סנט פטרבורג - מוסקבה

1. סנט פטרבורג - מוסקבה ומה שביניהן... חלק א' – סנט פטרבורג צילום ועריכה – יגאל מורג. מוזיקה – נעימות רוסיות

2. מצגת זו נוצרה בעקבות מסע שייט מרתק מסנט פטרבורג שלחוף מפרץ פינלנד ועד מבואות מוסקבה. מהלך השייט כלל הפלגות בחמישה נהרות (נייבה, סביר, קובזה, שקסנה, והוולגה), שחיברו ארבעה אגמי ענק – אגם לדוגה שגודלו כ 24000 קמ""ר (ישראל כולה כ 21500 קמ"ר), אגם אונגה – 10000 קמ"ר, ואגם בלוי הקטן יותר, ועוד אגם מלאכותי ענק – ריבינסק.אף שהמרחק בין שתי הערים בקו אווירי הינו כ 700 ק"מ, הרי אורכו של השייט הינו כ 1800 ק"מ, שניגמאים במהירות ממוצעת של כ 25 קמ"ש.הפרש הגבהים בין סנט פטרבורג השוכנת לחוף הים, למוסקבה - הנימצאת בפנים הארץ, הינו כ 160 מ', וכדי להתגבר על הפרש זה השתמשנו בלא פחות מ 16 "לוקים" שעזרו לנו לעלות (וגם לרדת) ולהתגבר על הפרש גובה זה. ומאחר שכאמור אין נהר אחד שזורם בין שתי הערים, ניכרו, עוד בתקופתו של סטאלין ויורשיו, בשנות ה 30, תעלות שמחברות בין הנהרות והאגמים הטבעיים כשהארוכה שבהן מחברת את הוולגה למוסקבה, ואורכה כ 125 ק"מ!!! ועל כל המוצאות אותנו – בעמודים הבאים.

3. מפת השייט זו מפת רוסיה, והקשת האדומה שמשמאלנומראה את 1800 הק"מ של מסענו קיזי אגם אונגה נהר קובזה הנהר סביר אגם בלוי מנדרוגי אגם לדוגה גוריצי נהר שקסנה אגם (מלאכותי) ריבינסק סנט פטרבורג ירוסלבל אוגליץ הוולגה תעלת הוולגה מוסקבה

4. סנט פטרבורג

5. כמה מילים על רוסיה בכלל, לפני שנעבור לסנט פטרבורג:רוסיה החלה את דרכה עם כיבוש שיטחה ע"י שבט נורמנדי (ויקינגי) שניקרא – רוס, זה היה לקראת סוף האלף הראשון לספה"נ. אולם מאז עברה תהפוכות רבות ושונות, כולל ההסתפחות לדת הנוצרית, כיבושים שונים, מלחמות פנימיות וכד', רק ב 1380 השתחררה רוסיה מהכיבוש המונגולי, ונסיכות מוסקבה החלה לתפוס תאוצה, אף כי סופית זה קרה רק כ 100 שנה מאוחר יותר, ולאורך כ 200 שנה שלטה בה שושלת ה"רוס", שהאחרון בצאריה היה איוון האיום, הידוע לשימצה.מ 1613 שלטה ברוסיה שושלת בית רומנוב שהיא זו שהשאירה את חותמה על כל הערים הגדולות. הידוע מבין הצארים לבית רומנוב הינו ראשון הצארים - פטר הגדול (ששלט מ 1682 עד מותו ב 1724) אשר הרחיב וקידם את רוסיה והפך אותה למעצמה בין לאומית.סנט פטרבורגהוקמה ע"י פטר הגדול ב 1703 עת הקים באזור ביצתי ורחוק את מצודת פטרוס ופאולוס, וסביבה את העיר עצמה, וב 1712 הכריז עליה כבירת ממלכתו ואילץ את פקידי המימשל, ושועי הארץ להשתקע בה, למעט תקופה קצרה היתה העיר, שגם שינתה את שמה לפטרוגרד, בירת רוסיה עד 1914, עת פרצה המהפכה הבולשביקית, ולנין חזר למוסקבה.

6. מצודת פטרוס ופאולוס – הגרעין העתיק שסביבו קמה סנט פטרבורג. מבט כללי מנהר הנייבה – צריח הכנסייה וחומות המצודה.

7. ובין החומות – קתדרלה צהובה, שתוכה עולה בהרבה על חיצוניותה

8. באחד מאגפיה של הכנסייה ניתן לפגוש בחלק מקברי הצארים לבית רומנוב, עשויים משייש לבן בוהק, ושל פטר ואשתו – מגרניט יפהפיה.

