מדד השילוב בכלכלה הלאומית של מגזר המיעוטים ערבים, דרוזים, צ'רקסים

1. משרד ראש הממשלה מדד השילוב בכלכלה הלאומית של מגזר המיעוטים ערבים, דרוזים, צ'רקסים מרץ 2011 אסטרטגיה ●מודלים למדידת הצלחה ותעדוף ●בדיקות היתכנות ופוטנציאל-שוק ● מערכות מידע ופתרונות עתירי-מידע

2. מדד השילוב בכלכלה הלאומית של מגזר המיעוטים ערבים, דרוזים, צ'רקסים מטרות מדינת ישראל נחושה לעשות לשילוב מלא של מגזר המיעוטים --ערבים, דרוזים וצ'רקסים— בחיי המדינה ובהווייתה, על כל היבטיה. השתלבות כלכלית הינה מפתח חיוני ליצירת השתלבות כללית. לשם כך הוקמה הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים. פיתוח מדד השילוב, על ידי הנהלת הרשות, בא לייצר מודל שהוא כלי מדידה ועבודה משמעותי ואובייקטיבי, אשר ימדוד ויציג - מעת לעת, ובכל זמן ומצב, את רמת השילוב שהושגה בקרב הרשויות המקומיות של המגזר, ◄בכלל המגזר ◄וגם בהשוואה ביניהן ◄וגם בהשוואה לרשויות מקומיות יהודיות דומות. בכך יהווה מודל השילוב, גם ☼ מודל לומד לצרכי תכנון עתידי, וגם ☼ כלי עזר בקבלת החלטות, כולל תעדוף בהקצאת זמן ומשאבים. המודל מוצג בשעה זו, במתכונת ראשונית. בכוונת הרשות לשכלל את המודל, לפי צורך, וכן להרחיב את היקף איסוף הנתונים, כדי להגדיל את מובהקות התוצאות.

3. המתודולוגיה "מדד השילוב" נבנה בהתאם למטרות שהוגדרו על סמך נתונים שנאספו ממגוון של מקורות: ☼ מקורות רשמיים ☼ עבודת שדה ברשויות ☼ סקרים שנערכו במסגרת הפרויקט ☼ מאגרי המידע של גיאוקרטוגרפיה. התוצר הסופי הינו מודל המשלב ארבעה ממדים:

4. היישובים שנבחרו המודל אשר מוצג בעבודה זו הינו ראשוני, כאמור, ומשמש כמחקר נותב (פיילוט) למדד מורחב יותר אשר יתבצע בעתיד. השנה נבחרו בשני המגזרים יישובים הממוקמים בפריפריה (למעט כפר קאסם), בעלי אופי דומה וגודל דומה במידת האפשר. במגזר המיעוטים נבחרו ע"י הרשות, לצעד ראשוני זה, 4 מתוך 12 הישובים (33%), שפעילות הרשות ממוקדת בהם בשלב פעילותה הראשון. במקביל, נבחרו 4 יישובים יהודיים בפריפריה, מתוך 13 יישובים יהודיים שהתמ"ת ממוקד בהם בפעילותו העכשווית בפריפריה (בנוסף ל- 4 יישובים ערביים). יישובים יהודיים יישובים מיעוטים

5. מודל השילוב - מבנה

6. מבנה המודל המודל נבנה במסגרת 6 פרקים נושאיים, שכל אחד מהם כולל מספר מדדים משלימים, וביחד 20 מדדים (פרמטרים): • * הכנסת משק הבית בישוב • * היחס בין משקי הבית בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה • * שיעור המועסקים * שיעור העצמאים * שיעור המועסקים בדרגות בכירות *שיעור מ.ב. שיש בהם בוגר שאינו מועסק, לאחר פיטורים, ואינו מצליח למצוא תעסוקה במשך 6+ חודשים * מ.ב. שיש בהם צעיר שלא מצליח להשתלב בשוק התעסוקה * מספר עסקים קטנים ביישוב, לאלף נפש * כוח הקנייה (מחושב) ביישוב + ב"אזור המשלים" מול ההיצעים המסחריים, קיימים ומתוכננים, מודרניים לעומת מיושנים, והצורך בפיתוח שטחי מסחר מודרניים נוספים * תפקוד הרשות בעיני התושבים; ארנונה: *גבייה * גביה ביחס ל-% הגרעון השוטף מסך ההכנסות * ארנונה עסקית מכלל הארנונה * שביעות רצון מתפקוד הרשות * מראש הרשות * מאיכות המגורים ביישוב * הרצון לראות את הילדים ממשיכים לגור ברשות בבגרותם * שביעות רצון ממערכת החינוך ברשות * שיעורי הצלחה בבחינות הבגרות * הצלחת מערכת החינוך ביישוב להכשיר את הנוער למימוש יכולות ומאוויים בעתיד (לימודים גבוהים, מקצוע וכו') והצלחה בחיים

