1 / 22

טיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בפונים הומוסקסואלים וביסקסואלים

טיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בפונים הומוסקסואלים וביסקסואלים. הרצאת אורח סמינר המגמה הקלינית של החוג לפסיכולוגיה - אוניברסיטת תל-אביב - ד"ר גידי רובינשטיין התכנית לפסיכותרפיה – הפקולטה לרפואה – אוניברסיטת ת"א ביה"ס למדעי ההתנהגות – המכללה האקדמית נתניה http://giditherapy.com.

Download Presentation

טיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בפונים הומוסקסואלים וביסקסואלים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. טיפול פסיכודינאמי אפירמטיבי בפונים הומוסקסואלים וביסקסואלים הרצאת אורחסמינר המגמה הקלינית של החוג לפסיכולוגיה- אוניברסיטת תל-אביב -ד"ר גידי רובינשטייןהתכנית לפסיכותרפיה – הפקולטה לרפואה – אוניברסיטת ת"אביה"ס למדעי ההתנהגות – המכללה האקדמית נתניהhttp://giditherapy.com

  2. פסיכואנליזה ודיכוי הנטייה המינית:מיתוסים ומציאות • השם הרע שיצא לפסיכואנליזה כמעודדת טיפולי המרה • בניגוד לדעתו המקורית של פרויד, עצם הנטייה נתפסה כסטייה חולנית • מטרת ההרצאה: כיצד ניתן להשתמש בעקרונות פסיכואנליטיים כדי לעזור להומוסקסואלים וביסקסואלים לקבל את נטייתם המינית?

  3. מכתב לאם אמריקנית "שלום גב'… אני מבין ממכתבך שבנך הוא הומוסקסואל. אני מתרשם מאוד מהעובדה שאינך מזכירה מילה זו בעצמך כשאת מתארת את התופעה. אם יורשה לשאול אותך, מדוע את נמנעת מכך? אין ספק שהומוסקסואליות אינה יתרון, אך אין היא דבר שיש להתבייש בו או להרגיש מושפל בגללו, אין היא יכולה להיות מסווגת כמחלה; אנו רואים בה צורה של תפקוד מיני הנוצר כתוצאה מעכבה מסוימת בהתפתחות המינית. אנשים רבים ונכבדים מאוד מהעת העתיקה ומימינו אנו היו והנם הומוסקסואלים , ביניהם כמה מהדמויות הנשגבות ביותר (אפלטון, מיכאלאנג'לו, ליאונרדו דה-וינצ'י וכו'). חוסר צדק משווע ואכזרי הוא לרדוף הומוסקסואלים כאילו היו פושעים. אם אינך מאמינה לי, קראי את ספריו של הארבלוק אליס. בכך שאת שואלת אם אני יכול לעזור, את מתכוונת, כך אני משער, אם אני יכול להכחיד את ההומוסקסואליות ולהחליפה בהטרוסקסואליות נורמלית. התשובה היא שככלל איננו יכולים להבטיח זאת. במספר מסוים של מקרים אנו יכולים להצליח לפתח את הניצנים הקמלים של הנטיות ההטרוסקסואליות הקיימות בכל הומוסקסואל, ברוב המקרים אין הדבר אפשרי. זו שאלה של מהות האדם וגילו. לא ניתן לחזות את תוצאות הטיפול. מה שאנליזה יכולה להציע לבנך הוא דבר שונה לחלוטין. אם הוא אומלל, נוירוטי, נקרע ע"י הקונפליקטים שלו, עצור בחייו החברתיים, האנליזה יכולה להביאו לכדי הרמוניה, שלוות נפש, יעילות מרבית, בין אם הוא יישאר הומוסקסואל ובין אם ישתנה... שלך בברכה, פרויד."

  4. הבעיה • כתביו הרבים של פרויד עצמו מלאים ניגודים • מיהו פרויד האמיתי? • ההקשר ההיסטורי • מי בוחר לקרוא מה? • הפסיכיאטרים הפסיכואנליטיקנים האמריקנים שראו בפסיכואנליזה כלי לשינוי המכוונות המינית (ראדו, בייבר וחבריו, סוקארידס): הומוסקסואליות מופיעה בפרטים שדחפיהם ההטרוסקסואליים מאוימים ולכן נחשבת פתולוגית • ההקשר ההיסטורי של הפסיכיאטריה בארה"ב Sandor Rado, 1890-1972

  5. גישות דינאמיות קונסטרוקטיביותלטיפול בהומוסקסואלים וביסקסואלים • כבר בשנות השמונים פורסם מדריך לטיפול בהומוסקסואלים ולסביות, הכולל לפחות שני מאמרים פסיכואנליטיים על עזרה למטופל לקבל את מכוונותו המינית • מוקד הטיפול: המשמעות האישית של המשיכה לבני אותו מין עבור המטופל עצמו • טיפולי המרה הוכחו כבלתי יעילים • גם במקרים בהם הושג לכאורה שינוי, אין כל עדות לגבי שימור השינוי

