Download
1 / 70
700 likes | 930 Views
מבט מודאג לתקשורת הישראלית 2010. פרופ' גבי וימן החוג לתקשורת אוניברסיטת חיפה. הנושאים:. הרגולציה, הרגולטורים ומי בכלל צריך רגולציה של תקשורת? "בעלות צולבת" ומחיריה הסמויים תקשורת כעסק? האוריינטציה המסחרית בתקשורת "תרבות הרייטינג" והשלכותיה
E N D
מבט מודאג לתקשורת הישראלית2010 פרופ' גבי וימן החוג לתקשורת אוניברסיטת חיפה
הנושאים: • הרגולציה, הרגולטורים ומי בכלל צריך רגולציה של תקשורת? • "בעלות צולבת" ומחיריה הסמויים • תקשורת כעסק? האוריינטציה המסחרית בתקשורת • "תרבות הרייטינג" והשלכותיה • התדרדרות העיסוק העיתונאי בישראל ומעמדה הרופף של העיתונות • הקמת רשות לאומית לתקשורת: למה צריך, למה לא כך • על "שתיקת הכבשים" של האקדמיה
מה זה רגולציה? ויסות, הסדרה, קביעת סדר מסויים (מילון אבן שושן). 2. התערבות המדינה בפעילות הפרטית כדי לממש מטרות ציבוריות (ג’ון פרנסיס).
למה צריך רגולציה בתקשורת? 1. חלוקת משאבים הוגנת בתחום התקשורת 2. הגנה על אוכלוסיות חלשות 3. מניעת השתלטות של בודדים או גופים מעטים 4. הגנה על יצירה מקורית ושפה מקורית 5. הגנה מפני תכנים מזיקים, מסיתים, פוגעים 6. שמירת פלורליזם 7. היערכות לזמני חירום, מלחמה, פיגועים
מי ומי הרגולטורים בתחום התקשורת הגופים המעורבים משרד התקשורת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מועצת הכבלים והלוויין רשות השידור הממונה על ההגבלים משרד האוצר ארגוני זכויות יוצרים ומבצעים משרד המדע והתרבות משרד המשפטים
ריבוי חוקי תקשורת בישראל • פקודת העיתונות (1933) • פקודת הטלגרף האלחוטי (1972) • חוק רשות השידור (1965) • חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (1990) • חוק הבזק (1982) ששונה לחוק התקשורת (2001) לנושא שידור בכבלים ולווין • הסכמי הצנזורה (1945, 1949, 1951, 1966 ועוד) • הסדרים בלתי פורמליים
בעלות צולבת ומחיריה • "המשפחות" ושותפיהן • מלחמת "ברוני התקשורת" ומי משלם עבורן • עיתונות "מתגייסת" למען בעליה
פרשת האזנות הסתרוידיאו: עופר נמרודי אוכל את דפי החקירה
תאגיד התקשורת בשליטת משפחת מוזס עיתונים יומיים: ידיעות אחרונות, וסטי (רוסית) שילוט חוצות: "נור" כתבי עת: לאשה, ראש אחד, בלייזר, משקפיים, פנאי פלוס, ויוה פלוס, עולם האשה, עולמו של דיסני עיתונות בחו"ל: ידיעות אחרונות ארה"ב טלוויזיה בכבלים: חברת "ערוצי זהב" מקומונים: כ- 15 מקומונים טלוויזיה: בעבר: חברת "רשת" (ערוץ 2) מו"לות: הוצאות ספרים חברה למוסיקה: חברת NMC
תאגיד התקשורת בשליטת משפחת נמרודי עיתונים יומיים: מעריב שילוט חוצות: "רפיד" כתבי עת: את, מעריב לנוער, מעריב לילדים, שם המשחק, רייטינג, נשיונאל ג'יאוגרפיק ,דרייב, להיות הורים, עיצוב, New Life דפוס: דפוס לוין-אפשטיין טלוויזיה בכבלים: מת"ב (לשעבר, עתה חלק מ"הוט") מקומונים: רשת "זמן תקשורת" (כעשרה מקומונים) חברה למוסיקה: (לשעבר בעלות "הד ארצי") וכן חנויות מוסיקה טלוויזיה: בעבר: חברת "טלעד" (ערוץ 2) הוצאה לאור: "ספריית מעריב" וכן חברות להפצת ספרים ושיווקם
תאגיד התקשורת בשליטת אליעזר פישמן "גלובס" (66%) "נטוויז'ן" ספקית האינטרנט "ידיעות אחרונות" (25%) ומכאן חלק ב"לאשה", "נור", "רשת" – זכיין ערוץ 2, הוצאת ספרים"ידיעות אחרונות", רשת מקומונים "ידיעות תקשורת", חברת תקליטים NMC, ועוד טלוויזיה: "ערוצי זהב" - כבלים (חלק מ"הוט" כיום) טלפונים: "קווי זהב"
של "הארץ" כותב בעד אידלסון....
