תקשורת ופוליטיקה בישראל

1. תקשורת ופוליטיקה בישראל דגם הוראה דנה שטרקמן 2010

2. מטרות הוראה הנושא וקישורן להוראה • 1. התלמידים יבינו את חשיבותה של תקשורת חופשית, כתנאי הכרחי למדינה דמוקרטית. • מהי תקשורת חופשית? • אמצעי התקשורת יוכלו לדווח ללא הפרעה וללא הגבלה על התרחשויות, מידע מסוגים שונים ויוכלו לשמש במה לעמדות שונות ומגוונות. כדי שהתקשורת תוכל לעשות זאת , כלי התקשורת צריכים להיות עצמאיים ובלתי תלויים ברשויות השלטון.קיומה של תקשורת חופשית היו תנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי, המבוסס על עקרונות דמוקרטיים: עקרון הגבלת השלטון ועקרון השמירה על זכויות אדם ואזרח. דנה שטרקמן 2010

3. 2. התלמידים יבינו את משמעותן של הזכות לחופש הביטוי וזכות הציבור לדעת ואת חשיבותן של זכויות אלו • זכות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת • המדינה הדמוקרטית מחויבת לקים את הזכות לחופש הביטוי ואת זכות הציבור לדעת, אמצעי התקשורת מאפשרים קיומן של זכויות אלה. • הזכות לחופש הביטוי • משמעותה של הזכות לחופש הביטוי היא שלכל אדם יש הזכות להחזיק בדעות עצמאיות משלו ולבטא את עצמו מבלי שיגבילו אותו, וכן זכותו לקבל מידע מאמצעי התקשורת ולמסור להם מידע. • הזכות לחופש הביטוי בגלל חשיבותה מעוגנת באמנה, בהכרזה ובפסיקות בג"ץ • הזכות לחופש הביטוי מעוגנת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם 1948, כפי שמצוטט בסעיף י"ט של הכרזה זו • "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות" דנה שטרקמן 2010

4. חופש הביטוי זכות "עילאית" • חופש הביטוי מהווה בשיטת המשפט הישראלית "זכות עילאית" ,בעלת מעמד גבוה מדוע? • חופש הביטוי מאפשר את גילוי וחשיפת האמת- עצם קיומו של חופש ביטוי הכרוך גם בדיון חופשי ובהחלפת רעיונות ודעות המקיימים "שוק חופשי של דעות ורעיונות" מאפשרים את גילוי האמת מתוך ועל בסיס אותו דיון חופשי.לפי דברי השופט ברק. • חופש הביטוי מאפשר את קיומו של התהליך הדמוקרטי במדינה- בשני היבטים • -חופש הביטוי חשוב מפני שהוא מאפשר לקבוצות ופרטים לנסות לשכנע אחרים בצדקת דרכם. כל האזרחים , אלה המשתייכים לרוב, ואלה המשתייכים למיעוט יוכלו להשתתף בתהליך הדמוקרטי ולממש את עקרון שלטון העם במערכת הבחירות • -חופש הביטוי מאפשר זרימה חופשית של מידע בחברה, אודות הנבחרים, תפקודם ומעשיהם באופן המאפשר הפעלת פיקוח וביקורת של האזרחים על נבחריהם ואפשרות להחליף את הנבחרים ביום הבחי חופש ביטוי. מימוש עקרון הגבלת השלטון. דנה שטרקמן 2010

5. זכות הציבור לדעת • זכות הציבור לדעת • זכות הציבור לדעת משלימה את הזכות לחופש הביטוי ואת הזכות לחופש המחשבה והדעה. משמעותה של זכות הציבור לדעת היא, זכותו של כל אזרח לדרוש ולקבל מידע אודות המתרחש בשלטון, בחברה ובמדינה. באמצעות מידע זה יכול כל אזרח לגבש לעצמו באופן עצמאי ותבוני דעות ועמדות בתחום הפוליטי ובתחומים נוספים של החיים הציבוריים והאישיים. • הסבר מהו הקשר בין מימוש זכויות היסוד "חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת" לבין קיומה של תקשורת חופשית? דנה שטרקמן 2010

