The Center For Jewish-Arab Economic Development

1. The Center For Jewish-Arab Economic Development

3. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי • מוסד ללא כוונת רווח • ארגון דו קיום יהודיים-ערבים • נוסד 1988 ביוזמת שרה קרמר • 2 מנכ"לים משותפים • הוועד המנהל - אנשי ציבור וכלכלה יהודים וערבים • פועל ממרכז הארץ The Center For Jewish-Arab Economic Development

4. קידום שוויון בהעצמה כלכלית • ליווי ותמיכה בעסקים קטנים • העצמת נשים • הלוואות לעסק ראשון • עידוד שותפויות • מועדוני עסקים • תמיכה באזורי תעסוקה משותפים • ליווי תכניות לתואר שני • רישות בוגרים ויזמים • פרויקט החממה הטכנולוגית בנצרת The Center For Jewish-Arab Economic Development

5. שילוב אקדמאים ערבים בתעשייה המתקדמת השאיפה לשוויון ושיתוף כלכלי לא תגיע למיצוי ללא קליטה ושילוב של מיטב המוחות בציבור הערבי בלב העשייה הכלכלית ובראשה בתעשיית ההיי-טק The Center For Jewish-Arab Economic Development

6. למטרה זו הוקמה יחידת השמה במרכז והוכרז על פרויקט שילוב ערבים בוגרי מדעים מדויקים בתעשיות המתקדמות The Center For Jewish-Arab Economic Development

7. המדעים המדויקים • מתימטיקה • סטטיסטיקה, חקר ביצועים • מדעי המחשב • כימיה, ביוכימיה • פיסיקה, אסטרופיזיקה The Center For Jewish-Arab Economic Development

8. סטודנטים ערבים באוניברסיטאות מקור: שנתונים סטטיסטים לישראל 1999-2005, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יאסר עוואד, "סיכוי" The Center For Jewish-Arab Economic Development

9. בוגרי מדעי הטבע והמתימטיקה אוניברסיטאות המקור: השנתון הסטטיסטי 2006, נתוני 2003-4. The Center For Jewish-Arab Economic Development

10. בוגרי מדעי המחשב, המכללות האקדמיות המקור: השנתון הסטטיסטי 2006, נתוני 2003-4. The Center For Jewish-Arab Economic Development

11. לאן ממשיכים מאות סטודנטים ערבים המתאימים לתעשיית ההיי-טק ? The Center For Jewish-Arab Economic Development

12. לאן מתפזרים מאות סטודנטים ערבים בוגרי מדעים מדויקים 1. דורשי עבודה The Center For Jewish-Arab Economic Development

13. לאן מתפזרים מאות סטודנטים ערבים בוגרי מדעים מדויקים 1. דורשי עבודה 2. עצמאיים זעירים The Center For Jewish-Arab Economic Development

14. לאן מתפזרים מאות סטודנטים ערבים בוגרי מדעים מדויקים 1. דורשי עבודה 2. עצמאיים זעירים 3. מורים The Center For Jewish-Arab Economic Development

15. שכירים יהודים וערבים בענף ההיי-טק מקור: שנתונים סטטיסטים לישראל 1999-2005, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יאסר עוואד, "סיכוי" The Center For Jewish-Arab Economic Development

16. שכירים יהודים וערבים בענף ההיי-טק מקור: שנתונים סטטיסטים לישראל 1999-2005, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יאסר עוואד, "סיכוי" The Center For Jewish-Arab Economic Development

17. רוב השכירים הערבים בתעשיית ההיי-טק: הנדסאים ובעלי תפקידים זוטרים מטרת הפרויקט להעלות את שיעור המהנדסים ואנשי הפיתוח להגדיל את מספר הבכירים הערבים בחברות The Center For Jewish-Arab Economic Development

