1 / 53

רקפת שרון תרצה זהבי אלי הררי צבי מנדל אלכס פרוטסוב ענת זאדה שוש פלס ריקה קדושים אריאל קופרברג

רקפת שרון תרצה זהבי אלי הררי צבי מנדל אלכס פרוטסוב ענת זאדה שוש פלס ריקה קדושים אריאל קופרברג. המעבדה הבין ענפית לאקולוגית מזיקים. הבל"מ. מזיקי חקלאות מקבוצת ה- Homoptera : ציקדות, כנימות עלה וכנימות מגן . מי בקבוצה?. סידרה (על סידרה): Hemiptera -

amadis
Download Presentation

רקפת שרון תרצה זהבי אלי הררי צבי מנדל אלכס פרוטסוב ענת זאדה שוש פלס ריקה קדושים אריאל קופרברג

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. רקפת שרון תרצה זהבי אלי הררי צבי מנדל אלכס פרוטסוב ענת זאדה שוש פלס ריקה קדושים אריאל קופרברג

  2. המעבדה הבין ענפית לאקולוגית מזיקים הבל"מ מזיקי חקלאות מקבוצת ה- Homoptera: ציקדות, כנימות עלה וכנימות מגן מי בקבוצה? סידרה (על סידרה): Hemiptera- בוגרים וזחלים בעלי גפי פה דוקרים—מוצצים בעיקר מוצצים מיצי פירות אבל חלקם הותאמו למציצת דם. תת-סידרה (סידרה): Homoptera – 42,000 מינים. מחולקת לשתי קבוצות (תת- סידרה): Auchenorrhyncha (ציקדות) Sternorrhyncha (כנימות עלה, כנימות מגן, פסילות)

  3. Sternorrhyncha דלועים (כותנה) כנימה אדומה Aonidiella aurantii כנימה מזרחית A. orientalis הפולווינאריה Pulvinaria vitis L. כנימות עלה Aphidoidea כנימות מגן Coccoidea Diaspididae כנימה ממוגנת Pseudococcidae כנימות קמחיות Aphididae אפידים coccidae כנימה רכה טל דבש ווירוסים

  4. מה הבעיה?

  5. בטמפרטורה של 25ºC 4-6 מחזורים בשנה אורך דור: כחודשיים בחורף שבועיים-שלושה בקיץ

  6. נקבה מטילה 100-600 ביצים (הערכה) בד"כ בשק אחד, אלא אם מסיבה כלשהי נאלצה לזוז ואז ממשיכה להטיל שק נוסף במקום חדש (בעצם המשך של השק הראשון).

  7. הזכר חי מספר ימים, מעופף חסר גפי פה המפרה את הנקבה ונעלם.

  8. כיצד מפחיתים נגיעות בוירוס קיפול העלים בכרמי יין? • מעביר המחלה (הוקטור)- • קמחית הגפן Planococcus ficus, • אין תקופה לטנטית אצל הוקטור בהעברת המחלה. • ההדבקה אפשרית לאחר 1 שעה של רכישה ויעילות ההדבקה עולה ומגיעה לשיא לאחר 24 שעות של רכישה. • הקמחיות מאבדות את הוירוס ויכולת ההדבקה לאחר 4 ימים מהרכישה. • זחלנים משלב I יעילים יותר מבוגרות בהעברת המחלה. • אין העברה מנקבה לצאצאים.

  9. כיצד מפחיתים נגיעות בוירוס קיפול העלים בכרמי יין? הנחת הבסיס- בכל הכרמים קיימות גפנים נגועות בוירוס. בכרמים בהם כל הגפנים נגועות בוירוס- כיצד מקטינים נזק בגפנים נגועות בוירוס? מטרה: שיפור האיכות בגפנים נגועות בוירוס. בכרמים בהם רק חלק מהגפנים נגועות בוירוס, פוטנציאל התפשטות הוירוס תלוי במידת הפיזור של הוקטור- הקמחית- כיצד מפחיתים נגיעות בוירוס קיפול העלים בכרמי יין? • לא ניתן למנוע לחלוטין קמחיות בכרם. • הדברה של קמחית הגפן תפחית את האוכלוסייה, תקטין את הפיזור בכרם ובכך תאט את התפשטות המחלה. • יעילות התכשירים המורשים להדברת קמחית הגפן פוחתת.

  10. צורת דגימה נקבות: שעור גפנים בדרגות הנגיעות השונות 0=נקי, 1=עד 10 פרטים, 2 = 20 עד 50 פרטים 3=מעל 50 פרטים. המרה= אמצע כל קטגוריה צורת דגימה זכרים: מספר למלכודת ליום

  11. מלכדות הפרומון של הזכרים אינן מתאימות לניטור גודל אוכלוסית הנקבות על הגפן ולא מתאימות לניטור מועד התחלת עלית האוכלוסיה

  12. ב- בחינת אמצעי הדברה כימיים

  13. שעור גפנים בדרגות הנגיעות השונות. (0=נקי, 1- עד 10 פרטים, 2 – 20 עד 50 פרטים, 3 – מעל 50 פרטים. אבני איתן

