Download
1 / 21
220 likes | 387 Views
ילדים נפגעי התעללות והזנחה השוהים במסגרות חוץ ביתיות והמטופלים בקהילה – רקע ותוצאות. עדנה שמעוני - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרופ' רמי בנבנישתי- אוניברסיטת בר-אילן ומכון חרוב. ילדים ונוער בסיכון – הגדרה ומענים.
E N D
ילדים נפגעי התעללות והזנחההשוהים במסגרות חוץ ביתיות והמטופלים בקהילה – רקע ותוצאות עדנה שמעוני - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהפרופ' רמי בנבנישתי- אוניברסיטת בר-אילן ומכון חרוב
ילדים ונוער בסיכון – הגדרה ומענים • הגדרה - חיים במצבים המסכנים אותם במשפחתם ובסביבתם, וכתוצאה ממצבים אלה נפגעה יכולתם לממש את זכויותיהם (שמיד, 2006). • אחת הקבוצות המרכזיות של ילדים בסיכון הם ילדים שנחשפו להזנחה ולהתעללות (פיזית, מינית ורגשית) במסגרת משפחתם. • המענים ניתנים על ידי גורמים שונים במערכת, ובעיקר שירותי החינוך והרווחה, ונחלקים לטיפול במסגרת הקהילה וטיפול במסגרות חוץ ביתיות.
מענים בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות • שירותים חוץ ביתיים נועדו לילדים אשר זקוקים להוצאה מהבית לפרק זמן קצר או ממושך, מסיבות הקשורות בילד עצמו או במשפחתו ומערכת יחסיו עמה, אשר מסכנות אותו, או שאינן מאפשרות את התפתחותו התקינה. • המטרה: להעניק לילד מסגרת חינוכית-טיפולית מסודרת ובטוחה שתענה על צרכיו.
מענים בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות • תוכנית "עם הפנים לקהילה" (2004): מאמץ להעמיק את הטיפול בקהילה ולהקטין את מספר המטופלים במסגרות חוץ ביתיות. • התפיסה הטיפולית המקובלת כיום היא להימנע מהוצאת ילדים מחיק משפחתם, אלא במקרים שהוצאה זו היא חיונית כדי לשמור על טובת הילד ושלומו.
מסגרות חוץ ביתיות נוספות במחקר • זיהוי ילדים ובני נוער ששהו במסגרות של חסות הנוער (ילדים שהם פוגעים, אך במקרים רבים הם בעצמם נפגעי התעללות והזנחה) • הכללת ילדים ובני נוער הנמצאים באופן וולונטרי במסגרות של פנימיות חינוכיות שבפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי, במשרד החינוך. [במחקר אנו עושים הבחנה בין הנמצאים במסגרות אלו לאלו שבמסגרות הרווחה]
סוגיות מתודולוגיות במחקר בתחום זה • מדגמים קטנים ומוטים. • שימוש במאגרי מידע אדמיניסטרטיביים. • בעיות בקישור נתונים בין מאגרי מידע. • התוצאות שהם בוחנים מושפעות ממאפייני הרקע השונים בין קבוצות אלו, ולא רק מהשהות בסוג הטיפול המסוים. • אין גישה לנתונים "רכים". • על חלק מהמגבלות אנו עונים במחקר הנוכחי
מטרת המחקר • להעריך את ההסתברות לאורך הילדות לקבל שירותי רווחה; • לתאר את מאפייני הרקע וגורמי הסיכון של ילדים שטופלו בקהילה ושל אלו שטופלו במסגרות חוץ ביתיות; • לבחון את התוצאות השונות שאליהן הגיעו ילדים שטופלו במסגרות השונות;
מה אינן מטרות המחקר • המחקר אינו מיועד ואינו יכול להעריך את טיב הטיפול הניתן לילדים במסגרות השונות • המחקר אינו מיועד ואינו יכול להשוות את טיב הטיפול הניתן במסגרות השונות • מחקר זה מתאר את המצב ומביא בפעם הראשונה מידע לרשות מקבלי ההחלטות כדי לתרום לתהליכי התכנון ולפיתוח מענים
מתודולוגיה • המחקר עושה שימוש במאגרי מידע אדמיניסטרטיביים המרוכזים בלמ"ס, המכילים מידע על כל ילידי השנתון. • מתוך מרשם האוכלוסין נגזרו כל ילידי 1989. • ילדים אלה קושרו לקובצי משרד הרווחה ומשרד החינוך, במטרה למצוא מי מתוכם מטופל במסגרות חוץ ביתיות ובקהילה.
מתודולוגיה קבצים נוספים: * קובצי תלמידים; * בגרויות; * נשירה; * קציני ביקור סדיר (קב"סים); * קידום נוער; * שירות המבחן לנוער;*תיקים פליליים; * מורשעים בדין;*לידות חי; * הכנסות;*הפסקות הריון; * רמה חברתית כלכלית של יישובים;
אוכלוסיית היעד: ילידי 1989 (בני 19 בשנת 2008)
ילידי 1989, לפי קבוצות אוכלוסייה הנכללות במחקר
מעמד במרשם האוכלוסין ומצב משפחתי של ההורים ב-2008
זכאות לבגרות ועמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות
מסקנות ראשוניות • יש הבדלים ניכרים בפרופילים של ילדים הנמצאים במסגרות השונות מבחינת מאפייני הרקע שלהם. • קבוצת הילדים במסגרות של הפנימיות החינוכיות שונה במאפייניה מהילדים השוהים במסגרות הרווחה ומגיעה להישגים גבוהים מהם. • התוצאות שאליהם מגיעים הילדים בסוף דרכם במסגרות של רווחת הילד הן פחות טובות בצורה משמעותית משל ילדים אחרים - השהות במסגרת אינה 'סוגרת את הפער'.
מסקנות ראשוניות- המשך • התוצאות בתחום ההישגים החינוכיים, מטרידות במיוחד. • אנו ממליצים על דיון מעמיק ומשותף לרווחה ולחינוך באשר למשאבים ולאמצעים המתאימים לקידום הישגיהם החינוכיים של ילדים במערכת רווחת הילד. • התוצאות בגיל 18-19 מצביעות על החשיבות שבהמשך מעקב ותמיכה בצעירים המסיימים דרכם ברווחת הילד, כדי לקדם השתלבות נורמטיבית בחברה הבוגרת.
לסיום, המחקר עשוי לתרום להבנה מעמיקה יותר • של דפוסיי ההשמה של ילדים למסגרות טיפול שונות; • לתוצאות השונות שאליהם מגיעים ילדים לאחר שהות במסגרות השונות לרווחת הילד; • לזיהוי קבוצות של ילדים הזקוקים למשאבים נוספים כמו לכל מחקר, למחקר הנוכחי מגבלות משמעותיות. חיוני לכן להמשיך במחקרים בשיטות רבות ומגוונות כדי להבין באופן מעמיק יותר את מצבם של ילדים בעת שהותם במערכת הרווחה ולאחריה, וכדי לקדם את רווחתם ואת יכולתם לתרום לחברה.
