דילמות בשמירת שטחים פתוחים

1. דילמות בשמירת שטחים פתוחים איריס האן, מכון דש"א (דמותה של ארץ)

2. מהם שטחים פתוחים שטחים פתוחים מוגדרים כשטחים שאינם בנויים. ניתן לאפיין את השטח הפתוח על ידי מספר מדדים: • היקף – גודל השטח וצורתו. • רצף – חיבור וקישוריות לשטחים פתוחים אחרים. • איכות – מגוון ביולוגי, נופים, ערכי מורשת בשטח.

3. מהם שטחים פתוחים (המשך) את סוגי השטחים הפתוחים מקובל לחלק לשניים: • שטחים פתוחים בתוך העיר – כמו גינות שכונתיות, פארקים עירוניים. • שטחים פתוחים מחוץ לעיר –ביניהם שמורות טבע וגנים לאומיים, יערות, חופים, שטחים חקלאיים. מצגת זו עוסקת בשטחיםהפתוחים שמחוץ לעיר.

4. שטחים פתוחים – לשם מה?

5. השטחים הפתוחים: • הכרחיים לקיום ערכי טבע ומגוון ביולוגי • מספקים שירותי סביבה:חיונייםלתהליכים של קיבוע פחמן ולמיתון תופעת ההתחממות וזיהום האוויר, ומאפשרים שמירה על איכות וכמות המים. • משקפים ערכי מורשת ותרבות, נופים ודימויים • מקיימים חקלאות • מהווים מרחבים לפעילות פנאי ונופש • מבטיחים שימור עתודות קרקע לדורות הבאים

6. ערכי טבע ומגוון ביולוגי • המגוון הביולוגי כולל את כל השונות בטבע: מוון גנטי, מגוון מינים, מגוון מערכות אקולוגיות, מגוון תהליכים ביולוגיים. • המגוון הביולוגי הוא בסיס הקיום שלנו: באספקת שירותים אקולוגיים כמו איכות אוויר, קרקע ומים, כמקור לתרופות ולמזון, וכבסיס לפעילות כלכלית כמו תיירות ונופש.

7. Mediterranean-Climate Ecosystems Mild rainy winters Warm dry summers

8. Globally significant biodiversity in the five MTEs Assuming 300,000 species

9. Irano-Turanian Israel as a Biogeographic Crossroads Mediterranean SaharoArabian Tropical Sudanian

10. Biodiversity in Israel Total Endangered Extinct species species species Mammals 105 61 5 Birds 210 50 4 Reptiles 105 35 3 Amphibians 7 5 1 Freshwater fish 32 6 6 Vascular plants 2238 162 33

11. ערכי טבע ומגוון ביולוגי (המשך) למרות שטחה הקטן יחסית, ישראל התברכה במגוון ביולוגי עשיר במיוחד, כתוצאה ממפגש בין אזורי אקלים ובין יבשות. • בישראל מוכרים כ-2,800 מינים של צמחי בר, 530 מיני עופות, כ-100 מיני יונקים, 100 מיני זוחלים וכן פרוקי רגליים ועוד. • סך הכל בישראל כ-47,000 מינים מוכרים – מנגיפים, חיידקים, אצות ופטריות ועד ליונקים.

12. הולנד בריטניה צרפת איטליה קליפורניה יוון ישראל 0 20 40 60 80 100 מגוון ביולוגי – צפיפות מיני צומח (מספר מינים לקילומטר)

13. ברה"מ לשעבר סין סודן מצריים בריטניה ישראל 0 5 10 15 20 מגוון מינים – צפיפות מיני ציפורים (מספר מינים לקילומטר) גרמניה

14. צבי ארץ ישראלי סכנות ואיומים על המגוון הביולוגי • המגוון הביולוגי בישראל ובעולם כולו, מאויים על ידי מספר גורמים: • אבדן של בתי גידול טבעיים וקיטוע של בתי גידול. • מינים פולשים. • זיהום. • ניצול יתר (כמו צייד, דייג, מרעה). • שינויי אקלים.