"שיטת השקשוקה":וידיאו 1: שיטת השקשוקהוידיאו 2: הון-שלטון-תקשורת
"הפגישה הלילית" במוצאי שבת, 11 ביוני, 1994, בביתו של עו"ד רם כספי, נפגשים שלושת ברוני התקשורת (עופר נמרודי, ארנון מוזס, עמוס שוקן) ל"פגישה לילית" חשאית שזומנה לפי בקשתו של עופר נמרודי. המטרה: לסכם בינם לבין עצמם על מה לא יכתבו, דהיינו כיצד לא יפגעו יותר זה בזה. לפי שוקן, סוכם "על הפסקת פרסומים בנושא האזנות הסתר". כעבור כמה ימים טען נמרודי כי שוקן לא עמד בהסכם. נמרודי מפרסם מאמר ("שוקן. לא צהוב אבל מלוכלך") בו הוא חושף הלוואה ענקית שלקח שוקן ממוזס תמורת 16.7% ממניות "הארץ" שהועברו למוזס).
ח"כ שטייניץ: ברוני התקשורת מטילים אימה על חברי כנסת "כאשר נכנסתי לכנסת גיליתי עד כמה ברוני התקשורת מטילים אימה על חברי הכנסת. דוגמה ראשונה: כאשר הוצאתי הודעה לתקשורת נגד 'ידיעות' בגלל התחקיר שלו נגד נתניהו באו אלי רבים בסיעתי ואמרו לי שהם מסכימים איתי לחלוטין אך הם פוחדים לבטא את דעתם ברבים. אמרו לי שאני מתאבד שיעי, שאינני מבין ש'ידיעות' הוא הכוח החזק במדינה ושאסור לפוליטיקאי להתעמת איתו. דוגמה שנייה: בא אלי חבר כנסת מהימין ומבקש לא לבוא לוועדת הכלכלה כי הוא פוחד להצביע נגד ברוני התקשורת כשהם יושבים בחדר. בא אלי ח"כ מהשמאל ואומר לי אני תומך בך, אבל נסה להסתדר בלעדי. יש גם תופעות של פיתוי. ח"כ מסוים מצביע בעד האינטרסים של הברונים בעניין הבעלות הצולבת ובאותו שבוע הוא מקבל הופעה מיוחדת בתוכנית אירוח של ערוץ 2. בכיר במשפחת מוזס לא היסס לומר לי, אתה בחור מוכשר, אם רק תפסיק לתמוך בנתניהו ותפסיק לצאת נגד התקשורת, נעזור לך ב'ידיעות' ובערוץ 2 וזה ייתן לך עמדת זינוק אדירה.”
תקשורת ככל עסק? • "האוריינטציה העסקית" ומשמעויותיה: תקשורת תחרותית, מסחרית, נוקשה, "רייטינגית", נאמנה יותר לשיקולים מסחריים מאשר לתחושת שליחות • הפתרון של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק: "ישות דואלית"
השפעת בעלי העיתונים על סיקור "מן הנתונים עולה כי הן 'מעריב' והן 'ידיעות אחרונות' עוסקים יותר בנושאים הקשורים לחברות הזכייניות ['רשת' ו'טלעד'] שבהן יש לבעלי העיתונים החזקות.. הממצאים מעידים בבירור על כך ששני העיתונים משתמשים בדפיהם כבמה לקידום האינטרסים הכלכליים שלהם" ממחקרו של יונתן טיקוצ'ינסקי, "העין השביעית", 1996
"בעלי הבית"? המחקר בנושא הבעלות הצולבת עקב לאורך זמן אחר סיקור העיתונים: בהיבט הכמותי בדיקת ההשערה כי בעיתון שבו הבעלות צולבת יסוקרו החברות השייכות לתאגיד במידה רבה יותר מאשר החברות שאינן בבעלות התאגיד, והן בהיבט האיכותי קרי בדיקת ההשערה כי בעיתון שבו הבעלות צולבת יזכו החברות השייכות לתאגיד לסיקור חיובי ואוהד יותר מזה של החברות שאינן בבעלות התאגיד. ממצאי המחקר מאשרים כי "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מעדיפים את אינטרסי המו"לים שלהם בדיווחיהם. נאווה קוורטלר, "בעלי הבית", ב"העין השביעית" 2002
השופט ברק: "ישות דואלית" "עיתון פרטי עשוי להיתפס כגוף דו-ממדי או דו-מהותי, כיצור כלאיים. מחד גיסא, הוא גוף שהמשפט הפרטי חל עליו. כמוהו ככל גוף אחר של המשפט הפרטי. מאידך גיסא, ניתן לטעון כי הוא ממלא תפקיד ציבורי, והוא דומה ל-public utility הוא מוביל ציבורי של השיח הציבורי.על-פי קו טיעון זה, אין הוא עושה שימוש - כמו התקשורת האלקטרונית - בגלי אתר שהם רכוש הציבור. אך העיתון שולט על במת הדיבור, שהיא מהבמות הציבוריות החשובות ביותר במשטר הדמוקרטי.”
