עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* וכפרית מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון ושה"מ

1. אפריל 2011 ניסן התשע"א גיליון מספר 13 תיירון עלון אלקטרוני לענייני תיירות חקלאית* וכפרית מופק ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הרשות לתכנון ושה"מ כניסה ליישוב נבטים; צילום: שי דותן תיירון *תיירות חקלאית: פעילות של ביקור ואירוח במשק חקלאי, המגדילה את הכנסת החקלאי, מגוונת תעסוקות במרחב הכפרי ומציגה את החקלאות לקהל הרחב.

2. תוכן העניינים

3. חזרה לתוכן העניינים חברי המערכת צפריר בצר, מנהל תחום תוכניות עבודה ופרסומים;ברכה גל, מנהלת תחום כלכלת הייצור;דובי וולפסון, ממ"ר הדרכה ואיכות המוצר באגף הפרחים;דורית כבביה, מנהלת תחום צאן - שה"מ. שי דותן, מנהל תחום פיתוח תיירות חקלאית - הרשות לתכנון. עריכה גרפית: לובה קמנצקי;עריכה לשונית: עדי סלוניקו. התיירון מוגש לקוראים במסגרת חופשית וגמישה הנתונה לשינויים; אנו מצפים לרעיונות ולהצעות שיגיעו מכם, הקוראים. נשמח לקבל התייחסות, כתבות, אירועים ועוד. את החומר יש להעביר לשי דותן: shadot@moag.gov.il תיירון מס' 13 – מרס 2011

4. חזרה לתוכן העניינים . לקראת פסח תשע"א מוגש לכם גיליון חדש של התיירון. נפתח בסקירה של שי דותן על מקצת האירועים והפעילויות בתיירות הכפרית; התנופה בפיתוח ובפעילות מורגשת בשטח. שי ציין רק חלק קטן מהמתרחש לאחרונה בתחום. אנו מזמינים את הקוראים לשתף אותנו בחוויות מהאירועים באזורים השונים. ושוב אתכם בגיליון ה-13 של ה"תיירון" נורית קצירי, מנהלת התיירות הכפרית בקיבוץ שער הגולן, מתארת את התפתחות התיירות החקלאית בשער הגולן ואת הלבטים שבדרך. אין ספק שהתיירות החקלאית בשער הגולן, המיועדת גם לתיירות נכנסת, עונה על צורך קיים. עם סגירת הגיליון קיבלנו מנורית כתבה מעיתון חקלאי חשוב מדרום גרמניה תחת הכותרת "אדמה ואנשים"; כתבה המספרת על הקיבוץ ועל התיירות החקלאית בו. צופיה בן דוד, מתכננת במחוז העמקים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מתארת חבל יין חדש בישראל – חבל בנימין - הכולל כבר 9 יקבים. לירון שוסטרמן ממעברים הובילה, דחפה וניהלה קורס תיירות חקלאית לתיירני מטה אשר ומעלה יוסף - על הקורס וחשיבותו ועל התוכניות להמשך שיתוף הפעולה - נוכל לקרוא בהמשך. תיירון מס' 13 – מרס 2011

5. חזרה לתוכן העניינים ומהעולם הגדול: מירי פלח, רכזת הדרכה של שה"מ במחוז גליל-גולן במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ביקרה באיטליה בטיול פרטי ומשתפת אותנו ברשמיה מביקור במשק חקלאי ותיירותי. דיאנה קלמן, מנהלת מרכז המידע ביחידה לחקר שווקים, דואגת להעשיר אותנו בכתבות מעניינות מהעולם, והפעם - כתבה על תיירות עם דגים, בתרגומו של צפריר בצר, שבה נוכל לקרוא על רעיון שייתכן שניתן לאמצו וליישמו על דגי הכנרת והים התיכון בעקבות התמעטות הדגה. ברכה גל תרגמה ותמצתה עבורנו כתבה בנושא תיירות אקולוגית, ובאותו עניין צירפנו גם קישור לכתבה שהתפרסמה בדה-מרקר בנושא תיירות ירוקה. . התיירות החקלאית היא ענף חשוב גם בארה"ב, ועל כך ניתן ללמוד גם מכתבה בנושא פרופיל הענף בארה"ב, בתרגומו של צפריר בצר. לסיום, מופיע קישור לאתרים של הרשויות לפיתוח הנגב והגליל ועמותת התיירות שבהם ניתן למצוא המלצות לאירועים ולבילויים. קריאה נעימה. . בברכת חג פסח שמח וכשר, המערכת תיירון מס' 13 – מרס 2011

6. חזרה לתוכן העניינים מ"תיירון לתיירון" - לקט אירועים ופעילויות בתיירות הכפרית החודשים האחרונים מאז הופעת התיירון האחרון, כחודשים שקדמו להם, היו מלאי פעילות של צמיחה ופיתוח, כנסים, ביקורים בשטח וחנוכת מיזמים חדשים. במדור זה אנסה לסקור חלק מהם, ולאו דווקא בסדר כרונולוגי. כתיבה וצילום: שי דותן בביקורים הראשונים של שרת החקלאות, אורית נוקד, במחוז השפלה וההר ובמחוז גליל-גולן הושם דגש על פיתוח הכפר ועל התיירות הכפרית וחקלאית. במחוז השפלה וההר ביקרה השרה במשק "טל טלה" בבאר יעקב - משק חקלאי גדול לגידול כבשים ועיזים, המשלב ייצור גבינות, סיורים במקום ואירוח כפרי. בביקור שערכה השרה במועצה האזורית מרום הגליל סיירה בקיבוץ פרוד, שבו יושלם בקרוב פרויקט כפר התיירות בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל. את ארוחת הצהריים סעדה המשלחת במסעדה כפרית בחצר של גי'נג'ה המשלבת אירוח ביתי עם אוכל מסורתי-אתני. תיירון מס' 13 – מרס 2011

