שמירת המגוון הביולוגי

1. שמירת המגוון הביולוגי הרצאה מס. 10 במסגרת המכינה הקדם צבאית במעין ברוך ד"ר מעין הס אשכנזי

2. הגדרה – המגוון הביולוגי • המונח מגוון ביולוגי, Biodiversity, מתאר את שונות החיים הגדולה על פני האדמה. מדובר על מגוון האורגניזמים (יצורים חיים) מכל מקור (יבשתי, ימי, מימי או אחר), ומגוון המערכות והתהליכים האקולוגים התומכים באורגניזמים אלו. • המונח כולל את: המגוון התוך מיני (מגוון גנטי בין פרטים בני אותו מין) , המגוון בין המינים (מגוון המינים, הסוגים, המשפחות וכדומה) , מגוון המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף האקולוגיות, על עושר בתי הגידול והתהליכים האקולוגים הטבעיים המתקיימים בהן.  • כיום מוגדרים בעולם כ- 1.7 מליון מינים, אך מספרם של כלל המינים המצויים בעולם עדיין לא ידוע, וההערכה היא שקיימים בעולם  כ-14מליון מינים. עד כה אין מידע כמותי על מורכבות בתי הגידול, המערכות האקולוגיות ויחידות הנוף.

3. חשיבות המגוון הביולוגי לאדם • מערכות אקולוגיות תלויות, לתפקודן המלא והבריא, בקיום המגוון הביולוגי הטבעי המלא. תרומת המערכות האקולוגיות לאדם ניתנת לסיווג בשלושה היבטים: כערך אקולוגי, כערך כלכלי, וכערך רוחני. • הערך האקולוגי של המגוון הביולוגיבמערכות אקולוגיות טבעיות מתקיימים תנאים ותהליכים רבים שבלעדיהם לא יתקיימו החיים האנושיים, לדוגמא: • מיחזורהחומר והאנרגיה ומניעת זיהום אוויר - צמחים מתפקדים כ"ריאה ירוקה" ומחזירים חמצן לאוויר. • ניטרול פסולת רעילה - טיהור מים מתוקים או מלוחים מתאפשר בראש ובראשונה בזכות פעולתם של יצורים חד תאיים החיים במים אלו. מי ים, לדוגמא, מכילים כמיליון חיידקים טבעיים בכל מיליליטר אחד. כימיקלים לניקוי ולהדברה מצטברים בקרקע ובמים מתוקים בכמויות ענק (1% בלבד מחומרי ההדברה מגיע לחרקים עצמם!). גם במקרה זה יצורים חד תאיים מסייעים בפירוק הפסולת. • אגירת מים - הצומח מונע שיטפונות או ממתן אותם, ובכך מסייע לאגירת מים על פני השטח ובעומק הקרקע. • מניעת אפקט החממה - טיהור אוויר או מים וויסות אקלים ע"י הצומח מונעים את אפקט החממה. • מניעת סחף ותהליכי מדבור

4. המשך - חשיבות המגוון הביולוגי לאדם • הערך הכלכלי הפקת מוצרי חקלאות, רפואה ותעשייה מהמגוון הביולוגי וניצול ערכי טבע ונוף לתועלת כלכלית. • לפי אחד מהאומדנים הרבים לערכם הכלכלי של שירותי המערכת (העלויות החיצוניות), מגיעה תרומתן של חלק מהאקוסיסטמות על פני כדור הארץ לכ- 33 מיליארד דולר לשנה. • הערכות מראות כי אזורי חוף (הכוללים שפכי נהרות, מקווי מים חופיים, שוניות אלמוגים וצדפים ישבתיים) הם בעלי ערך גבוה ביחס לשטח שאותו הם תופסים. הם מכסים 6.3% מפני שטח כדור הארץ, אך הם אחראים ל-43% מערך שירותי המערכת העולמיים. • הערך הרוחניהמגוון הביולוגי תורם תרומה בעלת ערך רוחני לנפש האדם בתחומים שונים: אסתטיקה, אומנות, דת, תרבות, חינוך, נופש וספורט.