15. סכנות ואיומים על המגוון הביולוגי בישראל • מספר מינים כבר נכחדו מנופי הארץ: ביניהם- הדוב החום, הברדלס, פרסף חיוור (מין של עטלף), עזניית הנגב (גדול העופות הדורסים בארץ), קטופה (דורס לילה), פרס, עגולשון שחור גרון (דו חי, אנדמי לשמורת החולה). • 75 מיני צמחים(כ- 3% מכל מיני הצומח בארץ)לא נמצאו מאז שנות החמישים! • 142 מינים של בעלי חיים מצויים בישראל בסכנת הכחדה, ביניהם- חתול חולות, סנאי זהוב, לוטרה, טריטון פסים, חפרית מצויה (דו חי).

16. ערכי טבע ומגוון ביולוגי שמירה על השטחים הפתוחים ועל בתי הגידול הטבעיים שבהם היא כלי מרכזי בשימור מגוון מיני הצומח והחי שישראל התברכה בהם. שמירה על היקף, רצף, ואיכות של שטחים פתוחים הכרחית לשימור המגוון הביולוגי.

17. אבדן וקיטוע של בתי גידול ושטחים פתוחים הם גורמים מרכזיים לפגיעה במגוון הביולוגי הקשר בין גודל שטח לבין מספר המינים שהוא יכול לשאת: צמחים באזור הים תיכוני של ישראל

18. מאפייניה הייחודים של ישראל והמחסור במשאב הקרקע

19. נתוני שטח, אוכלוסיה וצפיפות בישראל בהשוואה למדינות אחרות ארצות הברית הודו מצרים שטח 9,629,091 קמ"ר אוכלוסייה 298,212,900 צפיפות 31 נפש לקמ"ר שטח 3,287,263 קמ"ר אוכלוסייה 1,103,371,000 צפיפות 336 נפש לקמ"ר שטח 1,001,449 קמ"ר אוכלוסייה 74,032,880 צפיפות 74 נפש לקמ"ר ספרד בריטניה ישראל שטח 505,992 קמ"ר אוכלוסייה 43,064,190 צפיפות 85 נפש לקמ"ר שטח 242,900 קמ"ר אוכלוסייה 59,667,840 צפיפות 246 נפש לקמ"ר שטח 22,145 קמ"ר אוכלוסייה 7,000,000 צפיפות 316 נפש לקמ"ר

20. צפיפות האוכלוסייה בישראלבשנים 1940 - 2020

21. צפיפות אוכלוסייה בישראל הנתונים בנפש לקמ"ר

22. שיעור גידול האוכלוסייה שיעור גידול האוכלוסייה השנתי בישראל –%1.8בשנה מקור: OECD

23. וביחס לאחרים... מקור: אתר האו"ם, 2006.

24. מספר נתונים • אוכלוסייה: משנת 1948 עד שנת 2001 גדלה אוכ' ישראל פי 8 (5.6 מליון נפש). אוכ' חזויה בשנת 2020 – 9 מליון נפש (תוספת של 2.5מליון נפש שהם כמו אוכ' מחוז מרכז+ ת"א, או אוכ' ת"א X 7) • היקף שטח בנוי (לכל השימושים ובכל המפלסים) גדל בשנים אלו פי 17, וצפוי לגדול עד 2020 עוד פי 2 (1948: 14 מליון מ"ר, 2000: 240 מליון מ"ר, 2020: 525 מליון מ"ר).

25. 2020 2000 1948 107 נפש לקמ"ר 640 900 נפש נפש לקמ"ר לקמ"ר 1 נפש לקמ"ר 38 נפש לקמ"ר 50 נפש לקמ"ר הצפיפות המרחבית פרישת השטח המפותח והצפוי על פי המשך המגמות: השטח הבנוי גדל פי 17 ב-52 שנה, וצפוי לגדול עד 2020 פי 2.2 מהקיים בשנת 2000. מקור: ישראל 2020

26. מאפייניה הייחודים של ישראל • צפיפות גבוהה יחסית למדינות מערביות אחרות. • שיעור גידול אוכלוסיה המאפיין מדינה מתפתחת. • רמת חיים, צמיחה כלכלית ותרבות צריכה של מדינה מערבית. • מדיניות רבת שנים של צריכה גבוהה של שטח פתוח לצרכי "בטחון לאומי" (כמו שטחים צבאיים, יישובים חדשים). • תרבות פיתוח בזבזנית בקרקע. כל אלו מחייבים שינוי תפיסה ממדיניות של כיבוש הקרקע לצרכי פיתוח – אל התמודדות עם אזילת משאב הקרקע.

