Download
1 / 16
630 likes | 2.12k Views
מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסאלית והשילוב בין תרבות יוון לתרבות המזרח. המטרה. התלמיד יוכל להבין את מקורות התפתחותו של ההלניזם. התלמיד יוכל להסביר את מאפייני ההלניזם. מבוא – כיבושי אלכסנדר והשפעתו .
E N D
מאפייני התרבות ההלניסטית כתרבות אוניברסאלית והשילוב בין תרבות יוון לתרבות המזרח
המטרה • התלמיד יוכל להבין את מקורות התפתחותו של ההלניזם. • התלמיד יוכל להסביר את מאפייני ההלניזם.
מבוא – כיבושי אלכסנדר והשפעתו • בשנת 333 לפנה"ס יצא אלכסנדר הגדול (אלכסנדרמוקדון), מלך מקדוניה (צפון יוון), למלחמה נגד פרס. • אלכסנדר - הביס את האימפריההפרסית וכבש את שטחיה, כולל ארץ ישראל. • עם התפשטות שלטונו למזרח הפכה התרבות הַהֶלֶנית (הלאס- יוון), לתרבות המשותפת לאזור כולו. • תרבות זו ששילבה את תרבויות המזרח עם תרבות יווןנקראת: התרבות הַהֶלֶניסטית. • הכובשים ההלניםראו בכיבוש שליחות תרבותית שנועדהלהפיץ ולהרחיב את תרבותם. ההלנים, דרשו מהעמים שנכבשו, לאמץ את התרבות ההלנית. • הכוונה הייתה ליצור תרבות משותפת לכל העמים אשר יאמצו את הערכים והנורמות של העולם התרבותי (הלא ברברי – מי שלא היה יווני נחשב לברברי)
מבוא – כיבושי אלכסנדר והשפעתו • אלכסנדר מקים אימפריה עולמית גדולה ושואף לתת לה אופי אחיד. • אלכסנדר שילב את מנגנון השלטון הפרסי עם המנגנון שלו וכך למעשה צמצם התנגדויות לשלטונו שכן מעמדם של הפקידים הפרסים הבכירים נשמר. שומרי ראשו היו פרסיים, הוא חיתן 80 מקציניו עם כלות פרסיות, וגם לקח לאישה את בת המלך הפרסי דריווש ואת אחותה נתן לאחד המקורבים שלו. • הוא מינה מפקדים פרסיים לעמוד בראש צבאו. זאת הייתה דרכו לחבר בין יוון למזרח על מנת לבנות אימפריה אדירה וגם לשלוט בה. • אלכסנדר מוקדון החל בביסוס מעמדו כמלך במעמד של אל או בנו של האל שכל הסמכויות נתונות בידיו כפי שהיה נהוג במזרח. הוא דרש שינתן לו כבוד של אל, לכרוע ברך לפניו. • הוא הנהיג בחצרו טכסים וגינונים שהיו נהוגים במזרח ולא היו מקובלים ביוון. הוא לבש בגדים שהיו נהוגים במזרח וכך הראה אלכסנדר כי הוא גם מקבל עליו את תרבות המזרח.
מבוא – כיבושי אלכסנדר והשפעתו • אלכסנדר בנה ערים חדשות שהיו קוסמופוליטיות- [ערים בינלאומיות- שהורכבו מבני לאומים שונים] ערי פוליס וברבים פולייס, שנקראו על שמו: אלכסנדריה. • התרבות ההלניסטית התבססה על הפוליס. עיר-מדינה, שהייתה במקורה (ביוון) מסגרת מדינית עצמאית ועברה שינוי במזרח. • ערים אלו משכו אליהן אנשים מתרבויות שונות ונוצר בהן מיזוג. הוא הושיב בהן חיילים שסיימו את שירותם בצבאו, עודד הגעת מהגרים מהערים היווניות, אליהם הצטרפו בני אליטות מקומיות, סוחרים ובעלי מקצוע. • בערים אלו חדרו השפעות דתיות ותרבותיות של עמי המזרח והתקיים תהליך של שילוב ביןהתרבות ההלנית לתרבויות המקומיות. • לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפסה"ן חולקה ממלכתו בידי יורשיו לשלושממלכות: ממלכת תלמי (מצרים), ממלכת סלווקוס (אסיה הקטנה, בבל ופרס) וממלכתאנטיגונוס (יוון ומקדוניה). יורשיו המשיכו בדרכו, הקימו ערי פוליס נוספות שתרמו לחיזוק והפצת התרבות ההלניסטית.
תרבות אוניברסלית כוללת • התרבות ההלניסטית הייתה תרבות שהקיפה את כל תחומי החיים של אותה התקופה: שלטון, דת, כלכלה, חינוך, לשון, תרבות ספורט וחברה, לבוש, מאכלים, מנהגים, מדע ופילוסופיה וכו'. • התופעה הזאת השפיעה על אופי החיים והחברה של המזרח התיכון במשך כמה מאות שנים עד ימי רומי. • ההלניזם היה קוסמופוליטי (עולמי) וכולם האמינו באותם הערכים והנורמות, אימצו את אותה הלשון, האמינו באותם אלים, ערכו אותם טכסים, אותן תהלוכות, אותו החינוך , אותן תחרויות ספורט והייתה תחושת השתייכות כוללת.
