משבר הסאב פריים The Great Recession

1. משבר הסאב פריים The Great Recession

2. רקע • 2000-2001 – משבר ה"דוטקום" • 2002 – התחלת התאוששות ממשבר ה"דוטקום" • 2003 – 2006 המשך ההתאוששות וצמיחה של המשק האמריקאי ובעולם, התרחבות סחר עולמי, תנועות הון מזנקות, פריחה בשווקים פיננסיים (במדינות רבות) • ריבית (ארה"ב): • גם לאחר היציאה מהמשבר ה-Fed משאיר את הריבית ברמה נמוכה • הריבית משפיעה על: החיסכון (↓) והצריכה (↑) הפרטיים; מחירי נכסים בכלל ודירות בפרט, עולים; יצירה של נכסים/ כלים פיננסיים חדשים בגלל "אבולציה רגילה" אך גם (ואולי בעיקר) בגלל הריבית הנמוכה- "מרוץ אחר תשואות". • במחצית 2006 מתחילים להעלות הריבית בארה"ב.

3. מאזני תשלומים: • ארה"ב (ואחרות) בגרעונות; סין (ואחרות) בעודפים; מיחזור עולמי באמצעות סין ומפיקות הדלק. • שגשוג עולמי ← מחירי דלק (↑) ← הרעה נוספת במאזני התשלומים+ מחירי הדלק לוחצים לעליות מחירים ולכן ה- Fed (ואחרים) מתחילים להעלות ריבית. • דיור : • מדיניות מוניטרית מרחיבה (ריבית נמוכה, אשראי זמין) מגדילים ביקושים ומחירים של דירות. • שוק משני למשכנתאות: איגום; איגוח; ביטוח. • משכנתאות סאב-פריים ב-2001 160 מיליארדי$ וב-2006 כ-600 מיל $ • בועות נדלן גם באירלנד, ספרד ובבריטניה • רגולציה: • מתקפה בטענה שיש "עודף" רגולציה. טענה: השוק ו"שקיפות" הן התחליף הנאות לרגולציה מסורתית • ביטול/ שינוי של חלק מהחקיקה המגבילה (עוד משנות ה-30) את המערכת הבנקאית הרחבה. • הרגולטורים מצמצמים פיקוח בעיקר בנכסים הפיננסיים החדשים+ לא כ"כ מבינים המשמעות.

4. תחילת 2007- ספטמבר 2008 • בתחילת 2007 מסתמנת חולשה בענף הבניה ובענפים קשורים. • הסימנים אינם חד משמעיים: תוצר 2007 Q1 ↓; אך תוצר 2007 Q2 ↑ ; מדד דאו ג'ונס המשיך לעלות עד (כמעט) סוף 2007. • קריסת 3 קרנות גידור המנוהלות ע"י בנק BNP; בנק Northern Rock הבריטי הגיע לסף קריסה. • מאמצע 2007 מחלחלת לתודעה שמדובר בבעייה גדולה: בעיה שנראתה ממוקדת אמנם בענף הבניה האמריקאי התפשטה לכל המגזר הפיננסי ולחלקים מהמגזר הריאלי האמריקאי ופוגעת בארצות אחרות בעולם. • הבנקים המסחריים (ארה"ב ואירופה) נמנעים מלהלוות- מחנק אשראי. • ה-Fed ובנ"מ אחרים מזרימים אשראי למערכת הבנקאית. • מרץ 2008 מתמוטט בנק ההשקעות Bear Stearnes (כפו על בנק אחר לקנות אותו). אינדיקציה נוספת שמדובר במשבר גדול. • ה- FED מוריד ריבית ב-2 נקודות האחוז. ממשיך להזרים נזילות. • מחירי הדלק ממשיכים לעלות ולוחצים לאינפלציה- דילמה למדיניות מוניטרית

5. יוני- אוגוסט 2008 רגיעה בחששות למשבר. מודאגים מלחצים אינפלציוניים • ספטמבר 2008 • תחילת ספטמבר Fannie Mae Freddie Mac לא מסוגלות לגייס נזילות בשווקים. הממשל והבנה"מ נחלצים לעזרה ולמעשה קרנות אלו מולאמות; • אמצע ספטמבר Leheman Brothers בקשיים ולא מצילים אותו. הלם פסיכולוגי התורם להחרפה דרמטית של המשבר. • הבנקים הפסיקו להלוות זה לזה וללקוחות עסקיים • מחירי נכסים פיננסיים צללו • מרווחי סיכון זינקו • גידול באי הודאות • ירידה בביקושים הכלליים. • מוסדות רבים הגיעו לסף קריסה או שקרסו. • הממשל והבנה"מ הודיעו שלא יתנו למוסדות "מערכתיים" לקרוס ויספקו נזילות. • פרט לארה"ב, נפגעו בריטניה, אירלנד (חלש מבארה"ב)

