slide1 n.
Download
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
?????? ???? ?????? – ????? ?????? ?????? ???????? ??? ????? ?????? ???? ??????, ??"? PowerPoint Presentation
Download Presentation
?????? ???? ?????? – ????? ?????? ?????? ???????? ??? ????? ?????? ???? ??????, ??"?

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 16

?????? ???? ?????? – ????? ?????? ?????? ???????? ??? ????? ?????? ???? ??????, ??"? - PowerPoint PPT Presentation


  • 135 Views
  • Uploaded on

הסדרים בתוך המשפחה – היבטי הגבלים עסקיים בעיסקאות בין חברות קשורות מיכל הלפרין, עו"ד. סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 מגדיר הסדר כובל: " הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים , לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים...."

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about '?????? ???? ?????? – ????? ?????? ?????? ???????? ??? ????? ?????? ???? ??????, ??"?' - astro


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1

הסדרים בתוך המשפחה – היבטי הגבלים עסקיים בעיסקאות בין חברות קשורות

מיכל הלפרין, עו"ד

slide2
סעיף 2 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 מגדיר הסדר כובל:

"הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים...."

  • בדנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף הים (1994) בע"מ נקבע כי התיבה "בין בני אדם המנהלים עסקים" נועדה להבהיר, שאין מדובר בבני אדם העוסקים בעיסוק שאינו עסקי כגון תחרות בספורט. התיבה לא נועדה על מנת לוודא שמדובר בהסדר בין שתי ישויות נפרדות.
  • ובכל זאת... על מנת שיהיה הסדר כובל צריך שיהיו שני צדדים להסדר.
slide3
מי ייחשבו כבני אדם המנהלים עסקים?

מתי ניתן לזהות שני גורמים נפרדים המהווים צד להסדר

  • חברי דירקטוריון המתאמים ביניהם את אופן פעילותה של החברה שאותה הם מנהלים?
  • חברה אם שמנחה את החברה הבת שלה בבעלותה המלאה כיצד לכלכל את ענייניה?
  • שתי חברות המצויות בבעלות משותפת / שליטה משותפת המתאמות את ענייניהן?
  • חברים במיזם משותף המתאמים את אופן פעילות המיזם המשותף שלהם?
slide4
דיני ההגבלים העסקיים חותרים אחר המהות הכלכלית שמאחורי ההסדר ולא אחר צורתו הפורמלית.
  • בניתוח כלכלי של הסדרים מתוך ראייה תחרותית מקובל להרים את כל המסכים התאגידיים המפרידים בין חברות.
  • משמעות הדבר שמסכי התאגדות אינם מתקבלים בדיני הגבלים עסקיים כהסבר פורמאלי או מהותי להיעדר קיומה של בעיה תחרותית.
    • דוגמאות.
slide5
האם אותה גישה נקוטה גם במקרה ההפוך?
  • סעיף 3(5) לחוק ההגבלים העסקיים קובע כי "הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה" לא יחשב הסדר כובל.
  • הנחיות הממונה על הגבלים עסקיים לגבי הליכי הדיווח והבדיקה של מיזוגי חברות מנחות: "מדיניות הרשות היא שלא לדרוש הגשת הודעת מיזוג מקום בו הזכויות בחברות המתמזגות מוחזקות במלואן בידי אותו גורם..." שכן "ממילא מזוהות חברות בנות, נכדות וכיוצא באלה עם השולט בהן".
slide6
מבחינה מהותית

ספק אם יש מקום להבחנה בין מצב של חברה אם – חברה בת לבין מצב של חברות אחיות:

כשרשות הגבלים עסקיים בוחנת חשש תחרותי, היא מתייחסת לגופים המצויים בשליטה משותפת כגורם אחד.

כל הסדר בין חברות אחיות בשליטה משותפת ניתן להפריד לשני הסדרים בין חברה אם לחברה בת

גם אם קיימת תחרות תוך תאגידית, יכול בעל הבית להפסיק אותה בכל עת.

מבחינה משפטית צורנית

השוואה בין חוק ההגבלים העסקיים, תשי"ט – 1959 וחוק ההגבלים העסקיים הנוכחי.

