Download
1 / 23
E N D
בצאת ישראל ממצרים צילום ועריכה – יגאל מורג
וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח... אמרו חז"לואכן – סיפור "יציאת מצרים" מעורר לאורך כל הדורות ויכוחים, השערות, חיפושים ותהיות... אנחנו לא ניכנס לכל אלה, אך ננסה להציג כמה מן התאוריות לנתיבי מסעות נדודי בני ישראל לפני כ 3300 שנה, נציג כמה מן ההרים המתחרים על התואר "הר מתן תורה", נברר את סוגיית המיםונעורר עוד כמה סימני שאלה...וכל זאת בזכות אותן שנים בהם חצי האי סיני היה בידינו. אז הבה נצא לדרך...
לפנינו מפה המציעה שלושה נתיבים עיקריים (מתוך הרבה יותר אפשריים) הראשון – הולך לצפון מזרח, חוצה את "סבחת ברדוויל" שהיא מעין לגונה רדודה בחוף הצפון מערבי של מדבר סיני, ממשיך לאורך החוף ומדרים לעבר "קדש ברנע". השני – מושך ישר מזרחה, לעבר מדבר שור, או אולי מישורי א' תיא של היום, ומצטרף בהמשך למסלול העליון השלישי – והיותר דומיננטי – יורד דרומה לאורכו של ים סוף, חולף ע"פ "מרה", פונה מזרחה בואדי מוכתב וממנו לואדי פיראן, נכנס לאזור "ההר הגבוה", פוגש את "ג'בל מוסה" (הוא "הר סיני"), וממנו ממשיך עוד קצת מזרחה לנווה "עין חודרה", עולה צפונה, ומגיע גם הוא לקדש ברנע.מנקודה זו מתאחדות שלושת התיאוריות, ועולות לכבוש את הארץ המובטחת!!!
אזור "סבחת ברדוויל" – ימה רדודה בצפון מערב סיני, ניתנת לחצייה קלה יחסית, וזה אזור "חציית הים" ע"פ התאוריה ה"צפונית". ואז מעפיל על דיונת "ראס ברון" האדירה. "החוג האזורי ליד' הארץ של הגליל המערבי" מתרגל את "חציית ים סוף" בסבחת ברדוויל.
במסלול הצפוני קשה להצביע על הר רם ונישא, כמצופה מ"הר מתן תורה", אחת האפשרויות היא "ג'בל הילל" (גובהו כ 850 מ' בלבד) שמתחתיו זורם נחל אל עריש שכל שטפון בו מוליך מים בכמויות עצומות, בתקופת המנדט הבריטי הוקם באזור סכר "הרואייפה" שמצליח לתפוס מיים רבים, כפי שניתן לראות בהמשך.
אנו עוברים למסלול השני, והולכים מזרחה לאורכו של "ואדי סודר", באופק ניתן לראות את "ג'בל סאן בישר", שגובהו כ 1500 מ' וחזותו אימתנית למדי.
וכך ניראה "מדבר שור", או רמת "א' תיא" בפי הבדואים, שיש הרואים בשם זה רמז ל"מדבר התועים", המיוחס לבני ישראל "התועים במדבר" (?!?).
המסלול השלישי מוליך אותנו דרומה, לאורך חופו של ים סוף, ואחד המקומות המוזכרים כאן הוא "מרה" (מלשון מר), בימינו ניתן למצוא באזור זה נביעה מרשימה של מי גופרית חמים שאינם ניתנים לשתיה, אלא לרחצה בלבד.
המסלול פונה מזרחה לכיוון אזור "ההר הגבוה" של סיני, ומושך לאורכו של "ואדי פיראן" שאינו אלא נווה מדבר ענקי שאורכו כ 30 ק"מ.
אנחנו מתקרבים אל "הר מתן תורה" הלא הוא "ג'בל מוסה", המתנשא לגובה של 2285 מ', זה ההר המקודש גם לנצרות כ"הר סיני", ובראשו אכן מתנוססת קפלה נוצרית אליה מגיעים אנשי דת מקומיים ועולי רגל.
אנחנו במבט מן ההר כלפי מטה, מתחתנו מינזר "סנטה קתרינה" המרהיב ביופיו, הייתכן שזה המקום בו "חגג" העם בהיעדרו של משה, וכאן ניבנה עגל הזהב??? אין לכך כל סימוכין בשטח, אלא אמונה בלבד. בחצר המינזר ניתן לראות את "הסנה שבער ולא אוכל".
בטרם נמשיך הלאה, הבה נברר את סוגיית המים במדבר סיני, ראינו כבר את ואדיות "סודר" ו"אל עריש" שהגשמים מזרימים בהם כמויות אדירות של מים, אך מעבר לאלה מרכז סיני משופע במעיינות שנובעים לאורך כל השנה, וכן בגבים עמוקים ומוצלים השומרים על מים טהורים מעונה גשומה אחת למשניה, הנה לפנינו דוגמאות בודדות של "מים רבים" במדבר. "גולות שיזף" – מערכת גבים אדירת ממדים מעיינות "עין שללה" עין ירקה
בדרך צפונה – גלישה לנאת מדבר ענקית – "עין חודרה".