9. ולצידם של אלה – לוחות לציון משפחת הצאר האחרון – ניקולאי השני, שנרצחו כולם עם פרוץ המהפכה הבולשביקית, ורק לאחר מות סטאלין, בימיו של ילצין, הובאו עצמותיהם בלוויה ממלכתית לקבורה סופית כאן.

10. סנט פטרבורג נבנתה במתכונת "אירופית" כדי להוכיח לעולם שרוסיה הינה ארץ מפותחת ותרבותית, אדריכלים איטלקים רבים נתנו כאן דרור ליצירתיותם, ונסיעה ברחובותיה, או שייט בתעלותיה (שבעטיין כונתה "ונציה של הצפון") הן חוויה אמנותית ממש.

12. ואם עושים זאת בלילה, החוויה גדולה עוד יותר... וכך ניראית כנסיית הדם באור יום. לפנינו כנסיית הדם השפוך. לצאר אלכסנדר הייתה מאהבת. כשאשתו נפטרה הוא ניסה לשאת אותה לאישה, אבל היא לא הייתה מקובלת בחברה. כשהוא נרצח, בקרבת הכנסיה, היא השאירה את שערה בארונו, גלתה לפריס ומתה שם. הגובה 81 מ' – כמו השנה בה נרצח - 1881. גובה המגדל השני 52 מ'- כמו הגיל בו נרצח. מקריות? לא ברור

13. כנסיית / מנזר הבתולה

14. התעלות מתחברות כמובן, אל הנהר החוצה את העיר – נהר הנייבה, הפלגה עליו גם היא חוויה מרנינה, בעיקר לאלו שעד כה הירדן היה עבורם "הנהר", הרוחב האדיר, תנועת הספינות, והמוני הגשרים, שכולם ניפתחים בחלקם כדי לאפשר תנועת ספינות גדולות, אך כדי לא להפריע לתנועת המכוניות בעיר, הגשרים נפתחים לשעות ספורות החל מ 01.00 בלילה.

15. עם רדת החשיכה מקבל הנוף צביון דרמטי, תאורת הגשרים נידלקת בשלל צבעים (מתחלפים) והעיין לא שבעה מראות.

17. ברחובות העיר ניתן לפגוש את הצארים עצמם, רכובים על סוסיהם האבירים פטר הגדול הצאר ניקולאי

18. ועתה הגענו אל ההרמיטאז' – מערכת ארמונותיהם ותצוגת אוספיהם של הצארים לדורותיהם, המקיפים כיכר ענקית שבמרכזה אובליסק מרשים שער הארמון המזרחי, ומעליו "מרכבת הנצחון" (על נפוליאון). האובליסק לזכרו של הצאר אלכסנדר הראשוןגיבור הניצחון על נפוליאון, ודמותו ה"מכונפת" כמלאך – בראשו. בסיס האובליסק

19. ההרמיטאז' – מיסודו - ארמון החורף של הצארים (שניבנה ע"י האדריכל האיטלקי רסטרלי), ובהמשך גם אכסניה לתצוגת אוספי האמנות האדירים שלהם, וכיום – מוזיאון האמנות השני בגודלו בעולם (אחרי הלובר) עם כ 3.000.000 מוצגים. חזית הכניסה ההרמיטאז' במבט מנהר הנייבה.

20. מעלה מדרגות הכניסה

21. ההרמיטאז' משלב תצוגה של אולמות הארמון המפוארים, בו חיו ובילו הצארים לדורותיהם, כמו גם אולמות תצוגה ליצירות האמנות למיניה. אולם הגנרלים.

22. חדרי הנצחון על נפוליאון.תמונות הגנרלים שלקחו חלק בנצחון זה, מונצחות על הקירות.

23. תמונות ענק של תבוסתו הסופית של צבא נפוליאון על נהר ברז'ינה.

24. אחד מאולמות קבלות הפנים, וראו גם את התקרות והרצפות.

25. אולמות קתרינה – עיטורי זהב בתקרות ופסיפסים "רומיים" ברצפות.

26. "סתם" מסדרון, עם ציורי קירות ותקרות

27. קירות אולמות התצוגה צבועים בצבעים שונים לאיפיון ציירי הארצות השונות – איטלקים, הולנדים, בלגים ועוד...