6. אוקטובר- נובמבר 2008 • תכנית חילוץ כלכלי בארה"ב. הבנה"מ וגם הממשלה הופכים לLenderS of Last Resort. ה-FED מפגין נחישות להצלת המשק ע"י הזרמת כספים וריבית נמוכה (ריבית הפד=1%) • מספר רב של פעולות כולל קרן לקניית נכסים "רעילים"; לקניית מניות בנקאיות דהיינו לחיזוק בסיס ההון של הבנקים. • תחילת/ 1Q 2009 • קשיים בענפים שונים (רכב) בארה"ב. • ארצות אירופה נכנסות למיתון. • תכניות חילוץ ותמרוץ בהיקפים חסרי תקדים. • הזרמת הון למערכת הבנקאית וחברות ביטוח (רכישת מניות חדשות המונפקות לצורך זה); העלאת תקרת ביטוח פיקדונות; רכישת מוסדות פיננסיים (=למעשה ביטוח פיקדונות מתוגבר). • ערבויות מדינה לעסקאות בין בנקאיות; שיתוף פעולה בינלאומי בין בנ"מ וממשלות;

7. תחילת/ 1Q 2009 (המשך) • מדיניות מוניטרית: פעולה "קלסית": הורדת ריבית לכיוון ה-0%. פעולות כמותיות אגרסיביות: הזרמת הלוואות, רכישת אגח ממשלתיות, SWAP על מטבעות לא אמריקאיים כדי להזרים $ לכל העולם שהתקשה ללוות $. • מדיניות פיסקלית: פעילות אנטי מחזורית לא מרשימה בגלל חוסר יכולת של ממשלות לפעול במהירות בתחומים של רכישות שוטפות והשקעות. הממשלות, כמו בנה"מ, עסקו יותר בענינים כספיים- מתן ערבויות, קניית נכסים • סחר עולמי: ירידה עצומה בביקוש למוצרים בני קיימא ומוצרי השקעה וירידה מתונה במוצרים האחרים הובילה לצמצום דרמטי בסחר העולמי. שיפור, זמני, במאזני התשלומים העולמיים. • אינפלציה: ירידת הביקושים הביאה לירידת מחירים של חומרי גלם. (חבית נפט בתחילת יולי 2008- 150$ ובסוף 2008- 30$ ). הלחצים האינפלציוניים נעלמו כלא היו.

8. 2009: QII- QIV • פיננסי • עליות שערים בבורסות; • חידוש גיוסי הון- הן מניות והן אגח • ירידה במרווחי סיכון • ריאלי • התאוששות בפעילות הריאלית לקראת סוף השנה: עליית מחירי דלק וח"ג • התחדשות תנועות הון בין לאומיות. • ארה"ב: צמיחה חיובית ב QIII 2009 (לאחר 4 רביעים של ירידה). • סין: תכנית ממשלתית שתמכה בהגדלת ביקושים • אירופה: שונות גדולה בין הארצות. גרמניה וצרפת מתאוששות והאחרות מדדות. בריטניה אירלנד ואיסלנד על הפנים. • מדיניות מוניטרית: הפסקת ההרחבה המוניטרית; הפסקה בפעולות חריגות; שמירה על ריביות נמוכות קצב היציאה איטי ואינו מאפיין יציאה ממיתון דבר שעורר חששות וספקות לגבי יציבות והתמדת היציאה מהמיתון. החששות ניזונו, בין השאר, מההתערבות המסיבית של הממשלות והבנה"מ שיצרה תלות, לפחות מחשבתית בין צמיחה למעורבות ממשלתית. כמו"כ חששות מהחובות הציבוריים העצומים שנצברו במהלך ההתערבות. הבעיה שהטרידה קובעי מדיניות: המשך מדיניות מרחיבה> חובות; הפסקה מוקדמת מדי> חזרה למיתון.

