"חדש ברשת ועל המדף" יום עיון לספרני בית ספר באזור המרכז מכללת בית ברל 23.1.07

"חדש ברשת ועל המדף"יום עיון לספרני בית ספר באזור המרכזמכללת בית ברל23.1.07 "כפה אדומה" וה"זאב"ברשת גיבוש מדיניות להגנה על גולשים צעירים ברשת האינטרנט בישראל ד"ר אורה נבנצאל

מי היא "כפה אדומה" בישראל? • 71%מהילדים בגילאי 9-17 גולשים כל יום באינטרנט • כ-40% מהילדים ציינו כי הם מעבירים פרטים אישיים שלהם לזריםבאינטרנט. • למעלה מ-21% מהילדים ציינו כי קרה להם שקיבלו הצעה מגונה או גסה באינטרנט. • 14.5% מהילדים ציינו שנפגשו עם אדם זר בעקבות הכרות האינטרנט. • קרוב ל- 50% מהילדים טענו שההורים שלהם כלל לא מתערבים בגלישה שלהם. המחקר שנערך בקרב 400 הורים לילדים ובקרב 500 ילדים ובני נוער בגילאי 9-17, במדגם ארצי מייצג של האוכלוסיה היהודית בישראל. מתוך: אתר המועצה הלאומית לזכויות הילד

קלות וזמינותללא הגבלה"קוצים ושושנים ברשת" קלות מבורכת של גישה חופשית ומיידית למגוון של תכנים ... קלות בלתי נסבלת של גישה וחשיפה ...לתכנים מסוכנים ומעוררי מחלוקת. קלות מבורכת של זמינות עולם המידע הגלובאלי והאינטראקטיבי... קלות בלתי נסבלת... של חדירה לפרטיות וחוסר יכולת של עולם החוק והמשפט המקומיים להתמודד עם עבריינות ברשת. קלות הקשר, ההיכרות והאפשרות לכונן יחסים ... קלות בלתי נסבלת... של כינון יחסים מזיקים ואפילו מסוכנים. קלות היכולת ליצר ולהפיץ מידע... קלות בלתי נסבלת... של הפצת מידע מזיק אודות אחרים קלות היכולת לתקשר ולהעביר מסרים באמצעי תקשורת מיידית או בדואר אלקטרוני קלות הבלתי נסבלת... של ההתמכרות והגרוע מכל עידוד להתאבדות

הקלות הבלתי נסבלת.... של גישה בעת גלישה, במכוון או בשוגג, ניתן להגיע לאתרים ותכנים שנויים במחלוקת או אפילו מסוכנים לצעירים. חשיפה לתכנים מסוימים עשויה להזיק רגשית, נפשית ואפילו להוביל לפגיעה פיזית דוגמאות: אתרי פורנוגרפיה, אתרי הימורים, אתרי טרור, הסתה וגזענותותכנים פוגעניים אחרים.

פדופליה בישראל: ויקטור פריס, צילם והפיץ פורנוגרפיה של ילדים ברשת האינטרנט (2001) סרגיי לבנפוס אסף את החומרים מאתרי האינטרנט השונים בחו"ל, וריכז אותם בתקליטורים ובאתר אינטרנט שהקים לצורך ההפצה לאחרים בתשלום. אתר האינטרנט של לבנפוס מוקם על שרת בחו"ל, כדי להיכנס ולצפות בחומרים , צריך היה להירשם כמנוי בתשלום. ((2002

הימורים: פרצה קוראת לגנב"אן דן דינו סוף א לה קטינו" דוגמה: חברת Bet 24 מפעילה אתר להימורי ספורט באמצעות שרת הממוקם בבריטניה. החברה מתרגמת את האתר האנגלי שלה לשפה המקומית, רוכשת כתובת אינטרנט מקומית ומזמינה את הגולשים להמר על אירועי ספורט. • החברה פועלת בישראל ומאפשרת לישראלים לערוך הימורים מקוונים עד לסכום של 600 דולר להימור, כאשר סכום הזכייה המקסימאלי מגיע עד ל-6,000 דולר ליום. • החוק הישראלי, שאינו קובע אם זהותו הלאומית של האתר נקבעת לפי זהות המהמרים או מיקום השרת. • אין גם תקדים משפטי המאפשר לבית המשפט לקבוע עמדה בנושא זה • חברות הימורים הפועלות מחוץ לגבולות ישראל מנצלות את הפרצות בחוק הישראלי

