QIS5 יניב צפיר משרד האוצר אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון

1. QIS5יניב צפירמשרד האוצראגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון יולי 2010

2. עיקרי הדברים • כללי ולוחות זמנים צפויים • מבנה 5QIS ושינויים מהותיים במבנה הכללי לעומת QIS4 • אופן הטיפול ב-5QIS ברכיבים מהותיים • סוגיות ראשוניות הדורשות הבהרה

3. לוחות זמנים צפויים • אירופה • 5 ביולי 2010 – פורסם הנוסח הסופי • תחילת אוגוסט 2010 – פרסום גיליונות ה-Excel • סוף אוקטובר 2010 – תאריך ההגשה לחברות Solo (15 בנובמבר ל-Groups) • אפריל 2011 – פרסום התוצאות באירופה

4. לוחות זמנים צפויים • ובישראל.... • סוף אוגוסט 2010 – הנחיה לביצוע • ספטמבר 2010 – מסמך הבהרות • סוף דצמבר 2010 – מועד דיווח למפקח • יוני 2011 – פרסום תוצאות על ידי המפקח

5. כללי • צפוי להיות ה-QIS האחרון, בחלק מהמדינות מנדטורי (אומדן כ-60% מהחברות באירופה) • מועד חתך ומטבע לקיום הסקר:הדוחות יערכו על בסיס הנתונים ליום 31 בדצמבר 2009 וידווחו באלפי ₪ • בסיס דיווח: בסיס סולו (בשלב ראשון( • שיקולים לגבי אופן הדיווח (למשל חברות מוחזקות)

6. כללי – לקחים מ-QIS4 • ברמת עולמית, בעיות בחישוב: • מיסים נדחים • חברות מוחזקות • תקבולים ממבטחי-משנה • בישראל: • הוראה מפורשת יותר למילוי הטפסים (כולל שיוך לענפים) • טיפול באג"ח חץ - חוסר עקביות בין הנכסים להתחייבויות

7. עיקרי הדברים • כללי ולוחות זמנים צפויים • מבנה 5QIS ושינויים מהותיים במבנה הכללי לעומת QIS4 • אופן הטיפול ב-5QIS ברכיבים מהותיים • סוגיות ראשוניות הדורשות הבהרה

8. רכיבים מרכזיים בסקר חישוב מאזן כלכלי חישוב מרווח סיכון חישוב רכיבי הון מוכר חישוב הון נדרש

9. מעבר למאזן כלכלי – שווי הוגן • נכסים • נכסים לא מוחשיים • מוניטין (0) • הוצאות רכישה נדחות (אין נכס) • תוכנות • חברות מוחזקות • מחיר מצוטט • שווי מאזני • מודל שינוי שינוי

10. מעבר למאזן כלכלי – שווי הוגן • התחייבויות • ביטוחיות • פיננסיות (אין להביא בחשבון סיכון אשראי של הגוף המנפיק) • תלויות משפטיות (צפי ממוצע של תזרימים) שינוי

11. התחייבויות ביטוחיות - סגמנטציה • הומוגניות (על פי מהות ולא צורה) • בביטוח כללי – 16 קבוצות • בביטוח חיים – 17 קבוצות • חוזי With-Profit (לא קיים), Unit linked, אחר, ביטוח משנה נכנס • סיכון ראשי מוות, שרידות, נכות/תחלואה, חסכון • גמלאות בביטוח כללי (לא קיים) • בביטוח בריאות – 2 קבוצות • סיכונים דומים לביטוח חיים (SLT Health) – ישולבו תחת ביטוח חיים • סיכונים דומים לביטוח כללי (Non-SLT Health) –ישולבו תחת ביטוח כללי חדש

12. פרמיית אי נזילות

13. מרווח סיכון - Risk Margin • אין שימוש בפרמיית אי נזילות (0%) • נלקחות בחשבון קורלציות בין ענפי ביטוח • בביטוח כללי החישוב על כל ה-BE ללא הפרדה בין עתודת פרמיות לעתודת תביעות • היררכית פישוט • חישוב כל ה-SCRs העתידיים ללא פישוט • הערכת הסיכונים בתוך חלק מהמודולים לשם חישוב ה-SCRs העתידיים • הערכת כל ה-SCR לכל שנה בעתיד (למשל, ע"י שימוש בגישת היחסיות) • הערכת ה-SCRs העתידיים בפעם אחת (למשל ע"י שימוש במח"מ) • הערכת ה-RM ע"י חישובו כאחוז מתוך ה-BE (במידה ורוב העסק נמצא ב-LOB אחד) חדש חדש