7. חזרה לתוכן העניינים בט"ו בשבט נערך היום הפתוח במו"פ ערבה שהפך תערוכה חקלאית לאירוע תיירותי. את היום הפתוח (שנמשך יומיים) פקדו חקלאים מכל הארץ וכן רבים שאינם חקלאים. המבקרים נהנו מסיור בהישגי המו"פ, מתערוכה חקלאית, משוק איכרים ומתערוכה של המשתלמים מחו"ל. המו"פ פתוח לביקורי הקהל הרחב גם במהלך השנה כולה. מאז הופעת התיירות האחרון "קפצנו" גם לביקור בתערוכת התיירות החקלאית האיטלקית: agri@tour . בקישור שלהלן ניתן לקרוא את סיכום הביקור: http://www.moag.gov.il/agri/yhidotmisrad/reshut_technun/technun_kafri/publication/2011/report_conference_agritourism_nov_2010.htm תיירון מס' 13 – מרס 2011

8. חזרה לתוכן העניינים בדצמבר נערך בבית הספר לתיירות באוניברסיטת חיפה כנס חיפה לתיירות ה- 2 בנושא תיירות יין בישראל. בכנס השתתפו מאות מתעניינים בענף. יש לברך על היוזמה של בית הספר לתיירות, שנתן בקיום הכנס רוח גבית ליוזמות המתפתחות בתחום והוסיף להן את הרקע האקדמי. ניתן לראות את הנושאים שעלו בכנס במצגות המופיעות באתר בקישור: http://www.tayarut-school.co.il/?CategoryID=893 בחודש דצמבר פרצה בכרמל שרפה שהתפתחה לממדי ענק. השרפה עלתה בחיי אדם וכילתה גם חלק מהנוף המוכר של הכרמל. עמותת כרמלים, משרד התיירות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר עושים מאז מאמצים רבים לסייע לשיקום האזור בתחום התיירות. נערכו וממשיכות להיערך חממות תיירות נודדות לפתרון בעיות של תיירנים שנוצרו עקב השרפה. משרד התיירות תורם לפרסום האזור, ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מסייע בשיקום התשתיות. אנו מקווים שהאזור ישוקם במהרה ותנועת התיירות בו תחזור לקדמותה. תיירון מס' 13 – אפריל 2011

9. חזרה לתוכן העניינים כמדי שנה בחודש פברואר נערך גם השנה פסטיבל "שמחת החלב" שמשך קהל רב למשקי החלב שנפתחו לביקורים. ארז שלאו מ"ארז חוות חלב" מארח מבקרים בפסטיבל "שמחת החלב" בינתיים "גוזרים סרטים" מההתחייבות של 2010 - בעין ורד נחנך מרכז המבקרים לקקאו ולשוקולד, שנעזר במענק לפיתוח תיירות חקלאית. במרכז ניתן לראות עצי קקאו הגדלים בחממה מבוקרת וכמובן לרכוש מוצרי שוקולד ולהשתתף בסדנאות. תיירון מס' 13 – אפריל 2011

10. חזרה לתוכן העניינים שה"מ בניצוחן של ריקי מואב וברכה גל קיימו קורס ליזמות כפרית חקלאית. ההבדל מהקורסים המתקיימים במועצות האזוריות והמשתתפים בהם הם בד"כ מאותה מועצה היה זה קורס ארצי. המשתתפים בקורס הגיעו מצופר בדרום ועד שער הגולן בצפון. השתתפות יזמי תיירות מאזורים שונים הוסיפו לחומר המקצועי שניתן ובקורס הפריה הדדית בין המשתתפים. בינואר קיימנו את הפגישה הראשונה של פורום מנהלי עמותות ומחלקות תיירות במרחב הכפרי שיהיה מקום לשיח ולפעילות משותפת של בעלי העניין בפיתוח המרחב הכפרי . מנהלי עמותות ומחלקות תיירות במגזר הכפרי שלא קיבלו הזמנה מוזמנים לפנות. מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוסי ישי, פינה מסדר יומו העמוס לטובת סיור באתרי תיירות חקלאית במועצה האזורית שפיר. הסיור נערך בהדרכתם של ראש המועצה האזורית, אשר אברגיל, ומושקו רום, האחראי על התיירות. משמח היה לראות שבעקבות תוכנית אב ובדחיפתהמועצה, אתרי התיירות הקיימים מתפתחים, אתרים חדשים צומחים והמועצה עולה על מפת התיירות הכפרית. ולסיום, בשעה טובה אושר הסמל לתיירות חקלאית בוועדה המתמדת לשילוט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (ועדה 9 29/11/10). כמו כן, דנה הוועדה בנושא שילוט תיירותי בכבישים באחריות החברה הלאומית לדרכים, והחליטה שהמפקח הארצי על התעבורה יפרסם הנחיות בנדון. תיירון מס' 13 – מרס 2011

11. חזרה לתוכן העניינים תיירות חקלאית בקיבוץ שער הגולן הרמת מטבע מתחת לאור הפנס... קיבוץ שער הגולן הוא קיבוץ ותיק שבורך בענפי חקלאות מגוונים, מתקדמים ומצליחים. הקיבוץ עדיין אוטנטי, בשיטה המקורית, ללא שינוי. כיום זה הפך להיות מותג יקר מציאות. האירוח הכפרי שלנו קיים כבר למעלה מ- 16 שנים. אנו משתדלים להגדיל את חבילת האירוח ולהוסיף לחוויה כל מה שקיים כבר מזמן אצלנו - כלומר, להרים "מטבעות מתחת לפנס", למשל: ביקור בגן-חי, בילוי בבריכת השחייה, סיור במוזיאון לתרבות הירמוכית, סיור מודרך בקיבוץ ולאחרונה גם תיירות חקלאית. כתיבה: נורית קצירי, שער הגולן. הצילומים מאתר האינטרנט בשנים האחרונות עלתה מאוד כמות התיירות הנכנסת מחו"ל, בעיקר מגרמניה, שוויץ, הולנד ואנגליה. כיום אנו עומדים על כמעט 70% תפוסת חדרים שנתית של תיירות נכנסת (כולל קבוצות "תגלית" מכל העולם). מהשטח הגיעו פניות רבות לסייר, לראות ולשמוע על הקיבוץ "האמיתי", וכבר למעלה משלוש שנים אנו עורכים סיורי קיבוץ במגוון שפות. בעקבות ריבוי הקבוצות מחו"ל, שבחלקן הגדול כוללות חקלאים אירופאים, התעורר צורך ועניין בסיור חקלאי שבמהלכו נערכו ביקור במטעים ומפגש עם אנשי המקצוע - בננצ'יקים, רפתנים ועוד. בנוסף, הגיעו בקשות מארגונים חקלאיים ישראליים לקיים סיורי קבוצות לחקלאים (שאינם לנים אצלנו) מאפריקה ומדרום אמריקה. תיירון מס' 13 – מרס 2011

