חוקים ותקנות קיימים לקביעת האחריות ודרכי הטיפול בפסולת

1. חוקים ותקנות קיימים לקביעת האחריות ודרכי הטיפול בפסולת • פקודת העיריות (נוסח חדש) - התשנ"ב, 1992 • חוקי עזר עירוניים • חוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 • תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשמ"ב – 1982; תיקון 2003 • תוכנית מתאר ארצית לסילוק אשפה - תמ"א מס' 16 • תקנות למניעת זהום אויר (מניעת זהום אויר בלתי סביר מאתרי סילוק פסולת) - התש"ן, 1990 • חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ג - 1993 • תקנות איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ"ח – 1998 • חוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968 • חוק המים, התשי"ט – 1959 • פקודת בריאות העם, 1940 • חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984 • תיקון לחוק העונשין – חוק איכות הסביבה, התשנ"ז 1997 • חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט - 1999 • תקנות הפיקדון על מכלי משקה, התשס"א – 2001 • הנחיות המשרד לאיכות הסביבה והוראותיו חוק פסולת – הטלת האחריות על יצרני הפסולת ומתן הכלים להתמודדות

2. פסקי דין לדוגמא ערעור בעניין אחריות נושא משרה בתאגיד העבירות: מנהל חברת "צבי כהן ואחיו בע"מ" העוסקת בפינוי ושינוע אשפה הורשע בבית המשפט לשלום בנתניה (בפני כבוד השופטת א. טלמור) בעבירה בגין התעופפות פסולת ממשאית השייכת לחברה ושהיתה נהוגה בידי עובד החברה. העתירה נדחתה על ידי הרכב השופטים שבערעור ופסקו כי צדקה השופטת בקובעה כי המערער לא הרים את הנטל המוטל עליו וציינו " המיוחד בחוק שמירת הניקיון ... הינו אלמנט הפיקוח. בחוק שמירת הניקון לה הסתפק המחוקק באמירה כוללת כי על נושא משרה בתאגיד להוכיח שעשה כל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה, אלא טרח וציין במפורש כי הוא חייב לפקח, וזאת לצד החובה לעשות כל שניתן למניעת ביצוע העבירה."

3. פסקי דין לדוגמא פסק דין שניתן ביום 19.11.02 בבית משפט המחוזי בנצרת מפי כבוד השופטים יצחק כהן [אב בית הדין], אברהם אברהם, גבריאלה (דה-ליאו) לוי. עיריית בית שאן נ' מדינת ישראל. ביום 8.1.2002 הורשעה המערערת בבית משפט השלום בבית שאן בעבירות לפי חוק המים, התשי"ט-1959 וחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984. המערערת הורשעה בכך שבתאריכים שונים בשנים 1998-1999 הזרימה את שפכיה הגולמיים לנחל חרוד ומשם לירדן כשהם באיכות ירודה ביותר ומבלי שטופלו. בכך גרמה המערערת לזיהום מים ולכלכה את רשות הרבים.  ביום 7.7.02 גזר בית המשפט על המערערת קנס כספי בסך של 200,000 ₪ וחייבה לחתום על התחייבות בסך 300,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה דומה במשך שנתיים מיום 1.11.04. ביום 19.11.02 ניתן פסק הדין ולפיו, בית המשפט דחה את הערעור.

