נשים קטנות לואיזה מ. אלקוט

1. נשים קטנות לואיזה מ. אלקוט לחץ לצפייה

2. מאפייני הספרות הקלאסית: • רגישות מוסרית וחדירה לעומק נפש האדם- • הרחבת העולם התרבותי של הקורא. • עקביות בהתנהגות הדמויות- • דמויות מתפתחות או משתנות שמתוארות באופן עקיב ומשכנע. • הצגת אידיאות- • האידיאות מובנות מתוך הכתוב וגורמות לקורא לשאול ולהתמודד. • יצירה העומדת במבחן הזמן- • היצירה רלוונטית ומשפיעה בכל תקופת זמן. • מקור השראה ליצירות חדשות- • יצירה המביאה להתפתחות יצירות אמנותיות חדשות. • תובנות חדשות- • מעורר מחשבה אצל הקורא ומביא אותו למקומות שעוד לא היה בהם.

3. בית המשפחה משנת 1858 • הימים– ימי מלחמת האזרחים האמריקנית, שנמשכה 4 שנים, 1861-1865 וידועה כאחת התקופות השחורות בימי אמריקה. בשביל להבין את התקופה חייבים להכיר שהימים הם ימי עבדות ועוני והמלחמה בעצם פרצה בגלל שתי מחלוקות עיקריות: • אזורי ותחומי שליטה של כל מדינה מול השלטון הפדראלי הכללי. • מדיניות הממשלה לעניין העבדות. • שני הנושאים האלה יחד עם זכייתו של לינקולן בבחירות 1860, שהתנגד למשטר העבדות בעצם הביאו 11 מדינות דרומיות (שראו בעבדות הכרח קיומי) לפרוש מהאיחוד ובעצם לפריצת מלחמת האזרחים. הסופרת– לואיזה מיי אלקוט נולדה בשנת 1832 ובמלחמה, בהיותה בת 29 שימשה כאחות. אחרי תקופה אינטנסיבית של המלחמה חלתה אלקוט ונחלשה פיזית ורוחנית. על כן חזרה הביתה לנוח ולעשות את מה שאהבה יותר מכל כבר מילדותה- לכתוב... לואיזה מיי אלקוט גדלה בעיירה קונקורד, שליד בוסטון במדינת מסצ'וסטס ובזכות ההורים המיוחדים שהיו לה, התחנכה בצורה קצת 'אחרת', כשהיא בוחרת מה ללמוד ואכן אחד הדברים שכבר אז בחרה להתמקד בו היה ספרות. את הספר הראשון שלה- 'משלי פרחים' היא כתבה בעצם לבת השכנים כקובץ סיפורים.עוד בזמן מלחמת האזרחים, פרסמה את סיפרה הראשון כסופרת– 'תמונות מבית החולים' שכלל מכתבים ששלחה למשפחתה בזמן המלחמה. ההצלחה של הספר הביאה הוצאת ספרים גדולה לפנות אליה ולהזמין ספר נערות. כך בעצם בשנת 1863 נוצר הספר 'נשים קטנות'– שבצורה מסוימת מתאר אוטוביוגרפיה של ילדותה. הספר, כמו גם חייה של אלקוט, מתרחש בעיירה קונקורד בבית של משפחה מאוד מיוחדת– זוג הורים משמעותיים אשר מגדלים 4 בנות. לואיזה מ. אלקוט מלחמת האזרחים בארה"ב בית המשפחה כיום

4. הבנות הן הדמויות המרכזיות בעלילה ועל כן נלמד קצת על כל דמות:  "מרגרט, הבכירה שבהן, הייתה בת 16, והייתה יפה מאוד, מלאת גו ובהירה, בעלת עיניים גדולות, שיער חום רך ושופע, פה חמוד וידיים לבנות, שעליהן הייתה גאוותה. ג'ו בת החמש- עשרה הייתה גבוהה מאוד, כחושה ושחומה, ומראה הזכיר סייח צעיר, שכן דומה היה שלעולם אינה יודעת מה לעשות בגפיה הארוכות, שעמדו בדרכה כמכשול. היה לה פה החלטי, אף משעשע ועיניים חדות, אפורות, שנדמה כאילו ראו הכל, והיו לסירוגין חודרות, משעשעות או מהורהרות. שערה העבות והארוך היה מקור יופייה היחיד, אך הוא היה אסוף בדרך כלל ברשת, כדי שלא יפריע לה בדרכה. כתפיים עגולות היו לה לג'ו, כפות רגליים וידיים גדולות, מראה מרושל לבגדיה, וחזות של נערה ההופכת במהירות ונגד רצונה לאישה. אליזבת'– או בת', כפי שהכל קראו לה– הייתה ילדה ורדרדה בת שלוש עשרה, חלקת שיער ובהירת עיניים, בעלת גינונים ביישניים, קול חרישי ומבע שליו, שנעכר רק לעיתים רחוקות. אביה כינה אותה 'אוצר השלווה', והשם הלם אותה להפליא, מפני שדומה היה כי היא חיה לה בעולמה הפרטי והמאושר, שממנו הגיחה רק כדי לפגוש במעטים שבהם בטחה ואותם אהבה. איימי, אף שהייתה הצעירה באחיות, הייתה אישיות חשובה ביותר– לדעתה, מכל מקום. עלמת שלג לכל דבר, עם עיניים כחולות ושיער זהוב המסתלסל על כתפיה, ענוגה וחיוורת, והליכותיה כשל גברת צעירה המודעת לגינוניה." מג ג'ו איימי בת'

