אומדני הבזק ואומדנים מוקדמים בחשבונות הלאומיים

1. אומדני הבזק ואומדנים מוקדמים בחשבונות הלאומיים

2. הצורך באומדנים מוקדמים בחשבונות • המידע על ההתפתחות הכלכלית דרוש מהר ככל האפשר וככל שמאחרים בפרסום המידע פחות רלוונטי. • מצד שני החשבונות הלאומיים מתבססים על מקורות מידע רבים שרובם מגיעים באיחור. הנתונים משתלבים בהדרגה – לפעמים אחרי שנים רבות. • לכן, נחוצים אומדנים מוקדמים. למעשה, אם לא מתפרסמים אומדנים מוקדמים, מפתחים המשתמשים קירובים לניחוש אומדני התוצר.

3. שיטות עיקריות • חיוץ סדרות מגמה. • איסוף נתונים חלקיים והשלמה של נתונים חסרים תוך הנחות. • שימוש באינדיקטורים קרובים. • שימוש במידע על הוצאות מתוכננות מתוך תקצוב מוסדות או חברות פרטיות • שימוש במידע על שינויים מנהליים כמו שינוי במיסוי.

4. שיטות עיקריות (המשך) • שימוש בתכונות החשבונות הלאומיים: • מקורות שווים לשימושים – שיטת זרם המוצרים. • זרמים פיננסיים מקבילים לזרם הסחורות והשירותים. • זרמים נגזרים מיתרות או להיפך. • עסקאות בין סקטורים נרשמות בשני סקטורים נגדיים. • הקשר בין התפתחות מחירים להתפתחות הכנסות והתפתחות כמותית לאורך זמן.

5. שיטות עיקריות (המשך) • השיטות מופעלות בכל אחד מתחומי החשבונות ע"י האחראיים לאומדנים המפורטים – למאות סדרות מפורטות. • לאחר סיכום כל האומדנים ניתן לבחון את הסבירות של האומדנים ברמה אגרגטיבית. • ברמה האגרגטיבית נבחנת העקביות בין סדרות שונות בתוך החשבונות והעקביות לאורך הזמן. • נבחנת גם העקביות עם מידע בלתי תלוי על תופעות דומות – מידע מהלמ"ס או מחוצה לה.

6. בסוף: בחינת סיכום התוצר מ-2 צדדים: א. מצד ההוצאה: תמ”ג = הוצאה לצריכה סופית + שינוי במלאי + השקעה בנכסים קבועים + יצוא סחורות ושירותים - יבוא סחורות ושירותים ב.מצד הייצור: תמ”ג = תפוקה + מסים נטו על מוצרים - תשומה אין סיכום מהצד השלישי בארץ בשל חוסר מידע לסיכום בלתי תלוי: ג. מצד ההכנסה: תמ”ג = תמורה לעבודה + עודף תפעולי + בלאי + מסים נטו על ייצור מקומי

7. Benchmarks ואינדיקטורים

8. Benchmarks ואינדיקטורים • למ"ס אוספת מידע כמעט מלא על המשתנים כאשר עורכת מפקדים או בסקרים מקיפים, כגון הסקרים שנערכים על מוצרים וחומרים לקראת הכנת לוח תשומה-תפוקה. המידע המלא והמפורט משמש כ-Benchmark • לא ניתן לבצע איסוף מקיף באופן שוטף, לכן מפתחים גם סדרות של נתוני אינדיקטורים- נתונים חלקיים או קרובים למשתנה הרצוי שנאספים באופן שוטף ולתקופות קצרות כמו חודש או רבע שנה.

9. חיוץ וביון • בחשבונות הלאומיים פותחו שיטות שונות לקישור בין benchmarks לאינדיקטורים. • שיטות אלה משמשות לבניית אומדנים בתקופות שאין נתונים.ביון או אינטראפולציה בין תקופות שבהן יש נתונים. • השיטות משמשות גם להכנת אומדנים מוקדמים של ההתפתחות. חיוץ או אקסטרפולציה.

10. ביון לצורך יצירת סדרות עקביות • ביון בין ה-benchmark החדש לקודם. • שינויים רבעוניים מותאמים לסיכומים השנתיים ולהתפתחות בין שני benchmarks. • בעבר הביון נערך בהנחה שההפרש (הטעות) של הנתונים השוטפים (האינדיקטורים) מהנתון האמיתי גדל בהדרגה לאורך השנים, לפי סדרה גיאומטרית.