4. "מדובר בתופעה מכוערת וקשה של גוף ציבורי, עיריית בית שאן אשר כמבואר ממרץ 1998 ומזה כ –5 שנים כמעט, גורמת להזרמת ביוב הן זה של התושבים והן זה התעשייתי לנחל חרוד ומשם לנהר הירדן. למותר לציין עד כמה דלה ארצנו במשאבי מים ועד כמה הפגיעה במעשי המערערת ומחדליה חמורה כדי השחתת החי והצומח וגרימת נזק גם לעתיד לבוא ולתקופה ארוכה ביותר. לצערנו מדובר במחדל מתמשך אשר הפך חלק ממקורות המים בארצנו לביב שופכין וכאן מדובר בעירייה הגובה אגרת ביוב אך מותירה המחדל על כנו ולמרות התרעות וצווים על ידי המשיבה ובאמצעות הגורמים המטפלים. לא מדובר באסון טבע, מדובר במעשה ידי אדם והמערערת בחרה לעצמה את הפתרון הקל והמזיק של שפיכת השפכים הגולמיים של העיר באמצעות גרביטציה לנחל חרוד. העובדה שכיום, כך מקווים אנו, נחלצה המערערת סוף סוף לטיפול במצב הנורא, המכוער והקשה, אין בה כדי לייתר את חומרת מעשיה נשוא הרשעתה. אין בטענות ב"כ המערערת להקלה בעונש כדי למזער את חומרת העבירה וחומרת המחדל בו מים חיים הפכו למי ביוב ונגרם נזק ארצי למעשה. גם אם עסקינן בחטא קדמון אשר לידתו בעבר אין בכך כדי לפטור את המערערת האמונה היום על ניהול העיר. ניהול עיר כורך בחובו חובות ודומה שבסדר העדיפות לא הנכון בחרה המערערת למצוא "פתרון" קל לבעיית הביוב ובכך גרמה וגורמת לאסון אקולוגי מתמשך. בנסיבות אלה יאמר, פסק הדין של בית המשפט הלום לא חרג מהענישה הראויה לאור חומרת העבירות. בית המשפט השלום איזן בין הטענות השונות, לרבות אלה שתוארו בהודעת הערעור ונשמעו בפנינו ואין בהן כדי לגרום להתערבותינו". פסקי דין לדוגמא

5. מטרות החוק שיפור רמת הניקיון ברשות הרבים. הקטנת כמות הפסולת המוטמנת באתרי סילוק פסולת. עידוד, תמרוץ ושימוש במכלי משקה הניתנים למיחזור ולשימוש חוזר. החוק התקבל בכנסת ביום 19.4.1999, תוקן והתקבל בכנסת, ביום 2.8.2000. ניכנס לתוקפו ב- 1.10.2001. החוק הוא פרי יוזמה פרטית של חה”כ דוד צוקר, אברהם פורז ומרינה סלודקין. חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ”ט

6. עיקרי חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט -1999 • כל מיכל משקה מחויב בפיקדון בסכום של 25 אג' (1.5-0.1 ל') • על בתי העסק לגבות את הפיקדון ולהחזירו ללקוח (למעט עסק ששטחו קטן מ-28 מ"ר ומסעדות) • החוק מטפל בכ- 600 מליון מכלי משקאות שיאספו בהדרגה (יעדי איסוף 50% בשנת 2002 עד 85% בשנת 2006) • החוק מאפשר הקמת "תאגיד מיחזור" לטיפול בהוראות החוק • הטלת עיצום כספי על ידי הממונה

7. תקנות הפיקדון על מכלי משקה, התשס"א - 2001 1. הגדרת הסימונים השונים שיוטבעו או יודפסו על גבי מכלי המשקה. 2. הטלת חובת מיחזור של 90% מסך מכלי המשקה הריקים שנאספו. 3. דרכים ומועדים למסירת דיווח לממונה. 4. דרכים להעברת תשלומים לקרן.

8. תכנון סטטוטורי של מתקנים לטיפול ולסילוק פסולת • תוכנית סטטוטורית ורמות התוכניות • מוסדות התכנון • תסקיר השפעה על הסביבה • תוכנית מתאר ארצית לטיפול ולסילוק פסולת – תמ"א 16

9. עקרונות חוק תכנון ובניה • בעלות ברכוש או בקרקע אינם מקנים זכויות פיתוח או שימוש. • זכויות הפיתוח או השימוש שייכות למדינה. • המדינה , באמצעות מוסדות התכנון , רשאית לתת , לסרב או לתת בתנאים את הזכויות.

10. תוכנית סטטורית תוכנית היא כלי של מערכת התכנון שמטרתו לייעד שטח למטרה מסויימת ולקבוע את הכללים לשימוש. התוכנית בנויה משני חלקים לפחות:מתשריט המתאר את שטח התוכנית וסביבתה הקרובה ומתקנון הקובע את הכללים לשימוש בקרקע.   לעיתים תוכנית תלווה בחומר נוסף כגון: תסקיר השפעה על הסביבה, תנאים לאישור התוכנית, תנאים להוצאת היתרי בניה ועוד.