12. חזרה לתוכן העניינים זה היה הרגע שבו "נפל לי האסימון". אני אישית הייתי עסוקה מאוד בניהול האירוח הכפרי, ולכן שמחתי לרתום להובלת הפרויקט את חבר הקיבוץ - דני ברייר, שחזר לא מזמן מעבודה רבת שנים בסוכנות, ולא היה מתאים ממנו לקידום היזמות ולהוצאתה מגדר "תכנית על הנייר" לביצוע בפועל. נדרשנו לשכנע את קברניטי הקיבוץ ואת החקלאים (בעיקר את הרפתנים המתנגדים לשוטטות אנשים בסביבת הפרות) בכך שיהיה לזה ביקוש. נתבקשנו להכין תכנית עסקית, לקבל אישורים מהקיבוץ ולהשקיע כסף. פנינו לקבלת מענק ממשרד החקלאות, הכנו צוות מדריכים מקומי ששולט בשפות שונות, ערכנו חומר רקע מקצועי על כל ענפי החקלאות, סיירנו בכמה מקומות דומים (באף קיבוץ אין עדיין סיור כמו שלנו), דאגנו לפרסום במקומות הנכונים, הכנו עלונים בשפות שונות, דאגנו לשילוט מתאים,יזמנו הפקת סרטון הומוריסטי המציג את מגוון ענפי החקלאות בקיבוץ, תכננו לפרטי פרטים מסלול, הקמנו אתר באינטרנט, תמחרנו את הסיור, יצרנו קשר עם גופים שיכולים לגלות עניין במוצר ועוד ועוד. כשהכול היה מוכן, ערכנו כמה סיורי "פיילוט" שבהם ביקשנו משוב בונה, ומהם הפקנו לקחים רבים. חשבנו שנהיה מוכנים לצאת לדרך תוך חצי שנה, אך בפועל זה ארך יותר משנה. לאחר כמה חודשים, שבהם קיבלנו יותר מארבעים קבוצות, אנו בטוחים שעשינו החלטה נכונה. יש עוד מה לשפר וללמוד, אך המוצר החדש זמין ומוכן לצריכת כל מבקשיו - קבוצות מהארץ ומחו"ל - מקצועיים וחובבים כאחד. תיירון מס' 13 – מרס 2011

13. חזרה לתוכן העניינים כמה התלבטויות עמדו על הפרק: אם לפתוח את הסיורים גם לבודדים ו/או משפחות או רק לקבוצות. כיום, הסיור מיועד לקבוצות בלבד מפאת בעיית כוח אדם זמין. אם לערוך את הסיורים במהלך השנה כולה (גם בחום הלוהט של עמק הירדן בקיץ). כיום אנו נענים לכל דורש בכל עונות השנה. אם להתחיל את הסיור בהקרנת הסרטון או לסיימו בהקרנה. כיום זה תלוי בשעת הגעת הקבוצה. לגבי האורך הרצוי לסרטון - לאחר קבלת משובים קיצרנו אותו מעט. מהו האורך הרצוי לסיור. כיום הסיור נמשך בין שעה לשעתיים, תלוי בזמן העומד לרשות הקבוצה. איך להביא את המבקרים לידי כך שגם יוציאו אצלנו מעט כסף (למשל בקניית דבש ופרופוליס, קניית מזכרות ועוד); ומתי להביאם למקום הקנייה - בהתחלה או בסוף הסיור. כיום העניין עוד לא מגובש סופית ותלוי בשעת ההגעה ובזמן העומד לרשות הקבוצה. עד כמה לערב את החקלאים המקצועיים, שמטבעם אינם אנשי תיירות ואינם אוהבים להסביר ולהדריך. כיום, איתרנו את החקלאים שאכן אוהבים לעסוק בתחום ולהדריך. איך לגרום לכך שהחקלאים יהיו אינטרסנטיים כמונו בהבאת הסיורים. הזמן עושה את שלו, לטובתו... אם לכבד את המבקרים בכיבוד משלנו או להציע רק מים. כיום מתכבדים בתמרים ובמים. תיירון מס' 13 – מרס 2011

14. חזרה לתוכן העניינים • לרוב ההתלבטויות מצאנו תשובות, וחלקן נשארו פתורות חלקית... • הפתעות שקרו לנו בדרך: • ראינו שאין כמו כיבוד ספונטני בשטח. יש עונות שבהן אשכולות בננות בשלות מונחים במטע, האורחים מאושרים מכך ואנו מעודדים אותם גם לקחת אתם לדרך. • יש חקלאים, בעיקר מגרמניה, בעלי גישה רומנטית או תחושת "צער בעלי חיים" כלפי הפרות - הם משתוממים מדוע איננו מגרשים לפרות את הזבובים ולמה "המסכנות" צריכות כל הזמן לנפנף בזנב. הם מתרעמים על כך שאנו מגיעים לתנובת חלב של כ-36 ליטר בממוצע לפרה ליום ובכך גורמים לפרות נזק בכבד. מהערות אלה למדנו שחשוב להסביר לאורחים שאצלנו החקלאות היא מפעל. "הגישה הרומנטית" לא קיימת. מעניקים לפרות תנאים טובים ואוכל משובח, ומצפים מהן לתוצרת איכותית גבוהה שתביא לתמורה נאה בהכנסות. • ומה שנראה הכי חשוב ומשמעותי בעיני: • חברי קיבוצנו הגיעו לכאן לפני 74 שנה כמעט, כשהכול היה שומם, והקימו גן עדן פורח, בדם ויזע, בחום הלוהט ובקור. • יש לנו חקלאות מתקדמת, משגשגת, איכותית עם תוצאות מצוינות, ולכן, עלינו להיות גאים במעשי ידינו כי החקלאות הישראלית היא גאווה לאומית. עוד פרטים באתר: http://www.agrotour.co.il תיירון מס' 13 – מרס 2011