מה דינן של חברות אחיות?
slide7
העיקרון שנקבע במספר החלטות של הממונה על הגבלים עסקיים קובע, שמחוץ לגבולותיו הצרים של סעיף 3(5), השאלה אם מדובר בשתי ישויות משפטיות נפרדות או בישות משפטית אחת תיבחן עובדתית בכל מקרה לפי נסיבותיו.
  • אם מדובר בשני גורמים המקבלים החלטות עצמאיות, יתייחסו אל הגורמים כשתי ישויות משפטיות נפרדות הכפופות לאיסור לקיים הסדרים כובלים.
slide8
מספר מקרים לדוגמא:
  • החלטת הממונה בעניין פטור מאישור הסדר כובל בהסדר שבין אלסינט ל- Picker International Inc. ו- GE.
  • החלטת הממונה בעניין אישור מיזוג בין עלית לשטראוס
  • חקירת ההסדרים הכובלים שבין טלרד ותדיראן
slide9
המסקנה מכל אלה:
  • למעט הסדרים שבין חברה אם לחברה בת המוסדרים במפורש בחוק, הסדרים בין חברות קשורות מחייבים בחינה לגופו של עניין על פי חוק ההגבלים העסקיים.
  • לא ניתן היום להעניק חוות דעת משפטית שחברות באותו קונצרן, משום היותן קשורות באותו קונצרן, אינן יכולות להיות צדדים להסדר כובל.
  • המצב הבעייתי ביותר הוא כאשר מתקיימת תחרות בין חברות שונות באותו קונצרן.
the single entity doctrine
The single entity doctrine
  • עד 1984 נהגה בארצות הברית הגישה הפורמליסטית , לפיה אם קיים הסדר בין תאגידים המאוגדים באופן נפרד, חלים על ההסדר דיני ההגבלים העסקיים גם אם הם שייכים לאותו קונצרן.
  • בשנת 1984 נקבע בפסק הדין בעניין Copperweld Corp. v. Independence Tube Corp., כי חברה וחברה המצויה בהחזקתה המלאה ייחשבו כ- single entity.
american needle v nfl
American Needle v. NFL
  • NFL היא ליגת ה- football האמריקאית המורכבת מ- 32 קבוצות. היא הוקמה בשנות ה- 20 על מנת להסדיר את ליגת הכדורגל, מתוך הבנה שבלא שיתוף פעולה בין קבוצות הכדורגל, לא ניתן לערוך משחקי ליגה מסודרים.
  • בשנות ה- 60 הקימה NFL חברה בשם NFLP בבעלות 32 הקבוצות שעסקה בניהול ומסחור הקניין הרוחני של הקבוצות.
  • לפני מספר שנים החליטה NFLP לשנות מדיניות. במקום להעניק רישיונות לא בלעדיים להכנת פרטי לבוש הנושאים את שמות הקבוצות והלוגו שלהם החליטה NFLP להעניק רישיונות בלעדיים. Reebok קיבלה רישיון בלעדי לייצור כובעים הנושאים שמות לוגו של הקבוצות השונות.
  • American Needle שייצרה עד אותה עת כובעים נושאי מותגי NFL, פנתה לבית משפט וטענה שמדובר כאן בהסדר כובל פסול בין מתחרים.
american needle v nfl1
American Needle v. NFL
  • NFLטענה שהיא פועלת כגוף אחד (single entity) ולכן פעולותיה המשותפות חסינות מפני ביקורת על פי חוק ההגבלים העסקיים.
  • הטענה התקבלה על ידי ערכאה ראשונה וערכאת ערעורים והגיעה לבית המשפט העליון של ארה"ב.
  • ביום 24.5.2010 נתן בית המשפט העליון את פסק דינו שבו הפך את פסק הדין של בית המשפט לערעורים וקבע שפעילותן המשותפת של הקבוצות בליגת הכדורגל אינה חסינה מפני ביקורת של הגבלים עסקיים.
american needle v nfl2
American Needle v. NFL
  • הבדיקה האם מדובר באישיות משפטית אחת היא בדיקה של מהות ולא בדיקה פורמלית.
  • השאלה הרלוונטית היא האם יש כאן הסדר בין מקבלי החלטות שונים/ גורמים בעלי אינטרסים שונים.
  • לקבוצות בליגת NFL אין האיחוד והאחידות בקבלת החלטות או את המאפיינים של אישיות כלכלית אחת. הן מתחרות זאת בזאת על אוהדים, מכירת כרטיסים ועל רכישת שחקנים, מאמנים וכיו"ב.
  • העובדה שהפעולות נעשו באמצעות חברה משותפת – NFLP, אינה יוצרת חסינות. יתכן שעצם הקמת החברה המשותפת היא הפרה של חוק ההגבלים העסקיים. אם לא נאמר כך – הדרך הטובה ביותר ליצירת קרטל תהיה הקמה של חברה משותפת בה חברים כל המתחרים.
  • פסק הדין אינו קובע שההסכם יוצר נזק תחרותי והוא אף אינו קובע שמדובר בהסדר כובל פסול. הקביעה של בית משפט מתמצית בסוגיית החסינות מפני ביקורת שיפוטית. יתר על כן, בית משפט עליון נזהר וקובע שהסדר מסוג זה צריך להיבחן לפי כללי ה-Rule of Reason
slide14
איך היה מנותח המקרה לפי הדין בארץ?
  • כיוון שאצלנו הדין מבוסס על הגדרה רחבה של הסדר כובל + משטר רישיונות, עצם החבירה של כל המתחרים למיזם משותף היתה נחשבת בלתי חוקית, אלא אם כן קיבלה פטור מאת הממונה.
  • גם אם המיזם המשותף היה חוקי, כבילה אנכית המעניקה בלעדיות לספק אחד בלבד של כובעים היתה נחשבת בלתי חוקית, למעט אם היתה נופלת בגידרו של סעיף 3(2) העוסק במתן רישיונות בקניין רוחני.
  • מכל מקום מיזמים משותפים מעולם לא נתפסו בשיטה הישראלית כמעניקים חסינות מפני בקורת של הגבלים עסקיים בשל דוקטרינת ה- single entity. ראה: ת"פ 149/96 מדינת ישראל נ' תנובה ומאיר עזרא.
slide15
האם המצב המצוי הוא גם רצוי?
  • בניתוח הפגיעה התחרותית הנובעת מהסדר / מיזוג ישנה התעלמות מוחלטת מכל המסכים התאגידיים בין חברות בקונצרן חברות.
  • למרות זאת, למעט מצב של חברה אם וחברה בת, לא קיים היום פטור העומד להסכמים הנעשים בתוך המשפחה.
  • בשיטת ההגבלים העסקיים הישראלית משמעות הדבר היא, שגם הסדרים הנעשים בתוך המשפחה יחייבו במקרים רבים ביקורת של מערך ההגבלים העסקיים.
  • מצב של תחרות פנימית בין חטיבות שונות בתוך קונצרן חברות הוא מצב ש"מסבך" את התמונה התחרותית.
slide16

תודה רבה

www.meitar.com