Download
1 / 30
320 likes | 532 Views
חמשת עקרונות האסטרטגיה. 1) אסטרטגיה כתוכנית – דרך פעולה, נתיב ממצב נוכחי למצב רצוי בעתיד 2) אסטרטגיה כתבנית – "...כלומר, המשכיות של ההתנהגות על-פני הזמן..." 3) אסטרטגיה כעמדה – מיקומם של המוצרים המסוימים בשווקים המסוימים. חמשת עקרונות האסטרטגיה.
E N D
חמשת עקרונות האסטרטגיה • 1) אסטרטגיה כתוכנית – דרך פעולה, נתיב ממצב נוכחי למצב רצוי בעתיד • 2) אסטרטגיה כתבנית – "...כלומר, המשכיות של ההתנהגות על-פני הזמן..." • 3) אסטרטגיה כעמדה – מיקומם של המוצרים המסוימים בשווקים המסוימים
חמשת עקרונות האסטרטגיה • 4) אסטרטגיה כנקודת השקפה –במשפט הבלתי נשכח של Peter Drucker, זוהי "תיאוריית העסקים" (עמ' 13) – מייצגת אסטרטגיה כפילוסופיה מסוימת בעסקים, במונחים של אינטראקציה עם הלקוח, או הדרך(ים) בה(ן) הסחורות או השירותים מסופקים.
חמשת עקרונות האסטרטגיה • 5) אסטרטגיה כתחבולה – השגת נתח שוק באמצעות תכסיס מסוים, שתוכנן לגבור על המתחרה או היריב.
שני תהליכי תכנון על-פיHenry Mintzberg החשיבה האסטרטגית היא אינטואיטיבית ויצירתית. היא כרוכה בסינטזה של חלקי מידע, שלמראית-עין נראים כלא-שייכים, לתוך שלם משמעותי ועקבי. החשיבה האסטרטגית משמשת למציאת: מה אנחנו רוצים לשנות ומה לעשות אחרי שאנחנו יודעים מה לשנות, אך איננו יודעים כיצד לגרום לשינוי לקרות.
תכנון מול חשיבה • תכנון/תכנות אסטרטגי הוא אנליטי. הוא כרוך בחלוקת הדבר אותו אנו יודעים לחלקים קטנים יותר, עד שנבין את הפרטים של מה שאנו אמורים לעשות. • תכנון אסטרטגי משמש במצבים בהם יש לנו תודעה כללית של הדרך בה אנו רוצים להמשיך, אך אנו זקוקים לרעיון טוב יותר בדבר הצעדים אותם יש לקחת, והזמן והמשאבים הדרושים לשם כך.
חשיבה אסטרטגית עוזרת לנו להתמודד עם שינויים. זוהי פעילות של מנהיגים. תכנות אסטרטגי עוזר לנו לעשות היום את העבודה שיש לעשותה היום. זוהי פעילות של מנהלים.
Henry Mintzberg פרופסור לניהול באוניברסיטת McGill, פרופסור לארגון במכון הצרפתי לניהול INSEAD וחבר בחברה המלכותית של קנדה. בין ספריו בתחום התכנון ניתן למצוא את הספרים הבאים: 'עלייתו ונפילתו של התכנון האסטרטגי' (Free Press, 1994), 'אסטרטגיית Safari (בשיתוף עם Bruce Ahlstrand ו-Joseph Lampel, Free Press, 1998).
תכנון אסטרטגי – שיקולים בעד ונגד התפיסה שהתכנון האסטרטגי מהווה יתרון לארגון • אסטרטגיה מכוונת – בעוד שהיתרון של התכנון האסטרטגי ברור, הסכנה טמונה ב-'עיוורון' העלול להיגרם על הארגון בעקבות התכנון האסטרטגי, אשר יקשה על הערכת הזדמנויות ואפשרויות חדשות, כשאלו יצוצו. • אסטרטגיה הממקדת את המאמצים – נכון, אולם הסיכון הנלווה לכך הוא שמנהלים בארגון עשויים 'להינעל' בדרך מסוימת אחת של "חשיבה קבוצתית", שוב, תוך 'פספוס' הזדמנויות חדשות העשויות לצוץ.
תכנון אסטרטגי – שיקולים בעד ונגד התפיסה שהתכנון האסטרטגי מהווה יתרון לארגון • אסטרטגיה המגדירה את הארגון – נכון במידה מסוימת, אך הסכנה היא התעלמות או אובדן של הגיוון העשיר הטבוע בארגון, כתוצאה מסטריאוטיפ פשטני למדי של "מהות הארגון". • אסטרטגיה המספקת עקביות – ללא ספק חשוב, אולם עקביות לשם העקביות בלבד, ללא סיבה שיווקית מוצדקת לכך, מהווה סכנה מוחשית.
