1 / 27

ל"ט אבות מלאכה + מלאכות נוספות מדרבנן

בס"ד. ל"ט אבות מלאכה + מלאכות נוספות מדרבנן. אבות מלאכה - הגדרה. שלושים ותשעה אבות מלאכה אסורות בשבת. אבות מלאכה: כלומר כללים שיש להם סניפים ומשום כך נקראים בשם אבות. אבות מלאכה אלו הן המלאכות שנעשו במלאכת הקמת המשכן – שבשבת שבתו מהקמתו. הקשר בין שבת למשכן. השבת היא כעין בנין המשכן:

Download Presentation

ל"ט אבות מלאכה + מלאכות נוספות מדרבנן

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. בס"ד ל"ט אבות מלאכה+ מלאכות נוספות מדרבנן

  2. אבות מלאכה - הגדרה • שלושים ותשעה אבות מלאכה אסורות בשבת. • אבות מלאכה: כלומר כללים שיש להם סניפים ומשום כך נקראים בשם אבות. • אבות מלאכה אלו הן המלאכות שנעשו במלאכת הקמת המשכן – שבשבת שבתו מהקמתו.

  3. הקשר בין שבת למשכן • השבת היא כעין בנין המשכן: • בני ישראל בנו את המשכן שהיה מקור לקדושה לעם ישראל. • ועם ישראל מאז ועד היום שומר על קדושת השבת, בכל מקום ובכל זמן, על ידי הימנעות מאותן ל"ט מלאכות שנעשו כדי להקים את המשכן.

  4. בס"ד מסכת שבת, פרק ז' משנה ב': א. הזורע ב. החורש ג'. הקוצר ד. המעמר ה. הדש ו. הזורה ז. הבורר ח. הטוחן ט. המרקד י. הלש יא. האופה (מבשל) יב. הגוזז את הצמר יג. המלבן יד. המנפץ טו. הצובע טז. הטווה יז. המסך יח. העושה שני בתי נירין יט. האורג שני חוטין כ. הפוצע שני חוטין כא. הקושר כב. המתיר כג. התופר שתי תפירות כד. הקורע כה. הצד כו. השוחט כז. המפשיט כח. המולח כט. הממחק ל. המשרטט לא. המחתך לב. הכותב שתי אותיות לג. המוחק לד. הבונה לה. הסותר לו. המכבה לז. המבעיר לח. המכה בפטיש לט. המוציא מרשות לרשות הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת.

  5. מלאכות שהוצרכו לצורך צביעת האריגים • א. הזורע • ב. החורש • ג'. הקוצר • ד. המעמר • ה. הדש • ו. הזורה • ז. הבורר • ח. הטוחן • ט. המרקד • י. הלש • יא. האופה (מבשל)

  6. זריעה וקצירה • מתוך ל"ט מלאכות אלו, נרצה לפרט כעת את המלאכות המצויות כיום – • מתוך מאמר של שופר, http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=4431 • זריעה • ונכלל בזה נטיעה, שתילה, וכדומה. שהרי מטרת כל אלה: הצמחה. משום כך גם איסור השקאה, גיזום למטרת הצמחה, וכדומה, מסתנפים לנושא זה • קצירה • כלומר, חיתוך דבר הצומח, ממקום גידולו. (ונכלל בזה קטיפת פרי, תלישת עלה, ניסור גזע או חיתוך ענף לשימוש כלשהו, וכדומה. שהרי בכל אלה חותך דבר ממקום גידולו).