  14. שעור גפנים בדרגות הנגיעות השונות. (0=נקי, 1- עד 10 פרטים, 2 – 20 עד 50 פרטים, 3 – מעל 50 פרטים). גשור

  15. שעור אשכולות נגועים (ארבעה אשכולות לחזרה)

  16. ניסוי תכשירים שונים : • לא נמצאה השפעה עקבית על אחוז הנגיעות בגפנים ובאשכולות: • באבני איתן - פנפוסואפלורד הפחיתו נגיעות בגפנים לאחר שבועיים וההשפעה נשמרה גם חודש מהיישום (40% נגיעות לעומת 60-80% נגיעות בביקורת, דורסן וקונפידור) • בגשור– לא נמצאה השפעה על הנגיעות בגפנים לטיפולים לאחר שבועיים (נגיעות של 100% בכל הטיפולים פרט לדורסן בו נמצאה נגיעות של 80%), ולאחר חודש בביקורת נשארה נגיעות של 100%, קונפידור ודורסן הפחיתו נגיעות ל- 60%, פנפוס ל- 40% ובאפלורדהיתה נגיעות ב- 80% מהגפנים. • באבני איתן לא נמצאה השפעה של הטיפולים על שיעור האשכולות הנגועים ואילו בגשור כל הטיפולים הפחיתו את הנגיעות באשכולות לאחר שבועיים אך לאחר חודש לא נמצא הבדל בין הטיפולים לבין הביקורת.

  17. 2) יישום מוקדם של ניאוניקוטינואידים בהגמעה במחקר מוקדם נמצא כי אוכלוסיית הקמחיות מגיעה לשיאה בתחילת-אמצע יולי. המחקר בודק את יעילות השימוש בהגמעה לפני עליית האוכלוסייה להפחתת אוכלוסיית הקמחית ומניעת הפיזור בין גפנים- נבדקו 3 כרמים בדרום ומרכז הרמה בהם היסטורית אוכלוסיית הקמחיות נמוכה. מבנה הניסוי- הגמעה (1 סמ"ק לגפן) בתחילת מאי. 3 חזרות, גודל חלקת טיפול (קונפידור, ביקורת)- 1 דונם. דגימה של 10 גפנים בכל חלקת טיפול לאחר חודש, לאחר חודשיים ולקראת בציר- רמת האוכלוסייה ומספר הגפנים בהם נמצאו קמחיות נרשמו. לקראת הבציר נלקחו מ-10 גפנים 4 אשכולות מכל גפן בכל חלקת טיפול- נוכחות קמחיות בכל אשכול נבדקה.

  18. נגיעות באשכולות (4 אשכולות לגפן X 10 גפנים= 40 אשכולות) יישום מוקדם של קונפידור הפחית באופן משמעותי את הנגיעות בגפנים ובאשכולות בגשור ובכנף (במבוא חמה הנגיעות גם בביקורת היתה אפסית).

  19. סיכום- טיפול בתכשירים שונים בשלב בו רמת האוכלוסייה בשיאה- לא נראית השפעה עקבית על אחוז הנגיעות בגפנים ובאשכולות. ההפחתה המירבית ברמת הקמחיות היתה עד 60% ניקיון (נשארו 40% גפנים נגועות. יישום מוקדם של קונפידורהפחית באופן משמעותי את הנגיעות בגפנים ובאשכולות בגשור ובכנף (במבוא חמה הנגיעות גם בביקורת היתה אפסית).

  20. פיזור אויבים טבעיים כנגד כנימות בכרם זחל של קריפטולמוס (מושית) על פולווינאריה (כנימה) אנגירוס (צרעה טפילית) על עלה גפן

  21. מהלך הניסויים מיקום-גשור, מבוא חמה וכנף בקברנה סוביניון. אודם (בשני כרמים אורגנים) ואל רום בשרדונה. מבנה הניסויים: בכל כרם 3 חזרות. גודל חלקת טיפול- 1 דונם, מרחק בין חלקות כ- 30מ טיפולים: פיזור מוקדם של קריפטולמוס בתחילת מאי, פיזור אנגירוס ביוני (אוכלוסיה לא מיטבית), פיזור נוסף של קריפטולמוס ביולי מועדי דגימות: לאחר חודש, לאחר חודשיים ולקראת בציר צורת דגימה: דגימה של 10 גפנים בכל חלקת טיפול- רמת האוכלוסייה ומספר הגפנים בהם נמצאו קמחיות נרשמו. לקראת הבציר נלקחו מ- 5 גפנים 4 אשכולות מכל גפן בכל חלקת טיפול- נוכחות קמחיות בכל אשכול נבדקה. דרגות הנגיעות השונות: (0=נקי, 1- עד 10 פרטים, 2 – 20 עד 50 פרטים, 3 – מעל 50 פרטים).