  6. Fessinger (2000): התמקדות הטיפול הפסיכודינאמי בהיסטוריה המשפחתית של הפרט מועילה בכך שהיא שופכת אור על תהליכי ההתנגדות הפנימיים ליציאה מהארון • Malyon (1985): חקירת המניעים הלא מודעים מאפשרת הצבת מטרות קונפורמיות פחות ומודעות יותר למטופלים חד-מיניים. • באיזה שלב הקיבעון? דווקא הפיתוחים הפסיכואנליטיים המודרניים הביאו עימם נסיגה לשמרנות • יחסי אובייקט: לאן נעלמו הנוירוזות? (תמר קרון) • גם אם מקבלים את הגישה, לפיה הומוסקסואליות היא תוצאה של חרדה מהמין השני (ראדו, בייבר, סוקארידס), החרדה נעלמת עם הזמן אך ההומוסקסואליות נשארת ויכולה להוות מקור להנאה וסיפוק.

  7. המלכוד המגדרי ועיבודו בטיפול פסיכודינאמי • הבנת מרכיבי הזהות המגדרית • זהות מגדרית מעוצבת בשלבים הפרה-אדיפאליים • מטופלים חד-מיניים מדברים על בלבול בזהות המגדרית (רצון להידמות לאם, הזדהות אוטומאטית עם דמויות נשיות, משחקי בנות אצל בנים, משחקים עם בנות ועוד) • שימוש בשפה הפיכת מגדר (לשון נקבה אצל גברים) • בלבול בתפקידי המגדר שכיחים יותר בהומוסקסואלים • The sissy boy syndrome (Green, 1987): היפוך תפקידי המגדר בילדות • הומופוביה מופנמת

  8. תיאור מקרה 1: הומופוביה מופנמת ודיכאון מאג'ורי • מהנדס מצליח בחברת הייטק יוקרתית • הצטיין בלימודיו ובשירותו הצבאי • בטיפול קודם הסתיר את משיכתו לגברים מהמטפלת, תפס את האמפתיה שלה כהתנהגות לא מקצועית ("לא הצליחה להשתמש בדחף שלי לענות את עצמי להשגת מטרותיי") • בטיפול אצלי: קבלה בלתי מותנית עוררה עוינות והתנגדות לטיפול ("אז מה?", "הטיפול תקוע") • לעומת זאת, ניסיון להיכנס לתפקיד המסרס שהמטופל ייעד לי גרמו לשביעות רצונו • מעולם לא מימש את משיכתו לגברים בגלל הומופוביה מופנמת • שנים לפני הטיפול ניסה לקיים יחסי מין עם נשים, הניסיון האחרון הסתיים באימפוטנציה

  9. תוך כדי טיפול התגברה המשיכה לגברים עם "הבזקים" של משיכה לנשים: "הייתי בפאב (סטרייטי) ולאחר כמה משקאות הרגשתי דחף לגעת בחזה של המלצרית. הייתי מאושר וגאה כל כך, אך עד מהרה הגיעה הרגשה זו לקיצה: כשיצאתי מהפאב ראיתי בחור חתיך, נדלקתי ונכנסתי לדיכאון עמוק. תציל אותי!" (מהמשיכה לגברים – המשפט השכיח ביותר שלו)

  10. חשוב להבין את ההומופוביה המופנמת ואת תפיסת המשיכה לגברים ככישלון בהקשר ההתפתחותי הספציפי שלו: "קיבלתי 90 במבחן במתמטיקה ורצתי הביתה שמח להראות את הציון לאבא שאמר: "כשתקבל 100 תהיה לך סיבה להיות גאה". • פרפקציוניזם מאל-אדפטיבי: "הצלחתי להוריד 12 ק"ג ב-3 חודשים – למה אני לא יכול להשתמש בכוח הרצון החזק שלי כדי להיפטר ממשיכתי לגברים?!"