5. הפגיעה במגוון הביולוגי בעולם • אובדן המגוון הביולוגי מתרחש בכל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ, ביערות הטרופיים - שבהם חיים 50% - 90% ממיני היצורים החיים המוגדרים, בנהרות, באגמים, במדבריות, ביערות ממוזגים, בהרים ובאיים. • ההערכה המעודכנת חוזה, בקצב הנוכחי של חיסול היערות, היעלמות של 8%-2% מכלל מיני העולם במרוצת 25 השנים הקרובות. • למעלה ממחצית שוניות האלמוגים בעולם מצויות כיום בסכנת הכחדה! • כיום מדענים רבים מעריכים, כי אובדן העושר הביולוגי יהיה הגורם הדומיננטי ביותר המסכן את המשך קיום האנושות.

6. הגורמים לפגיעה במגוון הביולוגי בעולם • הרס, זיהום ושינוי בתי גידול- בינוי והרחבה של יישובים ותשתיות על מגוון רב של בתי גידול, ללא הבחנה בייחודם ובתרומתם הרחבה לסביבה ולאנושות, הפכו מאז שנות השישים לגורם דומיננטי בהכחדת אורגניזמים.

7. צלם: מעין הס אשכנזי הפנדה הענק פנדה ענקהוא שמו של מין יונק יחיד בסוגו המצוי כיום בסכנת הכחדה, המסווג כיום במשפחת הדוביים והמצוי במרכז סין. הפנדה הענק חי באזורים הרריים, כמו סצ'ואן וטיבט. לקראת סוף המאה ה-20 הפך הפנדה להיות "סמל לאומי" עבור סין ודמותו מופיעה על מטבעות זהב סיניים. משמעות השם הסיני היא "דוב-חתול". הכינוי המקובל במערב נגזר משמו של יונק אחר דביבון פנדה, בעבר נהגו לכנותו דוב מנומר.

8. הפנדה הענק בסכנה!!! • על אף שסיווגו הטקסונומי משייכו לטורפים הפנדה ניזון כמעט אך ורק מצמחים, למעשה, הוא אוכל כמעט אך ורק חזרן. • בשל איבוד נמשך של בית הגידול ובשל פוריות נמוכה מאד נמצא הפנדה בסכנת הכחדה. • לפי הערכות, רק 1,000 פנדות חיים בטבע בדרום סין ונוסף לאלה, מ-1963 נולדו בשמורות הטבע ובגני החיות בעולם 256 פנדות בלבד כאשר רק 96 מהן שרדו יותר משנה. • הפנדה הוא סמלה של הקרן העולמית של חיות הברWWF - ארגון השימור הגדול ביותר.

9. מרכזי רביה של הפנדות • בניסיון למנוע את היעלמות הדובים המכונים "המאובנים החיים" - הקימה ממשלת סין 11 מרכזים לרביית פנדות ואסרה על ציד הדובים. המרכז בצ'נגדו נחשב למוצלח ביותר מבין המוסדות שנפתחו ב-20 השנים האחרונות. • מספר הלידות של דובי הפנדה המוחזקים במרכז נחשב לגבוה בעולם - 35 פנדות, שהמימון להחזקתן מגיע מממשלת סין ומחברות פרטיות. עם זאת, תוצאות שיאפשרו להחזיר את הדובים לסביבה הטבעית שלהם עדיין לא נרשמו. צלם: מעין הס אשכנזי

10. מרכז הרביה בסצ'ואן באתר חיים כ-12 דובים, במכלאות מרווחות, עם גישה חופשית לשטח צמחיה טבעית של 360 דונם. למרות הגישה החופשית הדובים מעדיפים במשך רוב שעות היום החמות, לשהות במכלאות הקרירות שלהם. כדי לראות אותם בחוץ מסתובבים ומשחקים הגיעו בבוקר. צלם: מעין הס אשכנזי

11. המשך – מרכז הרבייה בסצ'ואן צלם: מעין הס אשכנזי

12. המשך – הגורמים לפגיעה במגוון הביולוגי בעולם 2. קיטוע בתי גידול- גורמים רבים יציר ידי האדם גורמים לקיטוע בתי גידול טבעיים,לדוגמה: כבישים, גדרות וייעור. הקיטוע יוצר מחסום למעבר בעלי חיים ותפוצת צמחים, וחושף אותם לתנאים חדשים אליהם לרוב אינם מותאמים.