  22. שרדונה קברנה סוביניון

  23. קברנה סוביניון שרדונה

  24. לא נמצאה השפעה עקבית על אחוז הנגיעות בגפנים – בחלק מהכרמים ההשפעה משמעותית לאורך העונה (כנף)או רק בסופה (גשור, אלרום) בכרם אחד לא נמצאה השפעה. • נמצאה השפעה ברורה במרבית הכרמים על אחוז הנגיעות באשכולות. • חלקות הניסוי היו קרובות מדי זו לזו והאויבים הטבעיים פעלו גם בחלקות הביקורת. • ב- 2007 נבדקו 32 גפנים בביקורת- בכל גפן נבדקו 3 אשכולות. רק ב- 3 גפנים לא נמצאו קמחיות (ב- 90% מהגפנים נמצאו קמחיות) וב- 59% מהאשכולות נמצאו קמחיות. • רמת הנגיעות הנמוכה יחסית ב- 2008 בחלקות הביקורת בכרם (33% מהגפנים ו- 17% מהאשכולות) יכולה לנבוע מפעילות א"ט.

  25. מלכודות פרומון ללכידת זכרים יעילות הבלבול נבדקת ברמת ההצלחהשל הזכרים למצוא את המלכודת

  26. *

  27. השפעה על נוכחות קמחיות בגפנים: • בחלקות הטיפול הקטנות (1 דונם) בכרמים ליין לא נמצאה השפעה עקבית על אחוז הנגיעות בגפנים ובאשכולות אך נמצאה הפחתה מובהקת במספר הזכרים במלכודת. שוב- חלקות הניסוי היו קרובות מדי זו לזו, האויבים הטבעיים פעלו גם בחלקות הביקורת והבלבול ויתכן שהרוחות העזות באזור גרמו ל"בלבול" גם בחלקות הביקורת. • בחלקות הטיפול הקטנות (1 דונם) בכרם ענבי מאכל נמצאה השפעה מובהקת על רמת הנגיעות בגפנים. • בתצפית בחלקות הטיפול הגדולות (10 דונם) נמצאה השפעה מובהקת של הבלבול על שיעור הנגיעות בגפנים ובאשכולות.

  28. מציאת אמצעי הדברה יעילים כנגד הקמחית • ניטור - זכרים אינם אמצעי ניטור יעיל דיו • בחינת אמצעי הדברה כימיים – יישום חומרי ההדברה שנבדקו בשלב בו אוכלוסית הקמחיות בעליה אינו יעיל דיו אך יישום קונפידור בתחילת העונה מונע את עלית הקמחיות. • בחינת יעילות תגבור אויבים טבעיים – תגבור אויבים טבעיים בכרם יכול להוות אמצעי הדברה יעיל אך נדרשת בדיקה נוספת (חלקות גדולות ומרוחקות, תזמון) • בחינת יעילות "בלבול זכרים" – שיטת "בלבול הזכרים" יכולה להוות אמצעי הדברה יעיל אך נדרשת בדיקה נוספת (חלקות גדולות ומרוחקות, תזמון, כמות לדונם)

  29. מעקב אחר קצב התפשטות מחלת קיפול העלים בכרם נערך מעקב סימפטומטי רב שנתי ב- 5 דונם מדגם מהגפנים נבדק לנגיעות ב- PCR התחלה מ- כ- 4% נגיעות, לאחר 3 שנים כ- 10% נגיעות. כ- 2% בשנה.

  30. תודה לכל המגדלים שעוזרים ומסכימים "לתרום" חלקות ניסוי תודה למיישמים תודה למי שעזר בידע ובעצה

  31. נזק עקיף ראשון- על טל הדבש לעיתים מתפתחת פייחת הנזק משמעותי יותר בענבי מאכל

  32. נגיעות מתקדמת בזנים אדומים (קברנה סוביניון) מסימני ההיכר של הוירוס- העורקים נשארים ירוקים

  33. ישנם מספר מינים של צרעות טפיליות התוקפות קמחיות פרזיטואידים ספציפיים 10-40 יום הבוגר מגיח אל מחוץ לחנוט דרך חור משונן שלועס באחד מקצותיו. 2. הזחל של הצרעה ניזון מאבריה הפנימיים של הכנימה, עובר חמש דרגות התפתחות ומתגלם בתוך הכנימה. • הצרעה תוקפת את הדרגות הצעירות אך גם נקבות מטילות. 3. הבוגר של הצרעה מגיח מתוך ה"מומיה" של הכנימה.

  34. הצרעה הטפילית Anagyrus pseudococci הנקבה הבוגרת שונה מהזכר: צבעה חום ומחושיה מפוספסים בשחור ולבן. הזכר קטן מהנקבה; וצבעו שחור. נקבת הטפיל מעדיפה לתקוף כנימות קמחיות בדרגת הזחל השלישי אך אינה בוררת גם בדרגות צעירות יותר (זחל שני) או מבוגרות יותר (נקבות מטילות). הצרעה מטילה ביצה בודדת בתוך גופו של הפונדקאי. כ- 15 ביצים ליום כשהפונדקאי נמצא ללא הגבלה. מביצים מופרות תתפתחנה נקבות ומביצים בלתי מופרות יתפתחו זכרים. הטפיל נמשך לאור ואינו פעיל כלל בחושך

  35. טורפים לא ספציפיים

More Related