

16. לפיכך - יש עלינו לתקנן את הזמן שמדדנו • מוטיביציה קשורה לסוגיות של שכרעידוד- נושא שילמד בהמשך הקורס • מיומנות קשורה לעקומת הלמידה של העובד (עד כמה מנוסה בביצוע המטלה). מידול תהליך הלמידה יעשה בשלב מאוחר יותר של הקורס, נכון לעכשיו נניח שהעובדים שלנו מיומנים • בשלב זה נלמד לתקנן את הזמן שנמדד לאורך נתונים של קצב, אישיות, תקלות בלתי נמנעות, מנוחה, ומאפייני הסביבה. לירון נחמדי

17. גורם הקצב קצב הביצוע של המטלה מוערך על ידי החוקר באחוזים. קצב 100 משמעו ביצוע בקצב נורמאלי • גורם הקצב ניתן לאומדן באופן סובייקטיבי ובאופן אובייקטיבי • סובייקטיבית: חוקר מנוסה, בעלת היכרות עם המטלה מסוגל להסתכל על העובד ולאמוד את קצב הביצוע. גם חוקר לא מנוסה מסוגל. משהו לאחרונה ניסה לקבל שירות במשרד ממשלתי? • אובייקטיבית: השוואה של זמנים (אם המטלה או הפעולה נמדדה כבר) לירון נחמדי

18. תוספות אי רציפות (תא"ר) • מתייחס לשלושה פרמטרים: מנוחה, תב"נ ואישיות • מנוחה: לכמה מנוחה העובד זקוק כפועל יוצא מעבודתו (נקבע ע"פ טבלאות כור). פונקציה של: • תנאי עבודה • עומס מנטאלי • עומס פיזי (תנוחת גוף, משקל מורם, עומס על העיניים) • תנאי סביבה:רעש, אקלים וכו' • תב"נ: מחושב מנתוני החקר (אם כולל ומייצג) או מנתונים המגיעים ממאגרי מידע • אישיות: אנחנו לא רובוטים. יש לנו צרכים אישיים... לירון נחמדי

19. כיצד נמיר בפועל? ראשית נגדיר שפה • חילקנו אתמחזור העבודה לאלמנטים. מדדנו כמה מחזורים. חישבנו זמן ממוצע לכל אלמנט. כעת ניקח ממוצע כל אלמנט (tm)ונתחיל להמיר אותו • Rate (R): קצב • Frequency (F): תדירות- תדירות הופעת האלמנט במחזור עבודה (למשל tm של חיבור רגל לפלטה יוכפל ב 4) • a+b: תא"ר: • a: תב"נ (תקלות בלתי נמנעות) ואישיות (שירותים הפסקה). • b: מנוחה לירון נחמדי

20. סימונים ונוסחאות- סוגי זמנים • tm: זמן מדוד- הזמן שנמדד בפועל. הזמן שבפועל הושקע בביצוע הפעולה (בממוצע) • L: זמן מתוקן- tm*R↔ זמן מדוד*קצב • :זמן יסוד- L*F↔ זמן מתוקן*תדירות • Z: זמן מוקצב- (1+a+b)↔ זמן יסוד*תא"ר לירון נחמדי

21. מזמן מוקצב לזמן צפוי • זמן מוקצב הוא למעשה זמן התקן של הפעולה. • זמן מוקצב כשמו כן הוא- הזמן שמוקצב לעובד לטובת ביצוע הפעולה • מנהל או חוקר יבדיל בין זמן מוקצב לזמן צפוי. זמן מוקצב ישמש לקביעת נהלי עבודה, הכתבת זמנים וקביעת קריטריונים לשכר עידוד • זמן צפוי כשמו כן הוא- הזמן שאתה צופה שהפעולה תקח בפועל. רלוונטי לחישוב זמני אספקה • פונקציה של יעילות (E) לירון נחמדי

22. מה היא יעילות, וכיצד נחשבה? • יעילות היא היחס בין הזמן שהוקצב לעובד לטובת המטלה לזמן שלקח לו בפועל לבצע אותה. • אם נקציב לעובד 10 דקות לביצוע מטלה והוא השלים אותה כעבור 8 דקות הוא יעיל או לא יעיל? • התשובה ברורה, אך כיצד ניתן לה ביטוי כמותי? E: יעילות = זמן מוקצב זמן בפועל לירון נחמדי

23. מזמן מוקצב לזמן צפוי • כאמור, יעילות (E) הינה היחס בין משך זמן הביצוע שהוגדר לעובד (זמן התקן) למשך הזמן שלקח לו בפועל • ברגע שאנו יודעים מה היא יעילות הביצוע של מטלה מסויימת נוכל לחשב לה זמן צפוי, לכן: זמן צפוי (H) = • עובד יעיל יפיק זמן צפוי קצר מהזמן המוקצב ולהיפך לירון נחמדי

