שוויצריה הקטנה– צומת בית אורן – מחצבות קדומים צילם וערך: שלומי כהן ביה"ס 'שיפמן' טירת כרמל.

1. שוויצריה הקטנה– צומת בית אורן – מחצבות קדומיםצילם וערך: שלומי כהןביה"ס 'שיפמן' טירת כרמל. תחילת המסלול בחניון שוויצריה הקטנה שבפארק הכרמל, בסמוך לאוניברסיטת חיפה שבכרמל. מהחניון נבחר במסלול האדום היורד דרומה עד שוויצריה הקטנה . הכינוי "שוויצריה הקטנה" ניתן לאזור ירוק בכרמל המזכיר לחלק מהמטיילים את נופי שוויץ. נצעד במסלול האדום עד צומת בית אורן משם נחצה את הכביש לעבר מסלול שחור שיוביל אותנו עד מחצבות קדומים. המסלול מוצל ברובו ועובר בתוך חורש ים תיכוני המאפיין בחברת האלון המצוי והאלה הארץ ישראלית.

2. תחילת המסלול בחניון שוויצריה הקטנה פארק הכרמל הוא כינוי לרצף של גנים לאומיים ושמורות טבע על הר הכרמל הגבוה, המשתרע מגבולותיהן הדרומיים של הערים חיפה ונשר בצפון, ועד אזור נחל מערות ועמק מהר"ל בדרום; שני יישובים על רכס הכרמל מהווים מובלעות בתוך רצף שטחי הפארק - עיר הכרמל ובית אורן. הפארק מקיף בשטחו יותר מ-80,000 דונם, ומהווה בכך את אחד הרצפים הגדולים של שטחים פתוחים בחציה הצפוני של מדינת ישראל; הוא אף הוכר בידי ארגון אונסק"ו בתור שמורה ביוספרית. הפארק מהווה דוגמה טיפוסית של אקוסיסטמה ים-תיכונית, וכולל מצאי עשיר של תופעות גיאולוגיות, ממצאים פרהיסטוריים, ומגוון ביולוגי ונופי. מחניון שוויצריה הקטנה נצעד בסימון שבילים אדום

3. מהחניון נרד בשביל שיוביל אותנו לנחל כלח שמורה ביוספרית תואר בינלאומי המוענק על ידי אונסק"ו לשמורות טבע בקרבת מגורי אדם, העונות על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים. השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי. מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות" ולייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים. על מנת שמרחב מסוים יקבל הכרה כשמורה ביוספרית, עליו לכלול אזור ליבה עם ערכי טבע המוגנים על פי חוק, אזור חוצץ שבו אסורות פעולות הפוגעות בטבע, ואזור מעבר, שבו מותרות פעולות כאלו בהתאם לחוקים ולתקנות המקומיות. באזור המעבר ייעשה שימוש בר-קיימא במשאבים טבעיים לטובת הקהילה המקומית. על מנת להבטיח זאת, מוקמים בכל שמורה מנגנונים של מחקר, פיקוח, חינוך האוכלוסייה והכשרת בעלי מקצוע. בישראל, קיימת שמורה ביוספרית אחת, בכרמל. שמורת הכרמל הוכרה כשמורה ביוספרית באפריל 1996. נגיע לשער חלוד שממנו הנוף ניפתח לכיוון מערב

4. בתחילת המסלול נבחין באוניברסיטת חיפה ובקרחות יער שהן שריד לשרפות חורש גדולות. שריפות בפארק הכרמל מאז הכרזת השטחים לשימור, אירעו בפארק הכרמל מספר רב של שריפות שנגרמו בשל הצתות בידי אדם, חלקן מכוונות וחלקן בשוגג. מחקירות נמצא ששריפות רבות נגרמות בשל הצתות מכוונות, בעיקר של בעלי אינטרסים המנסים בדרך זו להוריד את רמת ערכי הטבע באזורים הנשרפים, ובכך לזרז מתן של היתרי בניה ופיתוח. באופן כללי, הצמחייה הים-תיכונית הסתגלה היטב להתחדשות יעילה לאחר שריפה. חורש מפותח של צמחייה ים-תיכונית טיפוסית לכרמל מתחדש במלואו לאחר כמה עשרות שנים ממועד השריפה האחרונה. אולם אלמנטים מסוימים עשויים להיעלם לבלי שוב בעקבות שריפה, כגון עצים עתיקים. השריפות גם מהוות פגיעה קשה באוכלוסיית חיות הבר, שחלקה אינו מצליח להימלט. קיימת כיום מחלוקת בקרב אקולוגים ואנשי שמירת טבע וממשק, לגבי מידת הנזק והתועלת שבשריפות באזורים כמו פארק הכרמל: ישנם הטוענים כי השריפות הינן מרכיב חיוני באקוסיסטמה, התורם למגוון הביולוגי והנופי על ידי מניעת היסגרות אחידה ורציפה של החורש, דבר היוצר קרחות יער ומעודד פריחת גיאופיטים הזקוקים לאור שמש ישיר. עם זאת, רשות הטבע והגנים נוקטת כיום מדיניות ברורה של הימנעות ככל האפשר מאירועי שריפה (למשל באמצעות משטר רעיית עזים המדלל את כמות העשב הזמין לשריפה), ובמקרה שפורצת שריפה, כיבוי מהיר ככל האפשר לצורך מזעור השטח הנשרף. אחת השרפות המפורסמות בכרמל התרחשה בתחילת שנות ה- 90, השרפה כילתה חלקים נרחבים משוויצריה הקטנה. עד היום, למרות שחלפו כמעט 20 שנה, האזור בעל קרחות יער, שלדי עצים שרופים ומפוחמים פזורים באזור והחורש הטבעי בתהליכי התאוששות.

