מה אנחנו יודעים על קבלת החלטות ברווחת הילד ומה אנחנו לא יודעים?

1. מה אנחנו יודעים על קבלת החלטות ברווחת הילד ומה אנחנו לא יודעים? רמי בנבנישתי אוניברסיטת בר אילן מכון חרוב

2. תכני השיחה • רקע כללי על שימוש במידע, קבלת החלטות ושיפוט קליני • החלטות ושיפוט בסוגיות של רווחת הילד • משמעויות והשלכות אפשריות לשיפור החלטות בתחום רווחת הילד תודה למוניקה שפירא

3. שימוש במידע - כללי • ציר מרכזי - מגבלות בשימוש במידע בתהליכי שיפוט וקבלת החלטות אנושיים • Herbert Simon, Bounded Rationality • Tversky & Kanehman, • Meehl, • Dawes, • Chapman & Chapman • ושורה ארוכה נוספת

4. מסרים עיקריים • אנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לעבד מידע (ללא עזרה – unaided) • אנחנו מסתדרים באמצעות קיצורי דרך ו'כללי אצבע' (heuristics), • שעובדים עבורנו באופן כללי, אך גם גורמים לנו לטעויות. • מידת המודעות שלנו למגבלות שלנו ולדרכים שבהם אנו משתמשים במידע היא מוגבלת.

5. דוגמאות לכשלים ולקשיים במשימות הרלבנטיות לדיון שלנו • בדיקת השערה טיפולית : Meehl: העלאת השערה מוקדם בתהליך הבדיקה ונטייה לאושש אותה (חיפוש מידע סלקטיבי, מתן משקל שונה למידע מאושש) • קושי בהערכת השכיחות של תופעה (השפעות יתר של נגישות- availability, vividness) • בטחון יתר בשיפוט • קושי בראיה רטרוספקטיביתMemory is reconstructive – • ראייה מעולה – של העבר (hindsight)

6. היכולת ללמוד מניסיון: הערכת הקשר בין תופעות • האם ילדים של אמהות המטופלות במרכז מתדון הם בסיכון גבוה? • מה צריך כדי לענות על שאלה כזו? • מה באמת יש לנו ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלנו?

8. קבלת החלטות בסוגיות של רווחת הילד

9. מקורות • Eileen Gambrill • Eileen Munro • Aron Shlonsky • Duncan Lindsey • Arad-Davidson & Benbenishty ( )

10. דוגמאות לשאלות בתחום רווחת הילד • האם הפגיעה שאני רואה נובעת מתאונה מקרית, מהזנחה, מפגיעה מכוונת? • האם עלי לדווח? • מה ראוי לעשות עם הילד? מהי שיטת ההתערבות המתאימה? • האם יש מקום להתערבות חירום? • האם יש מקום להמליץ על הוצאה מהבית?לאן? • אם הילד הוצא, האם יש מקום להשיבו?

11. מה מאפיין את סיטואציות ההחלטה? • הערכות הנובעות ומושפעות במידה רבה מנורמות חברתיות, יותר מאשר 'פיזיות' • המידע לא שלם, בדרגות אמינות שונות (ובחלקו מוטה בכוונה), ואף סותר. • המידע מושפע מהסיטואציה- האם ניתן להפריד בין תגובות הורים לאיום של הבדיקה מההתנהגות הרגילה שלהם? • הידע שלנו רחוק מלהיות מושלם- • חלק לא קיים • חלק איננו יודעים שהוא קיים

12. Gambrill & Shlonsky (2000) • Although we know more about behavior today than we did years ago, • We know little compared to what is unknown

13. רגישות הכלי (sensitivity) – המידה שבה אנו מזהים נכון מקרים של פגיעה מובחנות הכלי (specificity) – המידה שבה אנו מזהים נכון מקרים של אי פגיעה

14. Browne & Saqi, 1988 • אם נבחן 10,000 משפחות ונעזר בידע הקיים כדי לאתר ילדים בסיכון לפגיעה משמעותית וקשה: • נחמיץ 7 (FN) • נזהה נכונה 33 (PH) • נזהה 1,195 אחרים בסיכון בטעות (FP) • נזהה נכונה 8,765 דמי שאינם בסיכון (NH)

15. מה משפיע על המחירים שאנו משלמים • מידת הדיוק של ההערכה: ככל שאנו מדייקים יותר (מנבאים באופן מדויק יותר) יש לנו בסך הכל פחות טעויות. • אולם: אין לצפות למצב של אפס טעויות • הבחירה בנקודת חתך אחרת: • דיווח כבר ברמת ביטחון נמוכה שיש פגיעה ->שיעור גבוה של FP • דיווח רק ברמת ביטחון גבוהה שיש פגיעה-> שיעור גבוה של FN

16. הקשר בין מהימנות לתקפות(Lindsey 1992, Ruscio, 1998) • מהימנות בין אישית היא נמוכה (או נמוכה מאוד) • גם אם באופן עקרוני הדיוק (תקפות) של ההחלטות היא גבוהה, עצם אי המהימנות 'מבטיחה' שיעור גבוה מאוד של טעויות. • הדרך לשפר החלטות עוברת גם דרך הגברת המהימנות התוך-אישית והבינאישית.