13. המשך – הגורמים לפגיעה במגוון הביולוגי בעולם 3. החדרת בעלי חיים וצמחים פולשניים - הכנסת מינים זרים למערכות אקולוגיות קיימות גורמת לשיבוש התהליכים האקולוגים הקיימים בהן עד כדי הכחדת מיני הבר: לדוגמה: העורב ההודי (Corvussplendens) הובא לארץ בשנות ה- 70 ע"י אוניות ממזרח אפריקה למפרץ אילת. גידולם באילת עלול לפגוע באוכלוסיות של מיני עופות מקומיים.

14. צלם: מעין הס אשכנזי הפינגווין צהוב העין, ניו זילנד בסך הכל יש רק 4000 פריטים מזן נדיר זה בעולם. בעבר כמעט נכחדה המושבה של הפינגווין צהוב העין בגלל כלבים שהפריעו לפינגווינים לצאת בחופשיות מן המים. כיום הוקמה גדר מסביב בכדי למנוע כניסת כלבים לאזור, ובאזור פוזרו מלכודות כנגד חתולים וחיות אחרות הטורפות את ביצי הפינגווינים. כיום יש במושבה 23 זוגות מקננים.

15. צלם: מעין הס אשכנזי הקיווי הוא סוג עוף חסר יכולת תעופה בגלל כנפיו המנוונות אשר תפוצתו ייחודית לניו זילנד והוא משמש לה כסמל בלתי רשמי. גודלו של הקיווי כגודל תרנגול הבית וצבעו חום. הוא בעל ראש וצוואר קטנים ומקור דק וארוך במיוחד. הקיווי הינו העוף היחידי שנחיריו נמצאים בקצה המקור ומסביבו ישנן שערות ארוכות. נוצותיו הרכות של הקיווי מזכירות יותר פרווה של מכרסמים מאשר את נוצותיהם של העופות. הקיווי הוא בעל רגליים וטפרים חזקים המאפשרים לו יכולת תקיפה ויכולת התגוננות מפני אויבים. בניגוד לשאר העופות הקיווי ניחן בחוש ריח מפותח במיוחד וגם בחוש שמיעה מפותח שכו הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה. הקיווי הוא עוף מונוגמי (מזדווג עם בן-זוג יחיד) והוא נחשב לבעל-חיים ביישן וקנאי לטריטוריה שלו. הוא מתגורר בתוך שוחות אותן הוא חופר בקרקע וניזון מחרקים ותולעים. כמו עופות רבים בניו זילנד, נמצא הקיווי בסכנת הכחדה בעיקר עקב כלבים ופוסומים אשר פוגעים באזורי מחייתם של הקיווי. הקיווי

16. הקיווי צלם: מעין הס אשכנזי

17. מרכז לצפייה בקיווי צלם: מעין הס אשכנזי

18. הקיווי בסכנה! • בני האדם הראשונים שהגיעו לניו זילנד היו המאורים. הם הגיעו דרך איי האוקיינוס השקט, והביאו איתם את החולדה הפולינזית, ואת הכלב המבוית. • מאוחר יותר, האירופאים הביאו חזירים, חתולים, סמוריים וחמוסים וכלבים נוספים. • המינים הפולשים, הפרו את האזור בפאונה הניו זילנדית, והובילו מינים רבים אל סף הכחדה: פוסומים הובאו מאוסטרליה השכנה לתעשיית הפרווה, ואייליים מאירופה למטרות ציד ושעשועים. שני אלה פלשו ליערות ולחורשים שהיוו בית גידול לעופות רבים וביניהם הקיווי ופגעו בהם קשות. צלם: מעין הס אשכנזי

19. צלם: מעין הס אשכנזי

20. 4. ניצול יתר של משאבי הטבע- ציד מתמשך ולא מבוקר ואיסוף לא מבוקר של משאבי טבע למטרות מסחר.