6. 3. התלמידים יבינו את הקשר ההכרחי בין מימוש זכויות היסוד "חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת" לבין קיומה של תקשורת חופשית במדינה דמוקרטית. • כלי התקשורת מממשים את זכות הציבור לדעת: • 1. על ידי פרסום וחשיפת מידע אודות המתחרש בצמרת השלטון ובחברה. • 2. על ידי הצגת מגוון דעות ואלטרנטיבות בנושאים שונים לציבור הרחב. • 3.מידע זה מהווה כלי חשוב לגיבוש עמדותיו של הציבור בנושאים שונים. • זכות הציבור לדעת כוללת גם את חובתו של השלטון ליידע את הציבור בכל הנוגע למדיניותו ולפעולותיו. בדמוקרטיות המערביות ובמדינת ישראל בכללן הוכרה זכות זו בחוקים המחייבים את ראשי המערכת השלטונית ואת פקידי רשויות השלטון להיענות לדרישתו של כל אזרח לקבל מידע מלא על תפקודה ופעילותה של ראשות מסוימת. ב1998 נחקק חוק חופש המידע גם בישראל. מטרת החוק היא לעגן את הזכות לחופש המידע ולקבוע האיזונים בין חופש המידע לבין הצורך בשמירה על סודיות המידע לשם הגנה על ערכים ואינטרסים אחרים דנה שטרקמן 2010

7. תקשורת חופשית • 4. התלמידים יבינו שתקשורת חופשית היא אחד ממנגנוני הפיקוח הבלתי פורמאליים המרכזיים ב מדינה הדמוקרטית תקשורת חופשית היה אחד המנגנונים הבלתי פורמאליים להגבלת כוחו של השלטון- קיומה של תקשורת בלתי מוגבלת על ידי השלטון מחזקת את עקרון הגבלת השלטון, באמצעות פרסומים שונים ,מונעת מהשלטון לנהוג בשרירותיות, עריצות ובניגוד לחוק. דנה שטרקמן 2010

8. מקורות המידע של התקשורת • התלמידים יבחינו בין מקורות המידע שמהם התקשורת שואבת מידע ויבינו שמגוון מקורות המידע תורם להיותה תקשורת חופשית • מקורות המידע של התקשורת • התקשורת שואבת את המידע שהיא מפרסמת משלושה מקורות עיקריים • -הציבור: אזרחים המוסרים מידע על אירועים, תכניות ומחדלים(כשלים) בגופי הממסד והשלטון. • -אירועים: סיקור עצרות, הפגנות, שביתות טכסים ואירועים מיוחדים. • -המערכת השלטונית: אחד ממקורות המידע של התקשורת היא המערכת השלטונית. השלטון מוסר לתקשורת מידע על עמדות השלטון ומדיניותו בתחומים השונים. מסירת המידע נעשית בשתי דרכים • *מגוון מקורות המידע השונים מהם שואבת התקשורת את המידע שברשותה תורמים להיותה תקשורת חופשית ובלתי תלויה בשלטון. דנה שטרקמן 2010