5. נחל כלח נחל כלח הוא למעשה יובל של נחל גלים הנשפך מהכרמל עד לים התיכון. תחילת המסלול בצומת דמון. הנחל זכה בכינוי הגיא הנעלם או שוויצריה הקטנה. השביל האדום המגע מכיוון שוויצריה הקטנה או מקיבוץ בית אורן, חוצה את נחל כלח על גבי גשר / סכר , (ראה תמונה בהמשך). מסלול ההליכה יוביל אותנו לתצפית על נחל כלח, שחלקו העליון מעוטר במצוקי גיר מרשימים, מערות וחללים קטנים בסלע וצנירים. פתח נחל כלח בין צוקי הגיר הבולטים מתוך הצמחייה הצפופה צניר (מלשון צינור) הוא מצוק קעור. צורה זאת מופיעה במקומות רבים בכרמל ובשומרון, כמה דעות בדבר אופן היווצרות הצניר: 1. הסלע עבר המסה כימית, ונתבלה בעיקר באזור החולשה שבין שתי שכבות, 2. הרס גלי הים (גידוד ימי) שכיסה את האזור בעבר, 3. תהליך המסה ושחיקה של זרימת מי-הנחל במהלך התחתרותו באפיק.

6. 2 1 תוואי השביל נמתח לאורך מורדות ההר הנשא מעל אפיק נחל כלח, במסלול שיפועים מתונים ונוחים גשר האבן החוצה את נחל כלח הינו שריד לפעילות הכשרת שטח שנעשה על ידי הברטים בחציה הראשונה של מלחמת העולם השנייה, אז היה חשש שהגרמנים יכבשו את ארץ ישראל, ותוכנית מצדה בכרמל עמדה על הפרק. על פי תוכנית זו, גם אם הארץ תיכבש, אזור הכרמל יהיה כעין מצדה מודרנית בו יתרכז הישוב היהודי וממנו הוא ילחם בגרמנים. (בחודש מאי באזור זה ישנה פריחה מרהיבה של שושן צחור). 3 4 המשך המסלול האדום

7. 2 מערת כלח 1 לאחר חציית גשר האבן נמשך שביל ההליכה לאורך חלק קטן מהמפנה הצפוני של נחל כלח, נביט למפנה הדרומי ומולנו יזדקרו מחשופי סלע גיר עם מערות קארסטיות. מאבקים על שטחי הפארק – פיתוח מול שימור מיקומו של הפארק וקרבתו הרבה למרכזים עירוניים גדולים מביאים לכך שהפארק נמצא תחת איומים תמידיים של התפשטות השטחים הבנויים אל עבר שטחי הפארק וסלילת כבישים מהירים בתחומו. מכיוון עוספייה ודלית אל כרמל קיימת בעיה חריפה של בנייה בלתי חוקית בשטחי הפארק וקיים לחץ מתמיד על רשות הפארק. הלחץ שכולל אף איומים אישיים על חיי הפקחים והנהלת הפארק, הביא את רשות הטבע והגנים לחתום על הסכם בדבר סיפוח שטחים נרחבים מהפארק לתחום הכפרים. כיום מתנהל מאבק דומה על אזור הר שוקף. מכיוון העיר חיפה, קיימים איומים ממשיים לבניית פרויקטי-נדל"ן באזור נחל נדר, בשטחים הנמצאים ליד החי-בר ומדרום לאוניברסיטת חיפה ולשכונת דניה. לאחרונה מנסים יזמי הנדל"ן לקדם שוב את תוכניתם להקים שם מגדלי מגורים (כ-1000 יחידות דיור) וכביש מהיר. החברה להגנת הטבע וארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" מנהלים מאבק לשימור הפארק והסרת האיומים על קיומו. 3 המשך המסלול האדום