11. מוסדות התכנון המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועדות מחוזיות לתכנון ולבניה ועדות מקומיות לתכנון ולבניה

12. תוכנית מתארתוכנית מתאר היא תוכנית המייעדת שטח מסויים לשימוש או למטרה מסויימת. קיימות שלש רמות של תוכניות מתאריות: 1. תוכנית מתאר ארצית. 2. תוכנית מתאר מחוזית. 3. תוכנית מתאר מקומית. כדי להשתמש בקרקע למטרה או לייעוד השטח, יש להכין תוכנית מפורטת, להוציא היתרי בניה ורשיון עסק.

13. רמות תוכניות

14. רמות תכנון

15. מהו תסקיר תסקיר השפעה על הסביבה הוא מסמך הסוקר את הקשר שבין תוכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התוכנית על אותה הסביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעת השפעות שליליות. תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה) התשמ"ב - 1982

16. תוכן התסקיר • תיאור הסביבה לפני ביצוע התוכנית המוצעת • פירוט הסיבות לעדיפות המיקום המוצע • תיאור הפעילות הנובעת מביצועה של התוכנית • פירוט ההשפעות הצפויות על איכות הסביבה והאמצעים הדרושים למניעת השפעות שליליות • ממצאים והצעות להוראות התוכנית תקנה 4 - תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה) התשמ"ב -1982

17. תקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה) התס"ג – 2003עקרי השינויים • קביעת הצורך בתוכנית על ידי מוסד התכנון או בתסקיר • חובת תסקיר באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה • הכנת תסקיר להיתר הבניה • שלמות התסקיר • חובת חוות דעת היועץ הסביבתי • מידע ומעורבות הציבור • אגרת בדיקה • תסקיר בשלבים • אחריות מגיש התסקיר

18. תוכנית מתאר ארצית לסילוק אשפה - תמ" א מס' 16 מטרת התוכנית: לקבוע אתרים מתאימים מבחינה סביבתית וכלכלית לסילוק אשפה במדינה עקרונות התוכנית: 1. צמצום כמות אתרי הסילוק - צמצום פוטנציאל הזיהום באמצעות חלוקת תחום התוכנית למספר קטן של אזורי איסוף. 2. יעוד שטחים (ע"ג מפה בקנ"מ 1:50,000) לאתרי סילוק, לאתרי טיפול באשפה ותחנות מעבר והגדרת אזורי האיסוף שמיועדים להיות משורתים ע"י אתרי הסילוק או הטיפול.

19. התוכנית יעדה שטח ל - 28 אתרי טיפול וסילוק פסולת: 2 אתרי סילוק מרכזיים- אסמ"ר 16 אתרי סילוק מקומיים- אס"מ 1 אתר סילוק מקומי זמני - אסמ"ז 1 אתר חירום - אס"ח (חירייה) 1 אתר לפסולת מסוכנת- (רמת חובב) 7 אתרי טיפול מספר אזורי האיסוף: 42 אזורי איסוף ללא פיתרון: 5 ?????

20. שינויים ותוספות • ביום 2.7.91- הוספת 5 אתרים לסילוקפסולת - 4 מקומיים (דודאים, שני אתרים באבליים, נווה ים ואחד מרכזי - עין השופט). • 2. ביום 7.9.93 - ביטול המחויבות של אזוריהאיסוף. • 3. ביום 24.5.94 - הוספת 2 אתרים (אורון - אסמ"ר, אשדוד - זמני לשלוש שנים) שינויי יעוד של 2 אתרים מקומיים למרכזיים (דודאים ועברון - זמני לשלוש שנים). • לכל אחד מן האתרים המרכזיים תוכן תוכנית מתאר ארצית חלקית ברמת של תוכנית מפורטת. • התוכניות ידונו במועצה הארצית לתכנון ולבניה.

21. הגדרות וסיווג אתר סילוק ישמש לקליטת אשפה למעט פסולת חמ"ס ולסילוקה המבוקר. אתר טיפול ישמש לטיפול באשפה ע"י: - שריפה. - עיבודה לצורכי מחזור או שימוש חוזר. - עיבודה בטכנולוגיה אחרת לשם הפקתמשאבים. • תחנת מעבר • תשמש לריכוז פסולת מאזור איסוף לשם העברתה לאתר סילוק או טיפול שישרת את אזור האיסוף שבו נמצאת התחנה. • בתחנת מעבר יותר למיין פסולת, להקטין את נפחה ולקצץ גזם. • תותר על פי תוכנית מפורטת הקמתתחנת מעבר נוספת.