9. המושג הבנית המציאות • התלמידים יבינו את המושג הבנית המציאות ויבינו שהתקשורת פועלת בדרך של הבנית מציאות • .הבניית המציאות • אחד מתפקידיה של התקשורת במדינה דמוקרטית הוא לסייע לאזרחים לגבש דעותיהם ולבנות עולם מושגים פוליטיים, להכיר ולהבין את המציאות הפוליטית ולעצב את השקפת עולמם הפוליטית. התקשורת עושה זאת באמצעו דיווח חדשותי בתחומי הפוליטיקה, האקטואליה והתרבות, דיווחים הן בתקשורת האלקטרונית והן בעיתונות הכתובה. אלה ששום דיווח אינו אובייקטיבי לחלוטין. נציג להלן מספר גורמים המשפיעים על בחירת הנושאים שיסוקרו בחדשות • -הגבלת העורכים- זמן השידור או גודל הכתבה בעיתון. • -התערבות בעלי הון בשיקולי עריכה ותוכן.מדובר בבעלי הון המפרסמים באמצעות אמצעי התקשורת או בעלי הון שהם בעלים של אמצעי התקשורת. • -קבוצות אינטרס שונות- מדובר בקבוצות המשתמשות באמצעי התקשורת לקדם עניינים ואינטרסים פוליטיים כלכליים ואחרים. • -קיומה של תחרות בין אמצעי התקשורת על ראשוניות או בלעדיות בפרסום ידיעות על אירועים חשובים שזה אתה התרחשו ידיעות אלו קרויות לעיתים סקופים. • לסיכום הבניית המציאות הנעשית על ידי אמצעי התקשורת, מקורה בצמצום הגורמים הנסקרים בעקבות הבחירה של נושאים שאינם בהכרח מאוזנים או משקפים את ההתרחשות הפוליטית האמיתית על כל צדדיה. • לכן להבניה זו על אף חשיבותה הרבה יש לה גם השלכות שליליות על מימושה המלא של זכות הציבור לדעת והזכות לחופש הביטוי דנה שטרקמן 2010

10. תפקדיה של התקשורת בחברה הדמוקרטיתקביעת סדר היום הציבורי • העיתונותהיא זו שמעלה נושאים על סדר היום הציבורי והפוליטיקאים הם אלה המגיבים. תגובת הפוליטיקאים, תהליך קבלת ההחלטות במדינה ותוכן ההחלטות מושפעים כולם מסדר היום הציבורי- כלומר מהעדיפות אותה נותנת התקשורת לנושאים מסוימים. חשיפת המידע בתקשורת ביחס לנושא מסוים יוצר תגובה של הפוליטיקאים. • יש לציין כי בקביעת סדר היום הציבורי על ידי התקשורת יתרון בולט וחיסרון בולט • יתרון-בזכות העלתם של נושאים חשובים על סדר היום הציבורי על ידי התקשורת, גדל הסיכוי כי לנושאים אלה יזכו להתייחסות של הפוליטיקאים • חסרון-נושאים חשובים אינם זוכים לתשומת לב תקשורתית, הפוליטיקאים מעדיפים לא לעסוק בהם כי לא הועלו על ידי התקשורת. • לסיכום תפקידה הכפול של התקשורת הן כמבקרת והן כמעצבת את סדר היום הציבורי מתממש הן בענייני יום יום והן בחשיפת פרשיות כבדות משקל כגון הטבח במחנות הפליטים בסברה ושתילה.אירועי סברה ושתילה הובאו לידיעת הציבור על ידי התקשורת, הדבר גרר מחאה ציבורית חסרת תקדים בעיקר נגד שר הביטחון דאז אריאל שרון. בעקבות המחאה הציבורית קמה ועדת חקירה ממלכתית לחקור את האירועים בסברה ושתילה. מסקנותיה של ועדת החקירה הביאו לפיטוריו של שר הביטחון שרון. דנה שטרקמן 2010

