עלי בן אבו טאלב (656 – 661) אחרון אלח'לפאא אלראשדון- הח'ליפים ישרי הדרך

1. עלי בן אבו טאלב (656 – 661)אחרון אלח'לפאא אלראשדון- הח'ליפים ישרי הדרך ד"ר ישראל בן-דור עולם הערבים והאסלאם בית הספר הניסויי העל-יסודי משגב תשס"ח (2008)

2. שושלת היוחסין של מוחמד

3. בחירתו לח'ליף • עלי בן אבי טאלב (علي بن ابي‌طالب) (605 – 661 ), האחרון במניין ארבעת הח'ליפים הראשונים. אביו היה אבו טאלב, סוחר עשיר ממכה שהיה דודו ופטרונו של מוחמד. התחתן עם פאטמה, ביתו של מוחמד. • עם רצח עות'מאן, (661), הכריזו בני אלמדינה והתומכים בזכות משפחת הנביא לשלטון, על עלי, בן דודו וחתנו של הנביא, כח'ליף. עלי היה צריך לכבוש את הח'ליפות ממתנגדיו- מרואן, המושל באל-מדינה מטעם עות'מאן ועאישה – אשתו האהובה של הנביא. אליהם הצטרפו טלחה ואלזוביר, מחברי השורא.

4. "קרב הגמל" (656) • עלי תבע שבועת אמונים מכל מושלי המחוזות. מעאוייה בן אבו סופיאן (מושל סוריה) ממשפחת אומיה התנגד לשבועת האמונים (ביעה) שדרש עלי. • טלחה ואלזוביר עברו לעיראק והחלו לחתור גם הם תחת שלטונו של עלי. הם סילקו את המושל שהיה נאמן לעלי. עלי הגיע לעיראק והקים את מרכזו בכּוּפָה. הוא החליט לפעול נגד השלישיה: טלחה, אלזוביר ועאישה. • נאמניו של עלי, שהשתתפו כנראה ברצח הח'ליף הקודם, פתחו במלחמה שנודעה בשם "קרב הגמל"- על שם גמלה של עאישה, שנמצאה בקרב הלוחמים ועודדה אותם נגד עלי. • הקרב הסתיים בניצחון עלי, במותם של טלחה ואלזביר ובהתפייסות בין עאישה ועלי. עלי שלח את עאישה לביתה בלי לפגוע בה. אחרי "קרב הגמל", שלט עלי בכל הח'ליפות, מלבד סוריה. מעאויה, שהכריז עצמו כגואל דמו של עות'מאן, הסית שם נגד עלי.

5. עלי הוא ידיד אללה, התוספת השיעית לשַהַאדָה

6. קרב צפין (657) • כוחות עלי ומעאויה נערכו זה מול זה בצִפִין, שעל הגדה המערבית של הפרת בצפון עיראק על גבול סוריה. • צבאו של עלי, למרות שהיה פחות מנוסה, עמד לפני ניצחון. ברגע זה שמע מעאויה להצעתו של עמר בן אלעאץ וציווה על אנשיו להרים טפסי קוראן על רומחיהם. צבאו של עלי הפסיק להילחם. עלי נכנע להצעת שביתת הנשק ולבוררות ומינה כנציגו בבוררות את אבו מוסא אלאשערי, בעוד שהבורר מצד מועאויה היה עמר בן אלעאץ. • עקב עורמתו של עמר בן אלעאץ, תוצאת הבוררות הייתה שכביכול הוסר עלי מח'ליפותו בהסכמתם של שני הבוררים.

7. קרב צפין- איור מהמאה ה- 19

8. היוצאים בחוץ- ח'וארג' • עלי לא הסכים לפסק הבוררות. אותם אנשים שאילצו את עלי להיכנע לדרישת הבוררות וסירבו להמשיך להילחם, חזרו בהם עתה וקראו "לָא חוּכּם אִלָא לִלָה" ("אין משפט אלא לאללה"). הם טענו, כי עלי נכנע לבוררות של בשר ודם ולא לבוררות של האל, שהייתה ניתנת, עם המשכת הקרב, על ידי הניצחון לאחד הצדדים. אנשים אלו פרשו ממחנהו של עלי ולכן נודעו בשם "חַוָארִג'"- הכת הדתית האופוזיציונית הראשונה באסלאם.