17. LENS MODEL C1 C2 CPT Decision PS Determin-ation C3 C4 Distal Criterion Judgment Cn Proximal cues

18. משמעות האופי ההסתברותי של תופעות חברתיות • A poor outcomes may result from a sound decision-making process • האחריות שלנו היא על התהליך לא על התוצאה

19. מודל אקולוגי של שיפוט וקבלת החלטות Family Child Workers Agency Judgments Policies Knowledge & Evidence Resources & Constraints Values Decision

20. מידע מידע הערכת סיכון תוכנית התערבות

21. בדרך לשיפור • ההבדלים בין: • מה אנו מנסים לעשות • מה אנחנו חושבים שאנו עושים • מה אנחנו אומרים שאנו עושים • מה אנחנו עושים בפועל • איך ניתן לשחזר את מה שאנו עושים (והאם זה נכון לשחזר?) • מה טוב לעשות

22. בדרך לשיפור • שינויים בכל הרמות: • השירות/מדינה • יישוב • העובד היחיד • שינויים מסוגים שונים ומשלימים; אין מהלך אחד וחד משמעי

23. מה ניתן לעשות כדי לשפר • למד את עצמך בתהליכי החלטה- כארגון וכיחיד • תרבות של חיפוש אשמים-> תרבות של למידה שיטתית מטעויות • יצירת תשתית מידע/ידע • פיתוח כלים תקפים והשילוב של שיפוט קליני בעת השימוש בהם • הדרכה, הכשרה, • פיקוח, בקרת איכות

24. שיפוט אנליטי ואינטואיטיבי Hammond: Analytical reasoning is : “ a step-by step, conscious, logically defensible process” Intuitive reasoning is a “cognitive process that somehow produces and answer, solution or idea without the use of conscious logically defensible process” המונד (ומונרו) – יש לראותם על רצף ולכל סיטואציה עשוי להתאים מקום אחר על הרצף

25. כלים תומכי החלטה • גישה אקטוארית- • בדיקת תוצאות בסוף- מידע על קריטריון • השוואה בין קבוצות (למשל, סימנים פיזיים בין ילדים נפגעי אלימות במשפחה לאלו שנפגעו במקרה • כלים הבנויים על 'עץ החלטה' וכאלה הבנויים על 'ציון' • Neural Networks; Data mining • הטענה היא שכלים אקטוארים רבים נשענים בניבוי בעיקר על גורמים סטטיים שאינם משתנים בטיפול ומשום כך אינם מסייעים במהלך התערבות • השימוש בתהליך הטיפולי אינו פשוט, בין היתר • גם הם מוגבלים ואין די חשיבה כיצד להתגבר על זה • לא אינטואיטיביים וקשה לשלבם בתהליכי החשיבה הטיפולית

26. כלים תומכי החלטה • מבוססים על ידע קליני- קונסנזוס • עצי החלטה • כללי החלטה • סקלות • מערכת מומחה

27. סטטיסטי וקליני – מה עדיף?נו, די כבר! Put simply, carefully validated actuarial models outperform clinical judgment at estimating future behavior. Dawes (1993) comments: . . .objections [to using statistical models] ignore the data from well over 100 studies . . . The objections to using statistics also ignore the ethical mandate that, for important social purposes such as protecting children, decisions should be made in the best way possible. If relevant statistical information exists, use it. If it doesn’t exist, collect it. (p. 39)

28. סטטיסטי וקליני – all together now! • בניית כלי סטטיסטי בדרך כלל מתבססת על ידע ושיקולים של אנשי מקצוע, המובילים לכלי מובנה המשמש לבדיקה הסטטיסטית • כדי להשתמש בכלי אקטוארי צריך ידע מקצועי, כי הכלי מתבסס על הערכות מקצועיות (למשל של כוחות). • אנשי המקצוע כותבים את ההנחיות להערכות ולדרך השימוש בכלי הסטטיסטי • Structured Decision Making – שילוב של כלי אקטוארי עם כלי לתמיכה בהחלטות טיפוליות- Family Strengths and Needs Assessment

29. השימוש ב- SDM • מבנה תהליך עבודה שיטתי • מאפשר תיעוד שיטתי ומוסכם • דיון בשפה משותפת • תשתית מידע ללמידה EBP

30. המלצות של מונרו לחיזוק השיפוט האינטואיטיבי-קליני • ניתוח המבוסס על סקירת ועדות החקירה במקרים של רצח ילדים באנגליה • מסקנה כללית- יש לחזק את החלק האנליטי בעבודת פקידי הסעד כדי להתמודד עם הכשלים האנושיים המקובלים: • הבנייה ותיעוד של המידע על המקרה כדי לא לשכוח עובדות ותחומים שונים, עקב ה'נגישות' של מידע אחר • לסייע ל'חשוב אחרת' מהנטייה הטבעית (devil’s advocate)- לחפש מידע הסותר את ההערכה הראשונית שלהם • דיון קבוצתי, אך חשש מ- group think ומנטייה לקונצזוס • הדרכה אישית של גורם לא מעורב המחייב חשיבה ביקורתית

32. סוגי ידע • Domain • Procedural

33. Professionals Lay Pers. Overall