מתווה הדרכה במקומות עבודה מערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה

1. מתווה הדרכה במקומות עבודהמערכות ניהול בטיחות ובריאות בתעסוקה הכרת 7 מארזי הדרכה מערכות לניהול בטיחות ובריאות (מלב"ב) בתעסוקה חלק ראשון

2. רשימת המארזים • היערכות להטמעת מלב"ב • ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה • כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה • ניהול סיכונים ב מלב"ב בתעסוקה • ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה • העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב • ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

3. היערכות מקום העבודה להטמעת מלב"ב שעור ראשון – מה היא מלב"ב (מערכת ניהול בטיחות ובריאות) שעור שני – שלבי ההטמעה התיאורטיים בתהליך המלב"ב שעור שלישי – מה סקר ראשוני והערכת הפערים הנדרשים שעור רביעי – זיהוי ואיתור גורמי סיכון שעור חמישי – תכנון המלב"ב: מדיניות ומבנה מערך המלב"ב שעור שישי – מטרות המלב"ב מעורבות הנהלה ושיתוף עובדים שעור שביעי – תכנון תהליכי זה"ב וחקירת תאונות ואירועים

4. היערכות מקום העבודה להטמעת מלב"ב שעור ראשון – מה היא מלב"ב בתעסוקה חקירת אירועים מעורבות הנהלה היערכות לתגובה במצבי חירום שיתוף עובדים למה כדאי לאמץ ה-מלב"ב בתעסוקה צמצום התאונות והפגיעה בבריאות העובדים, עובדי קבלן ומבקרים; מניעת נזקים והפרעות לפעילות שוטפת וליצור; שיפור שליטת מנהלים / הנהלה וקיום הוראות; שיפור אקלים ארגוני ויחסי עבודה; מוטיבציה, מורל, ומחויבות רבה יותר של העובדים לארגון; הפחתת היקף תחלופת עובדים, היעדרויות, ואיחורים; ועוד מספר מאפיינים הקשורים לתהליך זה.

5. היערכות מקום העבודה להטמעת מלב"ב שעור שני – שלבי ההטמעה התיאורטיים בתהליך המלב"ב • קבלת החלטה על הקמת מלב"ב; • הקמת צוות מוביל; • הדרכות ראשוניות להנהלה ולאנשי מקצוע; • ביצוע סקר ראשוני לבדיקת מצב הקיים ואיתור פערים; •   תכנון תהליכי הזה"ב בארגון; •   תכנון שיטות לחקירת אירועים והפקת לקחים; •  תכנון מדדים ושיטות לבקרה והערכה של המנבב"ת; • קביעת דפוסי שיתוף הפעולה עם העובדים ונציגיהם; • קביעת דפוסי מעורבות המנהלים (מנהיגות);  • כתיבת נהלי המערכת ושילובם במערכות ניהול קיימות;

6. היערכות מקום העבודה להטמעת מלב"ב שעור שלישי – מה סקר ראשוני והערכת הפערים הנדרשים • מבנה ומטרות סקר ראשוני של מלב"ב בארגון הכולל קביעת המלב"ב קיים, פערים מדרישות, וזיהוי סיכונים ראשוני; • מבנה ומטרות סקר סיכונים ראשוני לזיהוי והערכת גורמי סיכון בארגון.

7. היערכות מקום העבודה להטמעת מלב"ב שעור רביעי – זיהוי ואיתור גורמי סיכון • לימוד מערכות בב"ת קיימות בארגון ואופן השתלבותן בכלל מערכות הניהול בארגון; • זיהוי גורמי סיכון (hazards) לפעילויות בארגון והערכת הסיכונים (סקר סיכונים ראשוני); • לימוד פרטי תאונות ואירועי בטיחות שהתרחשו בארגון - כולל תוצאות חריגות של ניטורים ומדידות; • הערכת רמת הבטיחות בארגון – כולל זיהוי פערים בין המערכות הקיימות בארגון לבין דרישות התקן וזיהוי פערי אי עמידה בדרישות החוק ודרישות בב"ת החלות על הארגון.