9. מקדש האימאם עלי במשהד

10. הח'וארג' • ויכוח פוליטי הופך לויכוח דתי- האסלאם אינו מכיר בהבחנה בין דת ומדינה • לדעתם כל אדם, אפילו עבד כושי יכול להיות ח'ליפה ולא רק צאצא משבט הנביא • קנה המידה היחיד לתכונות הח'ליף הוא רמתו הדתית והמוסרית. לכן דחו גם את עלי וגם את מועאויה ובחרו להם ח'ליף משלהם • הם פיתחו השקפות מחמירות ביחס לכל מוסלמי ויצאו ל"ג'האד" נגד מוסלמים שנתפסו בעיניהם ככופרים • הם התבססו מצפון לבגדאד ובשנת 658 ערך בהם עלי טבח גדול

11. קליגרפיה שיעית עתיקה, במרכזה "המהדי" ומסביב שמות 14 חסיני הטעות (מוחמד, בתו פאטמה ו-12 האימאמים השיעים)

12. המשך המאבק בין עלי למעאויה • 658 – מועאויה השתלט על מצרים והוא הפך לשליט חלקה המערבי של האימפריה המוסלמית • 660 – מעאויה קיבל את ה"ביעה" בירושלים והכריז על עצמו ח'ליף • 661 – עלי נרצח על ידי ח'ארג'י בדרכו למסגד באלכופה • עם מותו של עלי החל שלטון בני אומיה, שנמשך עד שנת 750 • שמו של עלי נקשר ב"שיעה", שהופיעה זמן-מה לאחר מותו

13. המבנה העדתי של לבנון חסן נסראללה

14. אחרי מותו- הולדת השיעה • קברו שבנג'ף מהווה מוקד עלייה לרגל למוסלמים שיעים ונחשב אתר קדוש. השיעים רואים בו את יורשו החוקי והיחיד של מוחמד, לא מעט עקב קרבתו המשפחתית אליו (בן דודו וחתנו). רק מי שהוא מצאצאיו ראוי להיות אימאם, כלומר מנהיג. שמו של עלי נקשר בעיקר בפילוג העיקרי של האסלאם (השיעה) - אולם זו הופיעה ככת רק לאחר מותו. • בנו חוסיין נהיה למייסד השיעה ונרצח עם 70 מבני משפחתו בעיר כרבלאא שבעיראק. גם מקום קבורתו משמש מוקד עלייה לרגל ואתר קדוש.

15. ערים הקדושות לשיעה כרבלא בשנת 1925

16. מחמוד אחמדי-נג'אד עם חברים

17. איראן

18. "פאן חזב אללה הם אלע'אלבון" - "מפלגתו של אללה הנם המנצחים"

19. דגשים לסיום • תקופתו של עלי בן אבו טאלב חותמת את התקופה שבין מותו של הנביא לעלייתה של השושלת הראשונה באסלאם- בית אומיה. • בתקופה זו, למרות ששלושה ח'ליפים נרצחו, נשמרה אחדותה של האומה, הוקמה אימפריה ונערך הקוראן • השאלה העיקרית במחלוקת היא ירושתו של הנביא • סדרת האירועים שראשיתה ברצח עות'מאן, המשכה בקרב צפין וסופה בפרישה של הח'וארג' ובקרע עם סיעת עלי, נקרא "הפתנה הראשונה"- אנרכיה, מלחמת אזרחים • הזרם המרכזי, הסוּנה, צמח מול: • הגישה הקיצונית של כת הח'וארג', שטענה כי הזכות לשלטון שמורה למי שאדוק באמונתו • גישת השיעה, שהקנתה את זכות ההנהגה באסלאם למשפחתו של עלי, דודנו וחותנו של מוחמד • מאז פרישתם של הח'וארג' ושל סיעת עלי לא היו יותר פילוגים בזרם המרכזי של האסלאם. כל הפילוגים חלו בקרב הח'וארג' או בתוך השיעה

20. כל יום-עשוראא וכל אדמה- כרבלאא

21. מה קרה לבניו של עלי, חסן וחוסיין? • חסן, בנו הבכור של עלי, וויתר (או נאלץ לוותר) על השלטון לטובת השליט האומיי הראשון מועאוייה (661 – 680) • חוסיין, כשניסה לממש את זכותו, נרצח באכזריות • יחד עם רבים מבני משפחתו על ידי צבאו של השליט האומיי יזיד אבן מועאוייה בשיאו של קרב כרבלאא (אוקטובר 680). השיעים מציינים את אירועי כרבלאא על ידי טקסי התעזיה (הניחומים) המגיעים לשיאם בעאשוראא (ה- 10 בחודש מוחרם), שהוא לפי המסורת יום מותו של ח'וסיין

22. מסגד בהודו- או אתר שיגור?