הקלות הבלתי נסבלת של חדירה לפרטיות..."קח תן": הנזק של האינטראקטיביות מסירת פרטי מידע אישי או משפחתי: כתובת, תמונה, כרטיס אשראי של ההורה. ניהול בלוגים הכוללים פרטים אישיים ותמונות. השתתפות בצ'אט או בפורום, בחדרי שיחה פרטיים או ציבוריים הימורים באמצעות אתרי הימורים חוקיים או בלתי חוקיים

הקלות הבלתי נסבלת... של כינון קשרים ויחסים מזיקים"נשף המסכות" "החברים" בצ'אט יכולים להיות גם עברייני מין, פדופילים, מחבלים, המתחזים ללא קושי, ונוקטים בשיטות פיתוי מתוחכמות. "החברים" יכולים להיות גם האקרים או קרקרים השולחים ילדים ל"משימה נועזת" של חבלה באתרים ציבוריים או ממשלתיים "החברים" יכולים להיות בריונים וטרולים

ה"סבתא של כפה אדומה" היא לפעמים..."זאב" בתחפושת דוגמאות הנערה והחייל, 2003 הנער מחדרה והמבוגר היפואי, 2004 פרשת יעקב העליון פרשת אופיר רחום פרשת הרשקוביץ, 2006

הקלותהבלתי נסבלת של תקשורת והעברת מסרים אלקטרונית הידבקות במחלות וירטואליות... • שימוש ב-ICQ, מסנג'ר ואודיגו חושפים את המחשב לוירוסים ותולעים, ה"מזיקים לבריאותו". • השימוש בתוכנות אלו גם חושפת את המשתמשים ל"זאבים" בתחפושת: עבריינים וחורשי רעה אחרים

הקלות הבלתי נסבלת של היכולת להפיץ מידע..."פה גדול" הסכסוך, השמועה והרכילות המקומיים הופכים למידע הזמין לכל: הקמת אתרי השפלה ליריבים פרסום תמונות מביכות ללא רשות, שיגור הודעות נאצה באי-מייל, הצקה, הסתה ולשון הרע. הפצת וירוסים חוסר מודעות להשלכות ולמשמעויות של המעשים,

""CAUGHT IN THE WEBהקלות הבלתי נסבלת... של ההתמכרות בעלי סיכון גבוה להתמכרות: בעלי דימוי עצמי נמוך בעלי בעיות משפחתיות אלמנטים ממכרים של האינטרנט: אנונימיות נוחות בריחה מהמציאות התמכרות לגלישה בכלל או לסוג מסוים של שימוש ברשת: מין, מערכת יחסים וירטואלית, אגירת מידע, משחקים ברשת נזקים פוטנציאליים (במחקר) טשטוש גבולות בין העולם הוירטואלי למציאות בעיות של זהות עצמית

הגרוע מכל... התאבדות ערן אדרת ז"ל סבל מהשפלות במסגרת הצבאית ושקע בדיכאון קליני גלש כדי להתעודד אולם קיבל עידוד והנחיות כיצד להתאבד באמצעות הרובה התאבד בשנת 1998 אביו אבשלום אדרת הקים את עמותת אשנ"ב ואת אתר סה"ר במטרה לאפשר לבני נוער לקבל מענה וסיוע נפשי

"כיפה אדומה והזאב" ברשת פרק ב' מי יציל את "כפה אדומה"?