8. שושן צחור גאופיט ממשפחת השושניים, בעל בצל גדול ופרחים לבנים גדולים. הצמח גדל בדרום אירופה ותפוצתו מגיעה עד לצפון ישראל. הפריחה בחודש מאי ונמשכת כשבועיים. לשושן הצחור פרח שצורתו כפעמון גדול בצבע לבן, והוא בעל ריח מתוק חזק. אזור מסלול ההליכה מהווה את אחד האזורים הבודדים בארץ בו ניתן לצפות בשושן הצחור בעת פריחתו. עבור הנוצרים מסמל השושן הצחור את בתוליה של מרים, אם ישו. ביהדות יש המזהים את השושנה המוזכרת בשיר השירים ("כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת") לא כורד כפי כנהוג לחשוב אלא כשושן צחור. במנורת שבעת הקנים של בית-המקדש, הקנים של הנרות עוצבו בצורת שושן צחור. בעשיית מקדש שלמה נעשו דוגמאות של השושן בעמודים ("וְעָבְיוֹ טֶפַח, וּשְׂפָתוֹ כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת-כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשָׁן." (מלכים א', ז' כ"ו)) מקור השם "שושן", הוא בכך שיש לו תמיד ששה עלים (מלכים א', ז' י"ט). 1 2 לקראת ההגעה לצומת אורן נגיע לחניון הפיתולים ובו שולחנות פיקניק, שירותים ומים. המשך המסלול האדום מקור תמונה: ויקיפדיה

9. צורתו של השושן הוטבעה על מטבעות רבים. אחד המטבעות המוכרים הוא השקל. ששת עלי-הכותרת של הפרח יוצרים צורה הדומה למגן דוד, ויש המשערים כי זהו המקור לחשיבות מגן הדוד כסמל ביהדות. מקור תמונה: ויקיפדיה שושן צחור - היסטוריה חשיבותו של השושן הצחור לנצרות גרמה לעקירת בצלי שושן בארץ- ישראל על ידי צליינים מאירופה, החל בתקופה הצלבנית. בתחילת המאה העשרים, הצמח שהיה נפוץ בעבר בישראל, כמעט ונכחד מהארץ. רק בשנת 1925, במשלחת של בוטנאים לגליל העליון גילתה בצל של שושן ברכס פקיעין. מאוחר יותר המין התגלה גם באזור נחל יגור בכרמל. עם השנים התגלו עוד מספר אתרים של שושן בארץ, אך הצמח עודנו נחשב בסכנת הכחדה.כיום השושן הצחור גדל בישראל רק בכרמל ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. אוכלוסיות אלה חשובות מאוד לשימור, הן בגלל חשיבותן עבור הנוצרים, והן משום היותן גבול התפוצה הדרומי של המין. בית הגידול של השושן הצחור בישראל הוא מצוקים של גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. כדי לעודד את פריחתו ושגשוגו של המין באזורים שבהם החורש נסגר, מבצעת רשות הטבע והגנים מדי פעם דילול ופתיחה של החורש, באזורים מסוימים בהם גדל השושן. מקור תמונה: ויקיפדיה

10. 3. בצומת, משמאל לנו נבחין בשלט המציין את סיומו של המסלול האדום שבין שוויצריה הקטנה לבית אורן, וראשיתו של מסלול בסימון שבילים שחור שבין צומת אורן למחצבות קדומים 2. לפני הצומת, מימין, ממוקמת חוות סוסים 1. ממש לקראת הצומת נבחין מימין לנו בבתי קיבוץ בית אורן 4. אזהרה:לפני חציית הכביש יש לחלק את המטיילים לקבוצות קטנות ולחצות בזהירות ובזריזות בליווי מבוגר בלבד, או לחלופין לחסום את הכביש משני צדדיו ולאפשר חציה זריזה ובטוחה, יש להיזהר במיוחד מכלי רכב הבאים מצד שמאל (כיוון כלא דמון)! תחילת המסלול בסימון שבילים שחור

11. 2. מבט לכיוון מזרח – הר אלה והר אלון 1. שימו לב! המשך המסלול השחור - פנייה ימינה לאחר עץ האלון 3 4