8. רשימת המארזים • היערכות להטמעת מלב"ב • ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה • כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה • ניהול סיכונים ב מלב"ב בתעסוקה • ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה • העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב • ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

9. ניהול מדיניות בטיחות ובריאות בתעסוקה • מדוע כדאי לאמץ את / ILO – OSH 2001ת"י 18001 OHSA • הפחתת מספר תאונות וימי היעדרות • ניהול יעיל של סיכוני בטיחות וגהות. • הגנה אופטימאלית על העובדים. • מתן יתרון שיווקי על פני המתחרים. • הבטחת עמידה בדרישות החוק והתקנות הרלבנטיים. • שיפור קשרים מסחריים עם ארגונים הדורשים ניהול בטיחות ובריאות. • מתן יתרון תדמיתי בקהילה, בארץ ובחו"ל. • שיפור מתמיד וחסכון בעלויות כתוצאה מניהול מבוקר. • צמצום נזקים הנובעים מעלויות של אירועי בטיחות. • עקרונות התקן • מסמך OHSAS 18001 שאומץ כתקן הישראלי, מציג מודל בן חמישה • מרכיבים עיקריים המאפשר שיפור מתמיד של מערכת ניהול הבטיחות ובריאות: • קביעת מדיניות של בטיחות ובריאות. • תכנון של מערכת הניהול. • יישום והפעלה של מסגרת ביצוע. • בקרה ומדידה של ביצועי הבטיחות ובריאות. • תסקיר ובחינה מחדש של המערכת על ידי ההנהלה.

10. 1. קביעת מדיניות של בטיחות ובריאות • קביעת המדיניות משולבת משלושה תהליכים: • סקירה של המצב ההתחלתי של המפעל • ביצוע מבדקים לברור מידת קיומם של הוראות ונהלים והתאמתם לנדרש. • משוב על הביצועים של הבטיחות והגיהות במפעל. 2. תכנון של מערכת הניהול. תכנון לזיהוי גורמי סיכון, הערכת סיכונים ובקרת סיכונים הארגון יקבע ויקיים נהלים לזיהוי גורמי סיכון, להערכת סיכונים ולנקיטת אמצעי בקרה נדרשים. יש להבטיח שתוצאות הערכת הסיכונים ותוצאות (האפקטים) של אמצעי הבקרה הנזכרים יובאו בחשבון כאשר הארגון קובע את מטרות הבג"ת שלו. הארגון יתעד את המידע הזה ויעדכנו.

11. 3. יישום והפעלה של מסגרת ביצוע. מימוש ותפעול מימוש תוכנית המלב"ב בתעסוקה יבוצע באופן רציף ושוטף בהתאם לשלבים השונים. הדבר מחייב ביצוע מבדקים לבדיקת התממשות התכנון, ביצוע מדידת ביצועים וקביעה ובדיקה של פעולה מתקנת בכל שלב בו נמצאה חריגה מהתוכנית המקורית. 4. בקרה ומדידה של ביצועי הבטיחות ובריאות. • ביצועים – מדידה וניטור • הארגון יקבע ויקיים נהלים לניטור ומדידה סדירים של ביצועי המלב"ב. • נהלים אלו יבטיחו: • מדדים כמותיים ואיכותיים המתאימים לצורכי הארגון. • מדידת המידה שבה הושגו מטרות המלב"ב של הארגון. • מדדים פרו אקטיביים של ביצועים, למדידת התאמתם לתוכנית ניהול המלב"ב, • לאמות מידה ביצועיות ולדרישות ישימות של חוקים ותקנות. • מדדים רה אקטיביים של ביצועים לרישום ומדידה של תאונות, בריאות לקויה, • אירועים (לרבות מקרי "כמעט תאונה") • וראיות היסטוריות אחרות לביצועי מלב"ב לקויים. • רישום נתונים ותוצאות ניטור ומדידה שיאפשרו ניתוח עוקב של • פעולה מתקנת ומונעת.

12. 5. תסקיר ובחינה מחדש של המערכת על ידי ההנהלה. סקר הנהלה במרווחי זמן קבועים תסקור ההנהלה הבכירה של הארגון את מערכת ניהול המלב"ב. מבדקים אלו יבטיחו שמערכת ניהול המלב"ב מתאימה ואפקטיבית לארגון באופן קבוע, ולא נוצרו פערים בלתי ניתנים לגישור. תהליך סקר ההנהלה יבטיח כי ייאסף המידע הנחוץ לצורך ביצוע הערכה אמיתית, ממצאי הסקר יתועד. סקר ההנהלה יתייחס לצרכים כדוגמת ביצוע שינוי במדיניות, במטרות וברכיבים אחרים של מערכת ניהול המלב"ב.