תהליך הפצת התכנים באינטרנט • ספק התוכן- דהינו יוצרי האתרים שאחראים לאתרי האינטרנט ולהצגת התכנים בהם. • ספק השירות- המחזיק בפלטפורמת תכנה ששולטת על האתרים שהוא מארח אינו אחראי לתכנים שלהם • ספק הגישה- המשתמשים בקוי טלפון או קוי תקשורת ישירים אחרים • שירותי איתור -כגון פורטלים ומנועי חיפוש פורטלים מספקים כשער לעולם האינטרנטי והם מספקים קישורים על פי דרישת המשתמש • צרכני הקצה- הורים, ילדים ובני הנוער עצמם

הצעות לצמצום החשיפה של קטינים לתכנים מזיקים באמצעות הספקים • לספקי התוכן- לחייב את ספקי התכנים להעריך את עצמם ולסמן את האתרים באופן שיאפשרו לתוכנות סינון לגלות אותם ולהגביל את הגישה אליהם לבני נוער וילדים.כמו כן, להגביל תכנים מסוימים לאתרים שהכניסה אליהם מוגבלת • לספקי השירות- למנוע מהאתרים המתארחים להפיץ תכנים שאינם הולמים. לחייב את הספק למחוק תכנים פוגעים. • לספקי גישה- לידע את הגולשים אודות אתרים שמפיצים תכנים מזיקים. להגביל אתת הגישה של ילדים לאתרי אינטרנט המיועדים למבוגרים. • צרכני הקצה- חיוב של מוסדות ציבור להתקין תוכנות מסננות תוכן.

הדילמה האם נכון לתת בידי הספקים סמכות לשמש "צנזורים" של הרשת? האם ניתן לאכוף את הצנזורה באינטרנט?

"כיפה אדומה והזאב" ברשתפרק ג' מי קובע כיצד להציל את כפה אדומה? מהי הבעיה ?

הבעיה: דילמה בנושא חופש הביטוי בעולם הנאור חופש הביטוי והמחשבה מסמל את הזכות הבסיסית של האדם בחברה האם הגבלת חופש הביטוי מונעת נזקים? האם הגבלת חופש הביטוי, לכשעצמה מהוה נזק גדול ומשמעותי יותר? מדיניות ציבורית נבונה ואחראית אמורה לאזן בין שתי הגישות

מהן גבולות חופש הביטוי ברשת ? סוגי ההגבלות האפשריים: הגבלת הגישה לשימוש ברשת באמצעים שונים הגבלת חופש הביטוי של תכנים מסוימים ברשת דוגמאות: בחברה החרדית צו הרב אוסר על שימוש ברשת בסין בהוראת המדינה: גוגל אינו מאפשר גישה לתכנים מסוימים מה המדיניות בישראל? מי קובע? מי מיישם? מי אוכף? המדיניות המקומית שבית הספר מפעיל בין כתליו אינה יכולה להיות מנותקת מהמדיניות הציבורית בישראל ובעולם הנאור בכלל

מי קובע? מדיניות השימוש של קטינים באינטרנטבישראל שחקנים ראשיים בזירה הרשות המחוקקת – הכנסת הרשות השופטת – בית המשפט הרשות מבצעת- הממשלה: משרד התקשורת, משרד החינוך הרשות האוכפת את החוק- המשטרה בעלי עניין וגופים חוץ פרלמנטריים: חברות העוסקות באספקת גישה ושירותי אינטרנט ארגונים אזרחיים: האגודה לזכויות האזרח, הארגון להגנה על זכויות הילד, איגוד האינטרנט הישראלי, אשנ"ב, על"ם ועוד

כנסת ישראל - בית המחוקקיםקובע את ההתנהגות הנורמטיבית בכל הנוגע לחיי החברה בישראל באמצעות חקיקה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את עקרון חופש הביטוי בישראל ניתן להגביל זכות זו רק באמצעות חוק אחר המגן על זכות עקרונית אחרת של האזרח המגבלות על חופש הביטוי אמורות לאזן בין שתי הזכויות חוקים המגבילים את חופש הביטוי בישראל: חוק לשון הרע, תשכ"ה, 1965 חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א, 1981 חוקים אלו תקפים גם בסביבת האינטרנט

חוק הגנת הפרטיות הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב, 1992, בו נקבע כי האדם זכאי לפרטיות בצנעת חייו. הזכות לפרטיות הילד מעוגנת גם בסעיף 12 לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד שאושררה ע"י ישראל ב- 1991. אולם... איסוף נתונים בצורה לא חוקית מילדים באינטרנט, נמשכת...