5. רגישות מוסרית וחדירה לעומק נפש האדם- הרחבת העולם התרבותי של הקורא. * "אני אומר לכן מה נעשה", אמרה בת', "כל אחת מאתנו תקנה לאימא משהו לחג המולד, ולא נקנה שום דבר לעצמנו". (עמ' 13) * "לא, הוא שלי ביושר. לא ביקשתי, לוויתי או גנבתי אותו. הרווחתי אותו, ואיני חושבת שתאשימי אותי, מפני שמכרתי רק את מה שהיה שייך לי." בדברה הסירה ג'ו את מגבעתה, וקריאת תדהמה כללית נשמעה בחדר, שכן כל שערה השופע נגזז. (עמ' 179-180). * "אימא, אני רוצה להתוודות." "חשבתי כך: מה הדבר, יקירתי?"... "שתיתי שמפניה והתהוללתי והשתדלתי שיחזרו אחרי, ובכלל הייתי גועלית", אמרה מג בתוכחה עצמית. (עמ' 109)

6. עקביות בהתנהגות הדמויות- דמויות מתפתחות או משתנות שמתוארות באופן עקיב ומשכנע. * איימי: "בזמן האחרון הרהרתי רבות "בחבילת התכונות הרעות" שלי, והאנוכיות שבי היא הגדולה שבהן, לכן אשתדל מאוד להיגמל ממנה, אם אוכל. בת' איננה אנוכית, וזו הסיבה שכולם אוהבים אותה וחרדים כל כך לרעיון שמא תאבד להם..." (עמ' 221)

7. הצגת אידיאות- האידיאות מובנות מתוך הכתוב וגורמות לקורא לשאול ולהתמודד. לחץ לקטע מסרט "נשים קטנות" (דקה 5:30)

8. יצירה העומדת במבחן הזמן- היצירה רלוונטית ומשפיעה בכל תקופת זמן. לחץ לקטע מסרט "נשים קטנות" (דקה 1:30-3:05)

9. מקור השראה ליצירות חדשות- יצירה המביאה להתפתחות יצירות אמנותיות חדשות. * לואיזה מיי אלקוט כתבה שני ספרי המשך ל"נשים קטנות": "גברים קטנים", 1871. "שמונה דודנים", 1874. * סדרת אנימציה טלוויזיונית יפנית" הסדרה נוצרה ביפן בשנת 1987 על בסיס הספר והתפתחה לסדרה בת 48 פרקים שתורגמה לעשרות שפות, ביניהם עברית. * סרט דרמה הוליוודי- "נשים קטנות": הסרט נוצר בהפקה הוליוודית בשנת 1994 בבימויה של ג'יליאן אמסטרונג ובהשתתפותן של וינונה ריידר, סוזן סרנדון ועוד... הסרט היה מועמד לשני אוסקרים: מועמדת לשחקנית הטובה ביותר ומועמדות לתלבושות הטובות ביותר.

10. תובנות חדשות- מעורר מחשבה אצל הקורא ומביא אותו למקומות שעוד לא היה בהם. "... היה היו ארבע בנות, שהיה להן מזון, שתייה ומלבושים בשפע, ועוד הנאות ותענוגות אינספור, חברים טובים והורים שאהבו אותן עד מאוד, ולמרות כל זה לא היו שמחות בחלקן. הילדות הללו השתוקקו מאוד להיות טובות והחליטו החלטות נבונות, אך לא תמיד עמדו בהן בהצלחה, ותמיד נהגו לומר, 'אילו רק היה לנו זה' או 'אילו רק יכולנו לעשות את זה', כשהן שוכחות כמה כבר יש להן ואילו דברים נעימים יש ביכולתן לעשות. על כן פנו הן לאישה זקנה אחת וביקשו ממנה קסם שיעשה אותן מאושרות. הזקנה שמעה את בקשתן ואמרה להן: 'כל אימת שתרגישו בלתי-מרוצות חשבו על כל הדברים שהתברכתן בהן, והיו אסירות תודה'. בהיותן נערות נבונות החליטו לנסות את עצתה, ובמהרה הופתעו לראות עד כמה שפר עליהן גורלן. האחת גילתה כי כסף לא יכול להרחיק חרפה ועצב מביתם של עשירים. האחרת מצאה כי אף שהייתה ענייה, הייתה מאושרת מאוד, בשל נעוריה, בריאותה ומזגה הטוב, יותר מגברת זקנה מסוימת, דאגנית וחלושה, שלא יכלה ליהנות ממותרותיה. השלישית הבינה כי אף שאין זה קל להתקין ארוחת צהריים, קשה הרבה יותר לפשוט יד ולבקשה מאחרים. והרביעית גילתה שאפילו טבעות עם אבני-חן אינן שוות בערכן להתנהגות טובה. הן הסכימו אפוא לחדול מתלונותיהן, ליהנות מהדברים שנתברכו בהם ולהשתדל להיות ראויות להם, שמא גם הם יילקחו מהן כליל.ואני מאמינה שהן מעולם לא התאכזבו או הצטערו על ששמעו בעצתה של אותה זקנה." נשים קטנות, לואיזה מיי אלקוט, עמוד 55-56.