22. אתר סילוק/טיפול הגבולות המדויקים של האתרים יקבעו בתוכניות מפורטותבתוכניות אלה יקבעו בין השאר: 1. התחום של מגבלות הבנייה מסביבלאתר ומהותן. 2.דרכי הגישה לאתר - כבישים וחיבורעם מסילת ברזל. 3.הוראות להגנת האתר מפני חדירת נגרעילי לתוכו ולמניעת זהום מקורות מים. 4.הסדרים למניעת מפגעים, לרבות הטיפול בציפורים. 5.פירוט המבנים באתר ויעודם. 6.חלוקת האתר לשטחי פעולה משניים,דרכי טיפול באשפה בהם וסיום כל שלב בביצוע תוכנית זו לגבי האתר. 7.יעוד השטח לאחרי סיום הפעלתו, הוראות בדבר שיקומו והוראות הנדסיות לביצוע ההטמנה.

23. תוכנית של אתר סילוק פסולת כלולהבתקנה 2ב' בחוק התכנון והבנייה, תקנות תסקירי השפעה על הסביבה ולפיכך מוסד תכנון רשאי לדרוש הכנת תסקיר כנספח. במקרה זה יש לעגן את פרק ה' • בתסקיר ההשפעה על הסביבה בהתאם לחו"ד המשרד לאיכות הסביבה. • ניתן להוסיף נספחים נוספים ופרטיםטכנייםשישמשו להיתר הבנייה. • ניתן להקים ועדת מעקב להפעלתו שלאתר סילוק מרכזי במידה ועלתה דרישה שכזאת מצד גורם מעוניין או בעל זיקה לאתר. הועדה תורכב מנציגי גופים מקצועיים, בעלי סמכות חוקית בנושא, מנציגי האזור ומנציגי המשתמשים.

24. תחנת מעבר • גבולותיה ומיקומה המדויק יקבעו בתוכנית מפורטת • בתוכנית זו יקבעו בין השאר: • 1. דרכי גישה לתחנה - כבישים וחיבור עםמסילת ברזל. • הוראות להגנת התחנה מפני חדירת נגרעילי לתוכה ולמניעת זהום • מקורות מים. • הסדרים למניעת מפגעים, לרבותמניעת העפת פסולת, ניקיון התחנה ומניעת הפצת ריחות. • 4. פירוט המבנים בתחנה ויעודם. • מוסד תכנון רשאי לדרוש תסקיר השפעה עלהסביבה מתחנת מעבר. במקרה זה יש לעגן בהוראות התוכנית, את פרק ה' בתסקיר ההשפעה על הסביבה בהתאם לחו"ד המשרד לאיה"ס. • ניתן להוסיף נספחים נוספים ופרטיםטכניים שישמשו להיתר הבנייה (טיפול וסילוק תשטיפים, מערכת ניטור ובקרה ועוד).

25. מונחים מקובלים להתנגדות ציבור • NIMBY – Not In My Back Yard • LULU – Locally Unacceptable Land Use • NOPE – Not On Planet Earth • NIMTO – Not In My Term of Office • BANANA – Build Absolutely Nothing at All Near Anyone

26. תהליך התכנון העקרוני שיש לבצע בעת תכנון והקמת מתקני טיפול וסילוק פסולת ·  קביעת מדיניות ועקרונות תכנון - הכנת תוכנית מתאר ארצית (תמ"א מס' 16.( · הכנת תכניות מפורטות ותסקיר השפעה על הסביבה - בחינת חלופות וקביעתיעוד הקרקע. · הוצאת היתרי בניה וקבלת תנאים מיוחדים לרשיון עסק. · הקמת המתקן והפעלתו. קביעת מדיניות ועקרונות תכנון (תמ"א 16) בחינת חלופות וקביעת יעודי קרקע הכנת תוכנית מפורטת ותסקיר השפעה על הסביבה קבלת תנאים מיוחדים לרשיון עסק הוצאת היתרי בניה הקמת המתקן

27. קיימים שני מסלולים להוספת אתר לתמ"א 16: • בחינת חלופות למיקום האתר המוצע וקביעת ייעוד השטח בתמ"א 16 תוך ביצוע של פרקים א' וב' בתסקיר ההשפעה על הסביבה. בשלב הבא הכנת תכנית מפורטת והשלמת פרקים ג' ד' ו-ה' בתסקיר ההשפעה על הסביבה לחלופה הנבחרת. • 2. הכנת תכנית מפורטת ותסקיר השפעה על הסביבה, אישורה בועדה המחוזית ואישור ייעוד השטח בתמ"א 16 - במקביל.