  11. אני עליון מעניש • אב מסרס • ההומופוביה המופנמת כמקרה פרטי של פרפקציוניזם רודני (ואשמה על הצלחה) • מטרת הטיפול: הגמשת האני העליון כדי להתגבר על הסוציאליזציה הדוגמאטית לתפקיד המגדר הגברי המסורתי • לגיטימציה למשיכתו לגברים כתוצאה מכך • יישום עקרונות פסיכואנליטיים לצורך קבלה במקום המרה (Rothblum, 2000)

  12. תיאור מקרה 2: הומופוביה עצמית ע"י בחירה באובייקטים פוגעניים(יחסי אובייקט) • מהנדס תוכנה מצליח בן 33, יצא מהארון בגיל 26 (מאוחר מדי להרגשתו). • היציאה מהארון – בו זמנית בפני עצמו ובפני הסביבה. • בריחה קלה מהקונפליקטים הפנימיים ע"י מעורבות אינטנסיבית בקהילה ההומו-לסבית. • עד מהרה התאהב בבחור צעיר שתוך זמן קצר הונה אותו, זייף את חתימתו וגנב את כספו בצורה מתוחכמת. • המטופל חיפש נחמה מיידית לכך בזרועות בחור צעיר אחר, שעבד כנער ליווי, אשר גם הונה את המטופל וגנב את כספו.

  13. לאחר שנים של חיים עצמאיים, חזר המטופל לגור בבית הוריו, משם נסע מדי פעם בשליחות עבודתו לחו"ל והגיח לבילויים סוערים, תוך שהוא רואה בבית הוריו חוף מבטחים שתמיד ניתן לחזור אליו. • המטופל דוחה באופן שיטתי כל מי שמוכן לקבל אותו ונמשך עד כדי אובדן שליטה ושיפוט אחר כל מי שדוחה אותו (המשיך לשמור על קשר מיני עם נער הליווי שרימה אותו בגלל המשיכה המינית). • מוכן להקריב קשרי ידידות תמורת הבטחה לקשר שמוצא באתרי הכרויות, מבטל ברגע האחרון פגישות עם חברים, אם נתקל בהצעה כלשהי באינטרנט.

  14. splittingבין מין ורגש • השלכת הקושי לקבל את עצמו על הזולת • בחירה באובייקטים לא מתאימים הגוזלים אותו כהומופוביה עצמית מודחקת • שימוש בקהילה ההומו-לסבית כמפלט מההומופוביה העצמית • קשרים הרסניים כביטוי לדחיית עצמו • רגרסיה לתלות בהורים rapprochement (מאהלר) • בטיפול – קושי לערער הגנות היוצרות false self • העברת קשיים אינדיבידואליים לרמה אידיאולוגית-פוליטית (הומופוביה של הזולת במקום של עצמו) • שימוש מופרז ב"גאווה" קולקטיבית כאמצעי להכחשת נחיתות אינדיבידואלית

  15. "בין הפטיש לסדן":הומופוביה, ביפוביה והטרופוביה (סטרייטפוביה) • פרויד: לכולנו פוטנציאל להיות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים • רוב האנשים מדחיקים את משיכתם המינית לפרטים בני אותו מגדר • הדחף המיני כשלעצמו הוא גולמי וחסר כיוון • הכיוון מתפתח באמצעות תהליכי הזדהות בשלב הפאלי • ביסקסואל – פרט הנמשך לבני שני המגדרים • בשפתו של פרויד – ביסקסואל הוא אדם שלא הדחיק את משיכתו לגברים ונשים • על פניו, מדובר באדם בעל רפרטואר מיני עשיר יותר • למעשה, ביסקסואלים מבולבלים יותר מהומוסקסואלים בלעדיים וסובלים מהחסרונות של שני העולמות

  16. "ביפוביה" – הפחד או הרתיעה מאנשים שאינם מצהירים על עצמם או מתנהגים כמו הומוסקסואלים או הטרוסקסואלים (Dwaorkin, 2000) • ביסקסואלים מנודים הן מקהילת הלהט"ב והן מהחברה הסטרייטית ועלולים להפנים מסרים שליליים משתיהן • הומוסקסואלים ולסביות מאשימים ביסקסואלים על הכחשת המכוונות החד-מינית ה"אמיתית" שלהם • הטרוסקסואלים מגלים כלפיהם הומופוביה • בניסיונם לממש את מיניותם עם בני שני המגדרים, ביסקסואלים נלחמים באידיאליזציה החברתית של מונוגמיה • "סדרתיות" – קיום מערכות יחסים עם גברים ונשים לסירוגין כדי לשמור על מונוגמיה בזמן נתון • בטיפול נדרשת עבודה רבה כדי להגביר את הסובלנות לעמימות כדי שהביסקסואל יוכל ליהנות משני העולמות

  17. תיאור מקרה 3:סוף טוב – הכול טוב? • גבר בשנות השלושים המוקדמות שלו הגיע טיפול לאחר סיום קשר זוגי ממושך והדוק עם חברתו • למרות מודעות מלאה למשיכתו לגברים לא קיים יחסי מין עם גבר לפני הקשר עם חברתו • הציג את עצמו בפני חברתו כדו-מיני • חצי שנה לפני הטיפול החל יחסי מין עם גברים, בהם נהנה ממין אנאלי פאסיבי • המשיך לקיים יחסי מין גם עם חברתו ללא הנאה, אך ללא כל פגיעה בתפקוד המיני • מאז מגעיו עם גברים החל לתפוס את עצמו כהומוסקסואל בלעדי, אך מעולם לא פיתח קשר רגשי עם שותפיו המיניים • מבולבל מהעולם ההומוסקסואלי ומלא אשמה על הכאב שגרם לחברתו