21. המשך – הגורמים לפגיעה במגוון הביולוגי בעולם • רעייה כבדה - בממשק המרעה האקסטנסיבי, המקובל בגידול המסורתי של בעלי חיים, המקור הכמעט יחיד של מזון לבהמות במשך כל השנה הוא מרעה טבעי. במקרה זה, הצומח העשבוני נפגע מהר יותר מאשר צומח מעוצה בעל יכולות התחדשות כמו שיחים ים-תיכוניים.

22. המשך – הגורמים לפגיעה במגוון הביולוגי בעולם • זיהום סביבתי - זיהום הקרקע והמים בחומרים מסוכנים ובחומרי הדברה גורם להרעלות. שימוש בחומרי דישון בחקלאות גורם לשינוי במאזן הנוטריינטים ובמקרים רבים גם להרעלות.

23. ייחודו של המגוון הביולוגי בישראל • ישנו כלל ביוגיאוגרפי חשוב האומר כי עושר המינים ליחידת שטח גדל ככל שמתקרבים לקו המשווה. לכלל זה ישנם חריגים, ואחד מהם הוא ארץ ישראל, המקיימת עושר מינים מופלא. • מספר המינים של עופות ושל יונקים בארץ גדול בהרבה מהצפוי בשטח כה קטן, בקווי הרוחב של ישראל והדבר נובע ממספר גורמים:

24. הגורמים לעושרו של מגוון הביולוגי בארץ ישראל • מיקומה של ארץ ישראל כגשר בין יבשות. • מגוון אזורי אקלים. • מגוון רב של קרקעות. • השפעת האדם.

25. 1. ארץ ישראל כגשר בין יבשות • ישראל מצויה בצומת בין יבשות אפריקה, אירופה ואסיה (אירואסיה). בתקופות קדומות (עד לפני כעשרים מיליוני שנים) היו יבשות אלה מופרדות זו מזו, ובעלי חיים שונים התפתחו בכל אחת מהן בנפרד. עם חיבור היבשות הפכה ישראל לגשר ביניהן במיקומה בין שני גושי יבשה אלו. החיבור היבשתי איפשר למינים אפריקאים להתפשט צפונה, ולמינים אירופאים ואסיאתים לחדור דרומה לאפריקה. בנוסף מאפשר הגשר היבשתי למספר גדול של מיני עופות לנצל את ישראל כנתיב נדידה בדרכן מאפריקה לאירופה ולאסיה באביב, ובחזרה לאפריקה בעונת הסתיו.

26. שקנאים חולפים בשמי ישראל שקנאים חולפים בשמי ישראל בעונת הנדידה, צילום: דורון הורביץ, באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית

27. 2. מגוון אזורי אקלים • בישראל מתקיימים מספר טיפוסי אקלים, המאפשרים קיום של מגוון מינים גדול ומינים השונים מאוד זה מזה בדרישותיהם האקולוגיות יכולים למצוא את התנאים המתאימים להם. • כך למשל ניתן למצוא בארץ מינים של בעלי חיים אוהבי קור המגיעים אלינו מאירופה הקרה, ומתקיימים באזור החרמון והגליל העליון. מנגד נוכל למצוא מינים אוהבי חום ויובש המגיעים אלינו מאפריקה ומתקיימים אצלנו במדבריות של דרום הארץ ולאורך בקעת הירדן. • בחלק גדול של הארץ האקלים הוא ים תיכוני (מצפון הארץ ועד מרכזה), המאופיין בחורף קצר, גשום אך לא קר מאוד, ובקיץ ארוך, חם ויבש. אך ניתן גם למצוא באזורנו גומחות טרופיות בעיקר לאורך צפון נהר הירדן. גומחות אלו מאופיינות במים מתוקים ובטמפרטורות גבוהות.

