מבט על עיסוק במשחק אצל ילדים בעלי לקויות מורכבות

1. מבט על עיסוק במשחק אצל ילדים בעלי לקויות מורכבות יום הכוון לצוותים חדשים העובדים עם תלמידים בעלי לקויות מורכבות אוקטובר 2009 לאורה לביא פלדמן מדריכה ארצית בחנ"מ - גיל הרך

2. מטרת ההרצאה:

3. חיי האדם מורכבים ממגוון רחב של עיסוקים ופעילויות אשר ניתנים לסיווג לקטגוריות הנקראות 'תחומי עיסוק' : • פעילויות יומיום • לימודים • עבודה • משחק • פנאי • השתתפות חברתית (מתע"ם,2006 -מודל מקצועי מנחה בריפוי בעיסוק המתבסס על מסמך המבטא מעבר ממודל רפואי למודל חברתי/ביו-פסיכו'-סוציאלי)

4. משחק – מהו? • הגדרה: פעילות המונעת בדרך כלל ממקור פנימי ומספקת הנאה, שעשוע ולמידה. פעילות של משחק מתקיימת במרחב המנטאלי שבין המציאות לדמיון. (מתע"ם, 2006) • דרישות הפעילות: מהותיות לגבי קביעת המטרות בהמשך. (מתע"ם, 2006 (

5. סוגי משחק ושלבים בהתפתחותו

6. שלבים ביישום המודל להערכה ובבניית תוכנית התערבות בתחום המשחק • תצפיות • השלמת מידע מגורמים נוספים • הערכות מקצועיות • עיבוד ופענוח הממצאים בשיתוף עם צוות הגן/כיתה • בנייה, קביעת מטרות ויישום תכנית התערבות • הערכה מחדש של ההתערבות • מדידת תוצאות

7. תצפיות • נערוך תצפיות על המשחק בסביבות השונות במסגרת החינוכית (בפינות הגן, בשולחן יצירה ומשחק, בחצר, בגן/כיתה, בהפסקה, בחדר טיפולים ועוד). בנוסף, תצפית אקולוגית: אוירה כללית בגן, סביבה חינוכית, סדר יום, אינטראקציות • התצפיות מספקות מידע על : • חומרים: "במה הילד משחק" • פעולות:"כיצד הוא משחק " • אנשים: "עם מי" • סביבה ,הקשר וזמן: "היכן , מתי ובאיזה תדירות משחק" • "האם היה עידוד להתנהגות/תיווך/הנגשה?

8. דוגמא לשאלות על משחק בתצפית מובנת: • האם הילד משחק במשחקי שולחן (הרכבה, בניה ,השחלה) ועבודות יצירה ? • מהי התנהגות הילד במהלך משחק חופשי, משחקי "כאילו" ומשחק סוציו-דרמטי? • האם הילד משחק במשחק חברתי? (מבטים 2002; ענת בן מאיר ושות',2004 (ׂ

9. מהי התנהגות הילד במהלך משחק חופשי, משחקי "כאילו" ומשחק סוציו-דרמטי?(מבטים,2002)

10. מה ניתן להסיק ממצאי התצפיות? • סוגי המשחק שהילד משחק • הערכה התנהגות משחקית (Bundy,1997): מוטיבציה פנימית, העדפות, רצונות ,נטיות, חופש ממגבלות המציאות, היכולת לתת ולקרוא רמזים • מיומנויות שונות קיימות וחסרות– כגון מוטוריות, קוגניטיביות , שפה ותקשורת, חברה . • התאמה סביבתית והנגשה • תדירות המשחק • רמת תיווך נדרשת ההסתכלות מסייעת בגזירת המטרה

11. 2. השלמת מידע מגורמים נוספים והערכות מקצועיות • ראיון הורים – התנהגות משחקית בעבר ובהווה, תחומי העניין , העדפותיו והצרכים של הילד. באיזה מידה הסביבה מעודדת/מאפשרת משחק. • הקשרים (סביבה) – מתייחס למגוון התנאים והמצבים המשפיעים על המשחק: הקשר פיזי – אביזרים, מכשירים, נגישות הקשר דמוגרפי – מצב בריאותי הקשר תרבותי – נורמות התנהגות בבית ובגן המשפיעים על עיסוק במשחק • הערכות מקצועיות ע"י הצוות – הערכת מיומנויות ומרכיבים המשפיעים על יכולתו של הילד לשחק (גורמי לקוח). שאלת ה- "למה"?