15. חזרה לתוכן העניינים טוסקנה? זה כאן! תיירות יין בבנימין כתיבה וצילומים: צופיה בן דוד ממש קרוב, בלב הארץ, בין כרמים מוריקים, טרסות עתיקות ונוף בראשיתי, נמצא אזור יפיפה, עוד לא ממש מוכר ומטויל, אשר בו שוכנים זה לצד זה מעיינות מפכים, אתרים ארכיאולוגיים, חוות חקלאיות ושורה של יקבי בוטיק קסומים ומצטיינים. הכול החל ב- 1999 עם נטיעת כ-400 ד' כרמי יין בשומרון ובבנימין. ענבים מהר ברכה שווקו ל"כרמל מזרחי" וקצרו קריאות התפעלות מפי הייננים. המגדלים החלו לקבל שלל פניות מיקבים גדולים וקטנים, והשמועה על איכות ענבי ההר המרכזי החלה להתפשט בין העוסקים בענף. בד בבד, חבורה של חקלאים צעירים, יוצאי צבא, נמרצים ובעלי מוטיבציה גבוהה חשו שאת החיבור לארץ לא מספיק ללמוד בבית המדרש, והחל גל נטיעות של כרמי זיתים ויין. המגדלים, כל אחד וסיפורו האישי, חוו תחושה דומה שהאיכות והייחוד של הכרם, "הולכים לאיבוד" בשיווק ליקבים הגדולים, ובמהלך השנים 2006-2003 צצו באזור בזה אחר זה כ- 10 יקבי בוטיק. תיירון מס' 13 – מרס 2011

16. חזרה לתוכן העניינים הביקור ביקבים מפעים ומרגש. לכל יקב הייחוד שלו, לכל בעל יקב הסיפור שלו, והמפגש עם בעלי היקבים מקנה תחושה ש"ציונות" היא מציאות ולא מונח משיעור היסטוריה. בכל אחד מהיקבים מוצגת סדרה של מדליות ותעודות שזכו בהן בתחרויות יין, המעידות על כך שלא רק סיפור טוב מציעים לנו כאן אלא גם, ואולי בעיקר, יין איכותי ומשובח. איך מגיעים? היקבים ממוקמים לאורך כביש 60, בקטע שמצפון לירושלים ועד יישובי גב ההר הסמוכים לשכם, לאורך כ- 50 ק"מ. מגוש דן - בגלילות, מורשה, ירקון או קסם, עולים על כביש מספר 5 מזרחה, לכיוון אריאל. חוצים את העיר אריאל לכל אורכה ויוצאים מהשער המזרחי. לאחר נסיעה של כ-4 ק"מ פוגשים את כביש 60. מירושלים – היציאה דרך מחסום פסגת זאב. ניתן להסתמך על השילוט למרכז המבקרים "נחלת בנימין". תיירון מס' 13 – מרס 2011

17. חזרה לתוכן העניינים פירוט היקבים, מצפון לדרום (בכל היקבים יש לתאם את הביקור מראש!) הר ברכה של ניר לביא. מיקום: ברכה, טל': 052-5775156. לניר יש כרם, יקב ומסעדה (בהזמנה מראש). בעלייה להר ברכה ניתן להשתכשך במי מעיין עמשא. במרחק שתי דקות נסיעה נוספות נמצאת שכונת השומרונים על הר גריזים, שם יש מוזיאון ומרכז מבקרים. יקב הררי קדם של אריאל בן שטרית. מיקום: יצהר, טל': 050-9972605. כרם ויקב אורגניים. מהיקב תצפית יפה על הכרמים והאזור. ביצהר גם קבר שיך עם עצי אלון עתיקים, מקום מצוין לפיקניקים. יקב טורא של ארז בן סעדון. מיקום: רחלים, טל': 052-7966597. ארז מעבד קרוב ל- 200 ד' כרמים בברכה ובשילה, וכן תפוחים אורגניים וזיתים. היקב ממוקם במבנים מיוחדים דמויי אוהלים, במרחק של 4 דקות נסיעה מאריאל. יקב גבעות של שיבי דרורי. מיקום: גבעת הראל, טל': 054-7776458. היקב מוקף כרמי יין וזיתים, עם נקודת תצפית מרהיבה על נחל שילה והסביבה. במקום מערה משופצת ומוצלת, מזבח קדום, מסלול בנחל שילה, מעיין העוז, מעיין הגבורה והאתר הארכיאולוגי שילה הקדומה, בו יש גם בית קפה. יקב שילה של עמיחי לוריא. מיקום: שילה, טל': 050-3422268. יקב גדול ומסחרי, המייצא חלק גדול מהיין לחו"ל. היקב נמצא סמוך לבית הבד של משק אחיה, קרוב מאוד לאתרי שילה והסביבה שהוזכרו לעיל. תיירון מס' 13 – מרס 2011

18. חזרה לתוכן העניינים יקבי בית אל של הלל מן. מיקום: בית אל, טל': 054-5240936. היקב שוכן בתוך הכרם. בקרבת מקום גבעת ארטיס ובה מעיינות ואתר ארכיאולוגי. יקב פסגות של יעקב ברג. מיקום: כוכב יעקב, טל': 02-9979333. יקב פסגות מהווה חלק ממרכז המבקרים האזורי "נחלת בנימין", ושוכן במבנה מרשים ואלגנטי. במרכז המבקרים מספר מיצגים אורקוליים, הכוללים סרט עלילתי, סרטונים על מרחב מטה בנימין ועל ייצור יין ומשחק טריוויה אינטראקטיבי. במקום בית קפה וניתן להזמין ארוחות לקבוצות. נמצא במרחק 5 דקות נסיעה מירושלים; שילוט ברור מכוון את הנוסעים החל משכונת פסגת זאב. יקב ענתות של: אהרון הלפגוט וארנון ארז. מיקום: ענתות, טל': 052-2517454. היקב הראשון באזור; נמצא במרחק 5 דקות נסיעה מירושלים, סמוך לעין פארה, שבוואדי קלט. יקב תניא של יורם כהן. מיקום: עפרה, טל': 050-9974949. מהיקבים הראשונים באזור. יורם הוא דמות מעניינת וצבעונית. בעפרה מסעדה בשרית, בית קפה ותחנת דלק. במהלך הפסח הקרוב יתקיים פסטיבל בשילה, ניתן לעקוב אחרי הפרסום בעיתונים. כולכם מוזמנים לבקר במהלך הפסטיבל, וכמובן גם בשאר ימות השנה (למעט שבתות וחגים). לפרטים נוספים ניתן להתקשר לצופיה בן דוד: 050-6241202. תיירון מס' 13 – מרס 2011

