מגישי העבודה:אפרת וניצן

1. מישור החוף • מגישי העבודה:אפרת וניצן

3. אוכלוסייה

4. אקלים וטמרטורה • חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה • חוף הים התיכון בצפון הארץ • מישור החוף הינו חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה. • מישור החוף נחלק לשלוש חלקים: • מישור החוף הצפוני - מראש הנקרה בצפון ועד נחל תנינים בדרום, נחלק לחוף הגליל המערבי ולחוף הכרמל • השרון (מישור החוף המרכזי) - מנחל תנינים בצפון ועד נחל הירקון בדרום • מישור החוף הדרומי - מנחל הירקון בצפון ועד רפיח בדרום וגבול ישראל-מצרים • מישור החוף הוא אזור נוח לפיתוח ולהתיישבות. קרקעות הסחף עמוקות ופוריות, האקלים ממוזג, גשמים עם טמפרטורות נוחות, ומפלס גבוה של מי תהום המאפשר שאיבת מים בקלות יחסית. החלק המישורי נוח לתנועה ולמעבר והסמיכות לים התיכון מהווה מקור פרנסה. • עם הקמת המושבות הראשונות ב-1878 והעליות היהודיות ב-1882, האזור התפתח והתחדש, וכיום נמצאת בו מרבית אוכלוסיית ישראל.

5. ערים רבות בישראל תחילתן במושבות חקלאיות יהודיות אשר הוקמו בין שנות השמונים של המאה הי"ט לשנות השלושים של המאה העשרים. מאז הקמתן עברו רבות מן המושבות תהליך של עיור בהיקף זה או אחר. המושבות במישור החוף הן שהצטיינו במיוחד במעבר מיישוב כפרי ליישוב עירוני גדול למדי. במאמר זה אציג ניתוח כוללני של תהליך העיור במושבות מישור החוף, כחלק מתולדותיה של ההתפתחות היישובית החדשה בארץ. הניתוח מצביע על הגורמים אשר חוללו את עיור המושבות במישור החוף, ואשר השפיעו על עיצובו, ועל השלבים השונים בתהליך זה. שלא כדרך העיור בארצות רבות בעולם, שבהן קשור התהליך בעיקרו בהגירתם של אוכלוסין מן הכפר אל העיר, כרוכה ראשית העיור בישראל בעת החדשה, ובכלל זה עיורן של המושבות, בהגירה של יהודים מארצות חוץ ובעלייתם לישראל. חלק מיהודים אלה, שבאו בדרך כלל מערים גדולות או בינוניות בארצות מוצאם, השתקעו מיד עם בואם ארצה ביישובים הכפריים היהודיים שנוסדו בארץ, ובכללם המושבות שקמו במישור החוף. חלק אחר של עולים עירוניים אלה הגיעו בראשית דרכם בארץ אל הערים שבה, אך בשל משברים שפקדו את הערים הגדולות מצאו את דרכם אל מושבות אלה. גם המעטים מן התושבים היהודים הוותיקים בארץ שהשתתפו בייסוד המושבות ובהמשך אכלוסן בשנים שלאחר מכן, באו מן הערים, בהיעדרם של יהודים רבים ביישובים הכפריים בארץ-ישראל. כך או כך היו אלה עירוניים שהניעו את גלגלי תהליך העיור של מושבות מישור החוף, שבמרוצת הזמן הפכו ברובן לערים לכל דבר. דרך זו של אכלוס יישובים כפריים ביוצאי ערים אפיינה את התפתחות המושבות החל מראשית דרכן, גם לפני קום מדינת ישראל וגם מיד לאחר מכן בעת גל העלייה הגדול שהגיע לישראל בראשית שנות החמישים.