"עקרונית, כל אחד יכול לרכוש לעצמו במה זו. למעשה מעטים הם הרוכשים. קיימת ריכוזיות של שליטה בבמה זו. קיים "כשל שוק חוקתי" בתחום זה. מי ששולט בבמה זו שולט על נכס שהוא חיוני למשטר דמוקרטי... אכן, בידי העיתון הפרטי שליטה על הבמה אשר באמצעותה מתקיימת הדמוקרטיה והיא השומרת על חיותה. במה זו אינה רק נכס פרטי, שדין הקניין חל עליו. במה זו היא גם נכס ציבורי, שהעיתון מחזיק בו כנאמן של הציבור... על-פי הרעיון המוצע, כבעל פונקציה ציבורית, חלים על העיתון גם עקרונות יסוד של המשפט הציבורי". אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
"תרבות הרייטינג" • מהי תרבות זו וכיצד היא נקבעת? • "האצולה החדשה" – אצולת הרייטינג • השלכות תרבות הרייטינג על תחומים אחרים
"תרבות הרייטינג": "אם הייתי אוכלת נקניק בשידור חי וזה היה מביא לי רייטינג של 20%, זה מה שהייתי עושה... מי אמר לך שטלוויזיה זה תרבות? מי אמר לך את הדבר הזה? מה זה פה? טלוויזיה שה בולשביזם? לחנך? זה קשקוש בבית שימוש. טלוויזיה זה מכשיר בידורי. פופולרי... שם המשחק זה רייטינג". מרגלית צנעני (מרגול) (ידיעות אחרונות, 30.12.94)
"ותודה לכל הקהל הנפלא הזה"? "אילו ישבתי עכשיו בבית, ספק אם הייתי צופה בתכנית. איני צרכן אופייני של תרבות הטלוויזיה, אבל יש לי הבנה לקהל הרחב שצופה בה, ואת הקהל הזה אני רוצה וצריך לשרת" דן שילון (מתוך ספרו "בשידור חי")
עשרת הציטוטים המטופשים של התקשורת • "חוץ מהודאתי, אין נגדי כל ראיה" (ח"כ מיכאל גורולובסקי מסנגר על הצבעתו הכפולה בכנסת, דצמבר 2003) • "התדרים לא מגיעים כל כך גבוה" (ח"כ יאיר פרץ מפריך את הטענה שתדרי הרדיו הפיראטי של ש"ס עלולים להפיל מטוסים, אוגוסט 2004) • "אני שואל שאלה רטורית ודורש לקבל עליה תשובה" ( ח"כ איוב קרא מפגין שליטה במשמעות המונח שאלה רטורית, במהלך דיון בוועדת הכספים, אוקטובר 2003) • "לצערנו, אין לנו קונסול בטקסס, אבל יש לנו קונסול ביוסטון שמטפל גם בטקסס" (משרד החוץ מפגין בקיאות גיאוגרפית לבקשת ח"כ יוסף פריצקי להפגש עם הקונסול בטקסס, אוקטובר 2003) • "אם הוא היה מבקיע שער, השופט היה שורק גול" (הפרשן שלמה שרף נוסע עד יוון, במשחק פאוק סלוניקי מול מכבי תל-אביב, כדי להגיע לתובנה עמוקה, אוגוסט 2004) • "תרשו לי להציג את הצלע השלישית בצמד" (השדר אמיר בר-שלום מאתגר את הצוות של הזהביסט גל פרידמן, אוגוסט 2004) • "יצא לך לבקר בפסל החירות החדש?" "לא, כי פסל החירות לא כאן, כאן זה וושינגטון" ( דו-שיח מעניין בין המגישה לינוי בר-גפן לכתב בוושינגטון, גיל תמרי, אוגוסט 2004) • "בנק ישראל מוריד את הריבית בחצי אחוז שלם" (מגיש הטלוויזיה גבי גזית מוכיח ערנות מתמטית, ספטמבר 2003) • "רונה רמון מבטיחה לנו שבקיץ הבא היא כאן עם כל המשפחה, אבל כמובן בלי אילן"(המגיש גיא זוהר ברגע של טקט, נובמבר 2003) • "הראינו לכולם שאנחנו יכולים לנצח כל קבוצה בארץ" (יניב אברג'יל, כדורגלן הפועל באר שבע, אחרי תיקו מול מכבי תל-אביב, ספטמבר 2004 (