19. חזרה לתוכן העניינים קורס תיירות חקלאית בסימן שיתופי פעולה ההצלחה כבר כאן! כתיבה: לירון שוסטרמן, מובילה את קורס התיירות החקלאית במסגרת מעברים בחודש ינואר 2011 הסתיים קורס תיירות חקלאית במעלה יוסף. הקורס נמשך כשלושה חודשים וחצי והשתתפו בו יזמים מהמועצות האזוריות מטה אשר ומעלה יוסף הנמצאים בשלבים שונים של הקמת עסק חקלאי תיירותי (בית בד, יקב, דיר עיזים, מכוורות וכו'). הקורס סובסד ע"י משרד החקלאות ונבנה בשיתוף פעולה בין מרכז מעברים למט"י גליל מערבי. שיתוף הפעולה עם מרכז מעברים בלט עוד בשלב התכנון של הקורס. גורמים רבים במועצות האזוריות מטה אשר ומעלה יוסף, כמו גם גורמים ממשלתיים סייעו בחשיבה, בגיבוש התכנים ובגיוס משתתפים לקורס. במסגרת הקורס נחשפו היזמים למידע רב וניתנו להם כלים מעשיים להתמודדות עם תהליך הקמה וניהול של עסק. הקורס שילב מרצים מתחום השיווק והפיננסיים, עם דגש על היבטים תכנוניים/סטטוטוריים. במהלך הקורס היה מרכז מעברים קשוב לצורכי היזמים, ולכן התכנים היו מגוונים, דינאמיים ונבחנו במשך הקורס כולו. הלימודים התיאורטיים גובו בפרקטיקה ובסיורים ביזמיות דומות. תיירון מס' 13 – מרס 2011

20. חזרה לתוכן העניינים במסגרת המפגשים ולצד כל מרצה הופיעו אורחים אשר הביאו עמם ידע וניסיון: מר אורי ארנון, סגן ראש המועצה מטה אשר, מר שי דותן, מנהל תחום פיתוח הכפר במשרד החקלאות, מר גלי רז, מנכ"ל עמותת התיירות, מר גבי וייסמן, מנהל ממ"י מחוז צפון, אשר אפשר ליזמים לפנות אליו ישירות כדי לבחון כל מקרה לגופו ולנסות לסייע, מר מור תרזי, מנכ"ל החברה הכלכלית מעלה יוסף, ומר אלי אליהו, רכז הוועדה החקלאית והרחבות היישובים מעלה יוסף. המפגשים אפשרו קרקע מצוינת לדיון פתוח, להצגת שאלות נוקבות וליצירת שיתופי פעולה. במהלך מפגשי הקורס נרקם אט-אט האמון בין היזמים והתגבשה קבוצה גדולה ואיכותית המוכנה ללמוד ולהתקדם יחד. במפגש האחרון הביאו היזמים מטעמים ותוצרת ביתית והוענקו תעודות סיום הקורס בנוכחות אורחים רבים, ביניהם אורי ארנון, סגן ראש המועצה מטה אשר; הנרי ביטון, מנכ"ל מט"י; גלי רז, מנכ"ל עמותת התיירות; דני שכטר, מנהל מחלקת הרווחה במטה אשר; מור תרזי, מנכ"ל החברה הכלכלית במעלה יוסף ועוד. התגובות מצד המשתתפים בקורס היו חמות: "קיבלתי המון כלים שהיו חסרים לי...", "באתי לקורס עם ציפיות גדולות לקבל כלים ואכן הציפיות התממשו. קיבלתי קצת מכה בראש... אך זה יאפשר לי לעמוד מול המציאות", "הרמה של הקורס הייתה גבוהה, ניכר שהושקעה בקורס עבודה רבה והמסרים היו עמוקים", "הקורס אפשר להתקדם ולקדם את עצמך". תיירון מס' 13 – מרס 2011

21. חזרה לתוכן העניינים כבר עתה נשמעים מכל עבר קולות המכוונים לשיתופי פעולה: הקמת אתר אינטרנט משותף המאגד יזמים מהאזור והצגת סיור (מסלול מובנה) אל מול התיירים: "למדתי שכדאי להתאחד ולעבוד בשותפות". "הערך המוסף החשוב ביותר שאני לוקח מהקורס הוא את ההיכרות עם היזמים האחרים באזור... צריך לעבוד בשיתוף פעולה... דף הקשר מהווה פתח לקשרים בעתיד". אנו מאמינים כי הקורס יוליד שיתופי פעולה אשר יובילו להצלחות ולפיתוח כלכלי של האזור. וכפי שמשתתפת בקורס הגדילה לומר: "אם יש חלום תלכו איתו". לפרטים: lirons@mwg.org תיירון מס' 13 – מרס 2011

22. חזרה לתוכן העניינים תיירות חקלאית בצפון איטליה כתיבה וצילום, מירי פלח, שה"מ עוד בשלב תכנון הטיול לאיטליה היה לי ברור כי אני הולכת ללמוד את נושא התיירות החקלאית באיטליה. במהלך הטיול חיפשתי ללא הרף שילוט בנושא ולאכזבתי לא מצאתי. ממש ברגע האחרון, לפני הטיסה חזרה, ראינו לפתע שלט agritur, עצרנו והחלטנו להיכנס. החקלאי מסביר הפנים קיבל אותנו בחביבות רבה והסכים בשמחה לענות לכל שאלותינו. גם סבתו בת ה-100 הצטרפה לשולחן אף שלא הבינה דבר מהנאמר באנגלית. המקום - צפון איטליה בחבל טרנטינו. משק חקלאי משפחתי. עיקר הגידולים: תפוח, תפוחי אדמה וכן כרם יין קטן, פרות הרועות במרעה ומספקות חלב, תרנגולות המספקות ביצים טריות מדי יום, גידול דבורים המספקות דבש, וגן ירק קטן לאספקת ירקות טריים. הגידולים אורגניים ומדושנים בזבל פרות. במקום יש חנות מזכרות קטנה שבה נמכרת התוצרת המקומית שלהם: גבינות, יין מהיקב הקטן שלהם, דבש ועוד. תיירון מס' 13 – מרס 2011