18. שיטות גיוס העובדים בהיי-טק 1. חבר מביא חבר 2. חברות השמה 3. מודעות ברשת 4. מאגרי מידע פנימיים 5. מוסדות אקדמיים, ארגוני פורשים 6. מודעות דרושים 7. קידום פנימי 8. גיוס מחו"ל על פי דירוגו של אלי לזר, סמנכ"ל מש"א קודאק ישראל, 1,000 עובדים, דה מארקר 17.4.06 The Center For Jewish-Arab Economic Development

19. שיטות גיוס עובדים ערבים בהיי-טק 1. חבר מביא חבר - לא 2. חברות השמה - מעטים 3. מודעות ברשת - לא 4. מאגרי מידע פנימיים - לא 5. מוסדות אקדמיים, ארגוני פורשים - לא 6. מודעות דרושים - לא 7. קידום פנימי - מעטים 8. גיוס מחו"ל - לא על פי דירוגו של אלי לזר, סמנכ"ל מש"א קודאק ישראל, 1,000 עובדים, דה מארקר 17.4.06 The Center For Jewish-Arab Economic Development

20. חסמים מצד התעשייה 1. הנטייה לעבוד עם אנשים דומים לך, והנוחות שנובעת מכך בחיי היומיום. 2 . גיוס עובדים לחברות היי-טק מבוסס על רישות והיכרות מוקדמת. לחלק מן המועמדים יש רקע משותף מתקופת הלימודים או השירות הצבאי. בחלק מן החברות מעודדים (ומתמרצים) גיוס עובדים בשיטת "חבר מביא חבר". 3. קיים חשש - שמקורו בדעות קדומות או בחוסר היכרות - שמא עובדים ערבים הם גורם עוין ואף סיכון ביטחוני. 4. קיימת דעה קדומה כי רמתו של מועמד ערבי תהיה נמוכה מזו של יהודי. 5. אין פתיחות כלפי "האחר" ואין מודעות ליתרונות הגיוון החברתי. The Center For Jewish-Arab Economic Development

21. חסמים מצד המועמדים 1. החשש מעבודה באזור המרוחק מן הבית, בסביבה שונה, שרובה ככולה יהודים. 2. החשש מתלות ברצונו הטוב של המעסיק הגדול בקבלה ובקידום, מול העצמאות שבהקמת עסק קטן ליד הבית. 3. העדר כלים להצגה ולקידום אישי. חוסר היכרות של המערכות הקולטות. 4. אי אמון ברצונה של החברה היהודית לקלוט מועמד ערבי. 5. אכזבה מכך שניסיונות קודמים נכשלו. The Center For Jewish-Arab Economic Development

22. המצב הקיים 1. צעירים ערבים מעדיפים מקצועות שמרניים: רפואה, משפטים, ראית חשבון 2. צעירים ערבים לומדים מדעים מדויקים "כי הם טובים בזה" ולא כאפיק להגשמה 3. רוב בוגרי המדעים המדויקים מפסיקים להציג מועמדות לתפקידים הולמים ומחפשים תעסוקה ברמה המקומית. 4. המשאבים שמשקיעה מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה בתלמידי מדעים מדויקים – אינם מניבים פירות. 5. אובדן כוח עבודה מיומן וחדור מוטיבציה 6. תעסוקה שאינה הולמת. מקור לתסכול אישי, ומחולל אי יציבות חברתית The Center For Jewish-Arab Economic Development

23. מדוע יכול הפרויקט להצליח 1. הבנה הולכת ומתרחבת, כי הכרחי לפעול לשינוי המצב – הן מסיבות של זכויות האזרח, הן מסיבות לאומיות-משקיות, והן מסיבות חברתיות. 2. מודעות גוברת בחברות ההיי-טק ליתרונות שבגיוון חברתי (Diversity). במיוחד בחברות שלהן פעילות בינלאומית ונדרשות להציג פרופיל חברתי, שגיוון הוא אחד מעקרונותיו. הבנת היתרון לחברה שבדרך החשיבה שונה, בתרבות ובשפה הנוספת. 3. ניסיון מוצלח עם עובדים ערבים שנקלטו במערכת. והכרה בסגולותיו של המועמד הערבי – חריצות, שאפתנות, נאמנות למעסיק. 4. חוות דעת של גורמים מקצועיים כי הקליטה של מועמד ערבי בחברות ההיי-טק יכולה להיות טובה, דווקא משום שעל פי תרבות העבודה בחברות אלה, מועמד מוערך על פי הישגיו ולא בזהותו הדתית, האתנית או הקהילתית. The Center For Jewish-Arab Economic Development