28. מפת החבלים הפיטוגיאוגרפיים ידועים בישראל שלושה טיפוסים עיקריים של צמחייה: צמחייה ים תיכונית, המצויה בעיקר באזורי ההר בצפון הארץ ובמרכזה. צמחיה אירנו-טורנית (על שם אירן והערבות מצפון לה במערב אסיה, בארצות כמו אוזבקיסטן טורקמניסטן וקזחסטן), הקיימת בארץ לאורך השוליים המזרחיים של שדרת ההר המרכזית, בצפון הנגב ובהר הנגב. צמחיה מדברית המצויה בנגב, בערבה ובחולות מישור החוף.

29. 3. מגוון רב של קרקעות • מגוון הקרקעות הרב במיוחד בישראל (קרקעות כבדות, קלות וחוליות, וכן אזורי סלעים ומקווי מים) מגדיל את השונות בבתי הגידול, ויוצר נישות אקולוגיות מרובות.

30. שפני סלע שפני סלע, צילום: צביקה ישראלי, באדיבות ארכיון לשכת העיתונות הממשלתית

31. 4. השפעת האדם על המגוון הביולוגי בארץ ישראל • פעילות האדם יוצרת סביבות חדשות ומשנה סביבות קיימות. רוב מיני בעלי החיים נפגעים משינויים אלו בגלל העלמות או צמצום השטח של בית הגידול הטבעי. אך ישנם מינים מסוימים כדוגמת הצופית, התן הזהוב והעורב האפור היוצאים נשכרים מפעילות האדם. הצופית הניזונה מצוף, מרחיבה את תחום מחייתה בזכות שתילה של צמחי נוי בעלי פרחים בכל אזורי הארץ. העורב האפור והתן הזהוב, הניזונים משיירי פסולת ואשפה כמקור מזון קל להשגה, יכולים להתקיים בסמוך לכל ישוב אדם ללא קשר לתנאי הסביבה הטבעיים באזור. • האדם גם הכניס לישראל באופן מודע או שלא במודע בעלי חיים וצמחים מאזורים שונים בעולם. דוגמאות לכך היא הנוטריה, שמקורה בדרום אמריקה והובאה לישראל למטרות כלכליות של ייצור פרווה,והשיטה הכחלחלה, עץ נוי אוסטרלי, המתפשט כיום בכל רחבי הארץ. • כל הגורמים הללו חוברים יחדיו והתוצאה היא מגוון אדיר של כ- 90 מיני זוחלים, 100 מיני יונקים ולמעלה מ- 500 מינים שונים של עופות. לכאורה נראה כאילו מספרים אלו אינם גבוהים במיוחד אך השוואה זריזה למקומות אחרים בעולם תגלה שהמספרים גבוהים למדי. לדוגמה, בישראל מצויים כ- 500 מיני ציפורים לעומת 489 ציפורים באנגליה המתפרשת על שטח גדול פי שמונה ממדינת ישראל.

32. הכחדתם של מינים של בעלי חיים בישראל • בעבר, מגוון המינים בישראל היה עשיר הרבה יותר. דובים, ברדלסים, אילי כרמל, תנינים, פרסים ועוד הסתובבו במרחבי הארץ. • מינים רבים נוספים, יותר קטנים ופחות מרשימים כנראה שגם נעלמו, אבל עליהם קיימים פחות דיווחים.

33. הברדלס הברדלס, נראה לאחרונה בישראל, בערבה, בסוף שנות החמישים, צילום: סער יעקוב, באדיבות ארכיון לשכת העיתונות הממשלתית

34. עזנית הנגב עזנית הנגב, העוף הדורס הגדול בישראל, נכחד מאצנו, צילום: דורון הורביץ, באדיבות ארכיון לשכת העיתונות הממשלתית

35. נשר בצפון הארץ. צילום: מנחם זלוצקי

36. הגורמים לפגיעה במגוון הביולוגי בישראל • צמצום ופגיעה בבית הגידול • פגיעה ישירה: ציד, דיג והרעלות. • שגשוגם של מינים הנוהגים לשהות בקרבת האדם.