23. חזרה לתוכן העניינים אזור טרנטינו מתאים מאוד לגידול תפוח. אזור זה מייצר כ-5% מתוצרת תפוחים באירופה. באוקטובר קוטפים את הפרי שמגיע לקואופרטיב המאגד את מגדלי התפוח באזור. זהו מותג הנקרא "מלינדה", ולדבריו, נחשב הטוב ביותר באיטליה ובאירופה כולה. הקואופרטיב מפקח על תהליך הגידול ומחליט על מועד הריסוס ועל חומר ההדברה (כנראה כדוגמת ההדברה המשולבת אצלנו). בקיץ מתקיים יום שוק שאליו מגיעים החקלאים למכור את מרכולתם. חלק מהחקלאים הקימו ענף תיירות. לחקלאי שאצלו ביקרנו יש 4 חדרים ומסעדה. חדרי האירוח ממוקמים בבית עתיק בן 800 שנה. שאלנו אותו מה מושך תיירים להתארח אצלו, והוא מנה שתי סיבות: האחת המחיר הזול יחסית לעיירת הנופש הסמוכה, שם יש בתי מלון בלבד ומחירם גבוה, והשנייה והחשובה, לדעתו, היא רצון התיירים להתנסות באורח החיים הכפרי. הנופשים מתארחים אצלם למשך שבוע שלם. רק בחורף, שהיא עונה חלשה מבחינתם, ניתן להזמין אירוח של פחות משבוע. המקום מספק לינה וארוחות (חצי פנסיון). כל הארוחות הינן מתוצרת טרייה ומקומית בלבד. הארוחות מבושלות מדי יום על ידי נשות המשפחה. במקום מתגוררת המשפחה המורחבת, וכולם מוצאים את פרנסתם מהמשק החקלאי והתיירותי. כולם משתתפים בעשייה (כולל הסבתא בת ה-100). תיירון מס' 13 – מרס 2011

24. חזרה לתוכן העניינים תפוחי האדמה שהם מגדלים משמשים להכנת מאכל מקומי אופייני. מהכרם הם מפיקים יין, מהחלב הם מכינים גבינות, ומשתמשים בירקות הגדלים בגן הירק. בעבר גידלו גם חזיר, אך חיסלו את הענף. להכנת הארוחות הם רוכשים חזיר מהשכן. יש הקפדה על כך שכל המוצרים יגודלו באזור טרנטינו בלבד. האורחים המגיעים אליהם מקבלים המלצות על מסלולי טיולים בסביבה. בקיץ הפרות במרעה. אורחים המעוניינים בכך מתלווים אל הרועה וצופים בתהליך החליבה. התיירים מתלהבים מאוד מהאווירה המשפחתית, מהאוכל הביתי הטרי ומאווירת הכפר שהם חווים. בקיץ נוהרים התיירים למקום בשל קרבתו לנהר גדול שמתקיים בו רפטינג. משרד החקלאות שלהם מפקח על קצב גידול התיירות במשקים. ישנו חוק המחייב את החקלאי כי 60% מהכנסתו תהיה מחקלאות. חל איסור מוחלט להגדיל את ההכנסות מתיירות מעבר ל-40% מהכנסות. מגיעים פקחים הבודקים את היקף ההכנסות, ובמקרה של חריגה קונסים אותם. המטרה היא לשמור על המשך קיומם של משקים חקלאיים. היה מקסים, הייתי מאוד רוצה לנסות סוג כזה של חופשה בכפר. המפגש היה מעניין ומעשיר, בדרכנו חזרה הייתי עסוקה במחשבות איך אפשר ליישם את מה שראינו גם אצלנו... תיירון מס' 13 – מרס 2011

25. חזרה לתוכן העניינים תיירות עם דגים IttiTurismo תרגום: צפריר בצר, שה"מ מתוך 2009 Lega Pesca מה זה IttiTurismo? ענף תיירותי חדש הקשור למדגה שהוכר לאחרונה. החידוש בענף זה הוא קבלה ואירוח של קבוצות תיירים ע"י הדייגים. המבקרים מתארחים בבתים הפרטיים של הדייגים, בתים משומרים או מותאמים במיוחד, וזוכים לשירותי הסעדה וטעימות של אוכל דייגים איטלקי אמיתי. הארגוןIttiTurismo מקדם את הנושא החדש ומפעיל את הפרויקט "תיירות עם דייגים" וכך משמר את השטחים המוזנחים בכפרי דייגים עתיקים ובאזורים מרוחקים עם בעיות לוגיסטיות של אספקה. באופן כללי המטרה היא לארגן מחדש, לבנות ולשמר מבנים חשובים בעלי ערך היסטורי שהוזנחו ומבני דייגים אשר משתלבים בסביבה, תוך כדי הוספת בניינים מתאימים, בנוסף לנכסים הקיימים. תיירון מס' 13 – מרס 2011

26. חזרה לתוכן העניינים שחזור הכפריים העתיקים מאפשר הקמת מסעדות קטנות שבהן ניתן ליהנות מטעימות של מאכלים טיפוסיים מקומיים, לפתוח חנויות שבהן אפשר לרכוש מוצרים מקומיים טיפוסיים ומוזיאון קטן בנושא הדיג שבו אפשר ללמוד על המסורת והאמנות של האזור. בעזרת הפיקוח וסיוע משרד האוצר תוקנו תקנות והמשרד לחקלאות ודיג פתח נתיב חדש למפעילים אשר יקבלו תמיכה פיננסית בהקמת פרויקטים אינטגרטיביים של פעילות מדגה ותיירות דגים. IttiTurismo מייצגת אפשרות לפריצת דרך חדשה ולעזרה אמיתית בתהליך של שימור, שחזור ומודרניזציה של תעשיית הדיג ויוצרת שיטה להגנה, שמירה וחשיפה של מקורות ואפשרויות הדיג והצגתם לציבור התיירים. פרטים נוספים, בקישור: http://translate.google.com/translate?js=y&prev=_t&hl=en&ie=UTF-8&layout=1&eotf=1&u=http%3A%2F%2Fwww.ittiturismo.it%2Findex.php%3Foption%3Dcom_content%26view%3Darticle%26id%3D71%26Itemid%3D80&sl=it&tl=en תיירון מס' 13 – מרס 2011