14. הרכב הון מוכר • שלושה רבדים לפי איכות • שיעורים מקסימאליים של הרבדים השונים • MCR - רובד ראשון לפחות 80%, לא כולל רובד שלישי • SCR – רובד ראשון לפחות 50%, רובד שלישי עד 15%ֵ • תכונות הרכיבים הכלולים ברבדים השונים • נדחות (בפירוק), משך חיים, ספיגת הפסדים בעסק חי, זמינות, העדר התניות • רכיבים שינוכו מהרבדים השונים: • גופי אשראי וגופים פיננסיים מוחזקים • נכס מס נדחה נטו • רכיבים המגלמים קרנות לכיסוי התחייבויות ספציפיות • Grandfathering • עד 20% מרובד ראשון (במסגרת המגבלה הרגילה של כתבי התחייבות נדחים) חדש

15. הארכיטקטורה לחישוב דרישות ההון- SCR • BSCR – הפסד בגין אירוע המתרחש אחת ל-200 שנים באופק זמן של שנה VaR99.5%

16. מטריצת קורלציות כוללת

17. סיכון שוק- נקודות עיקריות סיכון ריבית • שוק למעלה ולמטה מותאם לכל נקודה על העקום (מקסימום 70%+, 75%-). QIS4 (מקסימום 94%+, 51%-). • מטריצת קולרציות שונה לשוק למעלה ושוק למטה • שוק תחתון כפוף למינימום של 100 נקודות בסיס (1%). כשהריבית לפני השוק נמוכה מ-1%, השוק יהיה אפס (0). שינוי חדש סיכון מניות • מניות השייכות ל-GLOBAL: 30%- (QIS4 32%-) • מניות השייכות ל- OTHER: 40%- (QIS4 45%-) • YE09 symmetric adjuster: 9%-. (סה"כ שוק: GL: 39%-, OT 49%- ) • שוק של 22%- בחברות בת אסטרטגיות שינוי שינוי חדש חדש

18. סיכון שוק- נקודות עיקריות סיכון נדל"ן • שוק נדל"ן 25%-. (QIS4 20%-) שינוי סיכון מטבע • שוק מטבע. כל מטבע זר לעומת מטבע מדווח: 25%+/-. (QIS4 20%+/-) שינוי סיכון מרווח • מודל מבוסס פקטורים שונים בהתאם לסוג הנכס • חל על אגרות חוב, נגזרות אשראי, מוצרי אשראי מובנים • המרווחים גדלו יחסית ל-QIS4 שינוי

19. סיכון שוק- נקודות עיקריות סיכון ריכוזיות • דרישת הון בעבור השקעות מעבר לסף מוגדר בגורם כלשהו (בהתאם לדירוג וסוג ההשקעה) סיכון צמצום אי-נזילות חדש • נפילה של 65% בפרמיית אי-נזילות (עליית ערך העתודות)

20. חישוב דרישת ההון בגין סיכון שוק • הגבוה מבין דרישת ההון עבור השוק בכיוון מעלה לבין השוק לכיוון מטה • החישוב יתבצע בהתאם למטריצת הקורלציות המצורפת QIS5 שוק למטה שוק למעלה QIS4

21. סיכון חדלות פירעון • חלוקה לשני סוגי נכסים • סוג 1 - חשיפות שעשויות לא להיות מפוזרות, בהן הצד הנגדי עשוי להיות מדורג • לדוגמה - הסדרי ביטוח משנה, איגוח ונגזרים, מזומן בבנקים • חישוב המתבסס על מרכיב הערכת הפסד בהינתן חדלות פירעון LGD)) של הצד הנגדי ומרכיב ההסתברות לחדלות פירעון • סוג 2 - חשיפות שבד"כ מפוזרות, בהן הצד הנגדי עשוי להיות לא מדורג • לדוגמה- סכומים לקבל ממתווכים ,חובות של בעלי פוליסות, הלוואות מובטחות במשכנתא • חישוב המתבסס על הכפלת סכומי החשיפה בפקטורים קבועים

22. תרחיש נכסים לא מוחשיים • ירידה של 80% בערך הנכסים הלא-מוחשיים שהוכרו במאזן הכלכלי • כאמור, מתווסף ל-BSCR ללא קורלציה

23. סיכון חיתומי - חיים • מתרכז כמעט אך ורק בסיכון תמותה. כל שאר הכיסויים שהיו בו ב-QIS4 עברו למודול בריאות • שינויים בפקטורים • תמותה 15%+ (QIS4 – 10%+) • אריכות חיים 20%- (QIS4 – 25%-) • סיכון ביטולים המוני 70% לקבוצתיות (QIS4 – 30% לכולם) *המשכיות*?