24. קבוצת מיקוד: חסמים מהצגת מועמדות שתי קבוצות מיקוד בקרב אקדמאים ערבים, בוגרי מדעים מדוייקים, שמרביתם לא השתלבו בתעשיית ההייטק. מתוכם שניים שעובדים במפעלים מתקדמים ושלושה שעבדו בעבר בתעשיית ההיי-טק ופוטרו. הקבוצות התקיימו בחדרי המחקר של מכון המחקר MARKET WATCH ברמת גן במאי 2007. The Center For Jewish-Arab Economic Development

25. בעיני המועמדים הערבים: 1. המוצא הערבי נתפס כחסם העיקרי שמונע מחברות ההיי-טק לקבל אותם לעבודה. 2. ידוע להם שכל בוגרי המדעים המדויקים שמבקשים להתקבל לתעשיית ההיי-טק עומדים בפני קשיים, ובעיקר אלו שהם חסרי ניסיון. עבור הערבים, המוצא מהווה מכשול נוסף, שמונע מהם לעבור את הסף של זימון לראיון. 3. גילו הצעיר של המועמד הערבי נתפס בעיניהם כחיסרון בהשוואה לגיל ולניסיון החיים היחסי שמגביר את הביטחון העצמי של המועמד היהודי שמגיע גם אחרי שרות צבאי. 4. הקושי לשווק את עצמם בראיונות, לצד הקושי לבטא את עצמם בעברית כפי שהיו רוצים. The Center For Jewish-Arab Economic Development

26. מדברי המשתתפים בקבוצת המיקוד: "קיבלתי תגובה אחת מתוך 50 – 60 חברות" "שלחתי קורות חיים למאות חברות ומשהו כמו עשר חברות מתוכן שלחו תשובה שאין להן משרה"

27. מדברי המשתתפים בקבוצת המיקוד: "הייתי בארבע שנים רק בשלשה ראיונות מתוך מאות ששלחתי. יש חשש - כי את מקבלת את ההזדמנות הזו פעם בשנה-שנתיים, ואת תולה הרבה תקוות על ההזדמנות הזו. ואז יש את העניין של לא רק איך את רואה את עצמך אלא איך זה שמולך רואה אותך"

28. מדברי המשתתפים בקבוצת המיקוד: "הבעיה היא שהצד השני לא מכיר אותנו ואת המנטאליות שלנו... שואלים אותי מה אני עושה כשאני מתעצבן על מישהו והמראיינת יצאה מנקודת הנחה שאם מישהו מעצבן אותי אני ישר הולך איתו מכות. מבחינת מקבל ההחלטות הוא יעדיף לקבל יהודי שמקסימום יצעק אם יעצבנו אותו ולא ערבי שכל החמולה שלו תבוא עליו."

29. מדברי המשתתפים בקבוצת המיקוד: "הבעיה היא עם אנשים שיש להם ממוצע של פחות מ – 80" "ערבי שהוא גאון יכול להתקבל, ובכל חברה יש איזה שני גאונים ויש 8 תותחי על ו – 90 תותחים רגילים. אני בין הרגילים לתותחים ולכן קשה לי להתקבל. אם אתה סתם טוב אז אתה בצד. זה מה שהרגשתי"

30. מדברי המשתתפים בקבוצת המיקוד: "זה תלוי בי. אני שולח בכל חודש לחמישה עשר מקומות ואני לא מתייאש, ויודע שאולי יום אחד קורות החיים שלי יגיעו לידיים של מישהו שיקרא אותם. אבל אולי אני טועה ולא קוראים אותם אלא רק את השם - ועושים דיליט"

