גישות בחינוך

1. גישות בחינוך הגישה המריטוקרטית הגישה המשלבת הגישה ההבנייתית, הקונסטרוקטיביזם

2. הגישה המריטוקרטית • מריטוקרטיה- באה מתחום הממשל ושיטות הניהול בה נבחרים בעלי הכוח או הממונים לתפקידים מתמנים על בסיס יכולתם וכשרונם, העיקרון המריטוקרטי קובע שכל מי שיכול ורוצה מצליח. • בשנים האחרונות המונח מריטוקרטיה נאמר בעיקר בהקשרים חיוביים ויש שטענו "ששלטונם של בעלי הכישרון" נתפשת כהתקדמות עבור החברה האנושית.

3. מריטוקרטיה בחינוך "קידום מצוינות" "חינוך למצוינות" "חינוך לכישורים" מעודדת קידום מצוינות אצל תלמידים היכולים והרוצים בכך.

4. הוגה הגישה המריטוקרטית והמתנגד לה- • הסוציולוג מייקל יאנג- הגה לראשונה את המונח "מריטוקרטיה" בכתיבת ספרו "עלייתה של המריטוקרטיה" ב-1958, בספרו הוא התכוון לבזות את האנשים הדוגלים בגישה זו, ולכן המילה "מריטוקרטיה" הופיעה לראשונה בקונוטציה שלילית. • יאנג תיאר בספרו את בריטניה העתידנית, בה הממשל השולט מבוסס על היררכית כישורים. יאנג מתאר את החברה הבריטית שוויתרה על הדמוקרטיה בה, ילדים נבונים נשלחים לבתי ספר מיוחדים ומשאבים רבים מושקעים בהם, האנשים "מחוסרי הכישורים" מיואשים מחוסר השוויון הדמוקרטי ולבסוף מחליטים למרוד.

5. תומך הגישה המריטוקרטית- הפילוסוף ג'ון רולס- 1921-2002 • עסק בהגות בעיקר בתחומי הפילוסופיה ומדעי המדינהמנקודת ראותליברלית. שימש פרופסור לפילוסופיהבקתדרה על שם ג'יימס בריאנט באוניברסיטת הווארד, ג'ון רולס תמך במאמריו ובספריו בגישה המריטוקרטית ובשל היותו מגדולי ההוגים הפולטים במאה ה-20, הובאה גישה זו לדיונים פילוסופים רבים שהכירו בגישה זו כתורמת לחברה ולשלטון.

6. הרציונל של הגישה המריטוקרטית • מטרתה של מדיניות זו לקדם מצוינות, על ידי הקצאת משאבים רבים יותר לתלמידים בעלי יכולתאינטלקטואלית גבוהה ומוטיבציה רבה ללמידה והתפתחות. • בגישה זו מורים יעודדו ויתגמלו תלמידים שלהערכתם משקיעים מאמצים רבים בתהליך הלמידה. • אופייה של המריטוקרטיה בולט בכך שהיא מתעלמת מהיבטים כמו: דת, גזע, לאום ומעמד כלכלי ומעניקה חופש של שיויון הזדמנויות.

7. מדוע בחרנו דווקא בגישה זו? • בחרנו בגישה זו מפני שלדעתנו היא הגישה שעדיין לא נבנתה בשלמותה, החסרונות והיתרונות שבגישה זו בחינוך בולטות לעין, ועדין לא נמצא האיזון בין גישה זו המעודדת מצוינות ומקדמת תלמידים מחוננים לבין אלו שאינם מחוננים אך בעלי מוטיבציה ללמידה. ייחודה של גישה זו- מעניקה משאבים רבים בקידום מצוינות בקרב תלמידים מצטיינים ומחוננים, השיטה מעניקה תכניות לתלמידים העומדים בקריטריונים אלו ורואה בהשקעה הזו כמשפיעה על עתיד התלמיד ועתיד המדינה בה הוא לומד