27. העקרונות המנחים את התכנון הארציישראל 2020, תמ"א 35, תכניות מחוזיות • הכוונת עיקר הפיתוח למרחבים מעויירים, תוך הותרת מרחבי ביניים פתוחים וחייצים ירוקים והתבססות על מערכות הסעת המונים. • התכנסות אל השטח הבנוי:הימנעות מפיתוח שאינו צמוד דופן, הרווית מרקמים בנויים. • פיתוח עירוני איכותי:יצירת איכות חיים עירונית גבוהה. • הגנה על המרחב הפתוח והרחקת הפיתוח מאזורים בעלי רגישות סביבתית גבוהה. כל אלו הם ביטוי לגישה של פיתוח בר קיימא של משאב הקרקע

28. עד 2 ק"מ 5-2 ק"מ 15-5 ק"מ 25-15 ק"מ 40-25 ק"מ 60-40 ק"מ רובהשטחים הפתוחים במדינת ישראל נמצאים במרחק של פחות מ-5 ק"מ משטח בנוי. רצף השטחים הפתוחים * מקור: נועם לוין, חוה להב, יואב שגיא, מכון דש"א.

29. שמורות טבע וגנים לאומיים כ-17% משטח המדינה הם שמורות טבע וגנים לאומיים. מרביתם מצויים בדרום הארץ, ובחפיפה עם שטחי אש. שמורות הטבע במרכז הארץ קטנות ולא רציפות. רק 2.5% מהאזור הים תיכוני בישראל מוגן בשמורות טבע.

30. מסדרונות אקולוגיים אין די בשמירת טבע בתחומי שמורות הטבע בלבד. המסדרונות האקולוגיים יוצרים רצפים של שטח פתוח הכרחיים לשימור המגוון הביולוגי. * מקור: שקדי, י. ושדות, א. 2001 מסדרונות אקולוגיים בשטחים הפתוחים: כלי לשמירת טבע, רשות הטבע והגנים.

31. דילמות בשמירת שטחים פתוחים אנרגיות מתחדשות התיישבות חדשה חקלאות

32. אנרגיה מתחדשת ושטחים פתוחים התנגשות בין ערכים סביבתיים: צמצום זיהום אוויר ותרומה לצמצום תופעת ההתחממות מול שמירה על שטחים פתוחים. נתונים: • כיום (2008) היקף הייצור מאנרגיה מתחדשת עומד על 0.1%. • יעד לשנת 2020: 10%. יעד לשנת 2030: 20%. • משמעות: 8,300 מג"ו בשנת 2030 (לשם השוואה: כושר הייצור כיום הוא כ11,000 מג"ו).

33. צריכת קרקע לייצור 100 מג"ו חשמל • פחם: כ 60 דונם. • גז: 112 דונם. • תחנה תרמו סולארית: 1,800 דונם • טכנולוגיה פוטווולטאית: בין 1500 ל6000 דונם. • רוח

34. פתרונות • שימור אנרגיה: ניהול הביקוש. • ניצול שטחי גגות. • ניצול שטחים מופרים. • איתור שטחים בעלי רגישות סביבתית נמוכה, ומתוך התייחסות כוללת גם להולכת החשמל.

35. איתור ראשוני של ישובים חדשים יישובים חדשים הפתרון המוצע: חיזוק יישובים קיימים, על היתרונות הסביבתיים, החברתיים והכלכליים הטמונים בכך מכלול היוזמות להקמת יישובים חדשים על רקע מפת רגישות סביבתית

36. חוות בודדים • פיתוח מפוזר ולא יעיל הפוגע ברצף השטחים הפתוחים וגורר אליהם תשתיות. • פגיעה אקולוגית כתוצאה מהחדרת מינים מבוייתים לשטחים טבעיים. • גידור שטחים נרחבים גורם לקיטוע רצף השטח הפתוח והופך שטחים פתוחים נרחבים לבלתי נגישים לציבור הרחב. • הפגיעה חמורה במיוחד כאשר החוות ממוקמות בשטחים בעלי רגישות סביבתית גבוהה. • רוב רובן של החוות בישראל הוקמו בניגוד לחוק וללא מכרז.

