190 likes | 451 Views
כנס מיט"ל 2012. השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי התלמידים בלמידה מתוקשבת. רווה הרוש, אלה גליקסון, מרים ארז, ריקי נורי הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל. המחקר מומן על ידי קרן המחקר והפיתוח של מיט"ל בשנים 2011-212. רציונאל המחקר.
E N D
כנס מיט"ל 2012 השפעת תהליכי השוואה חברתית על ניטור תהליך הלימוד והישגי התלמידים בלמידה מתוקשבת רווה הרוש, אלה גליקסון, מרים ארז, ריקי נורי הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל המחקר מומן על ידי קרן המחקר והפיתוח של מיט"ל בשנים 2011-212
רציונאל המחקר • הוראה מתוקשבת ביסודה מוכוונת יחיד (1968Skinner, ) • הטמעת מרכיבי הלמידה החברתית (1986Bandura,) • שימוש במנגנוני השוואה חברתית (Festinger, 1954)
למידה מתוקשבת - יתרונות • שיטת למידה מתווכת מחשב שבה יש הפרדה פיזית בין הלומד לבין המרצה והמוסד (Frank, Reich and Humphreys, 2003) • יתרונות בהשוואה להוראה הפרונטאלית • נוחות • ניצול זמן • למידה חווייתית • צמצום עלויות • הרחבת חוג הלומדים ((Brown, 2000; LeLoup and Ponterio, 2000
למידה מתוקשבת - חסרונות • בדידות וניתוק פסיכולוגי (Frank, et al., 2003). • קושי בניטור ושליטה שעלול לפגוע במוטיבציה (Arbaugh, 2001) • מוטיבציה נמוכה שעלולה לפגוע ב - • הצלחה אקדמית (Lynch, 2006) • שביעות רצון (Benbunan-Fich & Hiltz, 2003). • 'למידההיברידית': שילוב למידה מתוקשבת עם הוראה פרונטאלית מינוף היתרונות של שני סוגי ההוראה (Campuzano-Bolarin, 2011) • צוותים וירטואליים – לא ניתן להשתמש ב 'למידה היברידית' ( Loh & Smyth, 2010; Shokef & Erez 2006)
השוואה חברתית ככלי להערכת יכולת • לאנשים יש דחף להשוות את עצמם לאנשים דומים, שיכולים לשמש כמדד מדויק להערכת יכולותיהם (Festinger, 1954) • מניעים בבסיס המנגנון: • הערכה עצמית • השתפרות בביצועים (Helgeson & Mickelson 1995)
השוואה חברתית בכיתות לימוד • השפעה חיובית על: • תשומת לב למשימה • ניטור • רמת הביצועים ((Levine, 1983
השוואה חברתית בעבודה קבוצתית בתקשורת מתווכת מחשב • מתן אפשרות להשוואה חברתית תוך קבוצתית בתקשורת מתווכת מחשב הראו השפעה חיובית על: • מאמץ במשימה (McLeod, 2011) • יצרנות ויצירתיות (Michinov & Primois, 2005) • עבודה קבוצתית (Janssen, Erkens & Kirschner, 2011) • שביעות הרצון (Phielix, Prins, Kirschner, Erkens & Jaspers, 2011) • כלי משוב עשויים להסיח את תשומת הלב מהמשימה העיקרית ולפגוע בביצוע (Buder, 2011; Gutwin & Greenberg 2002).