אסטרטגיית Safari • 10 אסכולות שונות; היסטוריית האסטרטגיה ומקורה; תפיסות מרכזיות; יישומים; יתרונות וחסרונות. • קיימות שתי קטגוריות: • האסכולות הנורמטיביות (3 הראשונות) – זיהוי כיווני הפעולה מצד החברה מבוסס על הערכת מצבה הנוכחי ועל הסביבה בה החברה פועלת. • האסכולות התיאוריות – ניסיון להבין את הסיבות ההיסטוריות שהביאו חברה מסוימת למצבה הנוכחי בנקודת זמן מסוימת.
האסכולות הנורמטיביות –1. אסכולת העיצוב • יצירת אסטרטגיה כתהליך תפיסתי המתאים את המצב הפנימי של הארגון למצב החיצוני של הסביבה. • אסטרטגיית הארגון מעוצבת כך שתייצג את ההתאמה הטובה ביותר האפשרית. • פיתוח האסטרטגיה הינו תהליך קפדני הפועל על הרציונל.
אסכולת העיצוב – אסטרטגיה כתהליך תפיסתי • כלים – נקודות חוזק, נקודות חולשה, הזדמנויות, איומים – התייחסות אל הכוחות הפועלים בגורמים החיצוניים • בנוסף: התהליך המתאים ביותר בארגונים הזקוקים לרה-אורגניזציה מקיף (תפיסתיות מחודשת) • מציבה דגש רב על היכולת לחזות את העתיד (שכן, אם מתכנן האסטרטגי לא יכול לחזות את עתידה של הסביבה החיצונית, מה הטעם בקיום האסטרטגיה?)
2. אסכולת התכנון – יצירת אסטרטגיה כתהליך פורמלי • פילוסופיה: יש צורך במחלקה לתכנון אסטרטגי בארגון, שתהיה פורמלית • מתודולוגיות מחמירות של תכנון אסטרטגי • ניתוח תרחישים • בנוסף: המתכננים יכולים להעריך אפשרויות אסטרטגיות אמיתיות • התהליך עלול להפוך להיות חשוב יותר מהמוצר; אין מקום לחשיבה יצירתית בתהליך.
3. אסכולת המיצוב – מקורה בתכנון צבאי (למשל: Sun Tzu – אמנות המלחמה) • האסטרטגיה מהווה שילוב של מהלכי התגוננות ומהלכי מתקפה • הנחת היסוד היא שמבנה התעשייה מניע את המיקום האסטרטגי, המניע את המבנה הארגוני
אסכולת המיצוב • כלים – מטריצת צמיחה משותפת (Boston Consulting Group) ועקומת הניסיון • השפעת אסטרטגיות השוק על הרווח (PIMS) • האסטרטגיות הכלליות על-פי מיכאל פורטר • שרשרת הערך על-פי מיכאל פורטר, תיאוריית המשחק • בנוסף: הניתוח החישוב יכולים לתמוך בתהליך הפיתוח האסטרטגי... • “תהליך העשייה האסטרטגית הינו תהליך עשיר יותר ודינאמי יותר מהתהליך הרגיל והיציב המתואר באסכולה זו" (עמ' 121)
4. אסכולת היוזמה – אסטרטגיה כתהליך של חזון – אסטרטגיה התלויה בחזון ומונעת ממנו • כלים – תהליך הפיתוח האסטרטגי הוא מעין 'קופסה שחורה' במוחו של איש-החזון • בנוסף: ישנה הכרה בתרומה העצומה שאיש-חזון מסוגל לתת לארגון • אין הבנה אמיתית כיצד נוצר החזון במוחו של המנהיג • אין לארגון יכולת אמיתית להמשיך בדרך, לאחר לכתו של איש-החזון
5. האסכולה הקוגניטיבית – יצירת אסטרטגיה כתהליך שכלי • פיתוח אסטרטגיה – פעולה קוגניטיבית; ההבנה כיצד המוח פועל ומעבד מידע היא המפתח להבנת התפתחותה של האסטרטגיה • כלים – מפות קוגניציה, מסגרות, תפיסות • בנוסף: נראה כהבטחה, אולם יחסית, לא מפותחת דיה • עד כה ההתמקדות הושמה על יצירת אסטרטגיה כתהליך יחיד ולא כתהליך קולקטיבי (אשר קשה יותר להבנה ולניהול)
6. אסכולת הלמידה – יצירת אסטרטגיה כתהליך צומח • האסטרטגיה בארגון צומחת כתוצאה מלמידה של ניסוי וטעייה בארגון • כלים – אינטואיציה, פירוש • שילוב, מיסוד, גידול • הארגון הלומד • ספירלת הידע • תיאוריית הכאוס
6. אסכולת הלמידה – יצירת אסטרטגיה כתהליך צומח • הכרה בעובדה שעל האסטרטגיה להיות עקבית עם תבניות ההתנהגות והתגובה הטבועות בארגון • הכרה בעובדה שהאסטרטגיה משתנה ומתפתחת עם הזמן; כוח מאזן לתשומת הלב הרבה מדי שניתנה ל-'רציונליות' ששלטה בתכנון האסטרטגי מזה זמן רב