מאפייני התרבות ההלניסטית • העיר ההלניסטית – הפוליס • מעמד המלך • החינוך והתרבות ההלניסטים. • הלשון היוונית. • הכלכלה ההלניסטית. • הדת ההלניסטית.
העירההלניסטית • הפוליס ההלניסטית הייתה בנויה על בסיס הפוליס היוונית שעברה שינוי והתאמה למזרח והשתלבו בה מאפייני תרבות המזרח. • האימפריה היא המדינה והיא מתבססת על ערי הפוליס שמשמשות ערי מסחר ומרכז שלטוני ותרבותי. • הפוליס היא יחידת משנה באימפריה ואיננה עצמאית כפי שהייתה בעבר. הפוליס ההלניסטית זכאית לארגן את סדרי השלטון הפנימי שלה עפ"י רשות מהמלך, אבל היא תלויה במלך להגנתה, והיא אינה רשאית לקיים קשרי חוץ עצמאיים. הפקידים בפוליס אינם נבחרים ע"י האזרחים אלא ממונים לתפקידם ע"י המלך. • ברחבי הממלכות ההלניסטיות נבנוכ-350 ערים שהיוו גשר בין האוכלוסייה המזרחית לתרבות ההלניסטית. חלק מן הערים היוענקיות במושגי העת העתיקה. אלכסנדריה ואנטיוכיה מנו כל אחת מספר מאות אלפיתושבים. • העיר הייתה בנויה על צירי המסחר היבשתיים, על חופי הים (נמלים), בשטחים שולטים (מבצרים) או ששימשה כמרכז תרבותי חשוב (ירושלים). • האוכלוסייה שלה הייתה מגוונת והמעמד בה נקבע עפ"י הצלחה כלכלית וכישרונות האדם. • הערים הפכו למרכזי שלטון הלנים. שם ישבוהשליטים, גובי המסים והפקידות הבכירה. • הקמת הערים שבהם התיישבו מהגרים מבני יוון (ההלנים), חיילים משוחררים ובני המזרח תרמו להפצת התרבות ההלנית. המוסדות העירוניים והציבוריים שהוקמו היו דומים למוסדות שהיו בפוליס היוונית. המקדשים לאלים, השוק, מוסדות השלטון העירוני, בתי החינוך לנוער- גמנסיון ואפביון, התיאטרון, אצטדיון והיפודרום למרוצי סוסים.
מעמד המלך • בתרבות יוון המלך היה כאחד האדם ולא היה מושא להערצה ואילו במזרח המלך היה שליט אבסולוטי- שמרכז את כל הסמכויות בידיו, הוא קובע את החוקים, כל הממלכה היא רכושו ודברו הוא חוק. • המלך הוא בעל כל הקרקעות בממלכה, הוא שולט בצבא ולרשותו עומד מנגנון- גדול ומפותח של פקידים שעוסקים בגביית מיסים, שליטה בקרקעות, מסחר, הענקת זכויות. • המלך נחשב לאל כל יכול, דבריוהם קודש ונערך לכבודו פולחן מיוחד, הוצבו פסלים והוטבעו מטבעות עם דמותו. מי שהתנגד לו נחשב למורד במלכות.
החינוך והתרבות ההלניסטים • חינוך הילדים (זכרים בלבד) היה יסוד חשוב בחיי העיר ההלניסטית. • ללא קיומם של מוסדות חינוך הלנים כמו הגימנסיון והאפביון העיר לא הייתה מוכרת במעמד של פוליס. • החינוך ההלניסטי היה חשוב במיוחד לשכבות האצולה המקומית. באמצעות החינוךההלניסטי יכלו ילדיהם להשתלב במוסדות המלוכה ובתפקידי ניהול. • מוסדות החינוך בערי הפוליסבמזרח פתחו את שעריהם בפני בני העיר המזרחיים והללו החלו לקבל חינוךהלניסטי. • החינוך יצר דפוסים יווניים בחינוך. (דידסקלאום – לילדים בגיל 4-14, גמנסיון מגיל 14-16 ואפביון מגיל 16-18) • המוסדות לחינוכם של נערים, בולמדו את מקצועות הספורט, הספרות, השירה וכן: השתתפות בתחרויות ספורט. • היוונים סגדו לגוף האדם ובתחרויות הייתה השתתפותבעירום מלא של גברים בלבד. • התרבות ההלניסטית לא הדגישה את מוצאו של האדם אלא את החינוך שלו. היא פנתה לכל אדם באשר הוא: כל מי שזוכה לחינוך מתאים, הלניסטי, יכול לראות את עצמו כבן התרבות ההלניסטית. • צומחת חברה בעלת תרבות שבה הפרט במרכז, אינדיבידואליזם. יש בחברה אפשרות לניידות חברתית- מעבר בין מעמדות בחברה, הכל תלוי בהצלחה. תרבות של פתיחות – אוניברסליות. • נוצר תהליך של התייוונות, שהתרחש בעיקר באמצעות נישואי תערובת, שאפיין את שכבותהאצולה. גל המהגרים שבא למזרח מיוון מנה ברובו גברים, ואלו נישאו לנשים מקומיות. ההתיוונות במזרח אופיינה גם באימוץ שמות יוונים, לימוד השפה, קריאת יצירות יווניות, אומנות יוונית, תיאטרון, מבני חינוך.