מה עשו בתי מחוקקים במדינות אחרות? בארה"ב Children's Online Privacy Protection Act of 1998. המטרה: מניעה של איסוף נתונים לא חוקי מילדים באינטרנט קביעת נהלים ותקנות לאתרי אינטרנט וספקי אינטרנט אוספים נתונים חוקיים המגבלות על איסוף נתונים מילדים מתחת לגיל 13: • כל האוסף נתונים אישיים צריך להצהיר, מה בדיוק מטרת המידע הנאסף וכיצד משתמש הספק בנתונים אלו וכן כיצד הוא מאבטח אותם. • כל האוסף נתונים חייב לקבל את הסכמת ההורים לפני איסוף או שימוש בנתונים. • יש לאפשר להורים לסקור ולעקוב אחר נתונים אלו, כולל האפשרות למחוק או לסרב להמשיך לספק נתונים. • אין להתנות השתתפות במשחק, תחרות פרסים או פעילות ילדים כלשהי בחשיפת נתונים אישיים. • כל האוסף נתונים חייב בביצוע פעולות נדרשות לאבטחת נתונים

מה בישראל? הועדה הבין משרדית לעניין המסחר האלקטרוני,2001 בהשתתפות נציגים של משרד האוצר, המסחר והתעשייה, המדע, התקשורת, האוצר, המשפטים ויועצים בתחום הטכנולוגיה והמשפט המלצות דוח הביניים "ראוי לפטור ספקי שירות אינטרנט מאחריות לתכנים פוגעניים שחוברו על ידי גולשים".

המלצות דוח הביניים • אין מקום לחוקק חוק מיוחד במטרה להגן על קטינים באינטרנט עקב הבעייתיות הנוגעת לאכיפת החוק. • יש לעודד את בעלי האתרים בישראל לקבוע כללים בעניין ההגנה על פרטיות הגולשים בכלל וקטינים בפרט למשל להוסיף קישור להודעה על מדיניות הפרטיות לבצע פעילות הסברה בקרב ההורים, כדי להגביר את מודעותם לסכנות הכרוכות בשימוש הילדים באינטרנט.

חוק העונשין • סעיף 214 לחוק העונשין, תשל"ז -1977- פרסום תועבה והצגתה עוסק באיסור פרסום תועבה. • סעיף 34 לחוק מגדיר כי "פרסום"- כתב ,דבר דפוס, חומר מחשב או כל מוצג חזותי אחר וכן כל אמצעי שמיעתי העשויים להעלות מילים או רעיונות בין לבדם ובין בעזרת אמצעי כלשהו "פרסם" – • דברים שבעל פה- להשמיע מילים בפה או באמצעים אחרים, התקהלות ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם, או להשמיען בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב; • בפרסום שאינו דברים שבעל פה- להפיצו בקרב אנשים או להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים לראותו, או למכרו או להציעו למכירה בכל מקום שהוא, או להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור או להפיצן לציבור באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור, או להציען לציבור באמצעות מחשב

חוק העונשין ופרסום תועבה מהו פרסום תועבה? האם כל פרסום הכולל תכנים מיניים או אלימים צריך להיחשב לפרסום תועבה? החוק לא הופעל פעמים רבות החוק לא הופעל כלל ביחס לתכנים באינטרנט הגדרת "פרסום תועבה" היא עניין ל פרשנות ופסיקה של בית המשפט

מה עשו בתי מחוקקים במדינות אחרות? בארה"ב • Communication Decency Act 1996 • החוק הטיל על בעלי האתרים ועל ספקי האינטרנט אחריות לתכנים באתרים הקשורים אליהם. כל מי שמפרסם חומרים מגונים או מזיקים, העלולים להגיע לידי קטינים ברשת האינטרנט- דינו מאסר שנתיים. • החוק לא עמד בערכאות משפטיות בגלל שהוא מגביל את חופש הביטוי באופן קיצוני ועל כן אינו חוקתי. • החוק שונה ב-2003 וכיום מתמקד בפונורגרפיית ילדים במקום בתכנים מגונים