  7. מלאכות שהוצרכו לצורך הכנת האריגים • יב. הגוזז את הצמר • יג. המלבן • יד. המנפץ • טו. הצובע • טז. הטווה • יז. המסך • יח. העושה שני בתי נירין • יט. האורג שני חוטין • כ. הפוצע שני חוטין • כא. הקושר • כב. המתיר • כג. התופר שתי תפירות • כד. הקורע

  8. מלאכות שהוצרכו להכנת העורות: עורות אילים מואדמים, עורות תחשים • כה. הצד • כו. השוחט • כז. המפשיט • כח. המולח • כט. הממחק • ל. המשרטט • לא. המחתך

  9. מלאכות נוספות • לב. הכותב שתי אותיות: • לג. המוחק • כתיבה ומחיקה שימשו בסימון קרשי המשכן להורות על סדרם הקבוע. • לד. הבונה • לה. הסותר • לצורך פירוק והרכבת המשכן. • לו. המכבה • לז. המבעיר • שימשו במשכן לצורך עבודות המתכת. • לח. המכה בפטיש • גמר מלאכה בהשלמת ציפוי הזהב של קרשי המשכן. • לט. המוציא מרשות לרשות • בהבאת תרומותיהם של בני ישראל לעושים במלאכת המשכן.

  10. ברירה • ברירה. • הפרדת פסולת מאוכל בדרך מלאכה: • כגון שבורר את הפסולת מתוך האוכל, • או שבורר בכלי המיועד לברירה, • או שבורר שלא למטרת שימוש מיידי. • אבל הבורר את האוכל מתוך הפסולת, והפעולה נעשית ביד (מזלג וכדו' נחשב כיד ארוכה ומותר לברור אוכל מתוך פסולת באמצעותו) ובורר לשימוש מיידי, אין זו ברירה הנעשית דרך מלאכה אלא דרך אכילה ומותרת בשבת. • יש לציין שגם שני מיני מאכל המעורבים זה בזה כגון גרעינים ובוטנים, והוא מעוניין בשעה זו רק באחד מהם, הרי עבורו מאכל זה נחשב לאוכל והאחר לפסולת, וממילא חלים עליו דיני ברירה האמורים לעיל.

  11. טחינה ולישה • טחינה: • חלוקת חיטה או תבלין וכל דבר שהוא מן הצומח באמצעות כתישה (אפילו במכתשת שאינה חשמלית) או באמצעות חיתוך. • גם קיצוץ דק של ירק או פרי, נחשב כפעולת טחינה. • ולכן אסור לגרד בשבת פרי או ירק במגרדת. • לישה: • הדבקת דברי מאכל באופן שנוצרת עיסה. • לכן אסור להכין בשבת פודינג, או ג'לי. • אבל מותר להכין סלט ביצים, טחינה, סלט תפוחי אדמה ועוד, סמוך לסעודה ממש. • איסור לישה חל גם על גיבול עפר במים.

  12. בישול ואפיה • בישול ואפיה: • הנחת דבר שאינו מבושל במקום חם שעתיד להתבשל בו. • (ואפילו כשבדעתו לסלקו משם לפני שיתבשל, אסור להניחו במקום כזה, מחשש פן ישכח לקחתו, ויתבשל. • תבשיל רותח שבסיר יכול לבשל, גם לאחר שהוסר מעל גבי האש, ולכן: • אין לתבל בשבת את המאכל שבסיר (שהרי התבלין אינו מבושל עדיין) • אין להוסיף לתבשיל שבסיר מים או ירק כל שהוא אף על פי שאינו על האש, כל זמן שלא התקרר וירד מחום שהיד סולדת בו. • אולם, לאחר שהתבשיל הועבר לצלחת או לכלי אחר, הרי זה מוגדר כלי שני, וכלי שני אינו מבשל. • ישנם פריטים בודדים שבישולם קל ומתבשלים גם בכלי שני, כגון: • ביצים לא מבושלות • עלי-תה שלא התבשלו מלפני השבת • משום כך, הכנת תה בשבת מעלי-תה שלא התבשלו מלפני השבת, מותרת רק בכלי שלישי. • ואם אינם בתפזורת אלא כנוסים בתוך שקיק תה, אפשר להקל גם בכלי שני: • יוצקים את המים מהמיחם לכוס, • ורק אח''כ מכניסים את שקיק התה לתוכם.