37. 1. צמצום ופגיעה בבית הגידול • צמצום ופגיעה בבית הגידול. אחת הדוגמאות העצובות ביותר היא ייבוש החולה. החולה הייתה הביצה הגדולה ביותר בישראל והתקיימו בה מגוון רחב ביותר של צמחים ובעלי חיים, שחלקם היו אנדמיים (ייחודיים). אחד המינים שנכחד כליל מהעולם הוא צפרדע בשם עגלשון שחור הגחון. מינים אחרים נעלמו מנופי הארץ, אם כי הם מוסיפים להתקיים בארצות אחרות, כדוגמת נברן המים וצב הביצות האירופי. במהלך 200 השנה האחרונות נעלמו מינים רבים, ביניהם גם חסרי חוליות ופרוקי רגליים רבים שלא ידענו על קיומם וכמובן שגם כבר לא נכיר.

38. 2. פגיעה ישירה: ציד,דיג והרעלות • פגיעה ישירה כדוגמת צייד, דייג והרעלות. הרעלות יכולות להיות, ישירות ומכוונות, אך לעיתים הן עקיפות כתוצאה מכך שבעלי חיים ניזונים מבעלי חיים מורעלים. סיפור עצוב במיוחד הוא סיפורם של התנים. החל משנות השישים נערכו ביוזמת משרד החקלאות הרעלות רחבות היקף. הרעלות אלו נועדו לפגוע במינים שנחשדו כמזיקים לחקלאות ובתנים שהואשמו בנשיאת נגיף הכלבת. הרעלת התנים הייתה על ידי פיזור פיתיונות מורעלים בשדות. בנוסף לתנים, פיתיונות אלו נאכלו גם על ידי מינים רבים של טורפים אחרים. אחת הקבוצות העיקריות שנפגעה מכך הייתה אוכלוסיית העופות הדורסים. • בעלי חיים גדולים המתרבים לאט ומוגבלים לבית גידול ייחודי, וכן אלה הרגישים לזיהומים סביבתיים דוגמת הצב הרך סיכוייהם לשרוד בישראל המודרנית היו והנם קטנים מאוד.

39. 97 תנים שהורעלו בהרעלה שנתגלתה ביום ב', 7.1.08, באזור מושב תירוש שבשפלת יהודה, מתו 97 תנים - חיות בר מוגנות וחשובות למערכת האקולוגית

40. 3. שגשוגם של מינים הנוהגים לשהות בקרבת האדם • לעיתים, שגשוגם של מינים הנוהגים לשהות בסמוך לאדם גורמת לירידה במספריהן של חיות אחרות. • החתול הוא אולי המסוכן שבמינים המבויתים מבחינת השפעתו על חיות בר. חתולים רבים הגדלים כחתולי רחוב בשולי ישובים מוצאים חלק ניכר ממזונם על ידי ציד של חיות בר. החתולים מואכלים במקרים רבים על ידי בני-אדם, דבר המאפשר קיומה של אוכלוסיה גדולה, שאף אחד מחבריה לא יבחל לגוון את מזונו בלטאה, חדף או ציפור. כיוון שחתולי הבית הם חיית מחמד נפוצה, רבייתם מהירה מאוד, ובמקרים רבים לא נמצא בית לכל הגורים. הגורים העודפים מצטרפים לחתולי הרחוב ומבטיחים את קיום האוכלוסיות הללו. חתולי הבית גם מזדווגים עם חתולי הבר וכך נעלם הייחוד הגנטי, ההתנהגותי והאקולוגי של מין הבר. • מינים נוספים החיים בסמוך לאדם כגון החולדה, העכבר, העורב והתיקן הם לטוב או לרע בעלי החיים המוצלחים ביותר בישראל של תחילת המאה ה- 21.

41. חתול הבר חתול הבר הוא טורף קטן שטבעי לאירופה, החלק המערבי של אסיה ואפריקה. חתול הבר הוא הנפוץ בחתוליים של ישראל ומצוי בכל אזורי הארץ, אם כי באזורים מדבריים הוא נדיר יחסית. חתול הבר פעיל בלילה וצד יונקים קטנים, ציפורים ועוד יצורים בגודל דומה, הוא נחשב לאביו של חתול הבית הידוע וכנראה בויית לפני כ-6000 שנה במצרים.