בארה"בChild Online Protection Act, 1998 החוק נועד להגביל גישת קטינים לאתרים מסחריים מזיקים כל העוסק במסחר בין-לאומי או בין מדינתי ברשת ובתוך כך עושה ביודעין שימוש מסחרי בחומר שמזיק לקטינים וזמין להם באינטרנט- דינו 6 חדשי מאסר או קנס כספי. • "חומר מזיק לקטינים": תמונה, דימוי גראפי או חזותי, מאמר, הקלטה, כתיבה או כל חומר מגונה שאדם ממוצע לפי הסטנדרטים של הקהילה יראה בו בהקשר של קטינים "מעורר יצרים"; תיאור או מצג הפוגע בבירור בקטינים; פעילות מינית אמיתית או מדומה או מצג זימה אשר אין בו ערך אמנותי, פוליטי או מדעי ממשי. • החוק נדון בערכאות משפטיות ולא יושם הלכה למעשה. • נקבע כי ניתן ליישם את מטרת החוק באמצעים טכנולוגיים

ארה"בChildren Internet Protection Act, 2000 • החוק מחייב ספריות ציבוריות וספריות בתי ספר לקבוע מדיניות בטיחות ברשת ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים בכל המחשבים שברשותם כדי להגן מפני גישה לתיאורים חזותיים שיש בהם משום תועבה, פורנוגרפיה של ילדים או נזק לילדים. • מוסד שבו לא תופעל מדיניות זו לא יזכה להטבות לשירותי אינטרנט ולשירותי מחשב. • החוק עמד בערכאות משפטיות • ספריות ומוסדות חינוך מחויבות להשתמש בתכנות חסימה וסינון.

“Dot Kids” act, 2002בעלי אתרים המעוניינים להפיץ תכנים המתאימים לקטינים שגילם מתחת ל-13 זכאים לרכוש את הסיומת :KIDS.USמעט אתרים משתמשים, רובם אתרי ממשל 2003 ,"AMBER ALERT” act החוק אוסר על שימוש במודע בשם מטעה כדי למשוך גולשים לצפות בתכנים של תועבה. על בעלי האתרים להשתמש בשמות" "מין " או "פורנו", שאינם מטעים.

הימורים באינטרנט החוק בישראל אוסר על הפעלת אתרי הימורים בישראל, למעט מפעל הפיס והמועצה להימורים בספורט הימורים בהם מותרים למבוגרים, בלבד. החוק אוסר על השתתפות ילדים בהימורים. הימורים מקוונים אינם חוקיים כלל. לא ניתן לאכוף חוקים מקומיים על הרשת הבינלאומית

חוק העונשין והימורים • אדם שלכאורה, משחק במשחק אסור, עובר על סעיף 226 לחוק העונשין, עבירה שדינה שנה מאסר. • סעיף 228 לחוק העונשין, ניהול עסק של הימורים עלול להיחשב כעבירה על חוק העונשין • החוק הישראלי אינו חל על אתרי הימורים הפועלים ממדינות זרות. במצב של עסק ההימורים שהוא אתר מקוון, הנמצא, במדינה שמתירה ניהול הימורים, האם בעל העסק נחשב, כמי שמנהל עסק של הימורים בישראל רק מפני שניתן לראות את האתר מכל מחשב בעולם, ובכלל זה בישראל?

חוק המחשבים התשנ"ה- 1995עוסק בהסדרה כוללת של ענפי המשפט המרכזיים שיש להם נגיעה בהתפתחויות בתחום המחשבים: דיני עונשין, נזיקין, ראיות, דיני חיפוש ותפיסה סעיף 3 • מהי עבירת מחשב? היתר שיבוש, הפרעה למחשב או לחומר מחשב, לרבות שינוי, מחיקה, שיבוש או הפרעה לשימוש וכל חדירה לחומר מחשב או הצגת מידע כוזב או פלט כוזבים, הנעשים שלא כדין, הם עבירות פליליות ודינם מאסר. • סע' 3 עוסק גםבלשון הרעוקובע 5 שנות מאסר בגין פרסום מידע כוזב בשם אדם אחר, לא בכל מקום בו עושה אדם שימוש במחשב על מנת להפיץ מידע שאינו מדויק, ייעשה שימוש בסעיף זה.

