1 / 14

התפתחותו של מעמד הביניים החרדי

התפתחותו של מעמד הביניים החרדי. עו"ד חיים זיכרמן , ד"ר לי כהנר המכון הישר א לי לדמוקרטיה. * המחקר נערך כחלק מפרויקט דת ומדינה בראשות פרופ' ידידיה שטרן ומפרויקט מדינת הלאום בראשות פרופ' אניטה שפירא. רציונאל המחקר. שינויים הנהגתיים. שינויים תרבותיים. שינויים כלכליים. תרבות צריכה.

adie
Download Presentation

התפתחותו של מעמד הביניים החרדי

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. התפתחותו של מעמד הביניים החרדי עו"ד חיים זיכרמן, ד"ר לי כהנר המכון הישראלי לדמוקרטיה *המחקר נערך כחלק מפרויקט דת ומדינה בראשות פרופ' ידידיה שטרן ומפרויקט מדינת הלאום בראשות פרופ' אניטה שפירא.

  2. רציונאל המחקר שינויים הנהגתיים שינויים תרבותיים שינויים כלכליים תרבות צריכה אקדמיזציה והתמקצעות חדירת האינטרנט הפחתת התמיכה משברים כלכליים גלובאליים צמיחתה של הנהגה מקומית החלשות ההנהגה הרוחנית סדיקת חומת הבדלנות החרדית התחזקות מעמד הביניים החרדי

  3. מטרות המחקר • הפניית הזרקור אל תת-קבוצה ההולכת וגדלה בתוך הקהילה החרדית -מעמד הביניים החרדי • שרטוט קווים לדמותה והבנת מאפייניה של הקבוצה,הרואה את עצמה כחלק מהחברה החרדית אך במקביל איננה ממדרת עצמה מרשות הרבים הישראלית • בדיקת השפעת צמיחתו של מעמד הביניים החרדי מן הפן הפנימי (כלפי החרדיות הקלאסית) ומן הפן החיצוני (כלפי כלל הציבור הישראלי) • בחינת האפשרות לפיה תיהפך תופעה זו – שכיום הינה נחלת יחידים -– לקבוצה מאורגנתבעלת מוסדות תורניים, הנהגתיים וחינוכיים

  4. הגדרת אוכלוסיית המחקר המחקר עוסק במעמד הביניים החרדי המודרני תוך התמקדות במאפייני הקהילה הליטאית

  5. שיטת המחקר • אוכלוסיית המחקר: • 10 מרואיינים • בני 30-40 • ליטאים • נשואים בעלי משפחות בנות 7 נפשות בממוצע • מתגוררים במרכז הארץ בערים מעורבות (בני ברק, ירושלים, פתח תקווה) • בעלי השכלה מקצועית או אקדמית • תחומי העיסוק הבולטים: ראיית חשבון, הייטק, תקשורת ועריכת דין שיטת המחקר: • מחקר גישוש איכותני המבוסס על מדגם "נוחות" ומדגם "כדור השלג" • כלי המחקר: ראיונות עומק חצי מובנים • אזור המחקר: שכונות חרדיות בהם מרוכזת האוכלוסייה המודרנית בערים מעורבות • על סרגל שבין "זרות לקרבה"

  6. חרדיות קלאסית העולם החילוני מאפייני מעמד הביניים החרדי תרבות "הגם וגם"

  7. "ללכת בין הטיפות" • "אני חי בסביבה מעורבת, הבלבול הזה בין העולמות הוא לא קל. אתה נבחן כל היום. אני מחר יכול להכניס טלוויזיה הביתה, אני לא צריך להחביא את האנטנה, אני יוצא לעבודה בעזריאלי, אני הולך לטניס. אחים שלי, חרדים חרדים, במקום מסוים נמאס להם, והם לא היו מוכנים לגדל את הילדים ככה, ללכת בין הטיפות, להיות במבחן כל הזמן. זה מעייף. היום זה פחות מעייף אותי, זה מעייף אצל הילדים כי אני מחנך את הילדים אותו דבר כמו שאני גדלתי ללכת בין הטיפות... אני איפשהו באמצע וזאת מלחמה יומיומית...זה לא קל ללכת על התפר..."

  8. המגוון הפנים קבוצתי

  9. האם מדובר בחרדים? • הגדרה עצמית • החזקה באידיאולוגיית המעטפת החרדית • קיום קשר רציף עם הקהילה החרדית • "שאלת הזהות העצמית היא מורכבת. היותי סוג של "זאב בודד". היה גיל שהפריע לי יותר, היום אין לי בעיה עם זה. שאלת הזהות העצמית קיימת אצלי כל הזמן. • בסוף היום, אני אגיד שאני חרדי אך שאלת הזהות מטרידה אותי, כי כלפי חרדים מהליבה אני לא, אך אני גם לא מזדהה עם חברות אחרות.... • מפריע לי הנושא של הגדרה עצמית, ואני מקווה שלילדים שלי יהיה קצת יותר קל וזה יהיה כמו בארה"ב שלאנשים שם יותר קל..."

  10. מיחידים לקבוצה

  11. זיהוי הקבוצה: מעמד הביניים החרדי

  12. משמעותה החברתית של קבוצת החרדיות המודרנית • השפעת מעמד הביניים החרדי על הקהילה החרדית • השפעת מעמד הביניים החרדי על החברה הישראלית

  13. יחסי הגומלין בין החברה החרדית למעמד הביניים החרדי התממשותם של שלושת התסריטים על ציר הזמן

  14. סוף דבר או תחילתו? • "האם זו ציפור זרה ובודדת או סנונית ראשונה המבשרת את בואה של להקה? אענה לך ב"דבר תורה": ביום הראשון כתבה התורה "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" ואילו היום השני, הוא "יום שני". אם זה יום שני, היום הראשון היה צריך להיקרא "ראשון" ולא "אחד"? אלא שכל זמן שאין שני, הראשון הוא "אחד", לבד, אבל כשאני מדבר על ה"ראשון", זה אומר שהוא איננו היחיד. וללא ספק, יש היום הרבה "ראשונים" ואפשר למצוא אותם בלא מעט פקולטות באקדמיה..."(מתוך אחד הראיונות)

More Related