שיטות מחקר איכותניות

1. שיטות מחקר איכותניות שיעור מס' 6

2. איסוף הנתונים במחקר האיכותני: • מושגים מרכזיים: • האדם ככלי מחקר • שאלת המעורבות • ידע סמוי וגלוי: תהליך המחקר ממיר ידע סמוי לידע גלוי • חשיבות הטריאנגולציה של מקורות המחקר

3. ארבע אופציות מיצוב קלאסיות של הצופה ביחס לנצפים: • משתתף מוחלט • המשתתף כצופה • הצופה כמשתתף • צופה גמור

4. הראיון:חמש תמות מרכזיות: 1. בחירה בראיון כמתודה – יתרונות וחסרונות: - למה לראיין? - למה לא לראיין? הגדרת מטרות הראיון: - ראיון כמקור מידע - הראיון ככלי ליצירת פרספקטיבה

5. הראיון:חמש תמות מרכזיות (המשך): 2. ז'אנרים של ראיונות: א. ראיון לא מתוכנן (אתנוגראפי) ב. ראיון מתוכנן - ראיון נרטיבי - ראיון עם אינפורמנט (מודיע) - ראיון עם משיב - קבוצת מיקוד

6. הראיון:חמש תמות מרכזיות (המשך): 3. בחירת מרואיינים: א.מדגם מייצג: רנדומאלי או מדגם שכבות ב. מדגם לא מייצג: - אנשים שיודעים יותר, שנמצאים בעמדה מיוחסת - אנשים שמוצעים לחוקר בזירת המחקר - שיטת כדור שלג

7. "השבועון המסוים": תגובת הזרם המרכזי של העיתונות הישראלית ל"העולם הזה" • הטיעון הפוליטי:אנטי ציונות; פעולה נסתרת בשירות מפלגה (מק"י, הציונים הכלליים) • הטיעון המקצועי:שקרים; חוסר איזון; מגמתיות בדיווח; שטחיות; מניפולציות; חדירה לפרטיות • הטיעון המוסרי:פורנוגראפיה; ניהיליזם; תאוות פרסום עצמי

9. הראיון:חמש תמות מרכזיות (המשך): 4. מהלך הראיון: א. יחסי מרואיין-מראיין מושג מרכזי: rapport- אמון, מערכת יחסים מבינה ואוהדת

10. דוגמה: שאלות לבכיר ב"ידיעות אחרונות" שנות ה-50 וה-60 • כיצד הגעת לעיסוק בעיתונות? היכן ערכת, מלבד בידיעות? לאיזו הכשרה מקצועית זכית? • מי היה ה"פרופיל המקצועי" של כתבי ידיעות בשנות ה-50 וה-60? כיצד הם הגיעו לעבודה העיתונאית ולאיזו הכשרה מקצועית הם זכו? • מה היו המוסדות הרשמיים או הלא-רשמיים שהשפיעו על עיתונאים ועל תפיסת עולמם המקצועית באותן שנים? • אילו יחסים שררו בתקופה ההיא בין עיתונאים מעיתונים שונים תחרות ו/או שת"פ? כיצד באו יחסים אלו לידי ביטוי בפרקטיקות העבודה של העיתונאים?

11. דוגמה: שאלות לבכיר ב"ידיעות אחרונות" שנות ה-50 וה-60 (המשך): • מי היו המודלים המקצועיים (כלומר, עיתונאים ועורכים בולטים) שהשפיעו על עיתונאים באותה תקופה? • כיצד העריכו עיתונאים בידיעות ו/או בעיתונים אחרים את העולם הזה באותן שנים? • אילו יחסים שררו בין עיתונאי ידיעות ועיתונים אחרים לבין עיתונאי העולם הזה באותן השנים? שת"פ, החרמה? מסירה של סיפורים שאסור לספר במקום אחר? • כיצד אתה הערכת את העולם הזה באותן שנים? האם חל שינוי בהשקפתך לאורך השנים?

12. דוגמה: שאלות לבכיר ב"ידיעות אחרונות" שנות ה-50 וה-60 (המשך): • מה היתה השפעתו - אם בכלל- של העולם הזה על העיתונות הישראלית, לאורך השנים? • יחסים אישיים עם אבנרי? • קניית כוכבי "העולם הזה" ל"ידיעות": אלי תבור, ברוך נאדל, דידי מנוסי, סילבי קשת • העתקות סגנון

13. הראיון:חמש תמות מרכזיות (המשך): 4. ד. סוגי השאלות 5. הערכה ותקפות של ראיון: -שאלת התקפות הבסיסית קשורה ב"מלאכותיות" של הסיטואציה • מהי הדרך הנכונה להבין את המידע שהתקבל בראיון בתוך ההקשר הרחב של הסיטואציה?

14. קריטריונים למהימנות הראיון: • רלוונטיות של הנחקר לשדה התרבותי • נכונות של המראיין לתרום את ניסיונו, לשתף אותנו • היכולת לבצע את הראיון כראוי • היחס למקורות אחרים (טריאנגולציה)