27. חזרה לתוכן העניינים נסיעה לעולם טוב יותר תקציר של כתבה שפורסמה ב- Wagningen world עיתון המופץ על ידי אוניברסיטת וחנינגן בהולנדָ תרגום: ברכה גל, שה"מ. תמונות מאתר האינטרנט לתיירות יש השפעה גדולה על הסביבה, כך לדוגמה טיסות תיירותיות אחראיות ל-3% מפליטת ה-co2 ; צלילה אינטנסיבית סביב ריף מפורסם באוסטרליה גרמה נזק לאלמוגים; מסלולי סקי באלפים יצרו ארוזיה; התיירות משפיעה גם על יעודי קרקע ויש לה השפעה אקולוגית וחברתית. מאידך, תיירות היא המקור הגדול ביותר למקומות תעסוקה ברחבי העולם. מכל 12 משרות, אחת קשורה לתיירות. יותר מ-240 מליון בני אדם חיים מתיירות. ב-46 מתוך 50 המדינות הפחות מפותחות, תיירות היא מקור ההכנסה העיקרי. 40% מהתיירים באים ממדינות עשירות למדינות מתפתחות, אפילו בהאטה הכלכלית התיירות היא סקטור צומח, ולכן יש עניין רב להפוך את התיירות לבת-קיימא. תיירון מס' 13 – מרס 2011 27

28. חזרה לתוכן העניינים אוניברסיטת וחנינגן עוסקת בנושאי סביבה מזה שנים רבות. באוניברסיטה אפשר מזה 10 שנים ללמוד לתואר שני בפנאי, תיירות וסביבה. כעת אפשר גם ללמוד לתואר ראשון בתיירות. הגישה לנושא מתמקדת בסינרגיה בין תיירות לנושאים שבהם עוסקים באוניברסיטה, נושאים כמו: שימור טבע, סביבה, אקלים ופיתוח מקומי. כך, במחלקה לתיירות וקיימות יש דוקטורנט מאוגנדה החוקר כיצד האוכלוסייה המקומית באוגנדה יכולה להרוויח מסוג כזה של תיירות. אחת הדוגמאות היא של פארק לאומי בווינדי באוגנדה שבו קבוצות של תיירים יכולים לערוך סיורים בליווי מדריכים מקומיים, כך הם מספקים מקור פרנסה לאוכלוסייה המקומית ומראים לה ששימור הטבע תורם למדינה ולמלחמה בעוני. האוניברסיטה משתפת פעולה גם עם "שחקנים" מרכזיים בנושא התיירות, כמו ANVR, ארגון סוכני נסיעות ומפעילי תיירות, והם פועלים להעלאת המודעות לנושאי קיימות בתיירות. הדרך לעשות זאת היא על ידי שינוי המנטאליות של התייר המודרני והעלאת המודעות שלו להשפעות הסביבתיות של הפעילויות התיירותיות שלו. הכוונה היא שלשיקולים סביבתיים תהיה השפעה על הבחירה. תיירון מס' 13 – מרס 2011

29. חזרה לתוכן העניינים ב-ANVR סוברים שהמפתח הוא מפעילי תיירות, ולכן הם מציעים תוכנית השתלמות בקיימות למפעילי תיירות. מפעילי תיירות אלה לא יציעו ציד, יתרחקו ממקומות שבהם יש עבודת ילדים ולא יאפשרו רכישת מזכרות לא אתיות מאלמוגים או מחלקים של חיות, אלא ינסו לעודד ייצור מקומי ותחבורה מקומית ויעדיפו מקומות לינה המתבססים על קיימות (נוהגים בחיסכון במים, מטפלים בפסולת ותנאי העבודה בהם הוגנים). קישור לכתבה: http://www.sal.wur.nl/NR/rdonlyres/B5A777D1-AE65-4484-A1CB-23FB1F48DFBE/115544/WageningenWorld_0310_UK_tourism.pdf בנוסף, אנו מצרפים קישור לכתבה בדה-מרקר בנושא תיירות ירוקה: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100802_1182528 תיירון מס' 13 – מרס 2011

30. חזרה לתוכן העניינים פרופיל תיירות חקלאית נכתב ע"י מלינדה גייזלר, אוניברסיטת איווה. תרגום: צפריר בצר, שה"מ. התמונות מאתר האינטרנט בשנים האחרונות נוצרו יותר ויותר הזדמנויות פופולריות ליצרנים חקלאים, כמו למשל העיסוק באגרוטוריזם. "אגרוטוריזם" מוגדר כפעילויות של ביקור במשק חקלאי פעיל (farm) או כל פעילות חקלאית, כמו גידול ירקות, או פעילות חקלאית, לשם הנאה, חינוך או מעורבות באזור (בסביבה). תוכלו לקרוא יותר בנושא בקישור הבא: http://www.agmrc.org/commodities products/agritourism/ דוגמאות לפעילות תיירותית-חקלאית: ביקורים במשק וסיורים של משפחות או ילדי בתי ספר, ימי מחנאות, תעסוקה ועבודה במשק החקלאי, קטיף ואיסוף עצמי, שהות במשק ולינה B&B וכן מרוצי מזחלות היתוליים. כמה חקלאים החלו לעסוק בפעילות אגרוטוריזם כדרך לשיפור הכנסתם וכמקור הכנסה נוסף, ואחרים עושים זאת מתוך שאיפה ללמד את הציבור בנושא ולקרב אותם לחקלאות ולכפר. תיירון מס' 13 – מרס 2011