28. האולמות הירוקים – מציורי רמברנדט ההולנדי עקדת יצחק הזקן

29. דמותה של יקתרינה הגדולה, שהיתה "צארינה" בפני עצמה ואספנית אמנות מן הגדולות שהיו, והיא שהחלה את האוסף המוצג כאן. משמאל – בזיקנתה מימין – בצעירותה

30. אולם שטיחי הקירות

31. אחד מאולמות הריקודים המפוארים, ובקצהו מוצג חריג – הסרקופג (ארון הקבורה) של אלכסנדר נייבסקי – גיבור לאומי שהביס את הפולשים השבדים (1240) מגדות נהר הנייבה, וקיבל את שמו.

32. ולסיום הטעימה המיניאטורית מתצוגת ההרמיטאז' – חדר האוכל המלכותי, אליו נמלטו הצאר ניקולאי השני וחבורתו בעת שמורדי המהפכה הבולשביקית – אנשיו של לנין, פשטו על הארמון, כאן הם נתפסו, ומכאן הובלה המשפחה כולה ונרצחה! (18 לאוקטובר 1918).

33. בין אם שבענו, ובין אם לא – משכיות החמדה של ההרמיטאז', עדיין ראינו רק חלק קטן מן העושר והעוצמה של הצארים הרוסיים, שלא בחלו באמצעי עושק למיניהם כדי לחמוס את עמם ולהשקיע את הונם במבני פאר עמוסי יצירות אמנות לרב. אנחנו נוסעים לאתר הנופש של הצארים, שהיום הוסב שמו ל"פושקין", ע"ש המשורר הלאומי הרוסי (שדמו כלל לא היה רוסי כ"כ, שכן אימו היתה ממוצא אתיופי, והוא היה בעל עור שחום ורעמת תלתלים מפוארת). בדרך אנו עוברים את רובע "מוסקבה" – שריד מימיו של סטאלין, עם בנייה מונומנטלית, ולפנינו בית העירייה כשלנין מוצב לפניו, ולידו – אנדרטת הניצחון במלחמת העולם השנייה. זו ההזדמנות לספר שסנט פטרבורג, ששמה הוסב ל"לנינגרד" לאחר מותו של אבי המהפכה, עמדה במל' העולם במצור של 900 ימים, כאשר היא עושה זאת בכוחות עצמה, ללא עזרת הצבא האדום (המובס), ועל כך זכתה (רק לאחר מות סטאלין) בתואר "עיר גיבורה" שהוענק לערים שלא ניכנעו לנאצים.

34. האנדרטה – עמוד נישא אל על, ולפניו דמויות המנצחים... אנשי הצבא המנצחים וצוהלים ומאחוריהם – העם העמל שתרם גם הוא לא מעט לניצחון המוחץ על הצבא הנאצי.

35. אנחנו בשעריו של אתר הנופש הצארי – "פושקין", כשאת פנינו מקבל פושקין עצמו במלוא הדרו.

36. חזית הארמון

37. שוב העושר מנקר העיניים... והכל זהב, הכל זהב

38. גם כאן, הקירות מכוסים ביצירות אמנות

39. והתקרות והרצפות – תאווה לעיניים

40. אחד החדרים השמורים ביותר הינו "חדר העינברים", כולו מצופה בלוחות ענבר (שרף עצים) שהיה שקוע מתחת לפני המים שנים רבות, ולאחר שנימשה מהם עובד ולוטש ושימש לציפוי הקירות.במלחמת העולם השנייה נהרס המקום בחלקו אך לאחריה שופץ והוחזר למצבו הקודם, כולל חדר מיוחד זה.

41. יצאנו לחלקו האחורי של הארמון, למבט על גניו... ואנו ממשיכים הלאה.

42. האתר האחרון – "פטרהוף" – ארמון וגנים מפוארים שבנה פטר הגדול בהשראת גני וורסאי שבפריז, בה שהה תקופה ארוכה. הפעם נוותר על הארמון פנימה, ונסתפק בגני המזרקות המדהימים שלמרגלותיו.

44. ועד כאן סיורנו בסנקט פטרבורג – פטרוגרד – לנינגרד, ושוב – סנט פטרבורגראינו רק טעימה בלבד ממה שיש לראות בה, וגם מזה הראנו על קצה המזלג בלבד. טייל, צילם וערךMorag-i@013.net.ilיגאל מורג - אתם מוזמנים לבקר באתר האינטרנט שלי, הקליקו נא על הקישור הבא: http://morag.artvision.co.il