דודו טופז

1. דודו טופז רגעים שנעים להיזכר בהם...

2. 20.09.1946 ''ברוכה תהיי רעייתי הטהורה וברוך שובך הביתה, ברוך בואך אל עולמנו בני היקר, מי ייתן ובואך לעולם יפיץ אור גדול אל תוך חיינו, ייתן מזור לעמינו הדווי והתברכו בך כל משפחות האדמה". ( מתוך מכתב שהשאיר אליהו גולדנברג לרעייתו לילי יומיים לאחר לידתו של דודו) .

3. "נולדתי בראש השנה עשרת הימים הראשונים בחיי היו ימים נוראים נולדתי בחיפה אולי בגלל זה חיי רצופים עליות ומורדות נולדתי שנה וחצי לפני המדינה אז עוד קראו לה פלשתינה אני פלשתינאי ! אולי תהיה לי מדינה בקרוב?"

4. "מיקי ואני מפתחים שפה משלנו: אני ממציא כתב סתרים... יש לנו שריקה סודית וסיסמא סודית מיקי ואני הופכים להיות יותר מסתם שני אחים. אנחנו חברים ואוהבים..." מיקי ודודו- פורים 1952

5. "כל זמן שהותינו בלונדון התגעגעתי לארץ.... אם זה לשפה, למזג האוויר, לבית ברחוב ארבע ארצות 7, או לאנשים. כל מה שאני יודע זה שהייתי בוכה המון ומבקש לחזור כבר. יכול להיות שהייתי ציוני כבר בגיל 7?" משפחת גולדנברג בהרכב מלא: אליהו , דודו , לילי ומיקי כיכר טרפלגר 1952 לונדון

6. "כשלמדנו בתורה על פרשת סדום ואשת לוט כבר אז חשבתי: זה לא פייר! למה אלוהים היה צריך להעניש אותה באופן חמור כל כך? רק בגלל שהיתה קצת סקרנית והסתכלה אחורה?..."

7. "ככל שתהיה מפורסם ומצליח ועשיר, ינסו יותר אנשים להתקרב אליך ולחפש את חברתך מכל מיני סיבות שלא תמיד תהיינה טהורות, אתה תמים ותישאר כזה, אבל אתה לא טיפש... תמיד בכל רגע תבחן את עצמך האם באמת אתה עושה את מה שאתה מאמין בו... אנשים יאהבו ויעריכו אותך אם תהיה נאמן לאמת שלך. אליהו גולדנברג בשיחה עם דודו מתוך: "החיים זה לא מה שהבטיחו לי"

8. "אמא היפיפייה, המחייכת תמיד, הטובה אין קץ, פוסעת בשמלה פרחונית רחבת שוליים, סנדלים לרגליה וחגורת הפלסטיק הלבנה והרחבה סביב מותניה מדגישה את גופה הנשי לצידה, כמו שני גורי לביאה פוסעים מיקי ואני"

9. "בגיל 17 עדיין לא התגלחתי. נראיתי ילדון, אומנם הייתי בולט בהצגות שנערכו בבית הספר ומקובל מאוד בין התלמידים בכיתה אבל כל זה לא עזר לא ידעתי איך להתחיל עם הבנות…" ........

10. להיות אמן מתוך 'סטגדם' 1980 "לחזור מהעבודה כשכולם כבר ישנים לקרוא איך מעוותים אותך בכל העיתונים, להילחם בציפורניים בכל יום ובכל שעה למות כמעט מהתרגשות לפני כל הופעה .........

11. "לסבול סקירה כללית ומזלזלת מכל אחד ברחוב לשמוע: " בטלוויזיה אתה נראה הרבה יותר טוב..."לתת לאמהות כאלה צעירות עם ילדים להתקרב ולמשמש לך כל חלק בבגדים" לזכור להיות נחמד ולחייך מכל בדיחה לומר תמיד: "כן, בטח שאני זוכר אותך!"

