מסיבת עיתונאים 07.09.09

1. מסיבת עיתונאים 07.09.09

2. הרקע לבניית המדד- ד"ר יורם בלשר במסגרת פעילותה הנמרצת של הר"י לקידום ושיפור מערכת הבריאות (סל הבריאות, אי שוויון, תשתיות וכו'), נוכחנו לדעת כי קיים צורך לאומי בכלי אובייקטיבי המציג נתונים אחידים לגבי מצב הבריאות ומערכת הבריאות בישראל. לעומת המדדים הקיימים בתחומים אחרים, כמו בכלכלה ובחינוך, במערכת הבריאות אין מדד אחיד ואובייקטיבי הר"י לקחה על עצמה פיתוח מדד ייחודי אשר יאפשר לישראל לקיים מעקב מתמיד אחר מצב הבריאות של אזרחיה - גם כלפי פנים וגם בהשוואה למערכות בריאות בעולם

3. עקרונות בניית המדד- ד"ר יורם בלשר • העבודה התנהלה בהנחייתה של ועדת היגוי, שכללה מומחים לניהול רפואי מבתי"ח, קופ"ח, ICDC, אוניברסיטאות, הר"י, ובסיוע חברה לייעוץ אסטרטגי ומכון ברוקדייל. • העבודה הועלתה לדיונים נרחבים בפני רופאים (יו"ר וחברי ועדות "נערכים לרפואת המחר"), כ- 200 רופאים. • הישענות על מגוון רחב של מדדים מקובלים בעולם (WHO, האיחוד האירופי, ארגון ה- OECD, רשויות הבריאות האמריקניות), לגביהם ישנם נתונים רציפים שנתיים. • בחירת המדדים הרלוונטיים לישראל • שימוש בנתונים ודיווחים רשמיים של מדינת ישראל

4. עקרונות בניית המדד- ד"ר ארנון אפק המדדים שנבחנו והיוו בסיס למדד:

5. אשכולות המדד והמדדים הנבחרים- ד"ר ארנון אפק מדד הבריאות הלאומי 6. אי שוויון בבריאות פערים בקרב האוכלוסיה באיכות במימון שירותי בריאות • היענות המערכת למטופל • תחושת היחס • והכבוד לו • זוכים • המטופלים • ע"פ תפישתם 4.יעילות שירותי הרפואה רמת המענה הטיפולי, שיעורי ההחלמה וההישרדות 3. מצב התשתיות היקף התשתיות הרפואיות וכוח האדם 2. רפואה מונעת חיסונים והיארעות מחלות שיש כנגדן חיסונים 1.מצב הבריאות תוחלת חיים, מצבי תחלואה ותמותה, דפוסי התנהגות

6. בחירת הפרמטרים בכל אשכול • הנתונים נלקחו מתוך פרסומים רשמיים בארץ ובחו"ל: משרד הבריאות, הלמ"ס, מכון ברוקדייל, WHO , OECD • נתוני מדינת ישראל הושוו לממוצע 15 המדינות המפותחות באירופה (EU15) • נבנתה סקאלת ציונים כאשר: • ציון 0 = רף תחתון • ציון 50 = ממוצע • ציון 100 = רף עליון • הציון ניתן בכל פרמטר ע"פ מיקומה של ישראל על פני הסקאלה • שקלול הציונים לכדי ציון משוקלל אחד בכל אחד משלושת האשכולות: מצב הבריאות, רפואה מונעת, מצב תשתיות

7. ייחודיות העבודה • יוזמה ראשונה מסוגה בישראל לבחון את המדידה המקובלת בעולם, ולהתאימה לישראל לכדי יצירת מדד אחד מקיף לבריאות • אמצעי אובייקטיבי למדידה ולהערכה שישמש כלי בידי מקבלי ההחלטות (משרד הבריאות, משרד האוצר, אגף התקציבים), בבואם לקבוע את מדיניות ההשקעה, כך שלא יתקבלו החלטות שרירותיות • בסיס למדידת מצב הבריאות תוך שיתוף פעולה מקצועי בתוך מערכת הבריאות

