Download
1 / 47
480 likes | 704 Views
למידת חקר והווב 2.0. ד"ר רפי דודזון כנס אס"ם באוניברסיטת בן- גוריון , 18/5/09 מיח"ם – ה מרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. מהו חקר (Inquiry) ? (מבט היסטורי). דיואי כלל ארבעה שלבים בלמידת חקר: תחושת הבעיה הגדרת הבעיה החיפוש הפתרון (Dewey, 1938)
E N D
למידת חקר והווב 2.0 ד"ר רפי דודזון כנס אס"ם באוניברסיטת בן-גוריון, 18/5/09 מיח"ם – המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי
מהו חקר(Inquiry) ? (מבט היסטורי) דיואי כלל ארבעה שלבים בלמידת חקר: • תחושת הבעיה • הגדרת הבעיה • החיפוש • הפתרון (Dewey, 1938) שוואב אמר על החקר בהוראה בבית הספר: • דרך ללמידה והוראה של המדע • המתודה המדעית בעולמם של חוקרי המדע (Schwab, 1963) • נקודה למחשבה: אולי ניתן לשלב בין השניים?
קונסטרוקטיביזם בהוראת המדעים(בירנבוים, 1997) בשנות התשעים, הציגו אנשי החינוך מטרות חדשות להוראת המדעים, המבוססות על הגישה הקונסטרוקטיביסטית. מטרת ההוראה אינה עוד העברת ידע, אלא פיתוח 'לומד חושב' בעל הכוונה עצמית. הדגש בלמידה אינו מושם עוד על שינון החומר, אלא על חקירה, שימוש בידע ובניית משמעות.
יכולות חשיבה Bybee (1997), טען כי הדגש בלימוד המדע צריך להיות ביכולות חשיבה ובפיתוח ושיפור מיומנויות ברמות חשיבה גבוהות. התייחסותו לחקר היא בשני מובנים: • חקר כהבנת התוכן, שבו ניתנת לתלמידים אפשרות לבנות מושגים ומודלים ולהעניק משמעות לרעיון כלשהו כדי להסביר תופעות בהן הם צופים; • חקר במובן של כישורים ומיומנויות (2000 Bybee,). בקטגוריה של כישורים ומיומנויות, כלל Bybee את המיומנויות הבאות: • שאילת שאלות • ניסוח השערות • תכנון וביצוע ניסוי מדעי • ניסוחם של הסברים ונימוקים מדעיים
שלבים בעבודת חקר (הופשטיין, 2007) • תופעה • שאילת שאלות • ניסוח שאלת חקר • העלאת השערה • תכנון וביצוע ניסוי לבדיקת ההשערה
מיומנויות חקר (לזרוביץ, 1994) • יכולת לזיהוי בעיה • יכולת לניסוח השערה • מיומנות של תכנון וביצוע ניסוי • איסוף ועיבוד נתונים • ארגון התוצאות • מתן פירושים והסקת מסקנות לאישוש או דחיית ההשערה.
מיומנויות חקר מיומנויות המתודה המדעית • זיהוי וניסוח בעיה • ניסוח השערות • תכנון ניסוי • ביצוע הניסוי • סינתזה של הידע מיומנויות אקדמיות בלמידת חקר • יכולות ללמידה עצמית ושיתופית • כישורי כתיבת עבודה מדעית • אוריינות מידע ("מידענות") • מיומנויות תיעוד תהליכים • שימוש בטכנולוגיות התקשוב • כישורי תקשורת עם עמיתים קרובים ורחוקים • מיומנויות פרסום והפצה • תרבות של שיח ודיאלוג ביקורתי
הרחבת מימדים: מרחב, זמן ושיח בלמידה חוקרת • חולשת למידת החקר בהוראה המסורתית – מתבססת על עבודות אישיות ללא דיאלוג מפרה, מוגבלות במרחב ובזמן. "בפרויקט מחקר אישי כל תלמיד עובד בעצמו... במסגרת לימודי ביולוגיה בישראל חייב כל תלמיד לבצע מחקר באקולוגיה" (זהר, 2007)
עקרונות חקר LTERייםהתואמים את הגישה הקונסטרוקטיביסטית • הבניית ידע רב-מרחבית • הבניית ידע רב-דורית • הבניית ידע רב-תחומית • יכולת לקשר בין החקר בבית הספר למחקר באקדמיה. • מה המשותף לכל העקרונות? • מהן סביבות הלמידה המתאימות ביותר למימוש עקרונות אלה?
