תקשורת רחבת-סרט המפתח לכלכלה של שחר שנות האלפיים

1. תקשורת רחבת-סרטהמפתח לכלכלה של שחר שנות האלפיים דניאל רוזן, המנהל הכללי, משרד התקשורת rosenned@moc.gov.il

2. סוף עידן המונופולים • ב- 4 בספטמבר 2000 חתם שר התקשורת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, על "תקנות רשיון כללי". • בכך הוכרזה רשמית התחרות בשירותי בזק נייחים בישראל - המעוז האחרון של מונופול חברת בזק. • ב- 1 בפברואר 2001 הוענק רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים לחברת אופק. • התחזית היא כי עיקר התחרות תתמקד בשירותים רחבי סרט. שוק התקשורת בישראל: פ-ת-ו-ח! שר התקשורת בנימין בן אליעזר חתם, ושוק התקשורת בישראל נפתח לתחרות חופשית. המשמעות: בזק מאבדת את המונופול על שיחות הטלפון בארץ ynet 4.9.00

3. תוכן המיצג • מהפכת התקשורת הגלובלית: • תקשורת רחבת סרט ואינטרנט • כלכלת האינטרנט • שירותי תקשורת רחבי סרט בישראל: • תמונה כללית • רט"ן • בין-לאומי • אינטרנט • רשת גישה אלחוטית נייחת • תיקון חוק הבזק • סיכום.

4. מהפיכת התקשורת הגלובלית אינטרנט, רוחב-סרט וניידות מעצבים מחדש את מפת התקשורת בעולם

5. אינטרנט "לכידות" (Convergence) של שווקים ותעשיות תקשורת מחשבים תכנים

6. אינטרנט - ממוצר ייחודי למוצר צריכה • מגמות עיקריות: • גידול מסיבי (Hyper growth). • הפיכה למוצר המוני (Commoditization). • בידור ותקשורת בין-אישית. • הפיכת טכנולוגית IP לתשתית טכנולוגית עיקרית. • שינוי בתפיסת המחשוב - היישום עובר לרשת. • התפתחויות בכל הספקטרום הטכנולוגי: התקנים, פלטפורמות, תשתיות תקשורת ומידע, תפיסת הרשת והיישומים.

7. התפתחות שוק התקשורת העולמי [מליוני מנויים] 1000 מליון נייח 800 מליון נייד 600 מליון אינטרנט (נייח ונייד) 400 מליון 200 מליון 0 1996 1998 2000 2002 2004 מקור: Ericsson

8. מדוע אינטרנט? • יישומי אינטרנט ותקשורת אישית ניידת מזעזעים את העולם, ומתפתח סגנון חיים חדש: • Web life style. • Mobile life style. • המודל הכלכלי המסורתי מתחלף במודל המבוסס על יישומי אינטרנט: • נעלמות נורמות של יתרון לגודל, מחסומי הון ויתרון למיקום. • נוצרת כלכלה חדשה - Net enabled digital economy. • מבנה ארגוני ואופן פעולה של ארגונים עסקיים מותאם למציאות החדשה (e-Enabling the organization). • העולם נמצא ב- "מרוץ קריטי" להשתלבות ב- "כלכלת האינטרנט".

9. אינטרנט הוא חזות הכל? מקור:The Economist, May 2nd 1998

10. מה האינטרנט לא יכול לעשות? כישלון המדיה החדשה ? Source: The Economist, August 2000 מקור: The Economist, אוגוסט 2000

11. כלכלת האינטרנט • "הכלכלה החדשה": • מערכות מידע חדשות. • שוק חדש. • שיטות תקשורת חדשות. • ערוצי הפצה חדשים. • מוצרים ושירותים חדשים, שאיש לא חזה אותם טרם עידן האינטרנט. • "תרבות ארגונית" חדשה (e-Organization).

12. "הכלכלה החדשה":ייעול "הכלכלה הישנה" • שכלול התחרות - צמיחת ההיצע: • שפע של מידע. • סילוק מתווכים. • עיסקות בעלות אפסית. • אין חסמי כניסה. • צמיחה כלכלית מהירה - דחיפת הביקוש: • עלות הון נמוכה. • ציפיות לצמיחה מהירה. • עידוד הוצאות.