13. רשימת המארזים • היערכות להטמעת מלב"ב • ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה • כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה • ניהול סיכונים מערכות ניהול מלב"ב • ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה • העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב • ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

14. כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה הגיבוי החוקי לכתיבת נהלים חוק ארגון הפיקוח על העבודה התשי"ד – 1954, תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשנ"ט – 1999 קובעים: "מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום." התייחסות לת"י 18001 ולמנחה ILO נהלים על-פי התקן 18001 ת"י 18001 קובע מפורשות כי יש למסד את פעילות הבטיחות על-פי נהלים. מכאן הצורך במיומנות בכתיבת הנהלים. חשוב לציין, כי את נהלי המנבב"ת ניתן לקיים באופן עצמאי או לשלבם בתוך מערכות ניהול קיימות. תקן 18001 קובע כי על המקום העבודה לקיים נהלי חירום, נהלים לזיהוי אירועים וכן נהלים המגדירים אופן טיפול במקרים של חשש לבריאות ובטיחות העובדים. גם מנחה ILO קובע כי יש לקיים נהלים למצבי חרום אשר מתאימים לגודל מקום העבודה. כמו כן יש להדריך את העובדים ביחס למצבים אלו.

15. נוהל (PROCEDURE‏) מסמך במערכת האיכות, המגדיר קובץ פעילויות בין יחידתיות הנעשות במסגרת תהליך אחד. המסמך מתווה מי עושה מה, מתי והיכן בתרשים פעילויות עוקבות. הוראת עבודה (WORK INSTRUCTION‏) הנחיה כתובה ומפורטת המגדירה כיצד לבצע משימה או פעילות מוגדרת. מטרת כתיבת נהלים המטרה הנה תיעוד שיטת העבודה ו/או דרכי ביצוע פעילות ליצירת נורמת עבודה אחידה, בעלת יכולת להדרכה, לאכיפה ולפיקוח, כולל הגדרת אחריות וסמכות. הנהלים יוצרים שפה משותפת לכלל המנהלים והעובדים ומתארים את שגרת העבודה. הקפדה על נהלים מבטיחה תהליך בטיחותי ומאפשרת סדר פעולות נכון והגדרת אחריות וסמכות.

16. שלושה שלבים מנחים לכתיבת נוהל • שלב ראשון –איסוף חומר - התארגנות • כהכנה לכתיבת נוהל יש לוודא קיומם של הוראות וחוקים. • הכותב ישתמש: • בהוראות הבטיחות בעבודה בהתאם לחוקים ולתקנות שבתחום. • בהוראות התפעול בהתאם להנחיות יצרן המכונה/מכשור. • בתיעודים של אירועים ותאונות בתחום (אם קיימים כאלה). • בנוסף, יוכל הכותב להיעזר בשיטת העבודה הנהוגה, על-ידי עריכת תצפית והבנת העבודה. • כמו כן, ניתן להיעזר בעובדים מיומנים. • השלב הראשון מסתיים בהבנת העבודה על מורכבויותיה ויצירת הכללה המקשרת בין כל • הגורמים בביצוע. • שלב שני – מיפוי • המיפוי הוא תהליך המתבצע כשקיימת כמות גדולה של חומר וארגונו הכרחי ליצירת תהליך. • המיפוי יתבצע ביתר קלות, לאחר השלב הראשון של ההתמצאות. שלב המיפוי ממיין את • שיטת העבודה וכל הפעילויות הנלוות לתהליך שוטף. יש לאגד את כלל הדרישות והפעולות • הנדרשות בתחילת תהליך העבודה, בביצוע שיטת העבודה ובסיום העבודה. • המיפוי מתבצע בשלושה מקטעים: • שלב מקדים לתהליך ביצוע העבודה. • במהלך ביצוע העבודה. • בסיום ביצוע העבודה.

17. שלושה שלבים מנחים לכתיבת נוהל (המשך) שלב שלישי – קביעת רצף הפעולות בשלב זה המשימה הופכת לפרטים בעלי רצף ביצועי, המאפשרים ביצוע של התהליך על כל משתתפיו, ביצוע ההתארגנות הנדרשת, ביצוע הפעולות ברצף נכון, תיעוד כנדרש, סיכום, קיפול וסיום המשימה. שם הארגון (המפעל) • כללי • מטרה • הגדרות • מסמכים ישימים • אחריות (לביצוע ובקרה) • נספחים • הערה: על כל הסעיפים להופיע באופן קבוע בכל נוהל גם אם אין תוכן בסעיף. • בהקרה כזה נכתוב " אין" על-מנת לבקר טעיות ושכחה.

18. שיתוף העובדים בכתיבת הנהלים הצורך לשתף את העובדים במערך ניהול הבטיחות והגיהות במקום עבודה בא לידי ביטוי בתקן הישראלי 18001 (לשעבר ת"י 4481), ארגון הפיקוח על העבודה. בסעיף 4.4.3 בתקן לעיל נקבע במפורש כיצד תתקיים מעורבות העובדים בנושאי הבטיחות והגיהות. להלן מתוך התקן: "העובדים יהיו מעורבים בפיתוח ובסקירה של המדיניות והנהלים לניהול סיכונים". וכן "העובדים יתבקשו להביע את דעתם בכל פעם שנעשו שינויים המשפיעים על הבטיחות במקום העבודה", "העובדים יהיו מיוצגים בכל דיון בענייני בטיחות וגיהות".

