1 / 22

שכונת מקור חיים

שכונת מקור חיים. צילום ועריכה: איילת קורץ ואיציק שוויקי. צילום על ידי חיל האוויר הגרמני, ב - 3 יוני 1918 ניתן לראות בתצלום האווירי שכונת מקור חיים טרם נבנתה. מפת ירושלים משנת 1922 חברת הכשרת היישוב , מקור: האוניברסיטה העברית.

buck
Download Presentation

שכונת מקור חיים

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. שכונת מקור חיים צילום ועריכה: איילת קורץ ואיציק שוויקי שכונת מקור חיים

  2. צילום על ידי חיל האוויר הגרמני, ב - 3 יוני 1918 ניתן לראות בתצלום האווירי שכונת מקור חיים טרם נבנתה מפת ירושלים משנת 1922 חברת הכשרת היישוב, מקור: האוניברסיטה העברית בשנת 1922 רכש הנדבן היהודי, רבי חיים כהן, קרקעות בשטח של כ- 120 דונמים, ככל הנראה מתושבי בית צפאפא הערביים, ומסר אותן לידי הקרן הקיימת בכדי שתוקם שכונה חדשה על אדמות אלו שהיו ידועות בשם – "אדמות עמוס" (Amos Land). שכונת מקור חיים

  3. צילום השכונה מכיוון צפון מערב. משנת 1927 מתוך הארכיון הציוני חברת הכשרת הישוב רכשה מהקרן הקיימת קרקעות אלו ופנתה בשנת 1923 לריכרד קאופמן (1958-1887) לתכנון השכונה. השטח תוכנן על ידיו, ונקרא על שם חיים כהן. מקור חיים הינה השכונה הרביעית מבין שש "שכונות גנים" שהוקמו בירושלים לפי תכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. שכונת מקור חיים

  4. תצלום אוויר משנת 1946 שכונת מקור חיים, מקור: אוסף דוד כתר תוכנית אדר' ריכרד קאופמן אדמות עמוס ע' מסילת הברזל בבקעה חברת הכשרת הישוב יולי 1923 מקור ארכיון עיריית ירושלים השכונה מראשיתה תוכננה כשכונה חקלאית בה התושבים יהיו בעלי משקים וחלקות חקלאיות מהן יתפרנסו. בתוכנית השכונה ניתן לראות בתוכנית רחוב ראשי (רח' מקור חיים של ימינו) כאשר בתי המגורים תוכננו צידיו משני החלקות משני צידי הרחוב תוכננו חלקות בתים, כאשר בית המגורים יושב על הרחוב ומאחוריו ממוקם המשק החקלאי. הבתים הם חד משפחתיים ובני קומה אחת, בנויים מאבני סיליקט ובעלי גג רעפים. שכונת מקור חיים

  5. אטלס ירושלים 1973 הבנייה המסיבית בשכונה התרחשה בין השנים 1926 עד 1937 שכונת מקור חיים

  6. השכונה נמצאת בעמק רפאים בסמיכות לשכונות בקעה, תלפיות ובית צפאפה. וגבולותיה ממערב קו מסילת הברזל (ירושלים-יפו) מדרום אזור התעשייה תלפיות, ממזרח רחוב פייר קניג ובצפון תחנת הדלק אורנים. שכונת מקור חיים

  7. צילום משנת 1929מתוך ארכיון הציוני בשנת 1924 עלו לקרקע עשרים המשפחות הראשונות, משפחות דתיות יוצאות פולין. עשרים המשפחות כמו גם ארבעים משפחות נוספות שהגיעו עד סוף שנות ה- 20, הגיעו מרקע עירוני מובהק ולא חקלאי. העזובה פשטה במשקים המעטים שחלק מהתושבים ניסו להקים. שכונת מקור חיים

  8. חתימת חוזה שלום בין הכפר צפפה ובין מקור חיים התמונה הופקדה ע"י ארכיון צה"ל, 21.7.1930. מקור: ארכיון ההגנה ההרס במקור חיים לאחר מאורעות 1929, מקור חיים, הארכיון הציוני ירושלים, 1929 השכונה הייתה מבודדת ומוקפת בשכונות ערביות. במאורעות תרפ"ט סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, ותושביה אף פונו באופן זמני. ב 21/07/1930 תושבי שכונת מקור חיים חתמו הסכם שלום עם ערביי כפר צפאפא. למרות זאת במאורעות 36-39 צלפו הערבים על השכונה ולפעמים אף התקיפו את הבאים אליה. שכונת מקור חיים

  9. בית הבראה / פנסיון לחולי שחפת (ייתכן שהיה בית פבריץ), מקור חיים, טרודי ומיקו שוורץ, תחילת שנות ה- 40 מסוף שנות ה- 20 תחילת ה- 30 השכונה פיתחה מוניטין מוצלח בזכות "אקלימה הצח והמבריא." השכונה הפכה בהדרגה בזכות יתרונות אלה לשכונת מרפא לחולי שחפת, מחלה שהייתה נפוצה וקשה באותה עת. הליגה למלחמה בשחפת שכרה 5 מבתי השכונה והסבה אותם לבית הבראה מאולתר. עקב המצב הכלכלי הגרוע והכישלון בתחום החקלאות, השכירו משפחות רבות את בתיהן לחולי שחפת מכל הארץ ועזבו את השכונה.בהדרגה דבקה בשכונה תדמית שלילית של "שכונת שחפת", דבר שהניע רבים מהתושבים לעזבה. שכונת מקור חיים