13. הכלכלה החדשה - "כלכלה עירומה":כלכלה שקופה וחשופה • ייעול השווקים: • שיפור זרימת המידע. • הקצאת משאבים לשימושים היותר יעילים. • מסחר אלקטרוני בין עסקים (B2B) - קידום שרשרת האספקה: • צמצום עלות הרכש. • שיפור ניהול שרשרת האספקה. • ניהול מלאי יעיל. • מפולת המניות – ירידה מהאולימפוס, חזרה למציאות: • האינטרנט ממשיך להתקיים, גם לאחר ששוק המניות נפל. • הזוכים העיקריים הם: הצרכנים, חברות "כלכלה ישנה" שיתארגנו מחדש תוך שימוש יעיל באינטרנט. • המגמה של חזרה לערכי "הכלכלה הישנה" מניעה התאמות בשרשרת הערך מוסף בארגונים עסקיים. • "הכלכלה החדשה" זקוקה למשאבים של "הכלכלה הישנה".

14. אינטרנט גורם לשכלול השוק: דחיפת עקומת ההיצע צמיחת השוק מאיצה ביקוש: דחיפת עקומת הביקוש P2 S2 D2 Q2 Q3 כלכלת האינטרנטהגדלת קצב הצמיחה תוך דיכוי האינפלציה מחיר P1 S1 D1 כמות Q1

15. צמיחת היצע ודחיפת ביקוש:"המבער האחורי" של הכלכלה החדשה? Source: Economist, 2000

16. תקשורת רחבת-סרט -התקשורת של המאה ה- 21 • תקשורת רחבת-סרט: • הבסיס לשירותי אינטרנט מתקדמים. • הנדבך הבא של שירותי תקשורת נייחים בישראל. • המפתח לכלכלה האלקטרונית של שחר המאה ה- 21. • המהות: • תשתיות אופטיות רחבות-סרט, כולל מיתוג ותמסורת, פנים-ארצי ובין-לאומי. • רשתות מקומיות רחבות-סרט, נייחות וניידות. • יישומים רחבי-סרט (היישום המוביל כיום - גישה מהירה לאינטרנט).

17. תקשורת רחבת-סרט -באיזו טכנולוגיה? • המהות הטכנולוגית: • מולטימדיה - שילוב חוזי, נתונים ודיבור. • התבססות על תשתיתWDM אופטית. • רשתות גישה מקומיות רחבות-סרט. • טכנולוגיות הגישה המרכזיות: • ברשת חברת בזק- xDSL, סיבים אופטיים. • ברשתות טלוויזיה בכבלים - דיגיטציה (HFC). • ברשתות תקשורת ניידת - 2.5G, 3G. • מפעילים חדשים - LMDS, לוויינים.

18. האבולוציה של רשתות התקשורת מידע ארגוני שמע חוזי רשת תקשורת אחודה מבוססת על טכנולוגיות האינטרנט רשתות שידורים לציבור רשתות ציבורית ממותגות רשתות פרטיות IP Telephony LANs, WANs & VPNs Video Streaming

19. הדחיפה - תוכן ויישומים גישת רשת Netway דחיפה טכנולוגית גישה טכנולוגיתHighway התפתחות שירותים רחבי-סרט התוכן והיישומים שולטים בשליטת חברת בזק התפתחות האינטרנט התשתית שולטת גישת טלפוניה Phoneway גומחה המונית חדירת שירותים רחבי סרט

20. עתיד עתיד ערוץ (שיווק, הפצה והרכשת לקוחות) פתרונות למשתמש (עסקי , פרטי) יישומים ייחודיים לפלחי שוק תוכן ייחודי לפלחי שוק משמעויות עסקיות: שינוי שרשרת הערך המוסף של מפעילי שירותי בזק • מגוון מודלים עסקיים (השקעה, שירותים, שיווק ומכירות). • רמות שונות של השקעה, שירותים, רוחב-סרט, סיבוכיות. • היישום הספציפי - תלוי במפעיל (נייח, נייד דור שני, נייד דור שלישי). הווה מעט שירותי ערך מוסף דיבור

21. עתיד האינטרנט • שימוש באינטרנט יהיה "חלק מאורח החיים" (Part of everyday life). • “Internet Inside” ?