11. ביון לצורך יצירת סדרות עקביות • נוסחת החישוב: At'=At*(AB'/AB)^((t-b( / (B-b(( כאשר Atאומדן לשנת t לפני תיקון At' אומדן לשנת t אחרי תיקון B שנת benchmark נוכחי b שנת benchmark קודם כדי להחליק את הסדרה נערך הביון בשני שלבים – קודם רבעוני ואחר כך תיאום לשנתי.

12. דוגמה לביון

13. שיטת Denton • בשנים האחרונות משתמשים בשיטת Denton. שיטה זו מקובלת ברוב המדינות. השיטה מתחשבת ביחס בין המשתנהyt לאינדיקטור המחושב xtובסכום השנתי של המשתנה . הנוסחה הבסיסית :

14. חיוץ • בשנים שלאחר הbenchmark- האחרון מבצעים חיוץ. בחיוץ מניחים שהשינוי במשתנהytלאורך הזמן כמו באינדיקטור המחושב xt.

15. דוגמאות • Benchmark: הערך המוסף בענף התעשייה מסקר התעשייה השנתי. אינדיקטור לביון וחיוץ: סדרה חודשית של מדד ייצור תעשייתי חודשי. • Benchmark : ההוצאה השנתית של משקי הבית לגן ילדים במחירים שוטפים בשנת סקר הוצאות משקי בית. אינדיקטור לביון וחיוץ: סדרה רבעונית על מספר הילדים בגני ילדים פרטיים ומדד מחירים לצרכן לחינוך בגן ילדים ומעונות.

16. מערכת האינדיקטורים העיקריים מתפרסמת מאז שנות ה-90 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

17. ההחלטה לפרסם אומדנים מוקדמים • לפני החלטה עקרונית לפרסם אומדנים במועד מוקדם, נערכות סימולציות רבות לבחינת טיב האומדנים. כך מגיעים גם להחלטה לגבי הפירוט שניתן לפרסם. • אומדני הבזק (flash estimates) לחשבונות השנתיים הוכנו משנות ה-80, אך בתחילה נמסר לציבור רק נתוני הגידול בתוצר עם פרסום השנתון. • בתחילת שנות ה-90 ביקשו מבנק ישראל ומשרד האוצר שהלמ"ס תפרסם אומדנים אלה במועד קבוע באמצע אוקטובר.

18. ההחלטה לפרסם אומדנים מוקדמים (המשך) • בשנות ה-90, לאחר בקשה מצד בנק ישראל לקדם את הפרסום החשבונות הלאומיים, הוחלט שניתן לפרסם אומדנים רבעוניים ראשונים לתוצר מצד השימושים כחודש וחצי לאחר סיום הרבע. • החלטה דומה התקבלה ב-2002 לגבי התוצר מצד הענפים בפירוט של 9 ענפים.

19. אומדנים מוקדמים ורויזיות • ההחלטה לפרסם אומדנים מוקדמים מביאה גם לכך שיהיו עדכונים או רויזיות בסדרות לאחר מכן. ככל שדוחים את הפרסום יהיו פחות רויזיות בסדרות בהמשך. • ניתן לבחון את העדכונים בדיעבד. • מבחנים אלה יכולים לסייע לציבור להבין את טיב הנתונים וארגונים בינלאומיים ממליצים לפרסם אותם לציבור המשתמשים.

22. הלמ"ס התחילה בשנה האחרונה בניתוח סדיר של הרויזיות בסדרות המאקרו כלכליות הרבעוניות לפי השיטות הנהוגות ב-OECD ומפרסמת ממצאים של ניתוחים מסוג זה. • עקב המשבר הפיננסי ודרישת המשתמשים למידע מוקדם עברנו בשנה האחרונה לפרסום נתונים מדי חודש. • בשנה הבאה נתחיל לנתח את הרויזיות במתכונת פרסומים חדשה זו.

23. ניתוח עדכונים של האומדנים הרבעוניים לתמ"ג

24. MEAN ABSOLUTE REVISIONto first published estimatesממוצע הערכים המוחלטים של העדכונים

25. RELATIVE MEAN ABSOLUTE REVISIONto first published estimatesממוצע העדכונים היחסי בערכים מוחלטים

26. נתונים סופיים • נתונים נוספים מגיעים בהדרגה ומשולבים בחשבונות, כולל במערכות מפורטות כמו לוחות היצע ושימושים ולוח תשומה-תפוקה. • בסוף מערכת החשבונות תיסגר מ-3 צדדים (בישראל מ-2 צדדים בינתיים). • כלומר, בסוף התהליך אין מקום להערכות ויש למעשה ביקורת מובנית לנתונים.

27. תודה על ההקשבה