24. תפוקה בפועל תפוקה נורמית תפוקה ויעילות • תפוקה בפועל: מבוססת על זמן מדוד (tm) • תפוקה נורמית: מבוססת על זמן מוקצב (Z) • תפוקה צפויה: מבוססת על זמן צפוי (H) • יעילות (E) = לירון נחמדי

25. עובד מכין מארזי דיסקים • כל מארז מכיל שתי קופסאות דיסקים • להלן עשר מדידות שנעשו על העובד (הזמנים בשניות) • נתון: • קצב העובד 110 • תא"ר 20% • מצא: • זמן מדוד, מתוקן, יסוד ומוקצב לכל אלמנט • זמן מוקצב למחזור • יעילות • נקודות חשובות להבנה: *מה הוא מחזור *עיקביות *תדירות לירון נחמדי

26. סימונים- אמינות ואי דיוק • K: רמת אמינות- רמת האמינות מבטאת את החלק מהאוכלוסייה אשר המדגם "מכסה".רמת האמינות יכולה להתבטא באחוזים או במספר סטיות התקן. ככל שמספר המדידות גדל רמת האמינות גבוהה יותר. • r: אי דיוק- אי הדיוק מבטא את הסטייה המותרת של המדגם ביחס "לאמת" (אוכלוסיה). כלומר, בכמה מותר לזמן המדוד המתקבל מהמדגם (tmi) לסטות (לחרוג) ביחס לזמן אמיתי. ככל שמספר המדידות גדל רמת הדיוק גדלה (אי-דיוק קטן). • σ: ס.ת- ס.ת של המדגם. מחושב לפי σn-1 • : ממוצע המדגם • n1: מספר מדידות בפועל (ללא חריגים) • n2: מספר מדידות נחוץ לרמת אמינות ואי דיוק נתונים לירון נחמדי

27. נוסחאות- אמינות ואי דיוק *ה K בנוסחאות אלו הינו K בס.ת לירון נחמדי

28. 100 • להלן תוצאות מדידה של 25 מחזורים של פעילות מסוימת: • א.השלם את הטבלה, פרט חישוביך. (רמז, יש לפתור לפי סדר האלמנטים) • ב.מהי התפוקה הנורמית? • ג.החקר נמשך 40 דקות. מהי יעילותו של העובד? 81 71 10.8 13 13 לירון נחמדי

29. רמת אמינות: מאחוזים לס.ת ולהיפך • כאשר K באחוזים ורוצים אותו בס.ת: (Kבאחוזים+1)/2= ערך לחיפוש בטבלה הנורמאלית מתוך הערך בטבלה נסיק Kס.ת • כאשר K בס.ת ורוצים K באחוזים: נשלוף מהטבלה הנורמאלית ערך התואם ל Kס.ת הנתון Kבאחוזים= 2*הערך מהטבלה -1 לירון נחמדי

30. לירון נחמדי

31. שאלות • הבע רמת אמינות של 85% בס.ת • הבע רמת אמינות של 2 ס.ת באחוזים לירון נחמדי

32. ניפוי חריגים • קודם כל ! אחרי שסיימנו לאסוף נתונים, לפני שנפנה לניתוח נבצע ניפוי חריגים • בניפוי חריגים אנו למעשה מנפים מדידות חריגות שאינם מייצגות את המציאות ויכולות להטות את הנתונים • ישנן שתי שיטות לניפוי חריגים: • שיטת החצי • שיטת סטיית התקן *מקובל k=3** שימו לב שמדובר ב k ולא ב K לירון נחמדי

33. ביצוע מחקר לירון נחמדי

34. בהכנת סיר אורז במטבח צהלי נתונים האלמנטים הבאים: בחקר זמן מחזורי נמצאו הזמנים הבאים (בדקות): א. מצא זמן ממוצע של כל אלמנט לאחר הוצאת חריגים אם יש. להוצאת חריגים השתמש בשיטת ס.ת (k= 2.5) ב. חשב מס' מדידות נדרש לכל אלמנט (רמת אמינות 95%, אי דיוק 5%). ציין ביחס לכל אלמנט האם יש צורך להוסיף מדידות ואם כן אז כמה ג. חשב זמן מוקצב להכנת האורז, אם נתון תוספות אי רציפות לכל אלמנט בשיעור של 17% ד. חשב אי דיוק בפועל שהושג לכל אלמנט תחת רמת אמינות של 95% לירון נחמדי

35. לירון נחמדי