השוואה חברתית בין קבוצות לימוד – השערות המחקר • השוואה החברתית יכולה להתרחש גם ברמת הקבוצה והיא נחשבת לתוצאה של מוטיבציה להערכה עצמית חיובית (Abrams & Hogg, 1988; Stets & Burke, 2000) • השערות: שימוש בכלי משוב, המאפשר השוואה חברתית בין קבוצות לגבי התקדמות במטלה לימודית יביא ל - • שיפור הישגי התלמידים • שיפור בשביעות רצון מהתהליך הלימודי • חיזוק הזהות הקבוצתית • עליה במידת הפעילות והמאמץ המושקעים בפרויקט • הפחתה בצורך בניטור חיצוני ע"י המורים
שיטה • שדה המחקר: פרויקט ניהול בין תרבותי של הטכניון (TMCTP) • מהלך המחקר: נבדקה ההשפעה של מידת השימוש ב"לוח סטאטוס דינמי" על תפקוד והישגי הקבוצות שהשתתפו בפרויקט בשנת 2011. • אוכלוסיית המחקר והמדגם: 361 סטודנטים מ-10 אוניברסיטאות בעולם שחולקו ל-92 קבוצות רב-תרבותיות בכל אחת בין 3 ל 4 משתתפים.
מדדים משתנה בלתי תלוי • מידת השימוש ב "לוח סטאטוס דינאמי" נמדד באמצעות 5 פריטים בסולם מדידה של 1-7. משתנים התלויים: • הישגי התלמידים – איכות התכנית העסקית הוערכה ע"י שופטים בלתי-תלויים. • שביעות הרצון מהלמידה – נמדדה באמצעות 4 פריטים בסולם מדידה של 1-7. • זהות קבוצתית – נמדדה על ידי המדד של Earley and Mosakowski (2000) הכולל 3 פריטים בסולם מדידה של 1-7 • מידת הפעילות והמאמץ המושקעים בפרויקט – נמדדה ע"י מספר השעות שהסטודנטים דיווחו שהשקיעו בפרויקט. • ניטור חיצוני – נמדד ע"י מספר המיילים ממתאמי הפרויקט לקבוצות.
תוצאות: השערה 1 • קשר קמור מובהק בין מידת השימוש בכלי המשוב להישגים: ( F=5.13, p<0.01; β=1.08, p=0.06; β2=1.59, p<0.05) • יתכן ששימוש רב בכלי המשוב הסיח את תשומת הלב מהמשימה העיקרית (Buder, 2011; Gutwin & Greenberg 2002).
תוצאות: השערות 2 ו-3 • ככול שעלה השימוש בכלי המשוב עלו - • רמת הזהות הקבוצתית (F=6.3, β=0.11, p<0.05) • מידת שביעות הרצון (F=10.23, β=0.34, p<0.005) • זהות קבוצתית מתווכת את הקשר בין שימוש בכלי המשוב לשביעות הרצון (נבדק באמצעות פעולת ה-bootstrap ונמצא מובהק תחת רווח סמך של 90% - ((CI .005-.121). • נראה כי כלי המשוב מחזק קשרים ומרקם קבוצתי דרך חיזוק הזהות הקבוצתית β=0.54* β=0.087 β=0.28*
תוצאות: השערות 4 ו- 5 • קשר קמור מובהק בין מידת השימוש בכלי המשוב לפעילות והמאמץ המושקעים ( (F=3.54, p<0.01; β=0.44, p=0.18; β2=0.79 • קשר קעור מובהק שולית בין מידת השימוש בכלי המשוב והצורך בניטור חיצוני (F=2.56, p=0.08; β=0.26, p=0.12; β2=0.34, p=0.07). Effort
סיכום + + המלצה: שילוב מושכל ומידתי של כלי משוב להשוואה חברתית בקורסים מתוקשבים, להימנע מהסתת תשומת הלב של הלומדים ממטרות הלימוד העיקריות
מגבלות המחקר ומחקרי המשך • לא ניתן היה להשוות בין מצבים זהים עם כלי המשוב וללא כלי כזה • ניתוח מידת השימוש בכלי המשוב נעשה על בסיס דיווח עצמי • מחקרי המשך • השוואה בתנאים דומים בין קבוצות שיש להן גישה למשוב לקבוצות שאין להן גישה למשוב • מדידת זמן שהייה בדף האינטרנט של כלי המשוב כמדד למידת השימוש בכלי