  13. בישול ואפיה - המשך • בישול אחר בישול: • תבשיל שכבר התבשל לפני השבת ואינו נוזלי (כגון קציצות, אורז וכדומה), מותר לחממו בשבת, על גבי פלטה חמה שחוברה לזרם החשמל לפני השבת, או על גבי סיר שנמצא על האש מלפני השבת. • אבל על אש גלויה, אפילו היתה דולקת מלפני השבת, אסור להניח שום תבשיל. • אבל תבשיל נוזלי (כגון רוטב, מרק וכדומה), אף על פי שכבר התבשל מלפני השבת, אין לחזור ולחממו בשבת. משום שנוזל החוזר ומתחמם הרי הוא מתבשל מחדש. • בישול וטיגון על גבי פח או מחבת שהתחממו בשמש, אסורים. • הדחת כלים ורחיצת ידים ופנים במים שהתחממו באמצעות דוד-שמש, מותר. • ואם התחממו באמצעות החשמל, אסור להשתמש בהם בשבת אף על פי שהתחממו ביום שישי ועתה החשמל כבוי. • טעם האיסור: שעל ידי שפותח את ברז המים בביתו, מזרים מים קרים אל תוך הדוד הרותח, ומתבשלים המים הקרים במים הרותחים.

  14. כיבוס • רחיצת או אפילו שריית בגד במים (כולו או חלקו) – אסורה. • וכל פעולת ניקוי (כגון סחיטת בגד -אפילו היה שרוי במים מלפני השבת, הסרת כתם שומני באמצעות מלח, טלק וכדומה). • ומכאן שיש להיזהר מרחיצת סחבת הבד לפני או לאחר ניגוב השולחן. • משום כך מומלץ להשתמש בשבת במפת ניילון חד-פעמית המושלכת לאשפה לאחר השימוש, או לנגב את השולחן באמצעות מגב פלסטי שבתחתיתו גומי קשיח שאינו נסחט, וכדומה.

  15. סחיטה • סחיטת פירות: • כגון ענבים וכל פרי שהדרך לסוחטו. • אבל פרי שאין דרך לסוחטו כלל, כגון מלפפון, אתרוג וכדומה, והוא רוצה לסוחטו מסיבה כל שהיא, מותר לסוחטו. • סחיטה על דבר מאכל כגון אורז או סלט, והמשקה הנסחט נבלע במאכל ואינו צף על גביו, מותרת. • סחיטת חמוצים ושאר מיני כבשים לשם סילוק הנוזל שבהם, מותרת.

  16. צידה • לכידת בעל-חיים באמצעות תפיסתו ביד, או שסוגרו בכלוב או בחדר, לאחר שנכנס אליו מעצמו. • משום כך, זבוב וכדומה שנכנס לבקבוק או לכוס אסור ללוכדו שם. • וכל שכן שאסור לצוד בעלי חיים שהדרך לצודם לשימוש מסוים.

  17. שחיטה • נטילת נפש בעל חיים כלשהו, אסורה, גם אם הורגו ללא הוצאת דם. • משום כך אין לרסס יתושים וחרקים שונים או להרגם בדרך אחרת. • אולם מותר לרסס באויר חדר שיש בו חלון פתוח כשאינו מרסס את היתושים עצמם, אלא רק גורם להם לברוח. • באיסור זה נכלל הוצאת דם מן החי, אע''פ שאינו הורגו.

  18. צביעה, כתיבה ומחיקה • צביעה: צביעת צמר, בגד, בית, רהיט, ציור, איור וכדו'. • כתיבה: אסורה, • ואפילו כתיבה על גבי אבק ובאדים שעל גבי זכוכית, או שמטבל אצבעו במים וכותב על השולחן, אסור. • וכל שכן שאסור לכתוב בדבר המתקיים (כגון דיו) על גבי דבר המתקיים (כגון נייר). • אבל הכותב באצבעו באוויר, מותר. • וכן מותר ללכת על גבי חול או שלג אף על פי שיש ציור או כיתוב בסוליית נעלו ועל ידי הליכתו נוצר הציור או הכיתוב על גבי החול והשלג. ובלבד שלא יתכוון ויחפוץ בכך. • מחיקה: אסורה.

