"מערכת למידה אינטליגנטית" כסביבה לפיתוח הכוונה עצמית של פרחי הוראה

1. בית הספר לחינוך המסלול לטכנולוגיות התקשורת בחינוך Preparing Pre-service Teachers for Self-regulated Learning & Teaching By Intelligent Tutoring System Environments "מערכת למידה אינטליגנטית" כסביבה לפיתוח הכוונה עצמית של פרחי הוראה המציגה: מריה גוטמן המנחה: ד"ר ברכה קרמרסקי

2. "אינך יכול ללמד אדם דבר. אתה יכול לעזור לו למצוא את הדבר בתוך עצמו". • גלילאו גליליי, 1564- 1642

3. הרציונאל למידה בעידן המודרני תובעת רמות גבוהות של הכוונה עצמית (Self-regulated Learning), ולכן חשוב להבחין בדרישות אלה ולפתחן בקרב מחנכי הדור העתיד, הן בלמידתם האישית והן בהוראה. נמצא, כי אסטרטגיות ההכוונה העצמית ניתנות להעברה, וכי איכות ההוראה משתפרת ככל שמתרחשים יותר תהליכים מטה-קוגניטיביים במהלך ההכשרה של פרחי הוראה (Kramarski & Michalsky, 2009, 2010).

4. הכוונה עצמית

5. 3 1 2 העקרונות המנחים • ITS (Intelligence Tutoring System) • במחקר הנוכחי, המערכת ITS עוצבה בהתבסס על העקרונות הבאים: • למידה בדרך הוראה (Learning by teaching) . • עידוד חשיבה רפלקטיבית מטה- קוגניטיבית: תכנון, בקרה והערכה של סיטואציות פדגוגיות. • בחינת סיטואציות פדגוגיות בשני "הכובעים": כובע המורה וכובע התלמיד.

6. הצגת המושגים • ITS (Intelligence Tutoring System) • במחקר הנוכחי, המערכת ITS עוצבה בהתבסס על העקרונות הבאים: • למידה בדרך הוראה (Learning by teaching) . • עידוד חשיבה רפלקטיבית מטה- קוגניטיבית: תכנון, בקרה והערכה של סיטואציות פדגוגיות. • בחינת סיטואציות פדגוגיות בשני "הכובעים": כובע המורה וכובע התלמיד. • לפיתוח המערכת ITS , הושמו שני הכלים: • מערכת לפיתוח סימולציות • מערכת לניהול למידה

7. מטרות המחקר • לחקור את תהליכי ההכוונה העצמית בלמידה ובהוראה החלים במהלך הלימוד בסביבת ITS , ואת התפתחותם במהלך הלמידה וההוראה "הלכה למעשה". • לבחון את התרומה של השילוב של מערכת ITS במסגרת אימון של פרחי הוראה כחלק מהכשרתם.

8. שיטת המחקר • ההתערבות הושמה בקרב 180 פרחי הוראה מאחת האוניברסיטאות בארץ, אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות המחקר: • קבוצת ITS+2P נחשפו למערכת ITS מפרספקטיבת "מורה ותלמיד". • קבוצת ITS+1P נחשפו למערכת ITS מפרספקטיבת "מורה" בלבד. • קבוצת 2P נחשפה להכשרה בשתי הפרספקטיבות ללא המערכת ITS . • קבוצת 1P נחשפה להכשרה בפרספקטיבה אחת ללא המערכת ITS . • הליך המחקר: ההתערבות הועברה במשך סמסטר אחד במסגרת סדנה לאימוני הוראה. בקבוצות ITS+2P ו- ITS+1P, תרגול של החומר הנלמד הופעל ב- ITS באחת משתי הגרסאות השונות. בקבוצות 2P ו- 1P , התרגול נעשה ללא ITS.

9. כלים איסוף הממצאים במהלך ההתערבות נעשה באמצעות: • שאלוני SRL בלמידה (השאלון MSLQ , 2000 (Schraw & Pintrich, • שאלוני SRL בהוראה (התאמת השאלון MSLQ). • Educational Data Mining (Trace Logs) איסוף ממצאי ההעברה (Transfer Study)- כעבור שנה: • ניתוח תצלומי ההוראה. • ראיונות.

10. ממצאים מניתוח שונות מסוג Ancovaבתחילת המחקר לא נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות. מניתוח עומק מסוג Manovaבתום המחקר נמצאו הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות : בהכוונה עצמית בלמידה- במרכיבים הבאים: ידע מותנה, ידע פרוצדוראלי, ידע דקלרטיבי. בהכוונה עצמית בהוראה- ידע פרוצדוראלי, ידע דקלרטיבי, ניהול מידע, ניפוי שגיאות. מדדי השונות בין שתי הקבוצות בתום המחקר, לפי גורמי ההכוונה העצמית

11. ממצאים Educational Data Mining (Trace Logs) המטרות: למצוא הבדלים בין הקבוצות בדפוסי החיפוש העזרה ב- ITS בהקשר להכוונה העצמית בלמידה (למידה עם דגש על תכנון/ בקרה / הערכה). למצוא הבדלים בין הקבוצות במיומנויות ניהול שיעור ב- ITS בהקשר להכוונה העצמית בהוראה (ניהול קוגניטיבי/ מטהקוגניטיבי/ מוטיבציוני). הממצאים: ניהול סיטואציה פדגוגית (ממצאי הביניים): קבוצת ITS+2P הפגינו הכוונה עצמית מטה- קוגניטיבית בהוראה (59%) קבוצת ITS+1P הפגינו הכוונה עצמית מוטיבציונית בהוראה (61%)

12. מסקנות • בהיבט הפרוצדוראלי ודקלרטיבי, קיים הבדל מובהק בהשפעה על פיתוח הכוונה עצמית בין שתי קבוצות המחקר, הן בהוראה והן בלמידה. • בהיבט של פיקוח ובקרה עצמית, נמצא כי קבוצת ITS +2P, הפגינה יכולת להפעילה לעתים קרובות ובאופן שוטף. לעומתם, הקבוצה השניה, הפגינה נטייה להשתמש משאבים הזמינים בעיקר לצורך תכנון המשימה. • ממצאים אלה באו לידי ביטוי גם בניתוח מהלכים ב- ITS במהלך ניהול סיטואציה פדגוגית, בה הסטודנטים מקבוצת ITS +2P השתמשו באסטרטגיות הוראה מטה- קוגניטיביות, ואילו מקבוצה השניה נטו להשתמש באסטרטגיות הוראה מוטיבציוניות. • ניתן להסיק, כי פיתוח של הכוונה עצמית בלמידה משליך גם על פיתוח של הכוונה עצמית בהוראה, בהנחה כי הינו נעשה באופן קפדני תוך דגש על שתי הפרספקטיבות.