6. אתרי תיירות • תיירות היא טיול וביקור במקומות שונים במטרה לתור ולהכירם מקרוב. קיימת גם תיירות למטרות פרנסה לאנשים רבים, ובמקומות שונים, כגון סיני, אף מהווה את מקור הפרנסה העיקרי של תושבי האזור. • תיירות שנעשית בשטחי-בר בקרבת בעלי חיים עלולה לגרום לנזק לאיכות הסביבה או לפאונה ולפלורה המקומית. כדי למנוע פגיעה זו, נוצרה התיירות האקולוגית, שמנסה לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה בתרבות ובסביבה בה מבקרים התיירים. • תוכן עניינים[הסתרה]1 תיירות פנים2 תיירות בישראל3 תיירות מנקודת המבט של סוכנות נסיעות4 ראו גם5 אתרים חיצוניים

7. החי והצומח • בחולות חוף הים תנאי המחיה קשים עבור בעלי החיים. הטמפרטורה הגבוהה של החול בשעות היום, ניידות החולות והעדר מקורות מים בשל חלחול, מונעים מרוב בעלי החיים להתקיים באזור. • מרבית בעלי החיים החיים בחולות מוצאם מדברי. מבנה גופם ואורח חייהם מותאמים לסביבה קשה זו. מקובל להגדיר קבוצה זו כ"אוהבי חול" (פסמופיליים). אוהבי החול הגיעו מאזורים מדבריים של מערב הנגב ומרכזו, התפשטו במישור החוף עד לאזור הירקון, וחלק קטן מהם אף מצפון לו. מניפת הסחףשל הירקון והביצות שהיו מסביבו מנעו מחלק מבעלי החיים הללו להתפשט לאזורי החולות שמצפון לירקון. • בעלי החיים המיוחדים לאזורי החולות הדרומיים הם צב היבשה המדברי; הנחשים - העכן קטן ונחש החולות; החומטים - חמט רפואי ונחושית החולות; השממיות - ישימונית מצויה וישימונית רביבים; הלטאה שנונית החולות, חרדון החולות והכח האפור. יונקים ממוצא מדברי החיים בחולות החוף הם: גרביל החוף, גרביל החולות וגרביל דרומי, ירבוע מצוי, קפוד החולות ומריון החולות, שהוא יונק אנדמיבארצנו. • ההתאמה של בעלי חיים אלו לאזורי החולות מתבטאת בדרך כלל במבנה הגפיים שלהם ובאופן התנועה בחול. הגדלת שטח המגע עם החול על ידי שעירות, אופיינית לקבוצת המכרסמים. תנועה לוליינית המאפשרת זרימה עם החול מצויה אצל העכן הקטן, ושינון הרגליים אצל הלטאות מאפשר התמודדות עם החום ועם הקושי לנוע בחול. • באזורי החולות מצפון לירקון נמצא בעלי החיים מדבריים שזהו גבול תפוצתם הצפוני. כאלה הם הכח, הישימונית המצויה, גרביל החולות, הירבוע ונחש החולות. בחולות השרון נפוצים במיוחד קיפוד החולות וגרביל החוף - יונק אנדמי, המכרסם השליט בשרון, הן בחולות הנודדים והן בחולות המיוצבים. • תפוצת בעלי החיים בחולות נפגעה בשל ייצוב החולות והריסתם, וחלק מהמינים נכחדו או שנתמעטו מאוד. חלק מבעלי החיים נטרפו על ידי חיות מבויתות או ניצודו על ידי האדם. כך, נעלמו מהשרון היענים (מוצאן אף הוא מדברי), שקנים שלהן נמצאו בחולות השרון עדיין בשנות השבעים. • חוף הים החולי משמש אתר קינון למספר עופות כגון חופמי אלכסנדרי וחופמי גדות. שני מינים של צבי ים מטילים ביציהם בחולות: הצב הירוק וצב הים החום. פעילות האדם לאורך החוף, במיוחד בעונת הרחצה בים, פוגעת לעיתים באתרי הקינון וההטלה ובאפשרות הרבייה של בעלי חיים אלו. • מישור החוף מגוון בסוגי המסלע והקרקעות. שילוב של סוגי קרקע שונים ומרחקים שונים מהים יוצרים תנאי מחיה שונים מבחינה אקולוגית, ולכן נמצא בסמיכות מגוון בתי גידול ומגוון מיני חי וצומח. בפרק זה נעסוק בסביבות המחיה של עולם הצומח ובאלו של עולם החי • [עריכה] צומח חוף הים • חבצלת החוף • בקרבת הים נושבות רוחות חזקות, הנושאות עימן רסס מלוח של מי ים. כמות הרסס והשפעתו על הצמחים רבה בקרבת הים, ואילו במרחק של כמה עשרות מטרים מן החוף פוחתת השפעתו. בהתאם לשינוי בעוצמת הרוחות וברסס גדל הצומח ב"חגורות" המקבילות לחוף. לחגורות הקדמיות אופייני צומח חופי מיוחד, העמיד בפני רוחות ורסס מי הים. רצועת החוף של אזור ההצפה של הים היא מלוחה, וכמעט לא גדלים בה צמחים עילאיים. • חגורת הצומח הראשונה הקרובה לים היא חברת מלחית אשלגנית ולפופית החוף. בעורפה של חברת צמחים זו, ברצועה צרה, שולטת בדרך כלל חברת מד חול דוקרני ולוטוס מכסיף, אם כי הגבולות בין שתי החגורות לא תמיד ברורים. • חגורת הצמחים השלישית מאכלסת את החוליות הקדמיות שלמרגלות מצוק הכורכר. חוליות אלו בנויות לרוב מחול גס ומחצץ כורכרי. לחגורת הצמחים הזאת אופייניים לוטוס מכסיף, חבצלת החוף, צלבית החוף, גלעינון החוף, ידיד החולות המצוי, ועוד. בפסגת המצוק עוצמת הרוח חזקה ביותר, התשתית נעדרת כיסוי חולי והצומח מורכב מבני שיח שרועים. • לחוליות העורפיות, כלומר אותן חוליות המצויות מעבר למחסה המצוק, אופייניות שתי חברות של צומח החולות. החוליות הנעות מאוכלסות בחברת ידיד החולות המצוי. החוליות שנעצרו בידי רכס הכורכר מכוסות בחברת הלענה חד זירעית, המלווה גם בצמחי רותם המדבר, דנתונית החולות, ארכוביתארץ ישראלית, ועוד.