31. חזרה לתוכן העניינים מבט על אגרוטריזם ארצות הברית הכפרית (Rural) היא יעד תיירותי פופולרי מאוד. יצרנים רבים, המעורבים בפעילות אגרוטוריזם, שמו לב לכך שפעילותם מסייעת ומגבירה את התיירות באזורים הכפריים ואינה מתחרה בה. על פי סקר שנערך בשנת 2007 בתחום החקלאות, 23,350 משקים מסרו שהם מבצעים פעילות תיירות חקלאית ופעילות נופש בסכום של כ-566 מיליון דולר. מבין כל המשקים שנשאלו בסקר, 3,637 משקים הצביעו על גידול בהכנסות המשק של 25,000 דולר ויותר. דוגמאות מכמה מדינות בארה"ב: הוואי: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הוואי מצאה שערכן של הפעילות התיירותית החקלאית ושל הפעילות הקשורה בה הסתכם בשנת 2006 בכ-38.8 מיליון דולר. זוהי עלייה של כ-14% מ-33.9 מיליון דולר בשנת 2003. ל-112 משקים בהוואי הייתה הכנסה מפעילות של אגרוטוריזם בשנת 2006. מכירות בחווה וביקורים בחווה היו המובילים ביצירת הכנסה - 12.1 מיליון דולר; לאחריהם היו מכירת מזכרות לתיירים, נופש פעיל, לינה במשק (B&B) וסיורי תלמידים. מונטנה: בשנת 2009 ביקרו במונטנה 10 מיליון תיירים (לא תושבי המדינה) שהוציאו 3-2 מיליארד דולר. פארק יולוסטון הוא המקום שזכה לביקורים הרבים ביותר. בסקר שנערך נמצא כי דיג, צפייה בחיות הבר, מסלולי הליכה בהרים וקניות - הם המובילים בפעילות התיירותית במונטנה. תיירון מס' 13 – מרס 2011

32. חזרה לתוכן העניינים ורמונט: מסקר שנערך באזור עולה כי ההכנסה מאגרוטוריזם בוורמונט הייתה בשנת 2002 19.5 מיליון דולר, בעוד שבשנת 2000 הייתה ההכנסה 16.5 מיליון בלבד. לשליש מכל המשקים החקלאיים בוורמונט הייתה הכנסה כלשהי מפעילות אגרוטוריזם. ההכנסה הממוצעת מפעילות אגרוטוריזם למשק חקלאי הייתה 8,900 דולר. הסקר מצא כי משקים עם שטח חקלאי קטן יחסית היו מעורבים יותר בפעילות האגרוטוריזם ממשקים גדולים. ל-38% מהמשקים הקטנים מ-50 אקר הייתה בשנת 2002 הכנסה מפעילות אגרוטוריזם, בהשוואה ל-29% מהמשקים שיש להם 150 אקר או יותר. המכירות במשק של מוצרים כמו סירופ מייפל, מוצרים ממייפל, עצי חג מולד, פירות, ירקות, פרחי קטיף, גבינות משק ומוצרים נוספים הייחודיים לוורמונט - היו המקורות העיקריים להכנסה מאגרוטוריזם. קטגוריות נוספות כללו נופש בטבע, סיורי תלמידים, לינה ובידור. פעילויות נוספות הקשורות לאגרוטוריזם: תיירות הקשורה בטבע; תיירות אקולוגית, לאנשים האוהבים טבע - צפייה בנוף, כולל צמחייה וחיות בר; פעולות נוספות: ציד, דיג, צילום, צפייה בציפורים וביקור בפארקים. חתונות בכפר ובטבע - החתונות הן עסק של 61 מיליון דולר בשנה. 2.2 מיליון זוגות נישאים בשנה והעלות היא ממאות אחדות של דולרים עד לעשרות אלפי דולרים, ובממוצע 24-21 אלף דולר. החתונות בטבע מושכות את הזוגות הנישאים כיוון שהן מציעות מקום יפה ופסטורלי בין עצים ופרחים והן עשויות להיות זולות יותר מאתרים מקובלים בעיר. תיירון מס' 13 – מרס 2011

33. חזרה לתוכן העניינים יקבים יקבים משפחתיים הם גורמי משיכה פופולריים לתיירים באזורים כפריים בארה"ב. היקבים מארחים לסיורי לימודים (חינוך) ולטעימות יין. כמה יקבים מציעים גם מקומות לינה. קליפורניה מייצרת שני שלישים מהיין הנמכר בארה"ב. היין הוא בעל ערך מוסף הגבוה ביותר. בקליפורניה מיוצרים 90% מהיין המיוצר בארה"ב והוא נמכר בשנת 2009 בכ-18 ביליון דולר. 21 מיליון תיירים ביקרו בקליפורניה בנושא תיירות היין והוציאו 2 ביליון דולר בשנת 2009. בקליפורניה 2009 יקבים - בעיקר במחוזות נאפה וסונומה. בכל ארה"ב יש 6,600 יקבים. תיירון מס' 13 – מרס 2011

34. חזרה לתוכן העניינים מתחילים "עסק" יש כמה נושאים שיש לקחת בחשבון כשמתחילים עסק באגרוטוריזם. ראשית, צריך להגדיר את "המשיכה" לקהל, לפתח תכנית שיווק ולבדוק נושאים נוספים, כמו ביטוחים, עבודה שכירה והיבטי בטיחות סביבתיים וביולוגיים. עסק תיירות-חקלאית עשוי לדרוש עבודה רבה יותר ויצריך עובדים שכירים רבים יותר. לעתים ההיבטים התיירותיים בעסק המתפתח עלולים להפריע לפעילות הסדירה במשק. אירוח מבקרים - משמעו עיסוק עם קהל, והוא מגדיל את הסיכון במשק, בחובות ובמחויבויות. פקטור נוסף וחשוב הוא קרבה למרכז אוכלוסין משמעותי. כמו כן, יש לעמוד בתקנות פדרליות ואזוריות הקשורות למזון, בריאות הציבור וכו'. נסיעות ותיירות זו תעשייה של 704 ביליון דולר בארה"ב; תחום המציע כ-7.4 מיליון משרות. זהו המגזר החמישי בתעסוקה ואחד מעשרת המקומות הראשונים בהיקף המועסקים מ-49 מדינות בארה"ב, כאשר המסעדנות ושירותי האוכל הם החלק הגדול בפעילות הכלכלית של התיירות. תיירון מס' 13 – מרס 2011

35. חזרה לתוכן העניינים אירועים קרובים • www.gogalil.org • www.gonegev.co.il • www.touryoav.org.il • www.gosharon.co.il • www.carmelim.org.il מידע על אירועים ואטרקציות: התוכן והאירועים אינם באחריות משרד החקלאות ופיתוח הכפר תיירון מס' 13 – מרס 2011