19. רשימת המארזים • היערכות להטמעת מלב"ב • ניהול מדיניות בבטיחות ובריאות בתעסוקה • כתיבת נהלים הנחיות והוראות בטיחות בעבודה • ניהול סיכונים מערכות ניהול מלב"ב • ביצוע מבדקים בתחום מלב"ב בתעסוקה • העסקת קבלנים בהבטים של מלב"ב • ניתוח סיכונים בעמדות עבודה((JSA

20. ניהול סיכונים מערכות ניהול בב"ת דרישות ניהול הסיכונים מוגדרות: ת"י 18001 מגדיר דרישות מפורשות לגבי תכנון תהליך הזה"ב (זיהוי, הערכה ובקרת סיכונים): התכנון חייב לכלול שיטות ותהליכים של איתור גורמי סיכון (ומפגעים), הערכת רמת הסיכון הנשקף לעובדים ולאחרים, ונקיטת פעולות מניעה לצמצום הסיכון והסרת המפגעים. איתור גורמי הסיכון והפחתת רמת הסיכון צריכים להתייחס הן לפעילויות שגרתיות של מקום העבודה, והן לפעילויות לא שגרתיות. • הקווים המנחים של ILO קובעים: • כי יש לזהות ולהעריך גורמי סיכון באופן שוטף ומתמשך, וממליצים על ההיררכיה הבאה ביחס • לשליטה בסיכונים: • לסלק לחלוטין את גורם הסיכון; • לשלוט במקור הסיכון באמצעים הנדסיים; • לנקוט בשיטות עבודה בטוחות ואמצעי שליטה. • אם לא ניתן לשלוט בסיכון במידה הראויה, יש לאמץ שימוש באמצעי מגן אישיים. "ניהול סיכונים" הינה טכניקה של קבלת החלטות שמטרתה מזעור הסיכונים בארגון. טכניקה זו יכולה להיות מיושמת לא רק לסיכוני בטיחות ובריאות, אלא גם לכל סיכון אחר בפניו הארגון ניצב, כגון סיכונים משפטיים, סיכונים כלכליים ועוד.

21. ניהול הסיכונים מורכב משבעה שלבים: • הגדרת המערכת בה מטפלים (מחלקה, תהליך, מתקן, פעילות מסוימת וכדומה); • 2. זיהוי גורמי הסיכון הקיימים במערכת – כולל זיהוי תרחישים מזיקים (mishaps) • העלולים לגרום לנזק, ואפיונם; • 3. הערכת רמת הסיכון הגלומה בגורמי הסיכון; • 4. קבלת החלטה על מידת הנסבלות של הסיכונים שהוערכו: האם הסיכון קביל, • ואם לא – קביעת ומידת הנחיצות והדחיפות של הטיפול בהם; • 5. קביעת אמצעי מנע (countermeasures) למזעור הסיכונים; • 6. יישום אמצעי המנע – כולל מעקב ובקרת ביצוע; • 7. הערכת היעילות של אמצעי המנע שיושמו (האם המטרה של מזעור וצמצום הסיכון • אכן הושגה בפועל) ;

22. שבעת השלבים מתכנסים לשלושה שלבים עיקריים בליבת התהליך נקראים כללי הזה"ב: זיהוי גורמי סיכון (hazard identification) – פעילויות שמטרתן איתור גורמים העלולים לפגוע באדם או בציוד; הערכת סיכונים (risk assessment) – הערכה של מידת הסיכון הגלומה בגורמי סיכון שאותרו בארגון. סיכון מוגדר כשילוב הסתברות לתרחיש מזיק, וחומרת הנזק הצפוי מהתרחיש. תהליך זה מכונה לעיתים ניתוח סיכונים (risk analysis); בקרה או שליטה בסיכונים (risk control) – פעולות שמטרתן מזעור הסיכונים לפגיעה באנשים או בציוד בארגון, על-ידי הקטנת ההסתברות לאירוע של תרחישים מזיקים, או על-ידי הקטנת הנזק העלול להיגרם מתרחישים כאלה.

23. שיטות לאיתור גורמי סיכון: • איתור בעזרת רשימות תיוג. • 2. ניתוח בטיחות של מטלה (Job Safety Analysis) • 3. שיטת "What if" – מה עלול לקרות אם... • 4. ניתוח שינויים (Change analysis )

24. ס ו ף חלק ראשון