12. 4. עיבוד ופענוח הממצאים בשיתוף עם צוות הגן/כיתה • הצגת הממצאים שנאספו מהתצפיות, המידע מגורמים נוספים והערכות מקצועיות • עיבוד ופענוח הממצאים • קביעת סדר עדיפויות בהתייחס בראש ובראשונה לילד ולמשפחתו. המטרה חייבת להיות משמעותית עבור הילד ומשפחתו (גם אם הוא לא תמיד מודע לכך), מותאמת ליכולותיו ומגבלותיו וניתנת להשגה בערכים מדידים. • אם קיימים מקורות של מוטיבציה פנימית אצל הילד , חשוב לנצלם על מנת שהילד יהיה שותף פעיל בתהליך – "ירצה לשחק"

13. 5. בנייה ויישום תכנית התערבות והמלצות • מטרות תל"א • יעדים הניתנים להערכה באופן מדיד- ינוסחו במושגים חינוכיים ותפקודיים ויותאמו לצרכי התלמיד. • תוכניות טיפול של אנשי המקצוע המעורבים במטרת התל"א – תוך ביטוי הערך המקצועי המוסף בתחומי הידע השונים • דרכי התערבות – שיטות טיפול, טכניקות ואמצעים • המלצות • מדידת תוצאות בערכים מדידים

14. תיאור מקרה : יוסי , בן 3 וחצי(תיאור זה הינו לצורך הדגמה בלבד ומיועד להדגים מטרות בתחום המשחק באופן ממוקד) סיכום הערכה: • תצפית : יוסי יודע ונהנה מלשחק במשחקי בניה והרכבה בגן. הוא אינו משחק מיוזמתו וזקוק לעזרה של מבוגר כדי להתמקד ולהתמיד במשחק. לרוב מתהלך הלוך וחזור בגן ללא תכלית. • מידע מההורים: לעתים קרובות יוסי משחק עם אימו וביוזמתה במשחקי הרכבה ובניה (פאזלים, פטריות, דופלו). בד"כ הם משחקים על הרצפה (אין שטיחים בביתו). יוסי אינו משחק ליד חברים (משחק מקביל ) או איתם. • הערכות מקצועיות: * הערכה חינוכית – יוסי ילד פעיל, הנוטה להסתובב ללא תכלית ברורה. קשוב ומרוכז רק לפרקי זמן קצרים עם תיווך. אינו מדבר או יוזם קשר עם מבוגרים ו/או ילדים. מתקשה להתגבר ובוכה במצבי קושי ותסכול. אינו סקרן לנעשה סביבו, אך מגלה יכולת למידה עם תיווך( מכיר מושגי יסוד -צורות, צבעים ועוד). * ריפוי בעיסוק – ליוסי קושי בעיבוד חושי המתבטא בדפוס של "הימנעות חושית": יוסי זז מקומות רועשים, נמנע מהגעה למקומות צפופים בהם הסיכוי למגע גדול, בררן באוכל, רגיש למגעים שונים . * קלינאית תקשורת – יוסי מפיק צלילים מסוימים, אינו מדבר. מבין הוראה פשוטה וממלא אחריה בתיווך. מתקשה ביצירת קשר עין. אינו משתמש בג'סטות. אינו יוזם תקשורת עם מבוגרים או ילדים. * יצירה והבעה – ליוסי העדפה ברורה למוזיקה, המאפשרת ומעודדת יצירת תקשורת מצידו עם מבוגרים (קשר עין, חיקוי תנועות ועוד).

15. תוכנית התערבות - יוסי מטרה על : יוסי ישחק במשחק סימבולי בתיווך מבוגר יעד ראשון: יוסי ירכיב מבניים (רכבת, מגדל, בית) לאחר קבלת הוראה של מבוגר בפינת הקוביות בגן ( לפחות 3 פעמים בשבוע במהלך חודש) דרכי התערבות: • באחריות הגננת: להרכיב עם יוסי מגדלי קוביות ולהקנות שם דמיוני לרכבת ו/או מגדל הקוביות ("רכבת ארוכה","מגדל גבוה", "בית הבובה") בפינת הקוביות בגן. בנוסף הדרכת הורים. • באחריות הקלינאית תקשורת: ללמד את יוסי למלא אחר הוראות פשוטות במשחק (תוך שימוש בג'סטות , הדגמה חזותית, לוח תקשורת ועוד ). • באחריות המרפאה בעיסוק: • טיפול ישיר בחדר : פעילות מכינה -לספק סביבה שקטה ואמצעים ייחודיים (ערסל, גליל תלוי, סקוטר) על מנת להתרכז ,להתמקד ולעודד שיתוף פעולה מצידו. לצורך כך ,יעשה שימוש בטכניקה המבוססת על התיאוריה של איירס "תכלול חושי" שמטרה לשפר את האופן שבו המוח מעבד, מפרש ומארגן את תחושות הגוף ואת התחושות שנקלטות ע'י הגוף מהסביבה. פעילות מכוונת מטרה: יוסי יתנסה במשחק משותף עם המטפלת בבניית מבנים שונים באמצעים מגוונים תוך הדגשת המשחק הדמיוני בשלביו הראשונים.