24. ביטוח כללי • קטסטרופות • נזקי טבע - אצלנו – בעיקר רעידות אדמה • אבל ב QIS5 יש הרבה תרחישים (מעשי ידי אדם) שאולי גם נצטרך לדווח עליהם • שינוי בפקטורים לסיכון פרמיה ורזרבה • סיכון ביטולים – (במיוחד ל-UPR) • חדש – קורלציה של 0.25 בין סיכון קטסטרופה וסיכון פרמיה/עתודה • שימוש ב-USP חדש חדש חדש

25. ביטוח בריאות • ב QIS4 ביטוחי הבריאות ארוכי הטווח נעשו במודל החיים מכיוון שמודל הבריאות לא היה מתאים. • ב QIS5 יש מודל בריאות מלא. לפי ההגדרה יש להעביר דרכו את כל החוזים שאינם ביטוח חיים (כולל אכ"ע, סיעוד ובריאות), חוץ מאלו שלא ניתן להפריד ("unbundle") • אצלנו החישוב נעשה ברמת הכיסוי – לכן כל הכיסויים דרך מודל הבריאות? • קטסטרופות – ישנם 3 סוגים – התפרצות מקומית (איצטדיון למשל), ריכוזיות (מפעל מבוטח למשל, ספציפית לחברה), מגפה • דרושות התאמות.

26. חישוב ה-MCR • תקרה של 45% מה-SCR • רצפה של 25% מה-SCR • הרצפה והתקרה ("Corridor") מחושבות תוך שימוש בנוסחא הסטנדרטית או במודל פנימי • יישום רצפה אבסולוטית (absolute floor) של 2.2 מיליוני אירו לחברות לביטוח כללי ו-3.2 מיליוני אירו לחברות לביטוח כללי, הסכום של שתי הרצפות לחברות מעורבות

27. סיכונים תפעוליים תקרה נוסחה

28. נוסחה סטנדרטית - Op(ללא פוליסות משתתפות ברווחי השקעה)

29. סיכון תפעולי – שינויים מ-QIS4 • עתודות ביטוחיות: הוספת רצפת אפס מפורשת • פרמיות שהורווחו: התייחסות לשינוי ביחס לשנה הקודמת • ביטוח בריאות: בוטלה ההתייחסות המפורשת. נדרשת חלוקה בין עסקי ביטוח חיים וכללי • גידול במקדמים: גידול במקדמים עבור פרמיות ועתודות בביטוח חיים וביטוח כללי

30. הפחתת סיכונים ביטוחיים • טכניקות הפחתת סיכון ביטוחי כוללות חוזי ביטוח משנה או SPV להעברת סיכון חיתומי • אפקטיבית מבחינה משפטית ומבנית לשם העברת הסיכון לצד שלישי • שילוב ב-SCR באופן ההולם את מידת הפחתת הסיכון ותוך מתן מענה לסיכונים הנגזרים מהטכניקה • טכניקת הפחתת סיכון הכוללת סיכון בסיס • תשולב בחישוב רק אם Basis Risk לא מהותי או שניתן לו מענה במסגרת ה-SCR • תנאים לשימוש בספקי מכשירים להפחתת סיכון ביטוחי • מבטחי משנה - עמידה בדרישות ההון או לפחות דירוג BBB • SPV ממדינות EEA - עמידה בדרישות החוק הלאומי במדינה בה התקבל הרישוי • SPV שאינו ממדינות EEA - מימון מלא של החשיפה לסיכונים שהועברו ע"י ניפוק החוב או מנגנוני מימון אחרים, כאשר זכות הפירעון של ספקי המימון, נחותה מהתחייבויות ביטוח המשנה

