160 likes | 306 Views
"פסגות בערפל" הנוף המתהווה של טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה. פרופ' יואב יאיר מנהל שה"ם האוניברסיטה הפתוחה. מהנעשה בעולם (דגימה חלקית). ממשלת וייטנאם החליטה לאמץ את פלטפורמת חומרי הלמידה הפתוחים של אוניברסיטת רייס Connexions כחומר הלימוד בהשכלה הגבוהה במדינה cnx.org
E N D
"פסגות בערפל"הנוף המתהווה של טכנולוגיות למידה בהשכלה הגבוהה פרופ' יואב יאיר מנהל שה"ם האוניברסיטה הפתוחה
מהנעשה בעולם (דגימה חלקית) • ממשלת וייטנאם החליטה לאמץ את פלטפורמת חומרי הלמידה הפתוחים של אוניברסיטת רייס Connexions כחומר הלימוד בהשכלה הגבוהה במדינה cnx.org • ממשלת סנגל החליטה להעניק תשתית טכנולוגיות-מידע לכל מערכת החינוך במדינה ולהוביל את נושא הלמידה המקוונת באפריקה (כנס E-learning Africa ייערך בדקאר במאי 09) • Community College Consortium התאגדות של מוסדות השכלה גבוהה בארה"ב לצורך הפקה משותפת של ספרים אלקטרוניים ושרותי Print-on-demand על מנת להקל על סטודנטים שידם אינה משגת לרכוש ספרי לימוד • ממשלת הולנד הקצתה 154 מליון אירו ל-7 שנים לצורך שימור הזיכרון האודיו-ויזואלי של המדינה בפרויקט שנקרא Images for the Future
מהנעשה בעולם (דגימה חלקית) • University College Plymouth החליט לתת מחשב נייד חינם לכל סטודנט הנרשם לתוכנית לימודים לקבל תעודת הוראה • Faculty of 1000 – רשת של 4500 מומחים בנושאי ביולוגיה ורפואה על נושאים בחזית המחקר, הבאת מאמרים מעודכנים וביצוע Reviewhttp://www.facultyof1000.com • 400,000 בוגרי מדעי המחשב והנדסת תוכנה בסין ב-2007, עברה את הודו (אבל תחרות עזה ב-outsourcing מפיליפינים וברזיל!)
מספר תחזיות לעתיד הקרוב (2009 והלאה)The Futuristhttp://www.wfs.org/Sept-Oct08/Nov-Dec%20FUTURIST/topTen.htm • ידע מקצועי מתחדש במהירות גדולה מזו שהוא נלמד. מרבית המקצועות יידרשו עדכון תוך כדי למידתם. • רוב המקצועות יידרשו הכשרה מתמשכת גם במקומות העבודה, תוך התאמה לשינויים בטכנולוגיה בה נעשה שימוש ולהתפתחויות בשוק התעסוקה. "At any given moment, a substantial portion of the labor force will be in job retraining programs” Marvin J. Cetron and Owen Davies, "Trends Shaping Tomorrow’s World, Part Two," May-June 2008, p 41 • נוצרות התמחויות חדשות וביקוש למקצועות חדשים, בדרך כלל משולבים טכנולוגיות-מידע. במקום ללמוד סתם "מנהל עסקים", סטודנטים יבקשו ללמוד מקצועות עם דגשים אקטואליים כגון היבטים של פיתוח בר-קיימא, ידידותיות לסביבה, גלובליזציה
5 מגמות בעולם המקושר במאה ה-21 ((N. Bolz, Technical University of Berlin, OEB 2008 • בחברת המידע של המאה ה-21 תקשורת וניידות הם הגורמים החשובים ביותר ליצרנות. על מנת להתחרות ולהצליח, נדרשים כישורים של גמישות וזמינות: סקרנות, יזמות, יצירתיות. • Serious Play: עבודה ולמידה משולבות. "The Paradise of Work” (D. Hall): לכאורה פרדוקס, אבל כיום העבודה הופכת להיות מהנה יותר, אם כי לא בהכרח מתוגמלת בהתאם. • Self-Design: שוק העבודה יתפתח כך שאנשים יצטרכו לעשות מיתוג Branding של עצמם: כבר עתה רואים ייצוגים אישיים ברשת כגון YouTube Facebook באמצעותם אנשים יוצרים לעצמם תדמיות. • Identity Management: מי אתה? אם אינך קיים ברשת, איך אוכל לדעת עליך? האדם במאה ה-21 הוא סך המידע הקיים עליו ברשת. Economics of Identity, where recognition is crucial