22. “Internet Inside” ? "כשהטכנולוגיה נהפכת לפשוטה, היא נעלמת ברקע" קארלי פיורינה, יו"ר HP, כנס Comdex 2000

23. השוק החדש של יישומים על בסיס רשת האינטרנט גדול בהיקפו מכל שוק שירותי התקשורת העסקיים של היום! היישום עובר לרשת - השוק הגלובלי לתקשורת עסקית מיליארד דולר מקור: C & W, 2000 400 • יישומים(ASPs) • מרכזי מענה טלפוני (IP call center) • מסחר אלקטרוני • אכסון אתרים(Hosting) • תקשורת ולכידות • קישוריות 300 אינטרנט(IP) 200 נתונים(Data) 100 טלפוניה(Voice) 0 2000 2001 2002 2003 2004

24. תקשורת רחבת סרט בישראל תמונה כללית

25. שוק שירותי התקשורת בישראל • כ- 2.8 מיליון קווי טלפון ישירים (חדירה של 45%). • כ- 4.4 מיליון לקוחות רט”ן (חדירה של 70%). • כ- 1.2 מיליון בתי אב מחוברים לטלוויזיה בכבלים, כ- 0.1 מליון בתי אב מחוברים לשידור לוויני ישיר.

26. תקשורת רחבת סרט - מה קורה בישראל? (רשימה בלתי ממצה - 1) • בזק: שירותי גישה רחבי סרט לאינטרנט, “מחובר תמיד” או "מזדמן" (ADSL). • MED-1: השקעה של חצי מיליארד דולר בכבל אופטי תת-ימי רחב סרט MediterraneanNautilus, בקצב תמסורת של Terabit/s3.8. • בזק בינלאומי: הכרזה על השקעה של כ- 80 מליון דולר ב- 20% מכבל אופטי תת-ימי רחב-סרט TGN EMED, בקצב תמסורת של Terabit/s1.28. • פלאפון, סלקום, פרטנר, מירס: "אינטרנט ברט"ן" GPRS), HSCSD ו- (WAP.

27. תקשורת רחבת סרט - מה קורה בישראל? (רשימה בלתי ממצה - 2) • חברות הטלוויזיה בכבלים: דיגיטציה, הרחבת רשתות, הקמת חברת "תבל טלקום" כהערכות למיזוג ומתן שירותי בזק. • אופק: מיזם להקמת רשת ותשתית כתחרות לחברת בזק. השקעה של כמיליארד דולר ברשת רחבת סרט על בסיס תשתית IP. • סלקום: הודעות על כוונה להתרחב לפעילות בשוק התקשורת הנייחת. • ברק: הכרזה על תכנית להפוך לחברת תקשורת כוללת, המתמקדת בשירותים רחבי סרט. הערכה – השקעה של כחצי מיליארד דולר. • קווי זהב: הודעות על כוונה להתרחב לפעילות בשוק התקשורת הנייחת.

28. תחרות במתן שירותי תמסורת חליפיים לשירותי חברת בזק • מדיניות משרד התקשורת - הענקת רשיונות מיוחדים המאפשרים מתן שירותי תמסורת לבעלי רשיון (כללי ומיוחד) ובעלי זכיון. • רשיונות מיוחדים למתן שירותי תמסורת ניתנו לגופים הבאים: • Med-1 (שהניחה סיבים אופטיים תת-ימיים בחופי ישראל). • רכבת ישראל. • סלקום. • שביט. • אופק. • תכניות נוספות - מתוך העיתונות: • דרך ארץ (זכיינית כביש חוצה ישראל). • חברת חשמל.

29. שירותי תמסורת בסיבים אופטיים - הניסיון העולמי • עלות הנחת סיב אפל - 30,000 עד 60,000 דולר לק"מ. • עלות הארת סיב - על כל דולר המושקע בהנחת סיב יש להשקיע כ- 20 דולר בהארת הסיב. • גמישות הביקוש - נעה בין 2 ל- 3. • טכנולוגיה - הטכנולוגיה המקובלת היום היא DWDM עם 160 אורכי גל, כאשר על כל אורך גל ניתן להעביר תמסורת בקצב של 10 גס"ש.

30. רדיו טלפון נייד ממוצר משלים לשירות בסיסי

31. לכידות רט”ן ואינטרנט • אינטרנט מהיר, “מחובר תמיד”, בטלפון הנייד. • מענה לצורכי השוק: • לכידות (Convergence) - בין אינטרנט לתקשורת ניידת. • מערכת פתוחה - “בסגנון אינטרנט”. • מעבר מתקשורת דיבור צר-סרט לתקשורת מולטימדיה רחבת-סרט ניידת, בשני שלבים: • דור 2.5 (2.5G) – על בסיס הרחבת ביצועי המערכת הקיימת. • דור שלישי (3G) – ביצועים מתקדמים – על בסיס טכנולוגיה חדישה. • מערכת הפעלה מתקדמת בציוד הקצה. • תקשורת אלחוטית בין ציוד הקצה לציוד העזר (Bluetooth).