סביבות חקר של שיתוף חשיבות העבודה בצוותים (תמיר ולזרוביץ, 1994 ) "ההזדמנות לעבודה בקבוצות יש בה כדי להבהיר כיצד תלמידים משתפים פעולהועוזרים זה לזה. פעילויות למידה חברתיות אלה הן חיוניות לשליטה במושגים מדעיים ובמיומנויות חקר, מאחר שהעבודה בקבוצה מחקה את צוותי המדענים העובדים יחד על מחקר."
למידה חברתית ועוצמת הלמידה השיתופית • למידה משותפת collaborative learning)) מתרחשת דרך "משא ומתן על משמעות"(Wenger, 1998) במגרש המשחקים שבו משחקים הרפלקציה והדיאלוג בתפקידים הראשיים. • הלמידה החברתית מתרחשת כאשר הידע נוצר במהלך דיאלוג ביקורתי בין המשתתפים בלמידה.
למידת חקר בסביבה שיתופית • לומדים פעילים ועוסקים בחקירה • שאילת שאלות משמעותיות • השערת השערות • תכנון • איסוף וניתוח נתונים • החלפת דעות ודיאלוג ביקורתי • יצירת תוצר משותף הלומדים מפתחים מיומנויות של: • חשיבה ברמה גבוהה • עבודה בצוות
סביבת דיאלוגית להבניית מיומנויות של השיטה המדעית יכולת לזיהוי בעיה, שאילת שאלות יכולת לניסוח השערה תכנון וביצוע ניסוי ארגון התוצאות מרחב השיח המשותף מתן פירושים הסקת מסקנות אישוש או דחייה של ההשערה. איסוף ועיבוד נתונים
חיפוש ברשת סביבת חקר דיאלוגית להבניית מיומנויות אקדמיות מאמרים מחקריים מרחב השיח המשותף דיאלוג קודם נוכח חומרי קריאה ידע וניסיון אישי מקורות מולטימדיה עבודה במעבדה תצפיות בסביבה סימולציות The MMD Model - A Collaborative Dialogue Space (Sorensen & Ó Murchú, 2005)
מורה כמעצב עיצוב סביבת הלמידה אנחנו לא יכולים לעצב את הלמידה אלא רק את סביבות הלמידה ולהתאימן ללמידה משמעותית
הפורום כסביבת חקר משותפת תהליכים ותוצרים של השיח הבין-אישי במרכז
פורומים כסביבה שיתופית היתרון העיקרי תוצר תהליכי שבו השיח המשותף מתועד ומורכב מסך התרומות של כל המשתתפים. החסרון העיקרי התוצר מסועף ומבוזר וקשה לקבל תמונה ממוקדת של תוצרי השיח – דרוש עיבוד נוסף לארגון ומיקוד התובנות.
חקר מתוקשב בפורום קבוצתי מובנה • העלאה לאתר של משימה בלווי הנחיות מפורטות לכל אחד משלבי החקר שכללו: א. תצפיות ראשוניות ושאילת שאלות ב. תכנון המחקר ג. איסוף מידע מהשטח ד. עיבוד המידע ג. הצגת הממצאים והמסקנות
סקירה של משאבי האתר סביבת הפורומים בקורסים באקולוגיה וסביבה בקיי http://web.macam98.ac.il/~rafid/ecology/home/
אינטגרציה של סביבות חקרבקורסים באקולוגיה וסביבה בקיי תקשוב מעבדה שדה
שיתוף באיסוף נתונים בפורומים קבוצתיים - גיליון אלקטרוני בניסויי שדה
קשיים בעבודה בפורום עם קבצים משותפים "הייתה בעיה בהוצאת הנתונים שנרשמו בפורום, לא הייתה טבלה אחת מסודרת ומאורגנת והיינו צריכות לחפש את הנתונים. כמו כן היו בעיות טכניות שונות לדוגמא: רציתי שתראי את הגרפים שהוצאת י ושלחתי לך אותם מס' פעמים, אך כאמור, עקב בעיות טכניות, לא יכולת לראות אותם ולכן הראיתי לך אותם בכיתה. " היום יש פתרון לשיתוף במסמכים ובגיליונות אלקטרוניים – כלי גוגל: לדוגמה - GoogleDoc
הווב 2.0 –סביבות אישיות ושיתופיות • הגברת ההתאמה של הסביבות המתוקשבות לשיתוף
דוגמאות לסביבות ווב 2.0 • שיתוף סימניות • פודקאסטינג (שידורים קוליים) • בלוגים (יומני-רשת) • ויקי • רשתות חברתיות • Social Bookmarking • Podcasting • Blogs • Wiki • Social Networks