8. מאפייני אזור • ערך זה עוסק ביישוב במחוז תל אביב. אם התכוונתם לחבל ארץ, ראו חבל ארץ. • אזורמחוזתל אביבגובהממוצע‎23‏ מטרתאריך ייסוד1948נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"סלסוף ספטמבר 2008:  - אוכלוסייה10,400 תושבים  - גידול אוכלוסייה‎0.8%‏ לשנה  - צפיפות אוכלוסייה4,306 תושבים לקמ"רתחום שיפוט2,415 דונםמעמד מוניציפלימועצה מקומיתראש המועצהאמנון זךאזורדירוג חברתי-כלכליגבוה-בינוני (7 מתוך 10)[הצגה]אוכלוסייה לפי גילאים         010203040506070גילאי 0 - 47.2%גילאי 5 - 97.2%גילאי 10 - 147.2%גילאי 15 - 197.2%גילאי 20 - 2916.4%גילאי 30 - 4420.2%גילאי 45 - 5920.1%גילאי 60 - 644.2%65ומעלה10.3%(לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת)  [הצגה]חינוךסה"כ בתי ספר4–       יסודיים3תלמידים1,072–       יסודיים740–       על-יסודיים332מספר כיתות42ממוצע תלמידיםלכיתה26(לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת)  http://www.azor.muni.il [עריכה] אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל. היישוב הוקם על חורבותיה של העיירה הערבית יאזוּר, ליד כביש תל אביב-רמלה. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. • בין האתרים ההיסטוריים באזור: שרידי בית כנסת מן התקופה הביזנטית ומצודה צלבנית. כמו כן באזור יש עץ שקמה עתיק בן 6,000 שנה, תותח מימי מלחמת העצמאות ואנדרטה לזכר שבעה נוטרים שנפלו במלחמת העצמאות בעת שאבטחו שיירה שיצאה ממקווה ישראל לירושלים. • סמל המועצה מכיל בתוכו אותם אתרים היסטוריים - הפס השחור הוא כביש ירושלים-תל אביב, שבעת הכוכבים הם סמל לשבעת הנופלים, המצודה היא המצודה הצלבנית, צמח הצבר לזכר היישוב הערבי שעל חורבותיו הוקם היישוב, אזור התעשייה והשדות הם סמל לאזור התעשייה ולשדות מקווה ישראל שבשטח היישוב. ראש המועצה הנוכחי הוא אמנון זך המכהן מתפקידו מאז שנת 1988