7. מתודולוגיה • כיצד שולבו המדדים (פרמטרים) במודל: • כל אחד מן המדדים, מיוצג על ידי נתונים מספריים, כמותיים, אולם בעלי אופי משתנה: חלקם אחוזים, חלקם שקלים, חלקם מ"ר של שטחי מסחר, או/ו שטחים ביחס לגודל אוכלוסייה, אחרים מספרים מוחלטים (כגון,מס' עסקים קטנים) וביחס למספר משקי בית, וכו'. • כדי להביא את כל הנתונים למכנה משותף בר השוואה בין 8 היישובים, עברו הנתונים, בכל נושא לגופו, "נירמול", המאפשר השוואה הדדית ביניהם על סולם שבין 1 – 100. • הנושאים השונים בתוך כל פרק במודל, וכן הפרקים השונים בתוך כלל המודל, שוקללו בתהליך דלפי. סיכום ציוני המודל בכל הפרקים מהווה את סיכום "מדד השילוב" ברמת כל יישוב. • מאליו מאפשר המדד השוואה בין יישובים בתוך כל מגזר ואף בין המגזרים. הדבר מהווה חידוש בדרך בדיקת הנושא, ומעניק יכולת השוואה כמותית, אובייקטיבית, שחשיבותה מרובה כשמדובר בשילוב. • ככל שציון המדד נמוך יותר, בכל נושא ספציפי או פרק (מכלול נושאים), נדרשת פעילות רבה יותר בנקודות החולשה שאותרו, כדי לקדם את היישוב ברמה הכלכלית, על מנת להביאו קרוב, ככל שניתן, לרמה הלאומית. • מאליו מעמיד המודל לרשות הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי: (א) כלי מדידה ומעקב כמותי,אובייקטיבי, (ב) סימון מטרות ספציפי, (ג) ציון עוצמות של ריחוק מן הרצוי – ביישובים או/ו בנושאים ספציפיים בהם; (ד) כלי עבודה תומך-החלטות, כולל החלטות תעדוף.

8. המצב הכלכלי ברמת משקי הבית ביישוב • המצב הכלכלי, הקיים והנתפס ע"י הפרט, • *ברמת משק הבית של עצמו *ובכלל היישוב. • ובמגמות השינוי במצב הכלכלי בשנה האחרונה ככלל, התושבים ביישובי מגזר המיעוטים, בהשוואה עם תושבי היישובים היהודיים: (א) שביעי רצון יותר ממצבם הכלכלי, ברמת משק הבית (ב) נוטים יותר לראות שיפור במצבם הכלכלי בשנה האחרונה (ג) מעריכם ביתר אופטימיות את המצב הכלכלי של כלל המשפחות ביישוב שלהם

9. סוגי תעסוקה, אבטלה ועוצמת המרקם העסקי ניכרת נחיתות משמעותית ליישובים במגזר המיעוטים בכל הפרמטרים: (א) שיעורי תעסוקה נמוכים יותר, (ב) תעסוקה בתפקידים פשוטים יותר, (ג) פחות עסקים לנפש המשרתים את האוכלוסייה (ד) קושי גדול יותר לצעירים להשתלב במעגל העבודה (ה) קושי גדול יותר למצוא תעסוקה לאחר פיטורים.

10. פוטנציאל מסחרי: ביקושים מול היצעים כוח הקנייה ביישוב ו"באזור המשלים" הסובב אותו, אל מול היצעי המסחר, הקיימים והמתוכננים, ויכולתם לשרת ברמה ראויה (מודרנית) את האוכלוסייה מרבית היישובים שנבחנו, יהודיים ולא יהודיים, הם פריפריאליים ואינם משורתים על ידי מסחר מודרני: בחלקם קיים חוסר בשטחי מסחר ובחלקם האחר עודף, אך המסחר הוא "מסורתי" רובם לא משורת רק באופן חלקי, או כלל לא, ע"י שטחי מסחר מודרני. 0 0

11. הבסיס הכלכלי והתפקוד המוניציפאלי איכות ניהול הרשות המקומית; יכולתה להתנהל כלכלית ללא גירעונות, גביית ארנונה – עסקית מול מגורים שונות מקומית, בין רשויות, ניכרת מאוד במדד זה, בשני המגזרים: לצד רשויות המתנהלות נכון יותר, עומדות רשויות שרמתן בנושא מרכזי זה ירודה מאוד. בהכללה: הבסיס הכלכלי של יישובי הפריפריה בישראל, והתפקוד המוניציפאלי שלהם, דומה מאד והוא נע בין בינוני-גבוה לנמוך מאוד.

