המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה

1. המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה בשנת 559 לפנה"ס הוכתר כורש כמלך פרס. אחד מצעדיו הראשונים היה למרוד במלך מָדַי, ולהשתלט עליה. לאחר מכן, השתלט כורש על אסיה הקטנה (טורקיה של ימינו), ובשנת 539 לפנה"ס גם על ממלכת בבל.

2. המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה בעקבות כיבוש בבל, ובמיוחד בימי שלטונם של ממשיכיו, כנבוזי ודריווש, הפכה פרס לממלכה החזקה ביותר שידע העולם העתיק עד אז.

3. המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה מדיניות סובלנית- על מנת לשלוט בעמים שונים ובארצות רבות, פיתחו המלכים הפרסים מדיניות סובלנית כלפי העמים הכבושים. • השארת המלכים המקומיים על כנם כורש וממשיכיו הותירו את מלכי העמים הכבושים על מעמדם, והפכו אותם לשליטים מקומיים מטעם פרס, בתנאי שישמרו אמונים לפרס. כך, הותירו למלך ושריו מעמד וכבוד, אותם עלולים היו להפסיד במקרה של מרד בפרס. המסים אשר הוטלו על העמים הכבושים לא היו גבוהים מדי, על מנת לא לעורר את הרצון למרוד נגדם. כמו כן, נהגו הפרסים למנות יועצים ופקידים מקרב העמים המנוצחים כדי לרכוש את אמונם ולנצל את היכרותם עם התרבות המקומית. • סובלנות דתית הפרסים העניקו חופש דתי לעמים הנכבשים, כיבדו את מקומותיהם הקדושים ונזהרו מלפגוע ברגשותיהם הדתיים, וזאת כדי שלא להצית מלחמות דת ברחבי הממלכה.

4. המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה כיצד הסכימו הפרסים לקיים מדיניות של סובלנות דתית? מאחר והפרסים היו עובדי אלילים, הם יכלו להתיר לעמים הכבושים לעבוד את אליליהם, מבלי שהדבר יסתור את האמונה הפרסית. הפרסים האמינו שלכל אזור בעולם יש אלים המופקדים עליו, ולכן אף ביקשו ממלכי העמים הכבושים להקריב קורבנות למען בריאות מלך פרס ולמען שלום הממלכה.

5. המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה כיבוד התרבויות השונות בניגוד למלכי אשור ובבל, אשר נהגו במדיניות של הגליה, כורש אפשר לכל עם לקיים את תרבותו ולפתח אותה. לדוגמא, כורש אימץ את כתב היתדות הבבלי והפך אותו לכתב הרשמי של פרס, והפך את הלוח הבבלי ללוח רשמי. מדיניות כזו הייתה חסרת תקדים בזמן העתיק, במיוחד מאחר שהמלך היה שליט טוטאלי וחסר מגבלות,מה שבדרך כלל מוביל לשלטון נוקשה ואכזרי. על כן, כורש גם נקרא: "כורש הגדול".

6. המדיניות של כורש כלפי העמים באימפריה מלך פרס • חלוקה מנהלית נבונה על מנת להקל על הארגון והשליטה, האימפריה הפרסית נחלקה לעשרים אחשדרפנויות (נציבויות, פרובינציות). בראש כל נציבות עמד נציב, שהיה כפוף ישירות למלך. לכל נציב הועמד כוח צבאי, פקידים ונסללו דרכים כדי לקיים דואר יעילים. לאימפריה היה מנגנון פיקוח מיוחד, בלתי תלוי בנציבים, אשר בדק כיצד מתנהל השלטון. הנציבויות עצמן נחלקו לפחוות, ואלה נחלקו למדינות, אשר נחלקו לפלכים ולכפרים. חלוקה זו נועדה למנוע אפשרות של מרד ולייעל את גביית המסים. 20 נציבות נציבות פחווה מדינה פלך כפר

7. קברו של המלך כורש הגדול