8. מריטוקרטיה בחינוך יתרונות מול חסרונות: חסרונות הגישה יתרונות הגישה מקדמת ומעניקה משאבים לתלמידים הרוצים ללמוד. סוחפת תלמידים רבים בחינוך למוטיבציה ללמוד ולהתפתח, גם אם אין להם יכולת אינטלקטואלית גבוהה. המריטוקרטיה מגיעה לכל תלמיד בעל יכולות גם אם המצב הסוציואקונומי ממנו הוא בא נמוך. המריטוקרטיה החינוכית בונה השכלה גבוהה למדינה התומכת בה. המריטוקרטיה החינוכית תורמת לכלכלת המדינה התומכת בה, ע"י כך שממצת את כל היכולות המקסימליות מהתלמיד ומכינה אותו לקראת עתידו. יוצרת "תחרותיות" בין התלמידים, התמדה של הלמידה. • גישה זו זונחת את "יתר" התלמידים מחוסרי היכולות האינטלקטואליות. • יוצרת פערים חברתיים בין התלמיד המחונן לתלמיד הנורמטיבי, שלעת עתה יצור גם פערים חברתיים במעמד הסוציואקונומי, לרוב תלמידים אלו בשיטה זו יהיו בעלי מעמד גבוה ביחס למעמד הסוציואקונומי באותה המדינה. • יוצרת "תחרותיות הישגית" בין התלמידים, תלמידים בגישה זו ינסו תמיד להתחרות אחד בשני על מי יותר מצליח. יוצרת לבסוף תלמיד פרפקציוניסט.

9. שיטות הוראה / דרכי הוראה / מיומנות / טכניקות בגישה המריטוקרטית: • בתי ספר רבים בישראל לוקחים חלק מהגישה המריטוקרטית ומיישמים אותה בבניית תכניות לקידום מצוינות ביניהן- תכנית "מופת". • תכנית "מופת" פועלת מאז 1992 התכנית מדגישה את תחומי הדעת: מתמטיקה, מדעים ושפות מחד, וחינוך למצוינות אישית וחברתית מאידך. התכנית מיועדת לתלמידים בעלי יכולות לימודיות גבוהות, בעלי נטייה לתחומים הריאליים, בעלי מוטיבציה גבוהה ללמידה והתנהגות מיטבית.

10. 2. שילוב תלמידים מחוננים בתוך לימודים אקדמאיים, בית ספר וירטואלי, והקמת מרכזי מחוננים לשעות אחר הצהריים. • 3. תכנית נוער שוחר מדע- מטרת תכנית זו לאפשר ללומדים בה להתנסות בדרכי חשיבה מחקריות ולהתמודד עם בעיות פתוחות, לפתח את הפוטנציאל המחקרי הגלום בכל תלמיד ולאפשר לו להפוך בעתיד לחוקר עצמאי, התוכנית פועלת עם האגף למחוננים ומצטיינים במשרד החינוך.

11. כיצד נשפר את הגישה המריטוקרטית בחינוך? • כצוות חשבנו כיצד לשפר את הגישה המריטוקרטית בחינוך, שכן גישה זו מקדמת תלמידים בעלי יכולות לימודיים, משקיעה בהם משאבים רבים, ברם תלמידים שלהן יכולות בינוניות ומוטיבציית למידה גבוהה אינם נכללים בקבוצת תלמידים אלו ולא יכולים להשתלב בגישה זו. • כדי לשפר את הפער הזה אנו מציעות לבצע מלבד מבחני "כניסה" למחוננים, לנסות לקדם גם תלמידים אלו ע"י כך שגם להם יפתחו תכניות למידה ייחודיות המתאימות לרמתם כדי לפתח גם בהם את המצוינות.

12. שאלות פוריות על הגישה המריטוקרטית • 1. השקעה בתלמידים בעלי יכולת למצוינות, או השקעה בתלמידים לקויי למידה בעד או נגד? כיצד היית מחלק באחוזים את ההשקעה? כיצד היית מגיב אם מערכת החינוך הייתה מעודד רק מצוינות בקרב בעלי היכולות? • 2. קשרים או כישורים, האם היית מעדיף ראש ממשלה מקושר או ראש ממשלה כשרוני?