11. תעמולת הבחירות • בתקופת הבחירות הפוליטיקאים משתמשים במגוון אמצעי התקשורת לצורכי תעמולה • העיתונות הכתובה- בפרסומים בעיתונות הכתובה המפלגות והמועמדים השונים מציגים את האידיאולוגיה שלהם, את פועלם בעבר ואת הבטחותיהם לעתיד. מטרת השימוש באמצעי זה היא לפרט ככל האפשר את מצעם של המפלגות והמועמדים ולהציג ביקורת על היריבים. • העיתונות המשודרת-בעיתונות המשודרת במיוחד הטלוויזיה, נעשה שימוש בסיסמאות ג'ינגלים ואמצעים אחרים, כאשר התכנים מועברים ברדידות תוך כדי פנייה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. • תפקיד התקשורת ביום הבחירות • 1. תפקידה העיקרי של התקשורת ביום הבחירות הוא הצגת והסברת העמדות השונות של המועמדים והמפלגות השונות. 2. ההסברה ותעמולת הבחירות משקפות את זכות הציבור לדעת ואת הזכות לחופש הביטוי, הן מחזקות את הדמוקרטיה גם בכך שהן יוצרות מעין "שוק חופשי של דעות ורעיונות" המאפשר לאזרחים במדינה לגבש באורך תבוני יותר את עמדותיהם השונות. • השפעת תעמולת הבחירות על הכרעת הבוחר • מערכת הבחירות הופכת למקצועית ובשנים האחרונות גדלה ההשפעה של יועצי תדמית, יועצי תקשורת, פרסומאים ואנשי מקצוע אחרים על הפוליטיקאים. פעמים רבות ההכרעה של ציבור האזרחים במי לתמוך ואת מי לבחור נקבעת על פי התדמית של הפוליטיקאים כפי שזו מועברת באמצעות התקשורת. • שתי גישות בנושא השפעת תעמולת הבחירות בתקשורת על הכרעתהבוחרים דנה שטרקמן 2010

12. התלמידים יבינו את מקורות כוחה של התקשורת ויעריכו את ההשלכות החיוביות והשליליות דנה שטרקמן 2010

13. הגבלות על התקשורת בישראל • כאשר יש התנגשות בין חופש הביטוי לבין ערכים אחרים, כגון ביטחון המדינה התקשורת אינה חופשית לחלוטין. • ההגבלות על מידת עצמאותה של התקשורת • פקודת העיתונות 1933- פקודה זו מתנה כל הוצאת עיתון באישור מטעם הממונה על המחוז מטעם משרד הפנים. הפקודה קובעת כי שר הפנים יכול לשלול הענקת רישיון או לבטל רישיון קיים של עיתון מבלי לנמק החלטתו. • תקנות לשעת חירום 1945- תקנות מנדטוריות אלו נקלטו בשיטת המשפט הישראלית הן מאפשרות לצנזורה למנוע פרסום שעלול לדעת הצנזורה לפגוע בביטחון המדינה, בשלום החברה או בסדר הציבורי. כל פרסום חייב לקבל אישור בכתב מהצנזור, הצנזור עצמו קובע אם נעשתה עבירה על חוקי הצנזורה והוא מוסמך לגזור דינו של עיתון בקנס או בסגירת העיתון לתקופה בלתי מוגבלת. • 3. -הסכם ועדת העורכים, נועד להסדיר את יחסי הגומלין בין התקשורת לבין השלטון, בהסכם חברים חלק מעורכי העיתונים ונציגי התקשורת האלקטרונית מול רשויות השלטון והצבא. • ההסכם כולל שני חלקים: איסורפרסום מידע סודי(צנזורה פנימית מרצון), שגילויו עלול לפגוע בביטחון הלאומי ובמורל הציבורי. הסכם צנזורה שפירושו התחייבות התקשורת לא לפרסם מידע שהצנזור הראשי אסר לפרסם(צנזורה חיצונית), בעיקר ידיעות ביטחוניות שפרסומן עלול לפגוע פגיעה ממשית בטחון המדינה. דנה שטרקמן 2010