31. תפישת תעשיית ההייטק בעיני המועמדים הערבים 1. בחברות ההיי-טק מעדיפים מועמדים יהודים, על פני הערבים שיכולים להיתפס כגורם מאיים או כמי שיכול להפריע לאווירת "הביחד" של החבר'ה. 2. הפוטנציאל של המועמדים הערבים להתקבל להיי-טק שמור רק ל"גאונים" או ל"מצטיינים". עבור מי שהוא רק טוב, הסיכוי להתקבל הוא נמוך מאד, כי אז יעדיפו את המועמד היהודי. 3. רמת התסכול גבוהה יותר אצל "בעלי הניסיון" בחיפוש עבודה מול אלו שהתחילו לחפש עבודה רק לאחרונה. 4. רמת התסכול גבוהה במיוחד בין אלה שכבר רכשו ניסיון בחברת הייטק ופוטרו בגלל צמצומים, ומרגישים כי למרות הניסיון שצברו, עדיין הם נדחים בגלל השם שלהם. The Center For Jewish-Arab Economic Development

32. תפישת תעשיית ההייטק בעיני המועמדים הערבים 1. בחברות ההיי-טק מעדיפים מועמדים יהודים, על פני הערבים שיכולים להיתפס כגורם מאיים או כמי שיכול להפריע לאווירת "הביחד" של החבר'ה.בעיה! 2. הפוטנציאל של המועמדים הערבים להתקבל להיי-טק שמור רק ל"גאונים" או ל"מצטיינים". עבור מי שהוא רק טוב, הסיכוי להתקבל הוא נמוך מאד, כי אז יעדיפו את המועמד היהודי. בעיה! 3. רמת התסכול גבוהה יותר אצל "בעלי הניסיון" בחיפוש עבודה מול אלו שהתחילו לחפש עבודה רק לאחרונה. בעיה! 4. רמת התסכול גבוהה במיוחד בין אלה שצברו ניסיון בהייטק ופוטרו בגלל צמצומים, ומרגישים כי למרות ניסיונם, הם עדיין נדחים בגלל מוצאם. בעיה! The Center For Jewish-Arab Economic Development

33. בעיני המועמדים הערבים 1. ההשתלבות בסביבה יהודית שבה הם יוצאי הדופן אינה נתפסת כבעיה, כיון שכך הם רגילים. 2. מרחק גיאוגרפי לא מרתיע. מוכנים לנסוע רחוק, ולו רק כדי לרכוש ניסיון. 3. רובם שולחים בהתמדה קורות חיים לחברות היי-טק, בתקווה שיגיע היום ויזומנו לראיון. הם אינם מתייאשים, מכיוון שהמאבק הזה נתפס כחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם בארץ. The Center For Jewish-Arab Economic Development

34. בעיני המועמדים הערבים 1. ההשתלבות בסביבה יהודית שבה הם יוצאי הדופן אינה נתפסת כבעיה, כיון שכך הם רגילים. לא בעיה. 2. מרחק גיאוגרפי לא מרתיע. מוכנים לנסוע רחוק, ולו רק כדי לרכוש ניסיון. לא בעיה. 3. רובם שולחים בהתמדה קורות חיים לחברות היי-טק, בתקווה שיגיע היום ויזומנו לראיון. הם אינם מתייאשים, מכיוון שהמאבק הזה נתפס כחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם בארץ. לא בעיה. The Center For Jewish-Arab Economic Development

35. חברות השמה חברות ההשמה הקיימות לא מקיימות נוהל מיוחד המותאם להשמת המועמד הערבי מועמדים ערביים שפנו לחברות השמה מדווחים על הגדלת הסיכוי להשמה ביחס למלוח ישיר של קורות חיים. ועדיין תוצאות נמוכות עד לאחרונה לא היתה חברת השמה המתמחה בהשמת אקדמאים ערבים לאחרונה החלה לפעול חברה חדשה בתחוםarabjobs The Center For Jewish-Arab Economic Development