אנחנו ב"עין קודיראת" הלא היא "קדש ברנע", זה המקום בו ניפגשים שלושת המסלולים האפשריים לנדודי בני ישראל. כאן הם התארגנו, מכאן נישלחו המרגלים, ומכאן יצאה המיתקפה הראשונה לכיבוש הארץ, הלוחמים עלו צפונה לכיוון ערד, אך ניגפו קשות, נסוגו חזרה לקדש ברנע, התארגנו במשך זמן מה, ואז עלו אל הארץ באיגוף ימני (מזרחי) דרך אדום, וכבשוה תוך חציית הירדן... (ואנו בעקבותיהם).
כך ניראית פסגתו של "הר נבו", זה המקום אליו היגיע העם מונהג ע"י משה, מכאן ראה משה את "הארץ המובטחת", אך אליה לא בה!!! כאן הוא נאסף אל אבותיו, אך מקום קבורתו לא נודע. כיום ניצבת במקום כנסייה נוצרית נאה, עם ריצפת פסיפס יפה, ותצפית נהדרת אל בקעת ים המלח...
ואלו המראות שניגלו למשה בטרם נאסף אל אבותיו...
מאזור הר נבו גולש "עם ישראל" וחוצה את הירדן מצפון ליריחו... סיפור כיבושי יהושע בעייתי קצת מבחינת המימצאים בשטח, ביריחו נימצאו שרידי ביצורים עוד מן התק' הניאוליטית, כלומר מלפני כ 9000 שנה, אך לא חומות התואמות את תקופת ההתנחלות, גם ה"עי" לא ממש זוהתה בשטח, כך שאין לנו הרבה מה להראות, למעט מימצא אחד, יחיד ומיוחד, שמעורר מזה שנים מחלוקות חריפות בקהיליית הארכיאולוגים בדבר זהותו, אך המפגש עימו מרתק ומרגש... מדובר במבנה דמוי מזבח שנימצא ע"י הארכיאולוג אדם זרטל על הר עיבל, במקרא מוזכר בפירוש אירוע של הקמת מזבח באותו אזור, ולמרות הויכוח הנטוש, אני עמדתי מול המזבח שחשף זרטל, שמעתי את שכתוב במקורותינו על איך צריך להראות מזבח תיקני, והשתכנעתי שלפני אכן מזבח כזה!!! הפתעה נוספת נחתה עלינו כאשר באותו מעמד ניפתח בפנינו ספר בן כ 100 שנה, של חוקר יהודי שאת שמו אינני זוכר, והוא צייר סקיצה של המזבח כפי שלדעתו הוא אמור להראות, בדיוק ע"פ המידות המופיעות במקרא, וציור זה זהה כמעט ב 100% לציור השיחזור שנעשה ע"י ציוותו של אדם זרטל, אני עומד להציג לכם את שניהם, ואתם תשפטו.
נתחיל עם שתי הסקיצות דווקא: מימין – סקיצה תלת מימדית של המזבח כפי ששורטטה ע"י צוות החופרים בניצוחו של אדם זרטל (כיום – פרופסור, אז עוד לא). משמאל – תצלום מתוך הספר העתיק של המזבח כפי שהוא אמור להיות ע"פ פרטי הפרטים המופיעים במקרא, ואי אפשר להתעלם מן הדמיון ביניהם!!!וכמה פרטים: בחזית – שתי חצרות בהן אוחסנו הקורבנות, ונשחטו, בדיקות מעמיקות זיהו עצמות (מעל 900 עצמות) של כ 100 בני צאן כשרים להקרבת קורבנות (וכולם זכרים בני למטה משנה, ומכארבעה סוגי בעלי חיים).בין החצרות כבש עליה למוקד, הציר המרכזי מוגבה, כניראה לשימוש הכהנים, ומשני צידיו מעלה נמוך יותר לשימוש העוזרים והעלאת הקורבנות אל המוקד עצמו.למעלה – אזור המוקד, זה המשטח עליו הונחו הקורבנות, ועליו דרכו הכוהנים בלבד.ואת כל אלה ניתן בהחלט לזהות בשטח, אליו אנו יוצאים כרגע...
מראה כללי של האתר החצרות כבש המעלה המוקד
מראה כללי של האתר החצרות כבש המעלה המוקד
והפעם – מבט מלמעלה למטה (מן המוקד אל החצרות) החצרות המעלה משטח המוקד
ולסיום – שוב שתי הסקיצות בזו אחר זו... הראשונה – "שחזור" האתר, השניה – סקיצה ע"פ הכתובים.
כאן נעצור, ניקח אויר, וניתן לדמיון בלבד לעכל את שראינו...וחשוב להדגיש: בקרב הארכיאולוגים ומומחי המקרא ניטש ויכוח מר באשר לזיהוי המימצא, ואני – הקטן, לבטח אינני יכול לקבוע עמדה, אני מוסר לכם את התרשמותי בלבד, שהיתה מלווה בהתרגשות אמיתית של אדם חילוני לחלוטין!!! אני חייב התנצלות על איכותן של התמונות, יש לקחת בחשבון שאלו שקופיות שצולמו בשנות ה 70 ותחילת ה 80 של המאה הקודמת, וניסרקו עכשיו, לעיתים בהצלחה חלקית בלבד. עימכם הסליחה. יגאל מורגmoragi@013.net.il – ואתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלי ע"י הקלקה על הקישור שלפניכם: http://morag.artvision.co.il למעוניינים – קישור לאינטרנט, לעיניין המזבח:http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=926