37. חוות בודדים חוות נחל באר חיל חוות נפחא חוות נפחא חוות זהר במדבר

38. התיישבות בודדים איננה פתרון לבעיית הבנייה הבלתי חוקית במגזר הבדואי, ולהיפך. • הנצחת תרבות של אי ציות לחוק. • צעד לעומתי ומתריס, המגדיל את אי השוויון בין האוכלוסיות וצפוי להחמיר את המצב. • התשתיות להתיישבויות הבודדים מעודדות פיתוח • רוב החוות כוללות פעילות נקודתית בלבד שאין לה תרומה לשמירת השטח הפתוח. הפתרון המוצע– קידום פתרונות קבע הולמים לפזורה הבדואית, בשילוב אכיפה קפדנית של חוקי התכנון והבנייה.

39. חקלאות וסביבה: אתגרים ודילמות • כ80% מהשטח היבשתי בעולם מושפע מחקלאות. • הבחנה בין חקלאות נופית לבין עקרונות אקולוגים כנדבך בחקלאות בת קיימא. • החקלאות המודרנית היא אחד האיומים על שימור המגוון הביולוגי. • המחקר בנושא שימור המגוון הביולוגי בשטחים חקלאים נמצא בחיתוליו.

41. שתי גישות לאיזון בין חקלאות לשמירת טבע (הסקירה להלן מתוך סקוטלסקי, 2009) • הפרדה מרחבית (Land sparing): צימצום השטחים הנדרשים לייצור מזון ע"י הגברת יעלות השטח החקלאי. • חקלאות רב תיפקודית (wildlife friendly agriculture): תכנון נופים חקלאים הטרוגניים, שימור המגוון הביולוגי גם בבתי בגידול החקלאיים.

42. הנחיות כלליות לתכנון נוף חקלאי התומך בשימור מגוון ביולוגי • עיקרון מרכזי הגדלת המורכבות המבנית של הנוף החקלאי. • לקבץ אזורי פיתוח ולהגן על רצפים של שטחים פתוחים. • שמירה על כתמי צמחייה טבעיים. • צמצום חדירה והתפשטות של צמחים לא מקומיים. • ממשק משמר בשולי השדות. • ניהול ממשק חקלאי בתוך השדות.

43. תכניות לעידוד חקלאות סביבתית איחוד אירופי: תכניות לאומיות לעידוד שמטרתן לתמוך בחקלאים המספקים שירותים ציבוריים רצויים (כמו שמירת טבע ושמירת נופים מועדפים), ולפצות אותם על אובדן הכנסות עקב המעבר לחקלאות נופית. (AES – Agri-Environmental Schemes) • בשנת 2005 רק 5% מכספי הסבסוד החקלאי הושקעו בתכניות אלו. • יותר מרבע מהקרקע החקלאית המועבדת באירופה נוהלה תחת הסכמי AES

44. הרחבת שטחי עיבוד חקלאי כאיום על ערכי הטבע והנוף בנגב ובערבה • הקונפליקט מתמקד בשני אזורים: • ערבה (שטחי עין עופרים) • נגב מערבי: חולות עגור. • הגדלת תקן הנחלות או הגדלת מס' הנחלות. • תוצאה: תוספת של עשרות אלפי דונמים ב-14 יישובים קיימים והקמת 2 חדשים ב-3 מועצות אזוריות: תמר, ערבה תיכונה, אשכול. • במצטבר, מדובר על כ100,000 דונם.

45. שנת 2006 משרד החקלאות פועל לאיתור שטחים לעיבוד חקלאי ליישוביים חקלאיים בנגב ובערבה

46. השקע הסורי אפריקאי - המרחב המדברי הגדול השמור בישראל איום על הגשר המחבר את עולם החי והצומח שבין יבשת אפריקה ואסיה. רצף עם שטחים דומים בירדן - אזור שמירת טבע נרחב בעל חשיבות בין-לאומית, בתוך השקע העמוק ביותר בעולם.

48. מערב הנגב גוש חולות גדול מישורי לס איום על הגשר המחבר את עולם החי והצומח שבין סיני למער' הנגב ולמישור החוף.

49. תודה רבה! למידע נוסף: אתר מכון דש"א www.deshe.org.il