120 likes | 315 Views
בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. קהילות חשיבה ולמידה מבוססת פרויקטים. ד"ר רבקה ברגר אמנון סדובסקי. הרציונאל: בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים מתקיימות שתי תוכניות של למידה מעורבת, פעילה, דיאלוגית ומשמעותית:. קהילות חשיבה ולמידה מבוססת פרויקטים.
E N D
בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים קהילות חשיבה ולמידה מבוססת פרויקטים ד"ר רבקה ברגר אמנון סדובסקי
הרציונאל: בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים מתקיימות שתי תוכניות של למידה מעורבת, פעילה, דיאלוגית ומשמעותית: קהילות חשיבה ולמידה מבוססת פרויקטים.
מיהו התלמיד ומיהו המורה? התלמיד- בעל מוטיבציה פנימית וסקרנות ללמידה, חוקר וחושב עצמאי, פעיל ומעורב בלמידה. המורה- מנחה את התלמיד ומעצב את התכנית, יוצר תנאים ללמידה טובה, מכוון ותומך בהבנית הידע ובלמידה של התלמיד.
קהילת החשיבה הרעיון: מסגרת הוראה/למידה שמטרתה טיפוח תלמידים מעורבים ומבינים היודעים להתייחס לידע באופן ביקורתי/ חיובי/ יצירתי. השלבים בקהילת חשיבה: שאלה פורייה (כללית), חניכה, שאלת מחקר, ציוותי מחקר, ביצועים מסכמים (ציוותי/קהילתי).
בתיכון שליד האוניברסיטה העברית פועלות זו השנה השלישית קהילות חשיבה במקצועות התנ"ך וההיסטוריה. להלן דוגמאות לשאלות פוריות שנשאלו בקהילות החשיבה: האם אנשים יכולים להשתנות? (ספר יונה) כיצד אנשים מקבלים החלטות? (סיפורי יוסף) איך הופכים קבוצה לעם? (ספר שמות) ימי הביניים- טירוף או היגיון? למה ללמוד על ימי הביניים בתחילת המאה ה-21? כיצד נכתוב ספר לימוד על המאה ה-19? מה גורם לשינוי בהיסטוריה- האדם או הסביבה? כיצד חשבו לחלק (וכיצד חילקו בפועל) את הטובין במהלך המאה ה-19?
בתיכון שליד האוניברסיטה העברית פועלים בשנה זו שמונה פרויקטים: IMUN הדמיית מודל האו"ם
פרויקטים כיתתיים של כיתות ח' בנושא ירושלים: הכנת סרט תיעודי על אנשים מיוחדים בעיר תערוכה אמנותית של רחובות ומבנים המייצגים תקופות בירושלים (בשיתוף עם מוזיאון מגדל דוד) הקמת חברת סיורים הקמת אתר אינטרנט עבור תיירים בעיר מוזיאון פעיל- מיצג המשחזר את ההיסטוריה של שכונת מוסררה בירושלים.
במה מתאימות דרכי הוראה/למידה אלו למחוננים? הן מאפשרות: • חקירת תחומי עניין אישיים בדרך עצמאית • ומאתגרת, חניכה פרטנית לפיתוח אישי • עידוד שיתוף הפעולה ועבודת הצוות למחונן הנוטה • לאינדיבידואליזם, וכן יצירת קהילה לומדת • הגעה לרמות גבוהות של חשיבה והבנה וכן פיתוח • יכולות לימוד ועשייה עצמאיים.
מהי ההיערכות המערכתית של ביה"ס לדרכי הוראה/למידה אלו? • שני מורים בכיתה (בקהילות החשיבה) • כיתות לימוד של עד 25 תלמידים • הקצאת מורה המרכז ומנחה את המורים • ציוד – מחשבים עם גישה חופשית לאינטרנט, • ספרייה עשירה • תקצוב פעילויות מיוחדות- הרצאות, הסעות, • עריכת סרטים ועוד.
האם דרכי הוראה אלו מתאימות גם לתכנית הלימודים הרגילה ? האם הן מתאימות להפוך להיות דרכי ההוראה המרכזיות בכיתות מחוננים– בחט"ב ובתיכון? • דורשות שינוי רדיקאלי בתפיסה של הספק חומר, דרישות • משרד החינוך, תפקידי מורה-תלמיד, מרחב הכיתה • מתנגשות עם דרישות בחינות הבגרות החיצוניות, אך • מתאימות לתוכניות לימוד ייחודיות שביה"ס עצמו יכול • לבנות עבור כיתות המחוננים שלו בתיכון • בכיתת מחוננים בתיכון- אפשרות להמרת בגרות במקצוע • חובה בהיקף 2 יח"ל בכתיבת עבודת מחקר בדרך • קהילות החשיבה • ניתן להשתמש בתקציב שעות ההעשרה לכיתות • מחוננים להוראה מבוססת פרויקטים.