האגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים הערכות לחרום

1. האגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקיםהערכות לחרום תמר יגר ראש תחום מזיקים

2. מזיקים מזיקים לצומח: מזיקים לגידולים חקלאיים (ארבה). באחריות השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. מזיקים לבעלי חיים: מזיקים לחיות בית וחיות משק. באחריות השירותים הוטרינרים במשרד החקלאות. מזיקים תברואתיים: מזיקים לאדם ולרכושו. באחריות האגף לבקרת חומרי הדברה ומזיקים במשרד להגנת הסביבה.

3. מזיקים תברואתיים מזיקים לאדם: מטרד. אסתטי - הרגשה של לכלוך (מקקים). עקיצות – יתושים, זבובי חול, עכבישים. נשיכות – מכרסמים (בעיקר חולדות). העברת מחלות – יתושים, מכרסמים. מזיקים לרכוש: מזיקי עץ (טרמיטים). קווי חשמל, מכוניות (חולדות, נמלים).

4. יתושים יתושי קולקס (Culex) • וקטורים (מעבירים) של נגיפים של מחלות שיכולות לגרום גם לתמותה כקדחת מערב הנילוס ודנגי. • בוגרים חיים שבועות ספורים בד"כ. • מטילים ביצים במים:נחלים, תעלות, בריכות. • מתפתחים במים נקיים ומזוהמים. • מתפתחים במים עומדים. • התפתחות מביצה לבוגר כ-10 ימים. • מפגעים בעיקר בקיץ. • פעילות תלויה בטמפרטורה. יתושי אדס (Aedes)

5. יתושים פוטנציאל להתפתחות • פריצות ביוב • פסולת בתעלות/נחלים

6. מכרסמים - חולדות • וקטורים (מעבירים) של מחלות שיכולות לגרום גם לתמותה כדבר, טיפוס ומחלות מעיים. • בוגרים חיים כשנה. • מתרבים לאורך כל השנה. • אוכלי כל: צומח, בעלי חיים - חי או מת (פגרים). • תנועה: חופרים, מטפסים, קופצים, נעים מהר. • טריטוריאליים – גודל אוכלוסייה תלוי בשטח ובמזון. • פעילים בעיקר בלילה.

7. המשרד להגנת הסביבה בשעת חרום כ"א: מפקחים במחוזות, פקחי רט"ג, פקחי משטרה ירוקה נוהל עבודה חרום = נוהל עבודה שגרה הנחיה פיקוח מידע, הסברה ניטור, הוראות

8. הרשות המקומית בשעת חרום נושאת באחריות למניעת מפגעי מזיקים הפעולות למניעת מזיקים: ניטור והדברה מוכנות לפעילות גם באזורים שאינם מאוכלסים בזמן רגיל ו/או אינם מהווים פוטנציאל למפגע בזמן רגיללדוגמא: ערי אוהלים, אתרי פסולת זמניים תיתכן עליה בצורך בהדברה בעקבות אי פינוי פסולת ופריצות ביוב

9. הרשות המקומית בשעת חרום פעולות נדרשות להערכות לשעת חרום: מיפוי אתרים פוטנציאליים להתפתחות והימצאות מזיקים. יש לעדכן את הרשימה פעם בשנה.לדוגמא: מט"שים, קווי ביוב, אתרי סילוק פסולת, מבנים מיועדים לקריסה. אחזקת מלאי תכשירי הדברה זמין.היקף המלאי = כמות תכשירים השווה לכמות הנדרש לעבודה ל – 3 חודשים בקיץ.אחסון בידי הרשות עצמה או בידי קבלן חיצוני, במחסן העומד בחוק החומרים המסוכנים.

10. הרשות המקומית בשעת חרום פעולות נדרשות להערכות לשעת חרום: הערכות לביצוע הדברה באמצעות מדבירים מוסמכים, עובדי הרשות או קבלן חיצוני.קבלן חיצוני – יש לוודא שנושא החרום מופיע בהסכם. יש להכריז על הקבלן כמפעל חיוני. רשימת קשר עדכנית של מדבירים לשעת חרום. רשימת קשר עדכנית של משווקי תכשירי הדברה תברואיים ואמצעי הדברה נדרשיםלדוגמא: מרססים, כלי רכב ייעודים.

11. הרשות המקומית בשעת חרום עם הכרזה על שעת חרום: מיפוי עדכני של אתרים פוטנציאליים להתפתחות והימצאות מזיקים. מבוסס על המיפוי השנתי ונתונים מהשטח. ניטור לאיתור מוקדי המפגע וזיהוי המפגע (המזיק) באתרים הפוטנציאליים. קביעת סדרי פעולה (עדיפות) בטיפול במפגעים בהתאם לתוצאות הניטור.

12. הרשות המקומית בשעת חרום עם הכרזה על שעת חרום: רכישת תכשירי הדברה וציוד הדברה בהיקף התואם את הצרכים כפי שנמצאו בניטור. יצירת קשר עם המדבירים לביצוע פעולות הדברה בהתאם לתוצאות הניטור. דיווח למחוז על תוצאות הניטור, פעולות ההדברה, כולל שם המדביר והחומרים בהם נעשה שימוש.

13. תודהתמר יגר – ראש תחום מזיקיםtamary@sviva.gov.il02-6495878