קריאה, כתיבה ויצירה בשיעור ספרות

1. "ספרים הם כמו פיקניק, שהסופר מביא אליו את המלים והקורא את המשמעות" ד"ר נעמי טנא http://web.beitberl.ac.il/~nomi.tene/index.htm קריאה, כתיבה ויצירה בשיעור ספרות

2. יחידת למידה שיתופית משלבת תקשוב סמינריון דידקטי להוראת ספרות 2010 מכללת בית ברל אינטר- טקסטואליות מתודה לקריאה ולהוראת סיפור

3. רקע תיאורטי

4. בהרצאה תוצג מתודה להוראת ספרות והיא הקריאה בסיפור כתהליך של פרימת הטקסט ואריגתו מחדש על-ידי הלומדים המשתתפים בקהילת הפרשנות. תהליך הפרשנות מתבצע באמצעות כתיבת הקורא (התלמיד או הסטודנט ) את תובנותיו על הסיפור לתוכו כך, שכל החברים יוכלו לראותן ולהגיב. וכל זאת במטרה לאפשר שיח על הבנת הטקסט הספרותי ומקומו המרכזי של התלמיד -הקורא בהבנתו. פיתוח מסמך שיתופי ידידותי באינטרנט Google docs) ) מאפשר את האינטראקציה בין הלומדים. שיטת למידה זו מבוססת על אסכולת תגובת הקורא בחקר הטקסט הספרותי, שראשיתה בתורת הטקסט של רומן אינגרדן (1893-1970). חוקר זה סבר שהקורא אינו סביל בפעולת קריאה אלא מממש את הטקסט הספרותי על כל רבדיו בהתאם לידע הסובייקטיבי והאינטואיטיבי שברשותו. את המושג "קהילת פרשנות" יצר סטנלי פיש (1980), לפיו קהילה זו יוצרת מערכת של אסטרטגיות או נורמות פרשניות משותפת לקביעת קונצנזוס לגבי הטקסט הספרותי.

5. הנחה נוספת עומדת בבסיס שיטת למידה המוצגת כאן: אופיההאינטר-טקסטואלי של כל יצירה. כידוע, כל טקסט ספרותי מקיים דיאלוג סמוי או גלוי עם קורפוס קודם ו/או בו- זמני של טקסטים (בן פורת, 1985). על כן האינטר-טקסטואליות היא בעלת חלות רחבה ביותר בחקר הספרות: החל מציטוט ישיר, המשך בקונוטציה ובאלוזיה וכלה בטקסטים חזותיים העשויים להבהיר את היצירה. את האינטר-טקסטואליות כתופעה ניתן לנצל ל"טובת" ההוראה: כל אחד מן הלומדים מוזמן לכתוב קישור כקורא ממשי לתוך הטקסט תוך שהוא מביא לידי ביטוי את כל עולמו הרגשי ואת הידע שברשותו שאותם מביא עמו לתהליך הקריאה. אני אדגים את כל האמור לעיל בהצגת תהליך קריאה בסיפורו של ש"י עגנון, "שלוש אחיות", שהתרחש בשנה"ל תש"ע, בסמינריון דידקטי להוראת ספרות, אך כולי תקווה שמתודה זו תיושם בבית הספר, בכיתת הלימוד.

6. ש"י עגנון שלוש אחיות אלו ואלו, קצו-קצז. שלוש אחיות דרו בבית אָפל והיו תופרות כלי לבן לאחרים. מאור הבוקר עד חצות לילה, ממוצאי שבת עד ערב שבת עם חשיכה לא זזו מאצבעותיהן לא מספרים ולא מחט ולא פסקה נגיחה מלבן, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. אבל ברכה לא ראו בעמלן. ואם מצאו פת חריבה לא היה בה כדי שביעה. פעם אחת נתעסקו בעשיית כתונת נאה לכלה עשירה. משסיימו מלאכתן נזכרו צרתן שאין להן כלום חוץ מעורן על בשרן, ואף הוא מזקין ותושש. נתמלא לבן צער. נתאנחה אחת ואמרה כל ימינו אנו יושבות ומתייגעות לאחרות ואנו אפילו פיסת בד כדי לעשות לעצמנו תכריכים אין לנו. אמרה שניה אחותי, אל תפתחי פה לשטן. ואף היא נתאנחה עד שזלגה דמעות. ביקשה שלישית לומר אף היא דבר. כיון שפּתחה לדבּר ניתזה צינורה של דם מפיה וטינפה את הכתונת. כשהביאה את הכתונת אצל הכלה, יצא הגביר מטרקלינו. ראה את הכתם. גער בתופרת והוציאה בנזיפה. ואין צריך לומר שלא נתן לה שכרה. הוי, אילו רקקה שניה דם והשלישית היתה בוכה, יכולים היינו לכבס את הכתונת בדמעותיה ולא היה הגביר בא לידי כעס. אבל אין הכל עשוי יפה בעתו. ואפילו הכל היה עשוי יפה בעתו, כלומר אילו היתה זו בוכה אחר שזו רקקה דם, עדיין אין כאן משום נחמה גמורה.

7. תהליך הקריאה השיתופית שלב 1 קולאז' אסוציאציות-פרימה שלב 2 קשרים אינטרטקסטואלים לסיפור שלב 3 זיהוי ומימוש הקשרים האינטרטקסטואליםבסיפור שלב 4 פרשנות שיתופית אינטרטקסטואליתלסיפור שלב 5 משוב על הלמידה

8. משוב • האם, לדעתך, התוצר המשותף משקף את משאבי הידע של כל המשתתפים? • האם, לדעתך, התוצר המשותף עומד באמות מידה של פרשנות טקסט לפי תחום הדעת • האם , לדעתך, האינטראקציה עם משתתפים אחרים תרמה להבנת תהליכי קריאה שלך? • האם, לדעתך, המשימה השיתופית הייתה מאתגרת ואף חוויתית? • הערכת השתתפותי במשימה השיתופית (הערכה עצמית) והנמקתה.

9. קישוריםלפרויקטים בבתי הספר ברוח המתודה של "תגובת הקורא", כיתות ז' ח' ט' תמצאו באתרי האישי במכללה האקדמית בית ברל http://web.beitberl.ac.il/~nomi.tene/index.htm