32. תמונה וצליל: חידושי "הדור השני" נגן MP3משולב מצלמה אלחוטית מקור:Samsung

33. תפיסות רעיוניות אחרות Concept I Concept II Concept III מקור: נוקיה, 2000

34. הביטוי ללכידות רט”ן ואינטרנט: המסוף הנייד מקור: מוטורולה

35. הדור השלישי:כיצד הוא יראה? מקור: אריקסון, 2000

36. מקלט-משדר זעיר לטווח קצר בטכנולוגיה של Bluetooth מקור: Cambridge Silicon Radio Ltd., 2000

37. הרחבת התחרות ברט"ן • הועדות תדרים - המפתח להרחבת התחרות וקידום מגוון שירותי רט”ן ותקשורת אישית ניידת: • מפעילי הרט”ן הקיימים משתמשים בכ- 95 מה”ץ, בתחומים של 800 ו- 900 מה”ץ. • תבוצע הועדה הדרגתית של כ- 175 מה”ץ נוספים לרט"ן, בתחומי התדרים 1700 עד 2200 מה”ץ, משנת 2001 עד שנת 2005. • משרד התקשורת פרסם מכרז לשימוש בתדרים נוספים אלה, על בסיס טכנולוגיות דור שני ודור שלישי. • שירותי דור שלישי מסחריים יהיו זמינים בעולם בשנת 2003. ישראל תוכל להימנות על המדינות המובילות בתחום זה.

38. מכרז הרט"ן • מכרז לרשיון משולב לשירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן) בישראל. • במכרז עומדים 4 רשיונות משולבים לשימוש בתדרים לרשת גישה אלחוטית, כאשר רצועות התדרים בכל רשיון כוללות תחומי תדרים ליישומי רט"ן דור שני וליישומי רט"ן דור שלישי. • המכרז מתבצע בשיטה של מכרז סימולטני רב-סבבי (Multiple Simultaneous Round) משולב(Combined), כאשר הפרמטר לקביעת ההצעות הזוכות הוא דמי הרשיון החד-פעמיים. • הצעה מזערית במכרז רב-סבבי תהיה בסכום של לפחות 400 מליון ש"ח. • במכרז יכולים להשתתף מפעילי רט"ן קיימים ומבקשים חדשים.

39. הקצאת ספקטרום אלקטרומגנטי חיונית לקידום ענף הרט"ן • הבשורה לציבור הלקוחות: • אבטחת פיתוח שירותים מתקדמים, במקביל למתקדמות במדינות המערב. • "הזדמנות אחרונה" להרחבת התחרות. • החשיבות למפעילי הרט"ן - זמינות ספקטרום, בהווה ובשנים הבאות: • לאבטחת טיב השירות. • לפיתוח שירותים מתקדמים.

40. תקשורת בין-לאומית "חגיגה צרכנית" - ותחרות עזה

41. הזירה התחרותית בענף התקשורת הבין-לאומית • התחרות בתקשורת בין-לאומית "עלתה כיתה". • ההתפתחויות המרכזיות : • שיוך לקוחות - שיוך כל מנוי טלפון ומנוי רט"ן למפעיל בין-לאומי לפי בחירה - או חסימת חיוג 00 ו- 188. • הרחבת מיגוון השירותים - כאשר הנושא המרכזי הוא הרחבת היקף הפעילות בתחום האינטרנט. • גידול כמותי - במיוחד בתחום תקשורת נתונים. • שיפור רווחיות - ירידת תעריפי התחשבנות בין-לאומית ותעריפי קישוריות פנים-ארצית. • השקעות בתשתית - תקשורת בין-לאומית רחבת סרט.

42. תשתית כבלים אופטיים תת-ימיים EMOS CIOS כבל עיתוי קיבול EMOS 1990 280 מס”ש CIOS 1994 622 מס”ש LEV 1998 5 גס”ש FLAG 1999 5 גס”ש LEV FLAG

43. מערכתMED Nautilus • מערכת DWDM בקצב של 3.84 טס"ש, במבנה של טבעת עם איחוי עצמי. • הפעלה מתוכננת - רבעון רביעי 2001. הטבעת תושלם בתחילת שנת 2002. • השקעה של 500 מליון דולר, מזה כמחצית ע"י בעלי מניות ישראליים.

44. מערכתTGN-EMEDTGN (TyCom Global Network)EMED (East Mediterranean) System • מערכת DWDM בקצב של 1.28 טס"ש, במבנה של טבעת עם איחוי עצמי. • הפעלה מתוכננת - רבעון שלישי 2002. • השקעה של 400 מליון דולר, מזה כ- 20% באמצעות בזק בינלאומי, שתפעיל את תחנת הנחיתה בישראל.