36. המרכז בתהליך הקמת מאגר של ערבים בוגרי מדעים מדויקים המבקשים להציג מועמדות לתעסוקה הולמת בחברות היי-טק. • המרכז יבנה קשרים עם הנהלות חברות ההיי-טק הגדולות (בדרג סמנכ"ל משאבי אנוש). יבקש ויקבל את הסכמתן להשתתף בפרויקט. • המרכז ילווה את המועמדים בתהליך המיון. יסייע בידם בכתיבת קורות חיים, בהכנה לראיונות. בעת הצורך יופנה מועמד להכשרה מעשית, כדי להגיע לרמת כניסה העונה על צרכי השוק • המרכז יספק תמיכה ברמה הקהילתית והקבוצתית, באמצעות אתר האינטרנט או במפגשי קבוצות, לקבלת מידע ותמיכה הדדית. The Center For Jewish-Arab Economic Development

37. המרכז יפעל בין מנהלי משאבי אנוש, כדי ללמוד מניסיונם על קשיים והצלחות בתהליך המיון והקליטה של מועמדים ערבים. • המרכז יפעל בזירה הציבורית להכשרת הלבבות, להצגת היתרונות ולחשיבות שבשילוב מיטב הכוחות שבציבור הערבי אל מרכז העשייה הכלכלית. • מה יעשו החברות? • מנהלי משאבי אנוש בחברות יבחנו באופן פרטני מועמדויות ערבים למשרות פנויות, על פי רשימות שיציע המרכז. • ישמרו על קשר עם יחידת ההשמה במרכז ויעבירו לבקשתנו משוב שוטף, כדי לשפר את תהליך איתור המועמדים והכשרתם. The Center For Jewish-Arab Economic Development

38. אמנה לקליטת אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי-טק עליה יחתמו ראשי חברות היי טק ומעסיקים גדולים בענף The Center For Jewish-Arab Economic Development

39. אמנה לקליטת אקדמאים ערבים בתעשיית ההיי-טק אנו, מובילי חברות העומדות בחזית התעשייה המתקדמת במשק הישראלי, רואים בשילובם של ערבים בוגרי מקצועות המדעי המדויקים, ההנדסה והמחשבים בתעשיית הטכנולוגיה העלית (הייטק) ערך חשוב ונעשה כמיטב יכולתנו לקדמו. אנומצהירים כי נפעל למימוש עיקרון שוויון ההזדמנויות, ברוח מגילת העצמאות המכריזה כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". The Center For Jewish-Arab Economic Development

40. אנו מכריזים כי כל אזרח בישראל ראוי לתעסוקה הולמת וכי כל דורש עבודה המציג את מועמדותו לתפקיד, ראוי לכך שכישוריו ייבחנו בפתיחות, ברצון טוב וללא כל אפליה. אנומאמינים שיציבות חברתית תושג רק אם כל אדם, מכל קבוצה, קהילה וציבור במדינת ישראל יוכל ליהנות מכל האפשרויות להגשמה עצמית. חינוך טוב, תעסוקה הולמת וקידום ראוי, על פי כישוריו. The Center For Jewish-Arab Economic Development

41. אנו רואים בקליטת ערבים בעלי תארים במקצועות הטכנולוגיה העילית תועלת למעסיקים, למועמדים ולחברה כולה. אנו בטוחים כי נוכחותם של ערבים בצוותים המובילים בתעשייה המתקדמת, תתרום לגיוונה ולהשבחתה. אנו בטוחים כי קליטתם של ערבים בלב העשייה הכלכלית תביא ברכה למשק ולשגשוגו, תפיג דעות קדומות, תיצור הידברות בין תרבויות שונות, תעשיר את המרקם החברתי ותקרב שלום בין מדינת ישראל למדינות ולעמי האזור. מתוך מודעות לאחריותנו החברתית, כמובילי התעשייה, אנו מתחייבים להפנים עקרונות אלה אל מדיניותנו הארגונית ומתחייבים לפעול להטמעתה בין העובדים ודרגי הניהול בחברות שאנו עומדים בראשן. The Center For Jewish-Arab Economic Development

42. תודה The Center For Jewish-Arab Economic Development