חוק המחשבים התשנ"ה- 1995אינו כוללהתייחסות לפגיעה באמצעות תכנים המועברים באינטרנט הצעות חוק העוסקות בתכנים באינטרנט • הצעת חוק הגבלת דרכי הגישה לאינטרנט, תשס"א 2000 • הצעת חוק חסימת אתרים פורנוגרפיים במוסדות ציבור, תשס"ג 2003 • חוק פירסום ברשת האינטרנט ובדואר אלקטרוני תשס"ו 2005 • הצעת חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, תשס"ד 2004 • חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, תשס"ה 2005 • חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים, תשס"ו 2006

קובעי מדיניות ציבורית צריכים לאזן בין זכויות הפרט לטובת החברה מציאת שביל הזהב בין שמירה על ערכי הדמוקרטיה לבין ההתפתחות הטכנולוגית המואצת היא אתגר למחוקק המדיניות ציבורית אינה עומדת בקצב ההתפתחות הטכנולוגית. שעת הביניים שבין מציאת האיזון הנכון בין זכויות הפרט לבין טובת החברה היא שעתו "היפה" של העבריין....

בית המשפט בית המשפט מפרש את החוקים שמחוקקת הכנסת בפסיקת בית המשפט בא לידי ביטוי הפירוש לחוק הקושי בהגדרת המושג "פרסום תועבה" לא כל פרסום הכולל תכנים מיניים יכול להחשב לפרסום תועבה. ללא הגדרה וללא תקדים משפטי החוקים הם חסרי שיניים

פסק דין המטיל אחריות על ספק השירות ת"א בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי התביעה : פגיעה בפרטיות, הוצאת לשון הרע ורשלנות באינטרנט שלושה תנאים דרושים להטלת האחריות על ספק השירות, שלא הסיר חומר פוגע ממחשביו • ידיעה בפועל - רק אם הנפגע פנה, התריע ודרש להסיר אתהחומר הפוגע ייחשב הספק כאילו ידע על קיומו של החומר הפוגע; • ודאות לפגיעה - רק אםהפרסום פוגע ואסור באופן חד-משמעי וניכר על פניו יישא הספק בחבות אם נמנע ממחיקתהחומר הפוגע; • יכולת המניעה- הספק יהיה אחראי רק עד כמה שיוכל, במאמץ סביר, למנועאת הפגיעה בנפגע. זוהי החלטה ראשונה מסוגה בישראל. ת"א 7830/00 בית משפט השלום בכפר סבא.בפני כב' השופט ר.אמיר

הרשות המבצעת משרד התקשורת "מדיניות רישוי שירותי אינטרנט" , 2000 "משרד התקשורת מצפה שבעלי רישיון למתן שירותי גישה לאינטרנט וקהילת האינטרנט בישראל יגבשו בכוחות עצמם, וללא מעורבותו, פעילות הסדרה עצמית לענף זה, באישור הממונה על ההגבלים העסקיים . הסדרה עצמית תכלול מגוון תחומים, ובהם כללי האתיקה לנושאי אספקת תכנים ויישומים."

הרשות המבצעת-משרד החינוך • בתי הספר המתחברים לאינטרנט באמצעות ספקי אינטרנט המחויבים, כחלק מההסכם, להבטיח חסימת אתרי סקס, פורנוגראפיה, אלימות וסמים. • מנהלים ומורים יפעלו להגברת המודעות לחשיבות ההתנהגות המוסרית בשימוש בטכנולוגית המידע ברמת המורה והתלמיד בכל כיתה או שכבת גיל. • התלמידים יחתמו על הצהרת התחיבות או אמנה בית ספרית להתנהגות הוגנת ומוסרית בשימוש בטכנולוגיות מידע • יש ליידע ולהדריך את ההורים לגבי הסכנות בגלישה לאתרים של סקס, פורנוגרפיה, סמים ואלימות, לגבי הצורך בבקרה על האתרים בהם ילדיהם גולשים ולגבי האפשריות הטכניות לחסימה.

