Download
1 / 23
260 likes | 488 Views
חג פורים. משנכנס אדר מרבים בשמחה. חט"ב "קריית גנים" תשס"ח ערכה: שרית פאר. פורים נחוג בי"ד באדר. בירושלים חוגגים את פורים בט"ו באדר.
E N D
חג פורים משנכנס אדר מרבים בשמחה חט"ב "קריית גנים" תשס"ח ערכה: שרית פאר
בירושלים חוגגים את פורים בט"ו באדר בימי מרדכי ואסתר נלחמו היהודים שגרו בשושן, עיר הבירה של פרס, בשונאיהם ב-י"ג אדר וגם למחרתו ב-י"ד באדר, וחגגו את שמחת הניצחון רק ב-ט"ו אדר. חכמי ישראל שבאותו הדור, רצו לחלוק כבוד לארץ ישראל ולזכור אותה באמצעות נס זה, ולכן קבעו שערים המוקפות חומה מימות יהושע בן-נון, כמו ירושלים ויריחו, יחגגו את פורים ב-ט"ו אדר.
סיפור החג בפורים אנו שמחים על הנס הגדול שאירע לאבותינו בימי אחשוורוש (בתקופת-הביניים בין בית-המקדש הראשון לשני לפני 2,358 שנה). המלך אחשוורוש שלט על רוב העולם - "מהודו ועד כוש, שבע ועשרים ומאה מדינה", והעם היהודי כולו חי תחת מלכותו. המן הרשע, שהיה הבכיר בין שרי המלך, זמם להשמיד את היהודים - "מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד".
חג פורים נקבע זכר להצלתם של היהודים בימי אחשוורוש מגזירת המן. החג נקרא על שם הפור - הוא הגורל שהפיל המן הרשע בבקשו לקבוע את התאריך שבו יושמדו היהודים.
שאלה 1 באיזה תאריך חל חג פורים א. י' באדר ב. י"ד באדר ג. ל' באדר
שאלה 2 מקור השם פורים הוא - א. ה' הפר (ביטל) את גזירת המן. ב. בפירות אותם אנו מצווים לתת לאביונים. ג. בפור שהפיל המן לקביעת מועד השמדת היהודים. ד. בסמל החג – פריון.
בחג הפורים ישנן 4 מצוות עיקריות: 1.מקרא מגילה 2.משתה ושמחה 3.משלוח מנות 4.מתנות לאביונים
מקרא מגילה המצווה העיקרית בחג הפורים היא קריאת מגילת אסתר. מצווה זו כה חשובה עד שקיים פסק הלכה מיוחד: “מבטלים תלמוד תורה לשמוע קריאת מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחים מפני מקרא מגילה” (שולחן ערוך ארח חיים סימן תרפז, ב)
משתה ושמחה מצווה לעשות את ימי הפורים “ימי משתה ושמחה", שכן כל המאורעות, שלזכרם אנו חוגגים את חג הפורים, תוכננו וקרו בעתמשתה היין שערכה אסתר המלכה לאחשוורוש ולהמן. משום כך נקבעה מצווה מיוחדת: לערוך ביום הפורים סעודה, הנמשכת בדרך כלל עד הלילה.
משלוח מנות “משלוח מנות איש לרעהו” היא בין המצוות החשובות שציוותה עלינו המגילה. מצווה זו מבטאת את תחושת האחווה והשיתוף בישראל.
מתנות לאביונים במצוות “מתנות לאביונים” (לעניים), מתבטאת הדאגה לעניים. אין חובה לתת דווקא דברי מאכל. אפשר, ואף רצוי, לתת כסף. “ואין מדקדקים במעות פורים, אלא כל הפושט יד ליטול, נותנים לו”. )מסכת מגילה ב, טז(
שאלה 3 על כמה מצוות אנו מצווים בחג פורים? א. עשר מצוות ב. ארבע מצוות ג. שתי מצוות
סמלי החג מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח? מדוע אוכלים אוזני המן? מדוע מתחפשים? עדלידע
מדוע מרעישים ברעשן ובאקדח? המן הוא צאצא לעמלק. (לפני פורים קוראים בבית-הכנסת את פרשת השבוע: "זכור את אשר עשה לעמלק"). במהלך קריאת המגילה, כאשר מזכירים את שמו של המן, מרעישים ברעשנים כפעולה סמלית המבטאת את מחיקת שמו (של המן ושל עמלק).
שאלה 4 לפני פורים קוראים את פרשת השבוע: א. "צו – שושן פורים" ב. "זכור את אשר עשה לעמלק" ג. "כי תשא"
מדוע אוכלים אוזני המן? • יש כמה דעות: • יש הסבורים ש"אוזניים" הם על שם מדרש האגדה שבו מסופר שהמן נכנס לגנזי המלךכפוף קומה אבל וחפוי ראש ואוזניו מקוטפות. • סברה אחרת גורסת שכרתו את אוזניו של המן בטרם תלוהו. • צורתן של אוזני המן היא משולשת כנראה כצורת כובעי קציני הצבא הגבוהים במזרח אירופה,שבדרך כלל לא אהדו את היהודים ובכך הזכירו את המן. • יש הסבורים שהצורה המשולשתהיא כנגד שלושת אבות האומה אברהם, יצחק ויעקב.
מדוע מתחפשים? התחפושת היא היפוך ושינוי דמות, כפי שארע לעם ישראל בימי מרדכי ואסתר,"אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב"
עדלידע בסוף שנת 1920 - בהתחדש הישוב העברי בארץ, קיימו בחוצות הערים תהלוכת מסיכות,שמככבים בה דמויות מהמגילה. ביוזמת ברוך אגדתי, התקיימו תהלוכות מסיכות בתל אביב בשנות העשרים קהל רב בא לצפות בהן. בשנת 1932 החליטה הוועדה למפעלי פורים, בהמלצת הסופר י"ד ברקוביץ, לאמץ את השם עדלידע לתהלוכה זו,וזו בהתבסס על המאמר התלמודי "חייב איניש (אדם) לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". (מתוךהגמרא במגילה (דף ז, ב)
שאלה 5 כיצד נקראת תהלוכת התחפושות א. "שושן פורים" ב. "אסתר המלכה" ג. "עדלידע"
ברוך אגדתי(קאושנסקי), (1976-1895) צייר, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל. החליף את שמו לברוך בן-יהודה, אך את השם "אגדתי" אימץ לעצמו כאשר הוצג בפני חיים נחמן ביאליק במלים: "זה ברוך האגדתי".