8. ייחודיות העבודה היתרון במדד שהוא נותן ציון אחד משוקלל לכל הפרמטרים, אך גם מאפשר ניתוח של כל אשכול ופרמטר בנפרד למרות החידוש וההישגים, המלאכה עדיין מרובה. כנהוג בעולם, מקובל לשפר ולייעל את המדד לאורך זמן הר"י ,יחד עם שותפיה לנושא, מתעתדת לפרסם את המדד מדי שנה

9. מקרא: מצב הבריאות תובנות מרכזיות במרבית הפרמטרים הציון בישראל גבוה מממוצע ה-EU15 לאורך השנים דגשים עיקריים 2005-2007 עלייה בתוחלת החיים לנשים, אך היא עדיין נמוכה יחסית לממוצע EU15 עלייה בשיעור חולי הסוכרת שיעור מקרי הסרטן בקרב גברים דומה לממוצע EU15. בקרב הנשים - מגמת יציבות, אך שיעור הסרטן גבוה מאוד. ירידה בתמותת התינוקות ובשיעור המעשנים ירידה בשיעור התמותה מאירועים מוחיים נמוך מהממוצע ב-EU (ציון בין 0-40) בקרבת הממוצע ב-EU (ציון בין 40-70) מעל הממוצע ב-EU (ציון בין 70-100) מקור הנתונים: ראה חוברת מדד הבריאות הלאומי

10. רפואה מונעת מקרא: נמוך מהממוצע ב-EU (ציון בין 0-40) בקרבת הממוצע ב-EU (ציון בין 40-70) מעל הממוצע ב-EU (ציון בין 70-100) מקור הנתונים: ראה חוברת מדד הבריאות הלאומי הערה: האשכול מתמקד בעיקר בחיסונים ובמחלות ברות חיסון

11. רפואה מונעת תובנות מרכזיות במרבית הפרמטרים הציון בישראל גבוה מממוצע ה-EU15 לאורך השנים. רק במהלך השנה האחרונה הוסיפה ישראל לתכנית החיסונים שלה את החיסונים כנגד אבעבועות רוח ופנאומוקוק, אך עדיין לא הוסיפה את חיסון הרוטה וירוס. לא כל החיסונים נמצאים בסל התרופות שינויים עיקריים 2005-2007 התפרצויות שעלת (2006, 2007) וחצבת (2007) גרמו לירידה במצבה של ישראל שיעורו הגבוה של הכיסוי החיסוני כנגד הפטיטיס B הביא לירידה בהיארעות המחלה שיפור בביצוע בדיקות ממוגרפיה (שיעור דומה לממוצע EU15)

12. מצב התשתיות מקרא: נמוך מהממוצע ב-EU (ציון בין 0-40) בקרבת הממוצע ב-EU (ציון בין 40-70) מעל הממוצע ב-EU (ציון בין 70-100) מקור הנתונים: ראה חוברת מדד הבריאות הלאומי

13. מצב התשתיות תובנות מרכזיות במרבית הפרמטרים הציון בישראל נמוך מממוצע ה-EU לאורך השנים. יש החמרה מתמשכת במצב התשתיות (למעט סוגיית הרוקחים). שינויים עיקריים בציונים 2005-2007 ירידה ברופאים לנפש- (יצויין כי מנתוני דוח משרד הבריאות בנושא כוח אדם עולה כי החל משנת 1995 מסתמנת מגמה קבועה ועקבית של ירידה במספר הרופאים מתחת לגיל 44 במערכת הבריאות, בקצב של 200 בכל שנה) ירידה באחיות לנפש ירידה במיטות כלליות ובמיטות לבריאות הנפש ללא מענה מספק בקהילה.