אגף הקהילה והמשמר האזרחי – מדור מחקר וניהול ידע, גליון עצות לגלישה בטוחה לילדים ונוער באינטרנט • אזורי סיכון ברחבי הרשת, • עצות שימושיות כלליות, סיכונים אפשריים ועצות להורים, • סימני סיכון אצל משתמשים צעירים , • עצות למורים בבתי-ספר, • העולם המערבי – התופעה ודרכי התמודדות מרכזיות.

הרשות האוכפת- המשטרההמפלג לחקירת עבירות מחשב • עבירות מחשב כהגדרתן בחוק המחשבים , חדירות ופריצות למחשבים , ייצור והפצת ווירוסים, תולעים וסוסים טרויאניים ושבוש וגניבת מידע ממחשבים המחשב משמש כקרבן העבירה וכיעד לתקיפה. • עבירות "רגילות" מרמה, גניבה ,זיוף וכן עבירות מין, סחר בסמים עבירות ביטחוניות.כל עבירה שניתן לבצעה באמצעות המחשוב ורשת האינטרנט. בעבירות שבהן המחשב משמש ככלי לביצוע העבירה. • עבירות שהמחשב משמש בהן ככלי קיבול לראיות היכולות לקשור את החשודים לעבירות המיוחסות להם ולהוכיח באמצעות המידע האגור בהם את האשמה או את החפות של החשודים בתיק. יש צורך במיומנות ובידע מקצועי ע"מ לתפוס את המחשבים ולהפיק מהם פלט ראיות קביל עפ"י דיני הראיות. המפלג משתמש בידע ובמיומנות שצבר על מנת להציל חיים באינטרנט כמו טיפול בהודעות התאבדות של בני נוער וקטינים וכן בטיפול בזמן אמת בהתרעות על פיגועים ואיומים לרצח המופצים באינטרנט.

הרשות האוכפת -המשטרה מבצעים ללכידת מפעילי אתרי פדופיליה באינטרנט של משטרת ישראל מבצע "ציוני דרך", 2001 מבצע "מעבר בטוח", 2002 לכידה וענישה

ארגונים חוץ פרלמנטריים • איגוד האינטרנט הישראלי מקדם שיתוף פעולה בין ספקי תוכן וספקי גישה למניעת פגיעה בקטינים על-ידי תוכן פוגעני באינטרנט באמצעות הסדרים וולונטאריים לשמירה על כללים לתיוג אתרים שאינם הולמים קהל גולשים צעיר • אשנ"ב-אנשים למען שימוש נבון באינטרנט, מעוניינת ופועלת לקידום המודעות להשפעות חיוביות ושלישיות של השימוש באינטרנט על החברה • סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. שירות אינטרנטי חינם לתמיכה במצוקה נפשית. • על"ם –עמותה לנוער במצבי סיכון

מדיניות ציבורית בנושא האינטרנט • הסדרה עצמית בהסכמת הספקים • חינוך לגלישה נכונה של ילדים ונוער והוריהם • מחויבות התלמידים לאתיקה ונטיקה באמצעות אמנה • הפעלת תכנות סינון במחשבים של מוסדות חינוך חופש הביטוי באינטרנט לא יפגע

סוף הסיפור:"כפה אדומה" צריכה לשמור על עצמה מפני "זאבים" ברשת ספרנית, עזרי לה

תפקיד ספרנית בית הספר לסייע למימוש המדיניות באמצעות : • הדרכה לגלישה בטוחה של קהילת בית הספר, • סביבה דיגיטאלית מאתגרת בפורטל הספרייה • שיתוף פעולה עירוני או אזורי שמטרתו: אספקת אפשרויות בטוחות לכינון יחסים למשל, עם תלמידי בתי ספר אחרים. אספקה וחידוש מידע אודות תכנים מעניינים ומאתגרים. כפי שעושים זאת שנים רבות לגבי מדיות אחרותבספרייה

תודה על ההקשבה

"חדש ברשת ועל המדף" יום עיון לספרני בית ספר באזור המרכז מכללת בית ברל 23.1.07