  19. בניה וסתירה • בניה: • כל פעולת תיקון בבית, ואפילו נעיצת מסמר בכותל, אסורה בשבת. • סתירה. • שובר וסותר כותל או אפילו אבן קטנה מביתו. • ואפילו סותר לשם קלקול אסור בשבת. • וכל שכן כשסותר לשם תיקון כגון כדי לבנות קיר חדש. שהרי זו מלאכה גמורה.

  20. אריגה, תפירה וקריעה • אריגה. • תפירה. • ונכלל בזה הדבקה. שהרי מהות התפירה ומהות ההדבקה אחת היא. -חיבור שני חלקים על ידי גורם שלישי. • קריעה: • אסורה בשבת, בין אם קורע את מקום התפר או ההדבקה ובין אם קורע את הבד או הנייר עצמו. • משום כך יש לזכור להכין נייר טואלט חתוך מלפני השבת.

  21. הוצאה מרשות לרשות • הוצאה מרשות לרשות: • הוצאת כל חפץ שהוא מרשות היחיד לרשות הרבים או להיפך. • וכיום ברוב ערי וישובי הארץ קיים עירוב (-חוט מתוח בראשי עמודים סביב העיר) ההופך את העיר לרשות אחת, ואז מותר להעביר חפצים בתוך העיר ממקום למקום. • ויש מחמירים שלא לסמוך על עירוב זה, ומקילים רק כשגדר או חומה מקיפים את העיר.

  22. סוף

  23. איסורים מדרבנן

  24. איסור מוקצה • אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול. • סוגי המוקצה העיקריים: • כלי שמלאכתו לאיסור: • עט, מספריים, פטיש, מסור, סרגל, מסרק, מסמר, וכו'. • מותר לטלטל לצורך גופו – לצורך שימוש מותר. • מותר לטלטל לצורך מקומו – אם צריך את המקום שהכלי נמצא שם. • כלי שמלאכתו לאיסור וגם להיתר: • אם השימוש הוא לאיסור והיתר במידה שוה, דינו ככלי שמלאכתו להיתר. • ואם השימוש העיקרי הוא מלאכת האיסור, דינו ככלי שמלאכתו לאיסור.

  25. איסור מוקצה - המשך • סוגי המוקצה העיקריים – המשך: • מוקצה מחמת חסרון כיס: • דבר שעומד לשימוש האסור בשבת, ובעליו מקפיד עליו שלא יתקלקל. כגון: • סכין מילה או שחיטה, מקלט רדיו, מצלמה, מכשירים עדינים אחרים., חשבונות ומכתבים מסחריים, המחאות, שטרות כסף, ניירות ערך, כלים המיוחדים לסחורה. • מוקצה מחמת גופו • כל דבר שאינו כלי, ואינו ראוי למאכל אדם או בהמה, כגון: • אבנים, חול, קליפות אגוזים וביצים, עצמות שאינן ראויות לכלבים.

  26. מוקצה - המשך • כלי שמלאכתו להיתר, או לאיסור וגם להיתר: • מותר לטלטלו לכל צורך שהוא: • לגופו: כדי להשתמש בו מיד או לשימוש מאוחר יותר. • לצורך מקומו. • לצורך שמירתו שלא יתקלקל ולא יאבד. • כאשר נהנה מעצם הטלטול וההתעסקות בכלי. • אבל אסור לטלטלו ללא שום צורך. • ספרי קודש, דברי מאכל, תכשיטים: מותר לטלטלם גם ללא כל צורך.

  27. מוקצה - המשך • בסיס לדבר אסור הוא: • כלי של היתר, שמונח עליו דבר מוקצה • או שהיה מונח עליו דבר מוקצה עם כניסת השבת. • אסור לטלטלו כדין המוקצה שעליו. • כל דבר שאסור לטלטל, אסור לתת תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו – מפני שאוסר את הכלי בטלטול ונמצא מבטל כלי מהיכנו.

More Related