14. היענות המערכת למטופל- פרופ' לאון אפשטיין בניית הסקאלה שאלון מכון ברוקדייל בנושא שביעות רצון משירותים שונים מבוסס על ארבע תשובות אפשריות לסדרה של שאלות: מרוצה מאד מרוצה לא כל כך מרוצה לא מרוצה אחוז המשיבים "מרוצה מאד" (מספר בין 0-100) הוגדר כציון בכל פרמטר ע"פ סקאלה זו: ציון 100 יתקבל כאשר כל המשיבים השיבו "מרוצה מאד" ציון 50 יתקבל כאשר מחצית מהמשיבים השיבו "מרוצה מאד" ציון 0 יתקבל כאשר אף אחד מהמשיבים לא השיב "מרוצה מאד"

15. היענות המערכת למטופל אשכול היענות המערכת למטופל כולל את הפרמטרים הבאים: תובנות מרכזיות • שביעות הרצון מיחס הרופאים גבוהה יחסית לאנשי צוות אחרים • לאורך השנים האחרונות יש יציבות בשביעות הרצון • עם זאת, במהלך 2005 חלה ירידה בכל הפרמטרים שנבדקו • שינויים עיקריים בציונים 2003-2007 • ירידה בשביעות רצון מקבלת הפניות והתחייבויות • בכל הפרמטרים המודדים את המערכת ואינם קשורים לתפקוד כוח האדם, יש ירידה הערה: כלל החלטה לקביעת המגמה היה שינוי מעל 5% בין 2003 ל-2007

16. אשכול אי שוויון מורכב מ-4 תתי אשכולות- פרופ' לאון אפשטיין אשכול אי שוויון מימון תשתיות נגישות מצב הבריאות • כולל 2 פרמטרים: • מיטות כלליות • עמדות ניתוח • כולל פרמטר 1: • הוצאה לאומית לבריאות של משקי הבית • כולל 2 פרמטרים: • ויתור על טיפול רפואי • ויתור על תרופות • כולל 6 פרמטרים: • תמותת תינוקות: • חלוקה ג"ג • ערבי – יהודי • תוחלת חיים • שכיחות סכרת • איזון סכרת • שכיחות אסתמה מתמשכת כחול – צמצום אי השוויון אדום – הרחבת אי השוויון

17. ניתוח שלושת האשכולות המבוססים על השוואה לאיחוד האירופי מצביע על ירידה קלה בציון המשוקלל בשלוש השנים האחרונות. להלן סיכום הציונים המתוקננים: ניתוח אשכול היענות המערכת למטופל המבוסס על סקרי ברוקדייל מראה מגמת יציבות בשנים האחרונות ניתוח אשכול אי השוויון מעלה כי: יש אי שוויון ברור בין רמות כלכליות, פריפריה מול מרכז וערבים מול יהודים לאורך השנים שנבדקו, אין מגמת שיפור באי השוויון סיכום אשכולות המדד- ד"ר בלשר מקרא: נמוך מהממוצע ב-EU (ציון בין 0-40) בקרבת הממוצע ב-EU (ציון בין 40-70) מעל הממוצע ב-EU (ציון בין 70-100)

18. מסקנות עיקריות- ד"ר בלשר • ישראל נמצאת כיום בממוצע האירופי, אבל המגמה היא שלילית • קיימת ירידה במדד הבריאות הכללי • בתחום הרפואה המונעת נוספו חיסונים, אך קיימת ירידה כללית לאור ההתפרצויות שאירעו • ההשקעה הציבורית בבריאות הולכת ופוחתת • מצב התשתיות רע מאוד - מחסור חמור בכוח אדם רפואי ובתשתיות פיזיות

19. מסקנות עיקריות • השילוב של אי שוויון והידרדרות מצב התשתיות מהווה סכנה חמורה לבריאות האוכלוסייה ונוגד את ערכי מדינת ישראל • ההערכה: בקצב ההידרדרות הנוכחי - בעוד חמש שנים ישראל תצנח לשליש התחתון של המדד באירופה • קיים צורך לאומי בנתונים ובמידע. הר"י קוראת לכל הגורמים הרלוונטיים לדווח ולעדכן נתונים חסרים. • הר"י מזמינה את כל הגורמים הקשורים במערכת הבריאות להצטרף להמשך פיתוח המדד

20. תודה!!