עומס יתר וניהול ידע • Attention Management: כלכלת קשב, העומס העצום של מקורות מידע אפשריים ויכולות התקשורת הבלתי-מוגבלת שלנו הופכים את הזמן למשאב יקר, עליו יש תחרות בלתי-פוסקת. נוצר עומס-יתר שמקשה עלינו לברור מידע איכותי. מתחוור והולך ש- “More and more we know less and less” (D. Bell) • באופן פרדוקסלי, דווקא השפע העצום במידע מסוכן ומביא לכך ש- “Information becomes the enemy of intelligence” - חברת הידע נמצאת במצב של בלבול, בשל היעדר היררכיה במקורות המידע. אנו נדרשים לזיהוי נכון של Authority, Credibility and Trust
מידע ורשתות חברתיות, קהילות ידע • טכנולוגיות המידע יוצרות שוק גלובלי וחסר גבולות עם קהילות מקצועיות ורשתות חברתיות מבוססות עניין (Communities of Practice. • Six Degrees of Separation: הרשתות הן כאלה שכמעט תמיד נוכל למצוא דרך אל האדם (המידע) שאנחנו מחפשים. בני-אדם מסוגלים למצוא את הנתיבים הקצרים אל מבוקשם (Kleinberg, Nature, 2000) • The strength of weak links : יש אבסורד בכמות המידע הנמצא בקשרים החלשים של הרשתות החברתיות (500 חברים בפייסבוק), לעומת מיעוט המידע בקשרים חזקים (5 חברים טובים).
The Crisis of Significance((M. Wensch, KSU, OEB 2008 • יותר מ-50% מהסטודנטים ב-KSU מעידים שהם אינם אוהבים לשהות פיזית במרחב הכיתתי, אולם 100% העידו שהם אוהבים ורוצים ללמוד. • בסקר שביעות הרצון סטודנטים באנגליה, ציינו 82% שהם מרוצים מרמת ההוראה אבל 44% אמרו שהמשוב שקיבלו מהמורים היה מאוחר , שטחי ולא מועיל ללמידה http://www.youtube.com/watch?v=dGCJ46vyR9o סרטון מפורסם ביו-טיוב – 2.9 מיליון צפיות
Wensch: הלמידה ואופי הלומדים משתנה קיים פער גדל והולך בין התשתיות והמודלים הנהוגים במוסדות להשכלה גבוהה לבין הצרכים, ההרגלים והיכולות של הסטודנטים. הטכנולוגיה מאפשרת שיתוף, ביקורת ודיון על המידע, וכך מניעה תהליכי למידה משמעותיים ועמוקים יותר.הפוטנציאל בלמידה שיתופית אינו מנוצל באוניברסיטאות.
Online education is established, growing and here to stay(Mayadas et al., Science, 323, 2009) • תכניות למודים מקוונות לתואר ראשון ותארים מתקדמים הופכות שכיחות יותר ויותר, עם חדירה גם למוסדות שמלמדים בשיטה המסורתית. • המודל המועדף והשכיח ביותר הוא המודל המעורב Blended Learning(Bonk, 2004) שבעיקרו הוא א-סינכרוני, בהובלת איש-הסגל האחראי על הוראת הקורס. • העברת החומר, המטלות, האינטראקציה והמשוב ניתנים ברשת, ברמות שונות של שיתופיות, עם LMS המשלב כלים של Web2.0 ותוך שימוש במקורות מידע באינטרנט. • מרכיבים סינכרוניים הם חלופיים לפעילות F2F בכיתה. ניכרת חדירה של טכנולוגיות מתקדמות כמו Second Life ליצירת סביבת לימוד אינטימית לקבוצת לומדים והמרצה שלהם.