16. יעד שני:יוסי ישחק במשחק מקביל ביחד עם ילדים אחרים בפינת ההרכבה בגן (פעם ביום לפחות כ-10 דקות לבד במהלך חודשיים) דרכי התערבות: • באחריות הגננת : להוביל את יוסי לפינת ההרכבה, לשהות איתו שם ועם עוד ילדים ולהתחיל במשחק מקביל של חיקוי ילדים אחרים בליווי מלל המתאר משחקיהם של אחרים. בהדרגה , לעודד אותו להישאר ולהאריך את זמן שהייתו בפינה. • באחריות המטפלת ביצירה והבעה: לעודד משחק חיקוי בטיפול ישיר בעזרת מוזיקה. • באחריות המרפאה בעיסוק: • התאמת סביבה: לייעץ על אסטרטגיה יעילה על מנת להתאים את פינת ההרכבות/חצר לצרכיו של יוסי (הוצאת השטיח הגורם לרתיעה, התאמת סוג הנעל שתאפשר לו להשתתף בחצר במשחק בחול) • טיפול ישיר בחדר ובחצר: לעודד את יוסי לגעת ולהסתגל למרקמים שונים. בנוסף, הדרכת הורים. חשיפה לגירויים תחושתיים שונים על מנת להקטין את הימנעותו מגירויים תחושתיים שונים. • טיפול ישיר בסביבת הגן: לעודד משחק חיקוי במרחב החצר ולהרחיב אפשרויות התנסות במתקנים שונים. בנוסף הדרכת הורים. • בטיפול קבוצתי-ישיר : לעודד חיקוי משחק של ילדים אחרים בתיווך המטפלת. בנוסף הדרכת הורים

17. מסקנות העיסוק במשחק אצל ילדים בעלי לקויות מורכבות: • ילדים בעלי לקויות מורכבות משתתפים פחות במשחק ובפנאי מאשר ילדים בעלי התפתחות תקינה • ילדים בעלי לקויות מורכבות זקוקים לתיווך מסיבי והתאמות סביבתיות על מנת לעסוק במשחק ובפעילויות פנאי (בבית בדר"כ האם) • העיסוק במשחק מאפשר לילדים בעלי לקויות מורכבות, לפתח מיומנויות התפתחויות מגוונות – על המטפל לקחת אחריות עבור ההחלטות שיאפשרו לתת לילד השירותים וההתערבות המתאימים ביותר. (H. Bourke-Taylor, M. Law, L. Howie and J. F. Pallant, 2009)

18. המשך: • המעקב אחרי השתתפות הילדים במשחק חייב להיות מדיד כדי שהטיפול והמחקר יהיו אפקטיביים (H. Bourke-Taylor, M. Law, L. Howie and J. F. Pallant, 2009) • הערה מהניסיון הנצבר במהלך השנים בשטח: ילדים בעלי לקויות על רצף האוטיזם נזקקים לתיווך על מנת להשתתף במשחק: אם אין תיווך הסיכוי שהילד ישחק נמוך מאד.

19. ביבליוגרפיה • האגף לחינוך קדם יסודי (2002). מבטים: מסתכלים בסביבה טבעית על ילדים. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/PreSchool • בן מאיר,ע., אנטרוג ס., לוי ט. (2004). הערכה תפקודית בריפוי בעיסוק לילדים על רצף האוטיזם. www.pdffactory.com • ילון-חיימוביץ, ש., זק"ש, ד., ויינטראוב, נ., נוטה, א., מזור, נ., ושות' (2006). מרחב ותהליך העשייה המקצועית בריפוי בעיסוק בישראל. תל-אביב: העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק. • כהן דויד (1996). התפתחות המשחק. קרית ביאליק: הוצאת ספרים "אח" בע"מ. H. Bourke-Taylor, M. Law, L. Howie and J. F. Pallant.(2009). Development of the Assistance to Participate Scale (APS) for children’s play and leisure activities. Child: care, health and development, Australia: La Trobe university. Blackwell Publishing Ltd , 35, 5, 738–745 , Bundy, A. (1997) Play and playfulness, in: D. Parham & L. Fazio (Eds) Play in occupational therapy for children (St Louis, MO, Mosby-Year Books).