12. הממד המוניציפאלי שביעות רצון מיישוב המגורים ומתפקוד העירייה וניהולה אוכלוסיות יישובי מגזר המיעוטים מביעות שביעות רצון גבוהה יותר מאוכלוסיות היישובים היהודיים, מהמגורים ביישוב ומתפקוד הרשות. הן אף נוטות יותר לרצות שילדיהן, בבגרותם, יישארו/ישובו לגור ביישוב.

13. מערכת החינוך ביישוב שיעורי הצלחה בבחינות הבגרות; איכות המערכת בעיני התושבים, וככזו הנותנת לדור הצעיר כלים והכשרה טובה להצלחה עתידית בחיים ולהגשמת מאוויים האוכלוסיות ביישובי מגזר המיעוטים מגלות שביעות רצון גבוהה יותר ממערכת החינוך ביישוביהן, מאשר האוכלוסיות ביישובים היהודיים שנדגמו. הן גם מעריכות יותר את איכות המערכת ככזו המספקת הזדמנויות עתידיות טובות לבני הנוער – להתקדמות בחיים ולהגשמה עצמית. אפשרי מאוד שהדבר מבטא קידום יחסי ניכר שהורגש במערכת החינוך ביישובי המיעוטים, בשנים האחרונות אשר ייצר תחושת שינוי חיובית משמעותית

14. מידע משלים המעיד על עוצמת השילוב

15. תעסוקה- תחומי עיסוק ניכר שוני בהרכב תחומי העיסוק המרכזיים של אוכלוסיית מגזר המיעוטים לעומת האוכלוסייה היהודית ביישובי הפריפריה: במגזר המיעוטים עובדים יותר: בשרותי מסחר, חינוך, בינוי, רפואה, תעשייה במגזר היהודי עובדים יותר: בחינוך, תעשייה, שירותים מקצועיים, ושרותי מסחר שיעור העוסקים במגזרים השונים, בתחומי עיסוק שונים

16. תעסוקה רמת הבכירות שבהם מועסקת אוכלוסיית המיעוטים בחברות יהודיות 28% -- שיעור לא מבוטל, מבני אוכלוסיית המיעוטים המועסקים בחברות יהודיות, מועסקים בתפקידים בכירים - בכירים מאוד. עם זאת, תעסוקת בני מיעוטים בחברות יהודיות נוטה יותר (47% מהמועסקים) לתפקידים פשוטים – פשוטים מאוד. 25% מועסקים בתפקידים "רגילים"/ ממוצעים 28% 47%

17. תעסוקה 74% מאוכלוסיית המיעוטים מועסקים ביישוב מיעוטים כלשהו. הדבר מצביע על מיעוט השילוב של אוכלוסיית המיעוטים בקרב כלל כלכלת ישראל. 58% מהם מועסקים בחברה שבעליה נמנים על מגזר המיעוטים, לעומת 2% המועסקים בחברות בבעלות יהודית. יישובים שבהם מועסקים בני המיעוטים בעלות החברות שבהן מועסקים בני מגזר המיעוטים 74%

18. מפוטרים מובטלים, שלא מצאו עבודה במשך 6+ חודשים הקושי לחזור אל מעגל העבודה, לאחר פיטורים, גדול יותר באופן ניכר בקרב מגזר המיעוטים

19. הקושי של צעירים להיקלט במעגל העבודה הקושי להיכנס אל מעגל העבודה (עבודה ראשונה) גדול יותר, גם הוא, בקרב מגזר המיעוטים

20. מודל מדד השילוב תוצאות וסיכום

21. מודל מדד השילוב - תוצאות 6 5 1 8 4 2 7 3

22. מדד השילוב- סיכום התוצאות במדדים הבוחנים מצב קיים, כגון שיעורי תעסוקה, מספר עסקים תומכים, פוטנציאל מסחרי והיצע מסחרי מודרני ניכרת נחיתות למגזר המיעוטים בהשוואה ליהודי במדדים הבוחנים את שביעות הרצון מהיישוב, מניהולו, מתפקוד העירייה, וממערכת החינוך בו, ניכרת שביעות רצון גבוהה יותר בקרב יישובי מגזר המיעוטים

