החופשה שהפכה לסיוט

1. החופשה שהפכה לסיוט מאת:פיליפ לנסקי כיתה ז'6 הוגש במסגרת "שמחת הקריאה" תשע"ג למורה ויסלברג מלאך אורית

2. 15 באפריל 1977 • אני ג'ון סמית וחברי ג'ו,סטיבן,ג'ק וגם אהובתי ג'ני שטנו ביאכטה שלנו לאי שתכננו להגיע אליו בקיץ בגלל מזג האוויר החם והנעים.האי היה נמצא ליד הוואי. ביאכטה היה מאוד כיף.בילינו,רקדנו וכמובן היינו בג'קוזי המפנק.הגענו לאי הזה כדי לבלות את החופשה.חשבנו שהגענו לאי בודד שהוא רק לעצמנו,שננוח שם ונשתה חלב קוקוסים,אבל טעינו.

3. 16באפריל 1977 • כשהתעוררתי בבוקר הייתי קשור לעמוד עם הידיים אבל עיניי לא היו מכוסות.ראיתי שיוצא עשן מכיוון היאכטה שלנו.הסתכלתי יותר טוב וראיתי שהיא טובעת.חשבתי לעצמי:איך נחזור ויותר חשוב למה אני קשור לעמוד?ראיתי את חברי סטיבן מחזיק אקדח בידיים ומכוון לבן אדם זר לראש והבן אדם צועק עליו:"תירה כבר למה אתה מחכה!" וסטיבן לא ראה כלום ואמר אני לא ירה! היו שם עוד אנשים שדחפו אותו לצד וירו לו בראש צעקתי:לא! סטיבן!!! אז האיש הסתכל אליי ,הרגשתי בהלה,הסתכלתי מסביבי ולא ראיתי את ג'ני ואת ג'ק. ראיתי רק את ג'ו והוא ירק אל הבן אדם כדי להסיח את דעתו.ג'ו הסתכל למטה והבנתי שהוא מנסה להראות לי שיש שם משהו ,הסתכלתי וראיתי אבן מאוד חדה.הרמתי אותה והתחלתי לחתוך את החבלים.הבן אדם הסתכל על ג'ו ואמר:אתה יודע מי אני שאתה יורק עלי? אני ואס ואני יכול להרוג אותך בשנייה כמו את החבר שלך! הם לקחו אותו משם ואני סיימתי לחתוך את החבלים השתחררתי והסתכלתי על ג'ו. ג'ו אמר:מה אתה טיפש?! תתחיל לרוץ!והתחלתי לרוץ לתוך הג'ונגל כאשר 15 איש רודפים אחרי ויורים בי. הרגשתי את הכדורים עוברים לי ליד ראשי ובכול זאת המשכתי לרוץ עד שאחד פגע לי ברגל ונפלתי.הם באו אליי ונתנו לי מכה בראש. איבדתי את ההכרה.

4. 18 באפריל 1977 (אני מעריך) • התעוררתי ומצאתי את עצמי ואת חברי ג'ו קשורים לעמודי כלוב עשוי מבמבוק מאוד קשיח. שאלתי את ג'ו:מה קורה כאן? וברגע שג'ו פתח את הפה השומר הסתובב וצרח:שקט!! פתאום אני רואה את ואס מתקרב אלי ומתחיל לדבר איתי על ילדותו ואני כבר הבנתי שהוא משוגע.הבוס שלו באק אמר: תפסיק להטריד את האסירים ואס! והוא הלך.למזלי חבר שלי היה ביחידת עלית בצבא והוא השתחרר מהחבלים בקלי קלות תפס את השומר גרם לו להתעלף ולקח ממנו סכין והוא פתח את כלא הבמבוק ויצאנו משם.הוא הביא לי את הסכין הוא לימד אותי כמה שיטות וניסיתי אותם על השומר. חבריו של השומר גילו את גופתו ומצאו אותנו. ברחנו ואת ג'ו הם תפסו. אני הספקתי לברוח למרות שאני פצוע מירייה של רובה. אחרי כמה זמן מצאתי בקתה קטנה, שם נפלתי על הרצפה ונרדמתי.

5. 19 באפריל 1977 (אני מעריך) • התעוררתי בבוקר וראיתי שחבשו את הפצע שלי. פתאום פנה אליי בחור ואמר: שלום, שמי הוא דניס.אמרתי: שלום לך, אני ג'ון.אז הוא התחיל לדבר איתי. הוא אמר שכדי לשרוד כאן בג'ונגל תצטרך חץ וקשת,גרזן לזריקה ורובים גדולים וקטנים,תלוי בטווח הירי.יצאתי החוצה מהבקתה,הסתכלתי מסביב וראיתי כפר שלם של אנשים שמחים ומרקדים.ראיתי גם כל מיני חנויות וביניהם ראיתי חנות נשקים.חברי דניס נתן לי כסף ואמר לך תקנה לך כל מה שאתה צריך ורוצה.אמרתי לו שאף פעם לא קניתי נשק,אבל הוא דחף אותי לחנות ובסוף קניתי נשק.הוא אמר גם שאני צריך תרופות בשביל לשרוד בג'ונגל והוא הכיר לי מדען שהוא מכין תרופות,הוא קצת משוגע אבל בכל זאת הוא מדען מאוד מוצלח.הוא הכין לי כמה תרופות ויצאתי לדרך.