סביבת חקר שיתופית (ויקי) במרכז תהליכים ותוצרים של קהילת הלומדים במרכז
אתגרים בסביבת החקר של הויקי(לוין-פלד וקלי, 2008) • משימות פתוחות • למידה עצמאית • שימוש בגישות מדעיות • תרבות עבודה שיתופית • למידה פעילה
ויקי – מרכיבי הסביבה השיתופית והאישיתקהילת הלומדים במרכז חלוקה לאזורי עבודה שמטרתם: • כתיבה, עריכה והצגה משותפים – "דפי תוכן", "עריכה" • שיח – "שיחה", עריכה" - לכל דף תוכן אזור שיחה נפרד • תיעוד ומעקב – "היסטוריה", "מעקב" – רישום רציף של תהליך היצירה וההשתתפות – זמנים, שמות המשתתפים, התרומה לכתיבה • אזור אישי – יומנים אישיים, מלווים בדפי שיחה
הויקי של הקורס "מידענות וחשיבה בחינוך"במכללת קיי
דף שיחות – שיח בין המנחה לסטודנטית
סמינר למידת חקר בסביבה מתוקשבת, אוניברסיטת חיפה • הסמינר התנהל כולו בסביבת ויקי המכונה Wikinquiry • שלושה מושגים מרכזיים בלמידה: • למידת חקר • למידה שיתופית • תקשוב • הוויקי שימש ככלי לארגון: • סביבה שיתופית לביצוע מטלות בצוותים • כלי לשיחה בין השותפים: מרצה, סטודנטים ואורחים מזדמנים • יומן אישי רפלקטיבי המלווה כל שלב בלמידה (מעין בלוג) תקשוב חקר למידה שיתופית
בלוגים – סביבת חקר אישית וקבוצתית תהליכים ותוצרים של הלומד-חוקר במרכז
מאפיינים של בלוגים • הבלוג מאפשר ללומדים לדבר על עצמם ועל חוויותיהם באופן חופשי ומתי שהם רוצים. • עיצוב הבלוג, מרכיביו הויזואליים והטקסטואליים הם בידי הלומד ונתונים להחלטתו בלבד. • מוקד השיח הבין-אישי נמצא בבלוג של כל לומד בנפרד. הערה: אפשר גם לעבוד בבלוגים קבוצתיים ואז כל קבוצה מהווה "ישות" בפני עצמה בדומה ליחיד
סמינריון מחקרי: הוראה בסביבה מתוקשבתhttp://seminaryon08.blogspot.com • בלוג מרכזי משותף לכולם – הבלוג משמש לתקשורת פחות פורמלית בין כל המשתתפים. • לכל לומד בלוג משלו - המשמש כיומן לתיעוד אישי של תהליך המחקר. • בבלוגים האישיים הלומד-חוקר נמצא במרכז ומקבל תגובות מהמורה והעמיתים שלו. • הבלוג מאגם משאבים מולטימדיאליים - מאפשר תיעוד טקסטואלי, קולי, ויזואלי (תמונות וסרטים)
רשומה בבלוג אישי - מחקר עצמי תיעוד אישי רפלקטיבי
בלוג לחקר בנושאי סביבה בכיתה ט' http://hekergvanim.blogspot.com הבלוג של רונית מורה מבית ספר גוונים בראש העין
שיתוף במידע – "שיתוף סימניות"Social Bookmarking • הכנת סימניות (רשימת מועדפים) Bookmarkingדרך באמצעותה שומרים במחשב האישי כתובות של דפי אינטרנט שרוצים לבקר בהם שוב. • הכנת סימניות חברתיות - Social Bookmarking – דרך לשמירת סימניות (מועדפים) באתר ציבורי ברשת ותיוגן באמצעות מילות מפתח, דוגמה הדלישס • Del.icio.us
הדלישס ("שלי שלך, שלך שלי") http://del.icio.us/rafid101 • דלישס הוא שירות מקוון של סימניות הניתנות לשיתוף בין משתמשים. יתרונות: • ניתן לגשת אל הסימניות מכל מחשב דרך הרשת. • השימוש בתגים (Tags) = מילות מפתח, במקום בתיקיות, עושה את מלאכת הסידור לקלה הרבה יותר וכך גם את מלאכת האיתור והחיפוש. • מדובר בארכיון המסודר כרונולוגית ולא בתיקיות שתופסות שטח על המסך, ולכן פותר את בעית חוסר המקום בסימניות הנמצאות במחשב האישי.