9. ישראל ומשבר הסאב פריים • רקע כללי: • רפורמות גלובליזציה, חשיפה, בכר, פנסיה, מיסוי רווחי הון, מצב ביטחוני משופר, אמינות מדיניות פיסקלית (כלל הגידול האיטי של G). • מצב המשק ערב המשבר: • צמיחה מהירה, אבטלה נמוכה, עודף בחשבון השוטף, יחס חוב ציבורי/תוצר, עודף נכסים משקי מול חו"ל, • שוק הון פורח ועמיד, תנועות הון והשקעות זרות ישירות • מערכת בנקאית שמרנית • פיתוח מהיר של שוק חוץ בנקאי • עליית כוחם של המשקיעים המוסדיים. • "פריצה" בתחום אג"ח תאגידי. אין ביטחונות, אין מגבלת לווה בודד • משכנתאות • העלאת דירוג המשק. • רגולציה: עלובה על המוסדיים. הדוקה ומלחיצה על הבנקים.

10. תוצאות המשבר (בישראל): • עד ספטמבר 2008: השפעה על שוקי ההון ירידות של 20% אך לאחריהן עליות; גידול בשונות. ירידות המחירים מתחילות באג"ח הקונצרני ולאחר מכן מתפשטות אל כל רכיבי שוק ההון. • מספטמבר 2008 עד מרץ 2009 • מדדי ת"א (25 ו-100) יורדים בכ-36%. • מקורות המימון התיבשו. פגיעה אנושה באשראי החוץ בנקאי. מחנק אשראי בכל המשק חריף אך קצר. • שוק האג"ח- פגיעה בעיקר בחלק מהאג"ח • הבנקים בקשיים אך אלו ממש לא משמעותיים- שוק בין בנקאי מצומצם יחסית, אין חשיפה לנכסים מורכבים • פגיעה בקרנות פנסיה דרישה לפריסת "רשת ביטחון". • השפעה דרך היצוא שיורד ב-20% מספט 2008 עד רביע ראשון 2009+ פגיעה ברוחיות בין השאר בגלל תיסוף

11. הירידות בבורסה השפיעו על הרכוש ובאותה תקופה לא היה בכלל ברור אם מדובר בירידות פרמננטיות או ירידות קצרות טווח כמו שהיו בפועל. הירידות היו בנכסים המהווים רכוש נזיל של הציבור וגם בנכסים לטוו"א של קופות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות. הדבר השפיע על הביקושים לצ"פ. • ביקושים להשקעות נדחו עד להתבהרות המצב • ביקוש לצ.פ יורד. • תעסוקה יורדת, אבטלה עולה. • עלייה בגרעון הממשלתי בגלל ירידת מיסים • התגלתה התנהלות לא נאותה של חברות פיננסיות רבות

12. מדיניות מוניטרית: • ב"י הוריד והעלה את הריבית לעיתים תכופות. ובכיוונים שונים. מספט 2008 הורדה דרסטית. באפריל 2009 הריבית הייתה 0.5% • המשך קניית מט"ח ובהיקפים גדולים. • קניית אגח ממשלתי בשוק המשני (18 מש"ח). היו עוד אמצעים רבים נוספים במחצית השניה של 2009 מפסיקים עם המדיניות מרחיבת נזילות: אגח ממשלתי, מקטינים רכישות מטח. • אימוץ חוק סרבנס- אוקסלי; הפרדה בין עריכת דוחות כספיים והביקורת עליהם; אי תלות של רו"ח; תקינה חשבונאית חדשה IFRS (המדינה הראשונה שאימצה תקן זה). תכניות אלו היו בתכנון ממילא והמשבר האיץ את היישום שלהן.

13. פעולות הממשלה • הסתמכות על מייצבים אוטומטיים: נתנו למיסים לרדת, איפשרו לגרעון לחרוג מהתכנון המקורי. כמו"כ הגדילו אבל במעט מאד את ה-G. בסה"כ מדיניות אנטי מחזורית (במשבר הדוטקום מדיניות פרו מחזורית). שים לב הממשלה הייתה משותקת בגלל בחירות עד יולי 2009 • תכנית האצה: אשראי לעידוד יצוא ויצור באמצעות קרנות, עידוד תכניות ליציאה לעבודה • הגברת ושינוי הפיקוח על שוק ההון • רשת ביטחון לחוסכים מבוגרים לפנסיה • ערבויות לגיוס הון לבנקים. התכנית אושרה אך לא יצאה לפועל (הבנקים חששו מלהיות מסומנים כחלשים • קרנות מנוף שנועדו לאספקת נזילות ומיחזור אגח תאגידי- צלע, פעילות אפסית, ההתאוששות בשוק האגח התאגידי יתרה אותן

14. מסקנות • מאפיינים של משבר • מהירות המשבר • חסינות • בנקים • טיפול • זיהוי הבעייה • עומק הטיפול • מדיניות פיסקלית • מדיניות מוניטרית • תובנות כלליות • התנהלות כלכלית כוללת • פיקוח ורגולציה