12. "להתעורר לקול צלצול מטריד בשלוש אחר חצות לשמוע קול צחקוק מופרע או סתם קללות גסות לדעת כי להם אין כל עניין בך לזכור שבשבילם אתה – שמך ותדמיתך כל זה נקרא להיות אמן- זה חלק מהתואר וזה מה שאתם קוראים לחיות בתוך עולם הזוהר"

13. "כמו ציור שמן מעשה ידי אמן, כך מורכבים חיינו מרבדים רובד על רובד שכבה על גבי שכבה הנראה לעין הוא רק השכבה העליונה אבל עומקו של הציור ומשמעותו עולים ונובעים דווקא מן השכבות שלמטה" ........

14. "אסור למרוח שכבת צבע חדשה על גבי שכבה שטרם התייבשה שאם כן עלולה להתקבל תערובת לא רצויה של צבעים" .......

15. "אחד בא לרופא ואומר לו: "דוקטור , יש לי דיפרסיה איומה מה לעשות? אז הרופא אומר לו " שמע יש לי בשבילך עצה מצויינת: יש בעיר בדרן אחד, מצחיק, עליז מלא חיים- לך לראות אותו בהופעה- תצא מהדיפרסיה". מסתכל האיש על הרופא ואומר לו "דוקטור, על מה אתה מדבר?! הבדרן הזה – זה אני". ........

16. "אם אמות ברגע זה, מה אני משאיר? דירה, מכונית, חשבון בנק, דמי ביטוח, בגדים רהיטים, כלי רחצה וגילוח, כמה התחלות של סיפור אהבה, כמה חלומות מצופים בתקווה, ילד שעדיין לא נולד, אמא ואח אחד זה הכל אך אם אמות ברגע זה אני משאיר גם שיר" ......

17. "באוגוסט 80 התייצבתי באולפני הרצליה מול אולם מלא מפה לפה בקהל מוזמנים לשעשועון קראו "שחק אותה" "הפופולאריות הפכה להיסטריה "שחק אותה היה צועק אליי כל נהג משאית, "שחק אותה" קראו לעברי תלמידי בית ספר... רציתי לחבק את כולם להגיד תודה" ...

18. על 'פליטת פה': "הייתי כבר אחרי ארבעים הצגות. החומר כבר זרם חופשי. ידעתי את הפאוזות הנכונות, ידעתי לאן להסתכל כשאני אומר משפט מסוים ובאיזה קצב להגיד אותו. מילדות לימד אותי אבא את המקצוע הזה. הייתי בן 37 ורק עכשיו באה ההצלחה האמיתית! שנים חיכיתי לרגע הזה! תודה אבא . תודה לכם- קהל שלי." ...

19. צורה לנו בלי חשבון טיפול נמרץ פליטת פה

20. דודו מספר לגולו "גולו היה השם שאני נתתי לבובה- זה היה כינוי החיבה שקראתי לאייל, בנו של אחי מיקי... השכבנו את גולו במיטה קטנה וכיסינו אותו בצבעים יפים..." ...

23. תיזכרו אותו מחייך

24. 17.09.09 דודו חודש עבר מאז שעזבת אותנו וזה עדיין לא נקלט, אתה חסר לכולנו בכל רגע נתון העולם ממשיך בדרכו, הרחוב הומה אנשים, המכוניות נוסעות על הכביש הכל לכאורה נשאר אותו הדבר, אבל רק לכאורה, החיים עבורנו , אוהביך, אלה שמעריכים ומוקירים אותך וזוכרים לך את השנים היפות , עבורנו דודו, החיים מסרבים לחזור למסלולם. המצגת הזו היא רק קצה הקרחון למה שסימלת עבור רבים והיא נועדה להזכיר לכולם את הרגעים היפים שהענקת לכולנו לאורך השנים. תמיד תישאר עבורנו האחד והיחיד. בנאמנות וגעגועים אין סופיים. דנה גולן