31. הפחתת סיכונים פיננסיים • הקטנת חשיפה לסיכונים פיננסיים באמצעות חוזים ומכשירים פיננסיים כגון אופציות PUT, נגזרי אשראי, חוזים עתידיים • ניתנת ליישום במודול אם מייצגת זכויות חוקיות הניתנות לאכיפה • טכניקות להפחתת סיכונים נדרשות להתבסס על החלטה מכוונת להקטין את פרופיל הסיכון בהתאם למדיניות מקיפה לניהול סיכונים • הטכניקה תוכר אך ורק בהתקיים: • סיכון האשראי וסיכונים אחרים הנובעים משימוש בטכניקות אלה מזוהים במסגרת ה-SCR • המכשיר בו נעשה שימוש להקטנת הסיכון מביא להעברה אפקטיבית של הסיכון לצד שלישי

32. הפחתת סיכונים פיננסיים • ביטחון משפטי, אפקטיביות ויכולת אכיפה • טכניקות להפחתת הסיכון יהיו אפקטיבית וניתנות לאכיפה משפטית, וכן מתאימות לנכסים או להתחייבויות המגודרים (תנאי סף להכללת הטכניקה) • אם קיים Basis Risk ניתן להכליל את הטכניקה במסגרת ה-SCR רק אם ניתן להוכיח שהסיכון אינו מהותי ביחס לאפקט הקטנת הסיכון • איכות האשראי של הצד הנגדי המספק אמצעים להקטנת סיכונים • אמצעי הקטנת הסיכונים יהיו בדירוג אשראי ברמת BBB לפחות • עבור גופים שאינם מדורגים - יכולת הוכחה לעמידה בסטנדרטים של דירוג ברמת BBB לפחות • מאפיינים ישירים, מפורשים, שאינם ניתנים לביטול ואינם מותנים • טכניקות להקטנת סיכונים יספקו קשר משפטי ישיר לגורם המספק את ההגנה ויכילו התייחסות מפורשת לחשיפה • ההגנה לא תהא כפופה לסעיף שאינו בשליטת רוכש ההגנה, אשר יאפשר לספק ההגנה לבטלה באופן חד צדדי או שיגדיל את עלות ההגנה כתוצאה מאירוע עתידי

33. הכל בפרופורציה... (Proportionality Principle) • קיימות שיטות שונות ופישוטים לחישוב העתודות ומרכיבי ה-SCR • בחירת השיטות הסטטיסטיות והאקטואריות בהתאם למהות, מורכבות וגודל הסיכונים. • שלב I – בחינת מהות, מורכבות וגודל הסיכונים הגלומים • שלב II – בחינת "שגיאת המודל" כתוצאה משימוש בשיטת החישוב • אין דרישה לחשב כמותית את שגיאת המודל, אלא לוודא שהיא לא מהותית. • ניתן לבחון מהותיות למשל ע"י מבחני רגישות, השוואה בין שיטות שונות, השוואה מול נסיון, וכד')

34. עיקרי הדברים • כללי ולוחות זמנים צפויים • מבנה 5QIS ושינויים מהותיים במבנה הכללי לעומת QIS4 • אופן הטיפול ב-5QIS ברכיבים מהותיים • סוגיות ראשוניות הדורשות הבהרה

35. טיפול בחברות מוחזקות

36. עיקרי הדברים • כללי ולוחות זמנים צפויים • מבנה 5QIS ושינויים מהותיים במבנה הכללי לעומת QIS4 • אופן הטיפול ב-5QIS ברכיבים מהותיים • סוגיות ראשוניות הדורשות הבהרה

37. סוגיות ראשוניות הדורשות הבהרה • טבלת המרה – בין דירוג מקומי לבינלאומי • שימוש בדירוג פנימי • אופן הטיפול במיסים נדחים • פרמיית אי נזילות – אילו סוגים של תזרימי התחייבויות • סיווג ענפי • שימוש בשני עקומים (צמוד ושקלי) • חישוב התחייבויות שיש כנגדן אג"ח מיועדות

38. סוגיות הדורשות הבהרה • חברות מוחזקות • הגדרת מוסד פיננסי • הגדרת החזקה אסטרטגית • תרחיש מניות – האם אנחנו מוגדרים כ-OECD • שימוש בפישוטים – ובפרט היקף פישוט לגבי חשיפה למבטחי משנה • השימוש ב-USP • התאמת תרחישי קטסטרופה

39. תודה רבה !