6. אסכולת הלמידה – יצירת אסטרטגיה כתהליך צומח • 'הליכה עד הסוף'; באסכולה זו ‘הכל מותר‘ – היעדר אסטרטגיה או אסטרטגיה שגויה מקבלים משנה תוקף באותה מידה • קיים חשש שהיעדר מיידיות או היעדר משמעת יגברו, ודבר משמעותי לא ישתנה
7. אסכולת הכוח – יצירת אסטרטגיה כתהליך התדיינות • האסטרטגיה היא תולדה של מאבקי כוח בשוק ובתוך הארגון • התמקחות, עימות ופתרון העימות • ניתוח בעלי השליטה, ניתוח פוליטי, תחבולות ותחבולות שכנגד • אין ספק כי כוח הוא אלמנט בפיתוח אסטרטגי
7. אסכולת הכוח – יצירת אסטרטגיה כתהליך התדיינות • מתאים ביותר למצבים מורכבים, לארגונים מתמחים מבוזרים מאוד בהם לשחקנים רבים יש הכוח והנטייה לקדם את האינטרסים שלהם (למשל, אוניברסיטאות) • מתאים לארגונים גדולים ובשלים, בהם מבני הכוח מבוססים היטב • אסכולה זו נוטה להשקפה הצרה יותר הטוענת כי כל אסטרטגיה ניתנת לתפיסה כמאבק כוחות או כחילופי כוחות
8. האסכולה התרבותית – יצירת אסטרטגיה כתהליך קולקטיבי • פיתוח אסטרטגיה הינו תהליך של אינטגרציה חברתית המתרחשת בהקשר של אמונות והבנות המשותפות לחברי הארגון • ערכים • אמונות • מיתוסים ארגוניים • תרבות ארגונית
האסכולה התרבותית:יצירת אסטרטגיה כתהליך קולקטיבי • מכירה בעובדה שתרבות ארגונית, תהיה בלתי נתפסת ולא מוגדרת היטב ככל שתהיה, הינה משתנה חשוב שישפיע על תרבות הארגון – התפיסות מעורפלות ולא מדויקות • נטייה להעדיף את הסטטוס-קוו (עקביות והמשכיות של התרבות הקיימת), ולפיכך אין עידוד לביצוע שינויים הכרחיים
9. האסכולה הסביבתית –יצירת אסטרטגיה כתהליך מגיב • על הארגון להגיב לכוחות הפועלים בסביבה בה הוא פועל, אחרת הוא ייפלט ממנה (ובסופו של דבר ייכחד) • יציבות, מורכבות, גיוון השוק, נישות השוק • הסתגלות, תיאוריית המקרה, ארגון ותעשייה כמערכות אקולוגיות
9. האסכולה הסביבתית –יצירת אסטרטגיה כתהליך מגיב • הכרה בחשיבות הסביבה כהקשר (בדומה לאסכולת המיצוב) • מאפשרת את ההכרה שהמוות של יישויות עסקיות ותעשיות שלמות הוא תופעה טבעית ואולי אף בלתי נמנעת • הגדרת הסביבה לעתים כה מורכבת, עד כי לא ניתן לבצע ניתוח מועיל • מעניקה בקרה רבה מדי לסביבה: שתי חברות שונות הפועלות באותה תעשייה והניצבות בפני אותה סביבה, עשויות לפעול על-פי אסטרטגיות שונות לחלוטין
10. אסכולת הקונפיגורציה –יצירת האסטרטגיה כתהליך של טרנספורמציה • האסטרטגיה הינה פעולה מודעת של שינוי ארגון ממצב אחד למשנהו • כלים – קונפיגורציות אלטרנטיביות: ארגון יוזמתי, ארגון של מכונות, מקצועי • מגוון, אד-הוק (פועל לגופו של עניין), מיסיונרי, פוליטי • החייאה מחדש כתהליך של תזוזה ממצב אחד למשנהו (כלומר, טרנספורמציה)
10. אסכולת הקונפיגורציה –יצירת האסטרטגיה כתהליך של טרנספורמציה מתאים בארגונים בהם הסטטוס-קוו לא ישביע רצון בעתיד עשוי לאלץ שינוי ניכר על ארגון בו אין הצדקה לכך
אסטרטגיית Safari • בכל אחת מהאסכולות שמנינו קודם לכן, תהליך יצירת האסטרטגיה נחשב כמעין 'קופסה שחורה' • אף לא אחת מהאסכולות מסוגלת לתאר בבירור כיצד פרט או קבוצה מסוגלים לעבור מאיסוף מידע וניתוחו, להמשגה של דרכי פעולה אלטרנטיביות (למרות שהאסכולות מודות בכך שהאסכולה הקוגניטיבית היא הקרובה ביותר לכך)
סיכום • נראה כי מחברים רבים נוטים להעדיף את 'אסכולת הלמידה' משום הדגש המושם על ארגון המשתלב בסביבתו ומסתגל עם הזמן • אף לא אחת מעשר האסכולות שמנינו שלמה בפני עצמה. כל אחת מהן מציעה תפיסות יעילות ומעלה נקודות חזקות לחיזוק ההבנה, אולם לכל אחת גם חסרונות משל עצמה.