6. 20 באפריל 1977 (אני מעריך) מצאתי מפה שמובילה אותי על המיקום של ג'ני וג'ו. התחלתי ללכת לכיוון ופתאום קפץ מולי טיגריס. הוא היה נראה מאוד רעב ובגלל שהוא קפץ בפתאומיות אני נפלתי אחורה על הרצפה ושכבתי על הרצפה.הוא רצה לקפוץ לכיווני,כשהוא היה כמה סנטימטרים מעליי חץ פגע לו בראשו.קמתי מהר מהרצפה וכיוונתי את הרובה שלי לשיחים שראיתי שהם קצת זזים.ראיתי משהו יוצא מהשיחים. הבטתי קצת יותר טוב וראיתי שזה חברי ג'ק.סיפרתי לו את מה שעבר אליי,לקחתי אותו לכפר שראיתי, הכרתי לו שם כמה חברים שלי ויצאנו לדרך שנינו ביחד.בדרך לג'ו ולג'ני היו חיילים של ואס,תקפנו אותם, אבל כמה שיותר בשקט בשביל שלא יפעילו את האזעקה ויגלו את מיקומינו. זה היה כבר לילה.מצאנו מקום לישון בו,הקמנו בו אוהל ונרדמנו.

7. 21 באפריל 1977 (אני מעריך) • כשהתעוררנו בבוקר שמענו קול של גלגלים שמתקרבים אלינו. היו שם שלוש מרכבות,אחת עם הכלוב של ג'ו,אחד עם הכלוב של ג'ני ואחד עם חיילים של ואס. ירינו ירייה בגלגל של המרכבה הראשונה ופיצצנו את הגלגל.המרכבה נעצרה וכך גם האחרות וכל החיילים ירדו מהמרכבה אבל הכלובים היו עדיין על הרכבות. בזמן שג'ק נלחם בחיילים אני טיפסתי על העצים.קפצתי מהעץ על הצד של המרכבה ושחררתי את ג'ו. נתתי לג'ו רובה והוא הצטרף לקרב.כאשר הוצאתי את ג'ני מהכלוב,הסתכלתי על פניה וראיתי מלא חבלות ושריטות.שאלתי את ג'ני:מי עשה לך את זה? והיא ענתה ואס. המשכתי להסתכל בפניה של ג'ני וראיתי שהיא התחילה לקבל מבט מפוחד והיא צעקה:ג'ון מאחורייך!!!!!!! לא הספקתי להסתכל וואס התחיל לחנוק אותי עם חוט מסביב לגרוני.הצלחתי להשתחרר מהחניקה והפלתי את ואס על הרצפה.נלחמנו עש שהצלחתי לעלף אותו.כל החיילים שלו שהיו שם מתו.לקחנו אני,ג'ק,ג'ני,ג'ו את ואס וקשרנו אותו על לכיסא.קשרנו גם לבנה שמצאנו לכיסא והעמדנו אותו על הצוק מעל מים עמוקים.כשהוא התעורר הוא ראה שהוא קשור ושאלתי אותו:מילים אחרונות? והוא אמר אני עוד יביא את נקמתי! ודחפתי אותו והוא נפל מהצוק על המים העמוקים והוא טבע. אז הבוס שלו באק הופיעה וירה לי ברגל נפלתי על הרצפה.חברי ג'ו לקח את הרובה ובמהירות של שבריר שנייה הוא לקח את הרובה וירה לבאק בראש.זרקנו את באק גם למים העמוקים.חזרנו לשבט אני וכל חברי חוץ מסטיבן אחרי שחבשו לי את הרגל,נעמדתי על כמו במה קטנה וצעקתי:מהיום,האי הזה הוא הממלכה שלי ושל כולכם! כולם הרימו את ידם באוויר וצעקו בשמחה רבה.

8. 1 במאי 1977 (אני מעריך) • אחרי כמה שבועות בנינו סירה,אני,חבריי,והשבט.הסירה הייתה עמידה מספיק להחזיר אותי ואת חבריי ג'ו,ג'ק וג'ני הביתה.אבל לרגע חשבתי למה אנחנו חוזרים הביתה אם אין סכנות יותר ובכלל לא כייפנו בחופשה שתכננו? אבל עזבנו בגלל שכולנו התגעגענו לבתים שלנו,למשפחה שלנו ולשאר חברינו.עזבנו את האי כשכולם זרקו עלינו ורדים ופרחים וצעקו לנו להתראות ובהצלחה במסע בחזרה הביתה.

9. אני חושב שזאת משימה מאוד מאתגרת,מעניינת ומהנה. • האתגרים שאיתם ניצבתי במשימה זאת היו לחשוב על העלילה,לחשוב איך הם הגיעו ועזבו את האי וגם שמות האנשים.הדבר החדש שלמדתי במשימה הוא שכל מקום יכול להיות הממלכה שלך אבל את זה רק אתה יכול לבחור.