חדירה של תכניות לימודים מקוונות • מרבית המוסדות הציבוריים להשכלה גבוהה בארה"ב מציעים תכניות לימודים מקוונות לתואר, או לכל הפחות קורסים כאלה. • לעומת זאת, רוב המוסדות הפרטיים דבקים בשיטה המסורתית. מובילים בשימוש בתכניות מקוונות: סטנפורד, ג'והן הופקינס. השמרנים: פרינסטון, ייל, (!) MIT גרף: האחוז היחסי של תכניות לימודים מקוונות המוצעות על ידי מוסדות ציבוריים להשכלה גבוהה בארה"ב מתוך כלל התכניות הקיימות, בתחומי דעת שונים. מתוך סקר קונסורציום סלואן 2008
המודל המעורב מאפשר גם לאוניברסיטאות רגילות פנייה לקהלים חדשים של לומדים • המעבר להוראה מקוונת, בלתי-תלויה במקום וזמן, מאפשר פנייה לקהלים חדשים של סטודנטים: אנשים עובדים, בעלי-משפחות, מרוחקים גאוגרפית מקולג'ים או אוניברסיטאות. חל גידול עצום במספרים של סטודנטים אלה. • תכניות מקוונות דורשות ממוסדות להשכלה גבוהה הגדלה משמעותית של סגל ההוראה (בניגוד לצפיות של ההנהלות). • אוכלוסיית הסטודנטים: דומיננטיות ברורה של דור-הרשת (Net Generation / Millennials כלומר כאלה שנולדו אחרי 1980) בקורסים לתואר ראשון*. • שיעורי ההצלחה בקורסים מקוונים מעוצבים היטב והמועברים על ידי אנשי סגל מנוסים זהים לאלה של קורסים מסורתיים. *University of Central Florida, Orlando: 80%
השפעה על הסגל המלמד • שביעות רצון גבוהה אצל סגל המלמד באמצעות טכנולוגיה, אם כי כמות העבודה המושקעת גבוהה יותר (לפחות בהתחלה). נדרשת תמיכה פדגוגית וטכנית ניכרת ברמת המוסד. • יתרונות כלכליים / נוחות בהוראה (אפשר מהבית ואפשר יותר קורסים) • האינטראקציה עם סטודנטים טובה ומשמעותית יותר ברשת מאשר בסביבת כיתה רגילה. • הדור שטוען "אינני יכול ללמד אם אני לא רואה אותם בעיניים" ילך וייעלם, אולי מלבד באוניברסיטאות יוקרתיות. • הכלים החדשים [ Podcasting, Text-messaging, Virtual worlds יהיו בעתיד הנורמה בהשכלה הגבוהה ויאפשרו הוראה עשירה ומגוונת יותר (5 עד 10 שנים)
סטודנטים בני "דור הגוגל" מצפים שהמידע יגיע ישירות למחשבם האישי או לטלפון הנייד. מיומנויות מחשב גבוהות, אך יכולות חיפוש ושאילת שאילתות מוגבלת חוקרים ממעטים להגיע לספריה ולהיעזר בה למציאת מידע רלוונטי למחקריהם, הם עושים זאת ממחשבם האישי. ירידה כוללת דרמטית למדי במספר ההגעות לספריות ובכמות ההשאלות יותר ויותר ספרים אלקטרוניים זמינים ברשת, ומתמעט הצורך באוספים פיסיים. דומיננטיות של מאגרי כתבי עת כגון JSTOR Arxiv.org ו-ZETOC ספריות צריכות להיות מוקד מידע ותמיכה לחיפוש מקוון, לאתרי-מידע ולארכיונים דיגיטליים לסגל ולסטודנטים. מומחיות חיפוש היא דרישה ראשונה במעלה מספרנים במאה ה-21. תפקידן המשתנה של הספריות
Students take Technology for granted– מוסדות שלא מבינים זאת ושאינם הופכים טכנולוגיה למרכיב משמעותי בתשתית הפיסית ובאופן ההוראה חושפים עצמם לסכנה של איבוד סטודנטים יש לפתח אצל הסטודנטים גישה ביקורתית יותר למקורות מידע כדי שיוכלו להבין מה טוב ומה לא, להקטין את סכנת ההתמקדות בתוצאת החיפוש הראשונה בגוגל. פלגיאריזם, העתקות ו-Cut&Paste יהפכו שגרתיים יותר ויש להתמודד עם עובדה זו. David Melville, Vice Chancellor U. of Kent: “You can either say you will hold it back... Or accept that it is happening and that you need to ask different kinds of essay questions and exam questions” חומרי לימוד מתיישנים במהירות ואי-עדכונם הופך את הסטודנטים לנחותים בשוק העבודה. יש הכרח לעדכן את הקורסים בצורה רציפה ומתמשכת. אתגרים
סיכום • הנוף האקדמי משתנה וקצתו מעורפל, אך הפסגות בולטות למרחוק • מוסדות שלא יהיו ערוכים לשינויים בנתיב הטיפוס ויחסרו את הציוד המתאים, לא יגיעו • הסגל צריך להוביל את הדרך לפסגה ולשלוט בקצב ולא להיות מובל לשם על ידי הסטודנטים