  10. מפת מבצע "יבוסי" שאחת ממטרותיה הייתה ליצור רצף בין מקור חיים לירושלים. התקפות, ביזות ועוינות היו מנת חלקה של השכונה שעברה מצור ממושך במהלך מלחמת העצמאות במשך 6 חודשים החל מדצמבר 1947 ועד ה-1 במאי 1948- יום שחרור השכונה מהמצור. שכונת מקור חיים מנעה את התקדמות הערבים לעבר מרכז העיר והצליחה להדוף כ- 14 התקפות מהגבעות הסובבות אותה. התושבים המבוגרים עזבו את השכונה ורק הצעירים יחד עם אנשי ארגון ההגנה בראשות המפקד בן המקום, חיים הלברייך דניאלי, נותרו על מנת להדוף את ההתקפות. 13 לוחמים נהרגו על הגנת מקור חיים. מקור חיים הפכה לסמל לעקשנות של המגן העברי ושחרורה בא עם כיבושן של השכונות הערביות שהקיפו אותה- בקעה, בית צפאפא, קטמון והמושבה היוונית. שכונת מקור חיים

  11. מפת קו שביתת הנשק מהשנים 1948 עד 1967 בה נמצאת שכונת מקור חיים מצויה בחלקה המערבי של ירושלים בסמוך לקו הגבול הירדני מקור חיים, 1950, הארכיון הציוני, אתר הארוורד לאחר מלחמת השחרור הושיבה המדינה במקור חיים את פליטי השואה של יהדות יגוסלביה והונגריה כאשר כל עדה התיישבה בחלק אחר של השכונה. במקביל, בזמן העלייה ממרוקו שוכנו אלפי עולים ממרוקו בקצה השכונה בחלקה המזרחי במעברת תלפיות בצריפי פח עלובים ששימשו את הצבא הבריטי בתקופת מלחה"ע 2 – מחנה אל עלמיין. עד מלחמת ששת הימים נשארה מקור חיים שכונת ספר- מרוחקת ממרכז העיר. שכונת מקור חיים

  12. אזור תעשייה תלפיות לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר הגיע השקט אל השכונה שמרביתה ננטש, הוחלט על הקמת אזור תעשייה לצד מסילת הברזל. לאחר 1968 ובעיקר בשנות ה- 70 התפתח מרכז של בתי מלאכה ותעשייה זעירה. החל משנות ה- 80 נבנה לצד השכונה אזור התעשייה תלפיות שנגס מחלקים רבים מהשכונה. מבנים רבים בשכונה ומרבית מבתיה הראשונים נהרסו לטובת מבני מגורים גדולים ומבני תעשייה וציבור ביניהם בניין ארכיון המדינה (גנזך המדינה). צביונה של מקור חיים כ"שכונת גנים" נעלמה כליל. שכונת מקור חיים

  13. רחוב מקור חיים 1 המבנה שימש בעשורים הראשונים של השכונה כבית ספר. שכונת מקור חיים

  14. מקור חיים מס' 21: בעבר פנסיון רוזנבוים-ורדי, בשנות ה-90 ישיבת מקור חיים של הרב עדין שטיינזלץ, וכיום בית הספר הדמוקרטי סאדברי שכונת מקור חיים

  15. רחוב מקור חיים 22 - בית משפחת זיסרמן. משפחת זיסרמן הייתה בעלת הרפת הגדולה בשכונה. בנם אברהם היה ההרוג הראשון בהגנה על השכונה בזמן מלחמת העצמאות. שכונת מקור חיים

  16. רחוב מקור חיים 30 – בית משפחת הוכמן. זמן מה הוא שימש פנסיון. הבית נמכר ב-1961. שכונת מקור חיים

  17. רחוב מקור חיים 34 המבנה טייח שהיה רשום בכרטסת השימור ושנהרס בשנת 2011 שכונת מקור חיים

  18. מקור חיים מס' 42: בית הכנסת הישן של שכונה, אשר נבנה כבר בשנת תרפ"ט, תודות ליוזמתו של רב השכונה הראשון - הרב טיקוצינסקי. על גג בית הכנסת נבנו בשנות ה-30 עמדות הגנה מבטון עם חרכי ירי. בחצר בית הכנסת הוקמה בשנות התשעים על ידי תושבי השכונה אנדרטה לזכר 12 לוחמים שנפלו בהגנה עליה במלחמת העצמאות. שכונת מקור חיים

  19. רחוב צרת 22- בניין ישיבת "מקור חיים". הישיבה נוסדה ב-1939 על ידי רב השכונה, הרב ברוך יצחק לוין. ב-1948 נבנה בניין זה עבור הישיבה. הרב גר בסמיכות לישיבה, ברחוב צרת 5. במלחמת העצמאות פוצצו הבריטים את הבניין. שכונת מקור חיים

  20. אביטל 7- בתחילה היה מוסד לעבריינים צעירים, אך הוסב להיות סנטוריום לחולי שחפת. בתחילה הליגה שכרה מן התושבים בתים, ובהם שיכנו את החולים. במשך השנים התרחב והתבסס סנטוריום בשכונה, והועבר לבניין ברח' אביטל 7. כשהגיעו ארצה ילדי טהרן, הוקמה גם מחלקה לילדים בבניין בית החולים. בשיאו התפרס הסנטוריום על רבים מבתי השכונה. שכונת מקור חיים

  21. מקור חיים מס' 10: בית הכנסת החדש "בית יוסף" לפי מנהג בני טוניס. שכונת מקור חיים

  22. מקורות: מאגר המועצה לשימור אתרים "ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט"יהושע בן-אריה ארכיון האוניברסיטה העברית הארכיון הציוני המרכזי הארכיון הציוני ירושלים, אתר הארוורד ארכיון עיריית ירושלים אוסף דוד כתר אתר לשכת העיתונות הממשלתית צילומים-איציק שוויקי שכונת מקור חיים

More Related