23. מדד השילוב – סיכום ומסקנות ◄חשוב לציין, שרוב יישובי המיעוטים בישראל ממוקמים בפריפריה הגיאוגרפית של המדינה ולפיכך הם מתמודדים, מחד גיסא, עם הקשיים האובייקטיביים, הכלכליים והחברתיים, הקשורים במיקום בפריפריה, ומאידך גיסא, עם קשיים ספציפיים שמגזר זה מתמודד איתם, ואשר מוצאים ביטוי עיקרי במכלול המשולב של קשיי תעסוקה וכלכלה. ◄ בהתייחס לאמור לעיל הוקמה במשרד רה"מ הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, הפועלת לשילוב מואץ, ככל שניתן, של מגזר המיעוטים בכלכלת ישראל. ◄ אולם כמחצית אוכלוסיית המדינה כלה, גרה בפריפריה. על כן נכון היה לשלב במודל "מדד השילוב", מעקב השוואתי בין הרשויות המקומיות של מגזר המיעוטים לבין רשויות בפריפריה, שאוכלוסייתן יהודית. ◄מסקנה ראשונה חשובה העולה מתוצאות המודל, ובהתייחס ליישובים שנדגמו בשלב זה, היא שעל פניו אין שונות ניכרת בין יישובים פריפריאליים מהמגזר היהודי לבין יישובי מגזר המיעוטים, שרובם מאליו פריפריאליים: ציוני מדד השילוב כמעט וזהים (45 במגזר היהודי ו- 48 במגזר הערבי על סולם של 0 - 100). הציונים הנמוכים בשני המגזרים מלמדים על המצוקה של כלל היישובים הפריפריאליים בישראל, הן בקרב היהודים והן בקרב מגזר המיעוטים.

24. מדד השילוב – סיכום ומסקנות (המשך) ◄ עם זאת, בחינה לעומק של פרקי המודל משקפת גם שונות ניכרת בין שני המגזרים: הרשויות המקומיות במגזר המיעוטים זקוקות לפיתוח ניכר של מסחר מתקדם יותר, שיציע חווית קנייה מודרנית, גבוהה ומתקדמת יותר -גם בהיצעי המוצרים והמותגים, שישלימו או/ו יחליפו את אלו המסורתיים- לפי שהדור הצעיר במגזר המיעוטים מיצר להם היום, בכל תחום, ביקושים גבוהים – כמעט קשיחים. עם זאת ראוי לבצע תהליך זה תוך איזון רגיש שימנע פגיעה במסחר המסורתי – מטלה שאיננה קלה כלל ועיקר. העצמה של היכולות הכלכליות של הרשות המקומית, תבוא בכל מקרה מהגדלה של גביית ארנונה מעסקים. ◄ במקביל, קידום כלכלי של המגזר, ברמת הפרט ומשק הבית, ייווצר כפונקציה של העלאת אחוזי התעסוקה והרחבת מגוון העיסוקים, שבני המגזר יהיו מיומנים ומסוגלים לבצע. כישורים מקצועיים ואקדמיים גבוהים של בני הנוער יביאו לכך, תוך סגירת פערים חיונית ברמת השליטה בשפה העברית.

25. מדד השילוב – סיכום ומסקנות (המשך) ◄ מעניינת ומובהקת רמת שביעות רצון גבוהה יותר שנרשמה בקרב תושבי הרשויות במגזר המיעוטים, מזו שנרשמה בסקרים ברשויות היהודיות, בנושאים הקשורים באיכות המגורים ביישוב ובניהולו, וגם בתחום המצב הכלכלי. ייתכן, כמובן, שיש בכך כדי להעיד על רצון מסוים במגזר המיעוטים שלא להשמיע ביקורת על הנעשה במגזר, מעין שמירה על כבוד המגזר. עם זאת כשם שביקורת שאינה חיובית ואשר הושמעה במגזר המיעוטים, נרשמה במודל כתשומה נמוכה או שלילית (בערכים המתאימים), ראוי היה לרשום ולהתייחס לתגובות טובות ואוהדות כתשומה חיובית, וכך נעשה. ◄ ראוי גם להעריך שתגובות חיוביות שנרשמו אודות המצב הכלכלי ביישובי המגזר, וברמת שרותי הרשות, ובעיקר אודות מערכת החינוך, באות אכן ממקום של הערכה אמיתית ותחושות חיוביות של האוכלוסייה, נוכח מגמות חיובית המתרחשות בישובים על ידי משרדי הממשלה השונים לרבות הרשות לפיתוח כלכלי. ◄ מדד השילוב, יוכל לשמש, מכאן ואילך, אמת מידה לשינויים מהעובדות, שנמדדו ונרשמו היום, למה שיימדד –באמצעות המתודולוגיה והמודל שפותחו-- בכל עת בעתיד.

26. Geo-iTiS Geo- Marketing Market Potential Analysis תודה ! Mosaic Israel Knowledge Breeding Success► Strategy, Opinion & Marketing Research Feasibility & Market Potential Analysis Information Technology & Solutions האיגוד הבינלאומי למכוני מחקר Iso 17799 מערכות ניהול אבטחת מידע Iso 9001 2000 GCKG