14. מידת עצמאותה של התקשורת • התלמידים יבדקו את מידת עצמאותה של התקשורת בישראל לאור הגבלות שחלות עליה מחד גיסא וההגנה שמקבלת התקשורת מאידך גיסא • ההגנות על אמצעי התקשורת בישראל פסיקות בג"ץ • 1. בג"ץ קול העם-בשנות החמישים פרסם עיתון בישראל ידיעה כי ישראל עומדת להעמיד מאתיים אלף חיילים לרשות ארצות הברית, במידה ותתפתח מלחמה בין ארצות הברית לברית המועצות. • על בסיס ידיעה זאת פרסם העיתון הקומוניסטי קול העם מאמר מערכת חריף, בו קבע העיתון כי ישראל מספסרת בדם הנוער היהודי. שר הפנים החליט לסגור את העיתון. השר סגר את העיתון על בסיס פקודת העיתונות התקיפה עוד מתקופת המנדט, על פיה מוסמך השר לסגור עיתון לכל תקופה שיראה לנכון אם ימצא כי העיתון ופרסומיו פוגעים בביטחון המדינה ומסכנים את שלום הציבור. העיתון עתר לבית המשפט העליון ביושבו כבג"צ נגד סגירת העיתון. העותרים טענו כי סגירת העיתון משמעה פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות. בית המשפט קבל את העתירה והורה על פרסומו המחודש של העיתון. בית המשפט קבע בפסיקתו כי ניתן להפעיל את פקודת העיתונות רק כאשר, השר יכול להוכיח כי יש בפרסום סכנה ממשית לשלום הציבור. במקרה של העיתון" קול העם "לא הוכחה סכנה ממשית לשלום הציבור, בפרסומיו של העיתון, לעומת זאת איסור הפרסום של העיתון פוגע באופן וודאי ומוחלט בחופש הביטוי. בפסיקתו התבסס בית המשפט על הכרזת העצמאות . חשיבותו של פסק דין זה היא בנקודות הבאות: • עיגון בחקיקה שיפוטית של חופש הביטוי. • מבחן הוודאות הקרובה: מבחן זה הובא על ידי השופט אגרנט כאמצעי למציאת איזון בין חופש הביטוי לביטחון המדינה ושלום הציבור. על פי מבחן זה, חופש הביטוי יוגבל רק אם יש וודאות שהפרסום עיתונאי עלול לגרום לנזק רציני ומיידי- מבין הוודאות הקרובה. דנה שטרקמן 2010

15. בג"ץ מאיר שניצר נגד הצנזור הראשי-מאיר שניצר, עיתונאי ב"חדשות", פרסם מאמר על תפקודו של ראש המוסד לרגל חילופי תפקידים במוסד. הצנזור פסל את הכתבה מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה. בג"ץ (ברק) קיבל את העתירה, בנימוק שביקורת שאינה מזהה את העוסקים בביטחון (ראש המוסד) אינה מהווה סכנה ביטחונית ואינה עילה לפסילת כתבה. • חשיבותו של פסק דין זה בנקודות הבאות • לבית המשפט יש סמכות לפקח על החלטותיו של הצנזור הצבאי ולהפעיל ביקורת שיפוטית על החלטותיו. • חופש הביטוי הוא גם חופש הביקורת במדינה דמוקרטית מן הראוי לאפשר מתיחת ביקורת על אישי ציבור. • עליונות ערך הביטחון- במקרה של התנגשות חזיתית בין חופש הביטוי לבין הביטחון גובר הערך של ביטחון המדינה משום שללא ביטחון אין חיים ואין חירות. • תקשורת חופשית בישראל ובמדינות הדמוקרטיות בכלל בהשוואה לחופש התקשורת במדינות לא דמוקרטיות: • במדינות הדמוקרטיות השלטון מתערב במידה מועטה בפרסומי התקשורת, בעיקר באמצעות צנזורה ביטחונית. לעומת זאת במדינות הלא דמוקרטיות התקשורת נשלטת על ידי השלטון ומפרסמת את המידע שהשלטון רוצה לפרסם. • במדינות הדמוקרטיות ובישראל בפרט ישנם הסכמים והסדרים בין התקשורת לבין השלטון בדבר התנהלות התקשורת ולעומת זאת במדינות הלא דמוקרטיות ישנם חוקים וצווים המגבילים את כוחה של התקשורת ועצמאותה. • תרגול עמ' 529, 532, 538,545 בספר להיות אזרחים בישראל דנה שטרקמן 2010