45. אינטרנט

46. שירותי אינטרנט בישראל • כ- 40 מפעילי אינטרנט (המובילים - אינטרנט זהב, נטוויז'ן,בזק בינלאומי, סרפרי, ברק). • נתונים כמותיים (הערכה): • כ- 50,000 אתרים ישראליים. • כ- 1,000,000 מנויים בחיוג, כ- 10,000 עסקים בקישור ישיר. • חדירה לכ- 35% ממשקי הבית, 50% מהעסקים. • צמיחה של כ- 50 אחוז לשנה.

47. אינטרנט בישראלסקר /TNSטלסקר - ינואר 2001 • 1.27 מליון משתמשים מעל גיל 13 - 20% מהאוכלוסייה הכוללת, 28% מהאוכלוסייה היהודית מעל גיל 18. • 39% ממשקי הבית באוכלוסייה היהודית מחוברים לאינטרנט. • 89% משתמשים מביתם (בנוסף לגלישה ממקומות אחרים). • 26% התחברו בשנה האחרונה, 52% התחברו בשנתיים האחרונות. • 59% משתמשים מדי יום. 40% מהמשתמשים צורכים עד 4 שעות אינטרנט בשבוע. 23% צורכים מעל 10 שעות בשבוע. • היישומים העיקריים: חיפוש מידע (75%), דואר אלקטרוני (73%), הורדת תוכנות (59%). • 36% מהמשתמשים ביצעו קניה כלשהי באמצעות האינטרנט. הארץ, 31 בינואר 2001

48. אינטרנט בישראלמחקר מכון שילוב - נובמבר 2000 • 38% מהאוכלוסייה היהודית דוברת העברית בישראל משתמשת באינטרנט. • עיקר אוכלוסיית המשתמשים היא בעלי השכלה אוניברסיטאית עם הכנסה הגבוהה בהרבה מהממוצע. הייצוג הגבוה הוא בטווח הגילים 23 עד 29. • משתמשים ישראליים צורכים בממוצע 8 שעות אינטרנט בשבוע. • 25% מהמשתמשים רכשו מוצרים או שירותים באמצעות האינטרנט. 59% מהמשתמשים טוענים כי הם ירכשו באמצעות האינטרנט אם יראו הצעה כדאית. • עיקר השימוש באינטרנט נעשה מהבית - 23% מכלל האוכלוסייה משתמשים באינטרנט מהבית, 10% משתמשים מהבית ומהעבודה, 5% משתמשים מהעבודה. ידיעות אחרונות, 21 בנובמבר 2000

49. אינטרנט בישראלמחקרים נוספים • מחקר טלסקר/TNS ינואר 2001 (הארץ, 21 בפברואר 2001, ynet 20 בפברואר 2001): • 78% מבתי העסק בישראל (140,000 בתי עסק) משתמשים במערכות מחשב כלשהן. • 50% מבתי העסק בישראל (כ- 89,000 בתי עסק) משתמשים באינטרנט לצרכים עסקיים. ב- 50% מהם כל העובדים נהנים מנגישות לרשת. • תחזית ל- 100,000 בתי עסק משתמשים באינטרנט עד סוף 2001. • מחקר מכון ממד, יוני 2000 (גלובס, 2-3 ביולי 2000): • 46% מבני הנוער בגיל 12 עד 18 "מחוברים לרשת". • מהם: 83.4% מהם משתמשים ברשת בפועל. 61% משתמשים ברשת ל- "הנאה ושעשוע". 38% רכשו אי פעם באינטרנט מוצר או שירות. • זמן שימוש - בין 23 ל- 36 שעות בחודש.

50. אינטרנט בקרב נוער בישראל סקר TGI, ינואר 2001 • ל- 87% מבני הנוער בישראל (429 אלף צעירים, בגילאי 12 עד 17) יש מחשב בבית. • ל- 55% מבני הנוער בישראל (273 אלף צעירים, בגילאים 12 עד 17) יש מחשב בבית, המחובר לאינטרנט. • 44.3% מבני הנוער (219 אלף צעירים) משתמשים באינטרנט בבית הספר. • 18% מבני הנוער (49 אלף צעירים) נוהגים לנהל שיחות ברשת (צ'אט) כמעט מדי יום. 15% משתמשים בדואר אלקטרוני כמעט מדי יום. • 6.2% מבני הנוער (30 אלף צעירים) רכשו לפחות מוצר אחד בשנה האחרונה באינטרנט. הארץ, 30 בינואר 2001