28. תוכנית אב לטיפול בפסולת תוכנית האב תתווה את עקרונות העבודה לקידום הטיפול המשולב בפסולת המוצקה, על פי הם יפעלו כל מוסדות התכנון, משרדי הממשלה והגופים המעורבים. בתוכנית האב יפורטו הטכנולוגיות השונות לטיפול בפסולת והקריטריונים לקידום מפעלים ואתרים. כל יוזמה תיבדק במשרד לאיכות הסביבה ובמוסדות התכנון בהתאם לסוג המתקן, נחיצות מתן פתרון לכמויות הפסולת, שימושי הקרקע באזור ורגישותם, והתאמתו הסביבתית. מסמך זה ייתן סדר עדיפות לקידום אתרי הטיפול בהתאם לצורכי מדינת ישראל.

29. הטיפול בפסולת מוצקה • הפחתה במקור • אצירה • איסוף ושינוע • טיפול וסילוק

30. הפחתה במקורעצירת מגמת הגידול, או אף הקטנה של כמות הפסולת המיוצרת ורעילותה • יתרונות • סביבתי • כלכלי ביצוע : עיצוב ותכנון המוצר כך שרעילותו תצומצם ובסוף חייו תיוותר פסולת מועטה • חסרונות • בעיית נראות • קושי ביישום

31. אצירה תהליך איחסון הפסולת בסמוך למקום היווצרה במכלים המיועדים למטרה זו.

32. סוג המכל נושאים המשפיעים על בחירת מכל האצירה • מכלי אצירה ימוקמו בתחום הפרט. • המכלים ישרתו מספר מינימלי של משתמשים. • דפנות המכל יהיו חלקות. • למכל יהיה מכסה שיאטום את פתח המכל. • אחידות. • עמידות - תו תקן. • כושר ניידות גבוהה - איסוף ממוכן. • מיתקן ההצבה - גודלו ומיקומו. • תחזוקה שוטפת.

33. מתקן ההצבהנושאים המשפיעים על תכנון מיתקן ההצבה • המתקן יכיל את כל מיכלי האצירה הדרושים למשתמשים. • המתקן יהיה סגור - למניעת חדירת מזיקים והסתרה חזותית. • המתקן יבנה מחומר קשה - בטון, אבן, מתכת. • גישה נוחה למתקן לצורך הכנסת הפסולת ואיסופה. • תהיה אפשרות לניקויי המיתקן ומיכלי האצירה כדי למנוע הצטברות פסולת. • רצפת המתקן תנוקז. • אפשרות שימוש בכל שעות היממה - התקנת תאורה.

34. נפח האצירה המזערי הדרוש (ליטרים) מס' יחידות הדיור במבנה 190-290 1 380-580 2 760-1,160 4 1,520-2,320 8 3,040-4,640 16 4,560-9,280 24 6,080-18,560 32 קבעת נפח מכלי האצירה (משפחה ממוצעת של ארבע נפשות, בתדירות פינוי - 2 בשבוע) כמות הפסולת: 2-3 ק"ג/נפש/יום יחס משקל לנפח: 1/6 מרווח מירבי בין פינוי לפינוי: 4 ימים

35. הצעה לבסיס חישוב נפח אצירת אשפה ביעודי קרקע שונים(בתדירות פינוי שאינה קטנה מפעמיים בשבוע)

36. הצעה לבסיס חישוב נפח אצירת אשפה ביעודי קרקע שונים(בתדירות פינוי שאינה קטנה מפעמיים בשבוע) - המשך

37. הצעה לבסיס חישוב נפח אצירת אשפה ביעודי קרקע שונים(בתדירות פינוי שאינה קטנה מפעמיים בשבוע) - המשך