הלשון היוונית • השליטים ההלנים הביאו עמם את השפה היוונית ועם ההתפשטות למזרח, הפכההשפה היוונית לשפת המינהל בערים. • הפצת השפה נבעה ממספר גורמים עקריים: • רצון להידמות ליוונים- חלק גדול מבני המעמדות העליונים במזרח ביקשו להידמות למתיישבים היוונים ולכן למדו יוונית ואף קראו לעצמם בשמות יווניים. • שפה בינלאומית- יוונית נחשבה כשפה הבינלאומית של העולם המיושב וכשפת התרבות, וידיעתה העידה על מעמדם ושאיפותיהם של דובריה. הקשר עם השלטון היה ביוונית. • המסחר הבינלאומי- התפשטות המסחר שהתנהל ביוונית סייעה להפצת השפה, מאחר והמסחר קישר וחיבר בין עמים שונים, שנאלצו למצוא שפה משותפת. • התרחבות השימוש בשפה באה לידיביטוי באופנים הבאים: אימוץ שמות יווניים וכתיבת יצירות ספרותיות ביוונית. זוהייתה גם שפת התרבות. • העם הפשוט המשיך בדרך כלל לדבר בשפות העממיות, הלשון היוונית גם התערבבה עם הלשון המזרחית המקומית והלשון והשפהשהתפתחה במזרח נקראה ה"קווינה".
הכלכלה ההלניסטית • האימפריה הענקית שנוצרה איפשרה התרחבות המסחר הבינלאומי בהיקף עצום והדבר סייע בתחושת שביעות הרצון של התושבים. • העריםההלניסטיות במזרח הצליחו להעביר אליהן את עיקר המסחר ברחבי העולם ההלניסטי. צמיחתן המהירה של הערים ההלניסטיות וגלי ההגירה מיוון גרמו להתגברות הביקוש למוצרים. הייצור בשדות גבר והוכנסו חידושים טכנולוגיים. • המשק הכלכלי ההלניסטי נשלט עלידי מוסדות ריכוזיים, המלכים או המקדשים, שפעלו כמונופול. • המוצרים עברו בדרכים, שלצידן נבנו אורוות, מקומות הארחה ומבצרים. בעיקר נסחרו: תבלינים, אבני חן, מתכת וזהב. אוצרות אלה היו חלק מעושרו של המזרח. • השימוש בשפה אחת, מטבע אחד, שיפור דרכי התעבורה, סייעו לסחר. התפתחות הכלכלה הביאה להתפתחות מוסדות משותפים ושיפורים חברתיים. בחלק מן הערים העניקו זכויות אזרח לזרים, חל טשטוש של הגבולות החברתיים בין עיר לעיר. האזרחות הפכה לארצית ולא רק עירונית.
הדת ההלניסטית • בעולם ההלניסטי חל תהליך שלמיזוג דתות, "סינקריטיזם". • המתיישביםהיוונים הביאו איתם את פולחן האלים האולימפיים, הקימו מקדשים מפוארים לכבודם בסגנון בניה ששילב בין שתי התרבויות. קיימותהלוכות ומשחקים ספורטיביים ונוצר עירוב עם יסודות מזרחיים. • האלים המקומיים קיבלו כפל שמות ומוזגו עם אלים יוונים. לדוגמה: האל הסורי בעלזוהה עם זאוס. האלה עשתורת במזרח זוהתה עם אפרודיטה היוונית. • אמונות ומסורות חדשות וישנות מוזגו ונוצרה שלמות דתית חדשה. יחד עם זאת, היו מספרהבדלים בסגולות ובתכונות של האלים השונים. • הדת הייתה חלק חשוב בחיי הפוליסההלניסטי. חובה היה על האזרחים להשתתף בחגיגות הדתיות. יחד עם זאת הייתה סובלנות דתית ופלורליזם של ריבוי דתות ואמונות וריבוי פולחנים בנוסף לפולחן שנערך לכבוד המלך. • כוהני הדת מונו לתפקידם ע"י המלך או פקידיו ותפקידם עבר בירושה.
הבדלים בין ההלניזם ליהדות • בהלניזם יש ריבוי אלילים - אמונה באלים רבים ואילו ביהדות יש אמונה באל אחד . • התרבות ההלניסטית פתוחה – אוניברסלית המוכנה לקבל אליה כל מי שמוכן לקבל את ערכיה. כל אחד יכול להיות הלני, ולא רק בְּנֵי עם מסוים, כל מי שמתחנך במוסדותיה והיא מכירה בנישואי תערובת • היהדות היא דת בדלנית – מקשה על קבלת גרים ודוחה נוכרים, פונה רק ליהודים ולא מוכנה לקבל את תופעת נישואי התערובת.