  18. אינטליגנטי מאוד, משכיל, שנון מאוד, חוש הומור ציני, שכיסה על הלך רוח דיכאוני ותפיסה פסימית. • גדל במשפחה מזרחית שמרנית, אך אביו מתואר כאדם גמיש יחסית לאימו הביקורתית והדומיננטית. • המטופל אימץ לעצמו בבירור את הגמישות של אביו, אף שפירש אותה כחולשה וכפגיעה בגבריותו הן שלו עצמו והן של אביו. • ההבנה הפסיכודינאמית של תהליך ההזדהות עם האב סייעה מאוד להעלאת הדימוי העצמי של המטופל בכלל ורתימת גמישותו לקבלת הדואליות המינית בפרט. • הבנה כוללת של האישיות: • מטופל גמיש שהחליף מקצוע שלא התאים לו מייד לאחר השלמת לימודיו המקוריים. • פיתח תובנה לכך שאינו יוצר כל זיקה רגשית בקשריו המיניים עם גברים. • חידש את הקשר עם חברתו והרשה לעצמו לקיים יחסי מין מזדמנים עם גברים במקביל. • בפגישה עם חברתו נמצא שממלאת תפקיד מגדר "גברי" אינסטרומנטאלי בקשר, בעוד המטופל ממלא תפקיד אפקטיבי. • באנמנזה שלה: הזדהות חזקה עם האב שעסק במקצוע "גברי" מסורתי (כילדה עזרה לו בהתלהבות בעבודתו). • בפגישה מבטאת רתיעה מגברים "גבריים", שאיתם חסרה לה הרגישות האופיינית למטופל.

  19. בטיפול: • לגיטימציה לאנדרוגניות הפסיכולוגית של שני בני הזוג (ה"אנימה" של המטופל וה"אנימוס" של חברתו, Jung, 1989) • ה"אנימה" של המטופל מאפשרת לו להיות קשוב לצורכי חברתו • ה"אנימוס" של חברתו אפשר לה לקבל את מפגשיו המיניים עם גברים • דה - סטריאוטיפיזציה: • השתחררות מהסטיגמה של הקהילה ההומו-לסבית מחד ושל החברה הסטרייטית מאידך מאפשרת לביסקסואל להגשים את הפוטנציאל של הפונקציות המיניות והרגשיות. • ריבוי אפשרויות: • אבהי ואסרטיבי עם נשים • ילדותי ופאסיבי עם גברים • פתוח ושומר סוד עם בת הזוג • אדיש, אנונימי ו"חייתי" עם גברים • כן ותומך עם שותף צעיר יותר וקשוח ותחרותי עם נשים מבוגרות יותר • ההומוסקסואליות יכולה להישמר לקשרים ממושכים וההטרוסקסואליות לקשרים מזדמנים – ולהפך! • שילוב תפקידי מין גבריים ונשיים עם שני המינים • בטיפול נכון, ביסקסואלים יכולים להגשים את האנדרוגניות שלהם שנמצאה קשורה לבריאות נפשית (Bem, 1981) • סובלנות לעמימות נוכח הלחצים החברתיים הכפולים

  20. אפילוג • גישתו המקורית של פרויד: ליבראלית והומאניסטית • הקיבעון – בשלב הפאלי (קונפליקט אדיפאלי) • לעומת הניאו-פרוידיאניים שראו נוירוזות רבות כהפרעות אישיות שמקורן בשלבים פרה-אדיפאליים • עיוות התיאוריה הפסיכואנליטית ע"י פסיכיאטרים פסיכואנליטיקנים אמריקניים בשנות ה-40-60 (ראדו, בייבר, סוקארידס) • בטיפול יש להפריד בין התייחסות אינדיבידואלית והתייחסות אידיאולוגית - מילטאנטית (שפותחה בתגובה לעמדה הפסיכואנליטית ההומופובית)  • סכנות נפוצות של מטפלים הומוסקסואלים: • הטפה ליציאה מהארון • דה - אינדיבידואליזציה של התהליך הטיפולי • "גאטו"

  21. המסר: • טיפול פסיכודינאמי בהומוסקסואלים ובביסקסואלים פירושו: • אינדיבידואציה • דגש על סיפורי חיים אישיים • התמודדות עם דעות קדומות נוקשות בקשר לגבריות ונשיות, מחד • ועם אידיאולוגיות מיליטנטיות "גאות", מאידך

  22. * ת ו ד ה *

More Related