E N D
גולה מירה • גורלה של גולה מירה עדין לא נחתם. במשך 14 יום היא עונתה קשות בידי הגרמנים, אך לא נשברה ולא הסגירה שום מידע. לאחר 14 יום היא הועברה לכלא הנשים ושם פגשה את הבנות האחרות של המחתרת שנכלאו ובניהן גוסטה דרגנר. הבנות בכלא הקימו מאין קומונה וחיו בשיתוף תוך שהן אפילו לומדות וגולה מירה קוראת להן משירה. כמו כן הן החליטו על פעולת בריחה. • בכלא כתבה גוסטה על פיסות ניר טואלט את "יומנה של יוסטינה" שמשמש מקור עדות על המרד עד היום.
בדרך להוצאה להורג ב- 29 באפריל 1943 על הגבעה בפלשוב היו הבנות צריכות לעבור כביש ושם נוצרה מהומה כתוצאה מסוס ועגלה שנתקעו. הבנות ניצלו מהומה זו והחלו לברוח. במהלך המנוסה נורתה גולה מירה ועוד בנות נורו ונהרגו במקום, אך גוסטה דרגנר וגניה מלצר הצליחו להימלט ולהינצל! והגיעו לבונקר ביערות בוכבינה. בבונקר מצאה גוסטה את בעלה דולק שהצליח אף הוא לברוח מהגסטפו. • ביער הם הוציאו עיתון מחתרתי בשם החלוץ הלוחם. העיתון הגיע לשרידי היהודים בגטאות ובמחנות העבודה. אך באוקטובר 43 הגרמנים עלו על הבונקר ותפסו את סימק. • גוסטה הסגירה את עצמה לגסטפו, היות וביקשו למות יחד. גורלם לא נודע יותר!!!
במיני מרד בוארשה, בינואר 43 נהרגו 12 חייליים גרמנים. • במרד גטו וארשה, על פי דיווחו של שטרופ נהרגו 16 חייליים גרמנים ונפצעו 80. • במרד בקרקוב נהרגו כ- 70 גרמנים.
מדוע המרד בקרקוב לא כל כך מפורסם? • לא נותרו עדים חיים רבים לספר את הסיפור. • הארגונים עקיבא והקומוניסטים לא היו מספיק חזקים בארץ לאחר הקמת המדינה ולכן לא זכו לחשיפה באירועים כמו משפט איכמן. • גם בפולין עצמה מהר מאוד נפוצו ידיעות כי הפולנים עוררו את הסערה בדצמבר 42. כבר ב- 46 פרסמו אנשי ה- P.P.R. ספרים בהם טענו במפגיע שהם עשו את שרשרת הפעולות.
חיסול גטו קרקוב פרק שנים עשר
הילדים בגטו • גורל הילדים היה ברור כגורל המבוגרים, והתחזק עוד יותר לאחר אקציית אוקטובר, כאשר נורו כל 300 ילדי בית היתומים. • הורים לתינוקות ניסו את מזלם בהשארתם של הילדים ליד בתי פולנים בתקווה שיקחו ויגדלו ילדים אלה. • ילדים גדולים יותר (מעל גיל 3) שהבינו את מר גורלם, חיפשו מחסה אך לא תמיד ניתן היה למצוא.
בית היתומים החדש • השלטונות הורו לגוטר, קומיסר הגטו, לארגן בית יתומים חדש בתחומי גטו B. הילדים קיבלו, שם, תזונה מספקת, ואף עסקו בעבודה "יצרנית" – ייצור מעטפות. אך הורים רבים פחדו לשלוח ילדים לשם מפחד שזו מלכודת נוספת של הגרמנים.
"השבת השחורה" • שבת, 13 במרץ 1943, נקבע כמועד חיסול הגטו. • את ניהול האקציה לוקח על עצמו אמון גת, מפקד פלאשוב. • את הגטו מקיפה טבעת אדוקה של יחידת משמר גרמניות. • על קיר בנין הקהילה נתלתה פקודה בשעה 10:00
הפקודה • על כל התושבים של גטו A לסמן את המזוודות שלהן ולהשאירן ליד הבניין ברחוב יוזפינסקה. • להורים אסור לקחת את ילדיהם. את הילדים מתחת לגיל 14 יש להעביר לגטו B.
למה לא בורחים? • עמ' 100: "בשביל אלה, שהיה להם לאן לברוח, הייתה הבריחה מסוכנת פחות מאשר המחנות. למרות זאת היה חזק מכל הרצון להישאר ביחד, לא לנטוש ידידים, להיות עם אחים לגורל" (תדאוש פאנקייויץ). • גישה אחרת הייתה לד"ר יוליאן אלכסנדרוביץ – עמ' 100: "צעדנו כשעתיים...
ה- 14 במרץ 1943 גטו A ריק מאדם
מי נשאר בגטו? רק השוטרים היהודים ודוד גוטר ואנשיו "לנקות את השאריות"
חיסול גטו B • יחידות הs.s. הקיפו את חומות הגטו. • בכיכר ז'גודה נאספו כ- 1000 איש, שהוצאו בכוח מדירותיהם. • עמ' 101 - תיאור הזוועה – רצח שיטתי לצד משאיות המובילות יהודים לאושוויץ.
עם חיסול הגטו עברו ששת אלפים מתושבי גטו A למחנה פלאשוב. • כאלפיים נרצחו במקום. • כאלף נשלחו לאוושיץ. • הגרמנים עסוקים בחלוקת שלל.
במשך כחצי שנה עובדים אנשי המשטרה היהודית ויהודים שבאים יום יום מפלאשוב במיון הציוד הרב שנותר אחרי שהיהודים עזבו.
גורל "שליטי הגטו" • בין ה- 14 ל- 15 בדצמבר 1943 הגיעו לבנין המשטרה יהודית אנשי S.S. ובראשם אמון גת. • כל אנשי המשטרה היהודית ובני משפחותיהם, ובראשם דוד גוטר, הועלו על המשאיות. • המשאיות הגיעו ל"גבעת הקטל" בפלאשוב. • בפלאשוב נורו כולם!!!
סופה של תקופה אחרי 800 שנה הגיעה לסופה הטרגי קהילת יהודי קרקוב.
הקמת מחנה פלאשוב • בחודש דצמבר 1942 הוחל בבניין מחנה עבודה פלאשוב. • המחנה הוקם על הריסות בית הקברות היהודי ברחוב ירוזלימסקיה 25 ואברהם 3.
המחנה הוקם על חורבות בית קברות יהודי ברחובות ירוזלימסקיה ואברהם.
המצבות היהודיות שימשו לכבישים, מדרכות וריצוף רחבות
נשים בעבודת כפיה מושכות עגלות אבנים מהמחצבה במחנה פלאשוב
הסוף של אמון גאת, הפולנים תפסו אותו לאחר המלחמה וגזרו את דינו למוות
חשיפת הגופות הקבורות לפני שריפתם אחרי חיסול המחנה (מתוך הסרט)
האנדרטה היהודית לזכר היהודים שנרצחו בפלאשוב