12. שירותים וברז מים לאחר כמחצית המסלול השחור הגעה לחניון הכולל שולחנות פיקניק, שירותים ומים, מומלץ לעצור כאן ולרכז את הקבוצה לפני המשך ההליכה במסלול. 1 2 שימו לב !בחלק זה סימון השבילים חסר ומנגד ישנן התפצלויות שבילים רבות.מומלץ לסגור פערים ולרכז את הקבוצה לפני המשך תנועה במטרה למנוע בלבול מיותר. 4 3

13. 2 1 שימו לב:בחלק זה מסלול ההליכה הופך צר, מפותל, צפוף צמחיה ולעיתים תלול וחלק, יש לנקוט במשנה זהירות! 4 3

14. 3 1 2 המשך המסלול השחור מחצבות קדומים ממוקמת על הכביש שעולה מצומת אורן לבית אורן. במחצבות קדומים נבחין בעשרות "מדרגות אבן" שמוליכות לשום מקום...(תמונה 4) "מדרגות אבן" אלו שימשו כמחצבה, כנראה בתקופה הביזאנטית, אז סיפקה המחצבה אבנים לבניית הישובים הקרובים: ח'רבת שלאלה וחורבת רקית.בקצה המזרחי של המחצבה נאתר מערת קבורה (תמונה 1).מעל עיקול הכביש חצוב בסלע – "ים", (תמונה 3) שהוא החלק התחתון, הבסיס של בית בד.חציבת "הים" בסלע מרמזת על סוגי הגידולים באזור בתקופות קדומות: כרמי זיתים וכרמי ענבים. זו גם הסיבה להימצאותו של גת לייצור יין, בהמשך השביל אחרי שרידי בית הבד. 4

15. המשך המסלול לחוות משמר הכרמל מגרש החנייה במחצבות קדומים, סיום המסלול או חוות משמר הכרמל (חרבת שלאלה ) מדרום למחצבות קדומים בולטת בנוף גבעה עגולה אליה עולה כביש צר המוביל אל חרבת שלאלה, או בשמה הנוסף חוות משמר הכרמל. בגבעה שרידי התיישבות מהתקופה הכלקוליתית, דרך תקופות הברונזה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזאנטית, העות'מנית ועד ימינו. רשות הטבע והגנים ביצעה פעולות שימור ופיתוח במקום והכשירה אותו למרכז מידע וטיולים. בין השרידים הבולטים באתר נבחין בבית מגורים וחצר משק, הממוקמים במרומי הגבעה. בית המגורים היה שייך לשוכרי מנסור, המתורגמן של סגן הקונסול הגרמני, פרידריך קלר. שוכרי מנסור ריכז בידיו בעלות על כמה אלפי דונמים של קרקעות באזור, שעניינו חבורת משקיעים, שבראשם עמד המהנדס יוסף לוי. ב- 1934 רכשה חבורת משקיעים זו ממנסור - 6,000 דונם, שבמרכזם הגבעה. חברת "הכשרת הכרמל" שהייתה בבעלותם ביקשה לייסד במקום עיר בשכנות לחיפה המתפתחת. שם העיר העתידית לקום היה יערות הכרמל. למרות הפרסום המרשים אודות המקום, השטח המרוחק לא משך קונים. לכן פונה יוסף לוי לעולים חדשים מגרמניה ומציע להם לעלות להתיישב במקום כפועלים שכירים, שיעבדו בפיתוח התשתיות ובנטיעות, עד אשר תתחיל ההתיישבות והבנייה של הרוכשים הפרטיים במקום. אז, מבטיח יוסף, יעביר גם לפועלים נחלה ביערות הכרמל, כדי שיוכלו גם הם להקים בה את ביתם. ואכן בסוף 1935, מתיישבים למרגלות הגבעה 15 פועלים, שנענו להצעתו של יוסף, וקוראים לעצמם משמר הכרמל. אירועי 1936 בהם תקפו פורעים ערבים את המתיישבים חייבו את תושבי משמר הכרמל לעלות לראש הגבעה ולהתבצר בבית המגורים של שוכרי מנסור. אל חברי משמר הכרמל הצטרפו מתנדבים מקיבוץ גשר ומפלוגות "הים". בשנים 1936 – 1938 הותקפו תושבי יערות הכרמל ארבע פעמים ורבים מהם נפגעו. במקביל פותחת הקרן הקיימת לישראל במשא ומתן עם יוסף לוי להעברת הבעלות על חלק מהאדמות. משא ומתן זה מסתיים בהצלחה ובאוקטובר 1939 עלו לאדמת חרבת שלאלה חברי "הבחורות הסוציאליסטיות" ממגדיאל, שעתידים היו לבנות את קיבוץ בית אורן. שנה מאוחר יותר עבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי. סוף מסלול שוויצריה הקטנה – צומת בית אורן – מחצבות קדומים