42. אמנת המגוון הביולוגי (1992) • בשנת 1992 התקיים בריו דה-ז'נרו שבברזיל "פסגת כדור הארץ" או ועידת האומות המאוחדות (האו"ם) לסביבה ולפיתוח. בפסגת כדור הארץ בריו נחתמו כמה הסכמים בינלאומיים בתחום איכות הסביבה. אחד ההסכמים החשובים היה אמנת המגוון הביולוגי - ההסכם העולמי הראשון, שדן בשימור מגוון המינים בכדור הארץ. • מטרת האמנה לשמר את מגוון צורות החיים על פני האדמה ולהגן עליהן. המדינות החתומות על האמנה מסכימות, כי שמירה על מגוון המינים העולמי היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה לקיומם של החיים, כולל בני האדם, על פני האדמה. באמנה נטען, כי מדינה שתשמור על מגוון המינים ולרתום אותו לתועלתה תהנה בתמורה מיתרונות משמעותיים במצב הסביבה, הכלכלה והחברה. האמנה התקבלה בהתלהבות: עוד בועידה חתמו על האמנה יותר מ - 150 ממשלות וכיום חתומות עליה יותר מ - 175 מדינות, בהן ישראל.

43. ובנוסף לכך קיימת חקיקה : חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו- 1955 מגן על כל יונקי ועופות הבר, ומ-1990 גם על מיני הזוחלים והדו-חייםוזאת למעט מספר מינים שהוכרזו כמזיקים ומספר מינים נוספים שנקבעו כחיות עם עונת צייד מוגדרת. ישראל חתומה על שורה של אמנות בינלאומיות: אמנה בדבר מגוון ביולוגי (ועידת ריו 1992, אושררה ע"י ישראל ב-1995) אמנה בדבר שימורם של מינים נודדים של חיות בר ( CMS או אמנת בון, אושררה ב-1983) אמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיות בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה (אושררה ב-1979)

44. 1. תמיכה במינים קיימים במצוקה: • תחנות האכלה • תיבות קינון • הקטנת טריפה ותחרות 2. העברה (Translocation) – העברת מין ממקום אחד למקום אחר: • הכנסה (introduction) – הכנסת מין למקום שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעי • השבה (reintroduction) – השבת מין למקום שנכחד ממנו בעבר שיטות לשמור על הטבע (מגוון המינים) נמנמן סלעים (EN)

45. הבז האדום Lesser Kestrel

46. עוף דורס קטן וצבעוני • הבז האדום הוא הקטן בעופות הדורסים בישראל. • משקלו 160 גרם בלבד. • מצטיין בצבעיו היפים • עוף חברתי החי במושבות

47. תזונה ומקומות קינון • ניזון בעיקר מחרקים ופרוקי רגליים אחרים • מקנן במושבות קינון- • הצמודות למגורי אדם • בנופים פתוחים

48. תפוצה עוף נודד המבלה את תקופת החורף באפריקה, ואת תקופת הקיץ באיזורי קינון צפוניים באזור הים תיכוני מספרד ומרוקו - במערב ועד לצפון מזרח סין - במזרח.

49. סכנת הכחדה • הבז האדום נמצא בסכנת הכחדה עולמית בדרגת Endangered. • ב-40 השנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בפרטיו בעולם. (Liven-Schulman et al., 2004) • בישראל - ירד מספר הזוגות המקננים מ- 3000 בתחילת המאה לכ- 550-600 כיום.(Liven-Schulman et al., 2004)

50. מחזור חיים • שיבה מאזורי חריפה - החל מאמצע פברואר • הטלת ביצים (3-5) - אפריל • תקופת דגירה (זכר ונקבה) - חודש ימים • בקיעה - בסביבות מאי • התבגרות בקן - חודש נוסף • נטישת מושבות ונדידה למעונות החורף - יולי