ערבית מרוקאית למתחילים

1. ערבית מרוקאית למתחילים אור־אל ביילינסון | Harari college worldwide

2. כל הזכויות שמורות ל־Harari college worldwide השיעור הראשון

3. שיעור ראשון – מטרות השיעור • בסוף השיעור, תוכל: • לברך אנשים ולהציג את עצמך • להשתמש בשמות הגוף הפרודים כדי לבנות משפטים פשוטים • להשתמש בכינויי קניין כדי לציין שייכות • להפריד בין שמות עצם זכריים ונקביים

4. קצת תרבות • היכרות ופרידה הם שני אספקטים חשובים מאוד בחיי המרוקאי. לא ניתן להשוות את הברכות המרוקאיות ל״היי״ הטיפוסי האמריקני. לוקח זמן עד ששני אנשים יסיימו את ההיכרות, יחליפו שאלות ותשובות בעניין רב לחיי השני, למשפחותיהם ולחיים באופן כללי. הברכות משתנות מאזור אחד לאחר, הן בשאלות הנשאלות והן בדרך הברכה (לחיצת ידיים, נשיקה בלחיים או אפילו השמת יד האחד על לבו של האחר אחרי לחיצת ידיים)

5. קצת תרבות • אם תפגוש קבוצת אנשים, עליך לברך את האדם הראשון כברכה לכולם. אל תהיה מופתע אם תבורך על ידי חבר אך הוא לא יציג אותך לאנשים האחרים שאתם הוא עשוי לדבר. אל תהיה מופתע אם אתה בקבוצה ואחרים לא מברכים אותם (המרוקאים מאוד ביישנים). כמו כן אין צורך לתת תגובה מפורטת מדי לברכה – רק את התגובה המצופה. לדוגמה ״מה שלומך?״ דורש חזרה רק ״בסדר, תודה לאל.״

6. ואיך בתרבויות אחרות מכירים? שתפו בפורום!

7. דיאלוג דְז'וּן (ג'ון): סְ־סַלַאמֻ עַלַיְכֻּם מֻחַמֶּד: וַ עַלַיְכֻּם סְ־סַלַאם דז'ון: כִּיף דַאיְר? מחמד: לַא בַּאס, אַלְחַמְדֻלַּה. וּ נְתַ? דז'ון: בִּחִ'יר, אַלְחַמְדֻלַּה מחמד: שְׁנוּ סְמִיתַכּ? דז'ון: סְמִיתִידְז'וּן (ג'וּן). וּ נְתַ? מחמד: סְמִיתִי מֻחַמֶּד דז'ון: מְתְשְרְפִין דז'ון: מְתְשְרְפִין

8. כינויי גוף פרודים • לכינויי הגוף שבעמוד הבא קוראים ״פרודים״ כיוון שהם לא חבורים למילים אחרות, כמו שמות עצם, פעלים או מיליות. הן פרודות בניגוד לכינויי הקניין, שכן חבורים לשם העצם.

9. כינויי גוף פרודים

10. כינויי גוף פרודים • כשאחרי כינוי גוף פרוד מגיע שם עצם או תואר, אין צורך לשים פועל שמשמעותו כמו הפועל "to be" באנגלית. כך בעצם נוצר משפט פשוט: • אַנַא אֻסְתַאד – אני מורה. • הִיַ עִיַאנַה – היא עייפה.

11. כינויי קניין • בערבית מרוקאית (דרג'ה), מבטאים שייכות באופן חבור בלבד. הכוונה היא שמוסיפים אות או שתיים לסוף המילה כדי לציין שייכות. ממש כמו בעברית – ספר -> ספרי. • בעמוד הבא מופיעה רשימה עם סיומות הקניין.

12. כינויי קניין ** הן בצורת ה״שלי״ והן בצורת ה״שלו״, הסיומת הראשונה היא למילים שנגמרות בעיצור, בעוד שהשנייה היא למילים שמסתיימים בתנועה. לדוגמה סְמִיתִי (השם שלי) אבל ח'וּיַא (אח שלי).

13. כינויי קניין • הבה נמחיש את כינויי הקניין על שם העצם כְּתַאב (ספר):

14. כינויי קניין • רוב שמות העצם ממין נקבה בערבית מסתיימים בתנועת A (היי, כמו בעברית!). בכתב הערבי מסמנים את התנועה הזו באות הנקראת ״תא מרבוטה (תא קשורה)״ (ة) כיוון שבעת סמיכות היא נשמעת כמו האות תי״ו (היי, כמו בעברית!), אבל על זה נדבר בהמשך. • לפי שנוסיף כינויי קניין לשם עצם נקבי המסתיים ב־A, נחליף את ה־A ב־T.

15. כינויי קניין • הבה נמחיש זאת על שם העצם מַגַאנַה, שמשמעותו ״שעון״.

16. זכר ונקבה • בערבית שמות עצם הם זכר או נקבה (היי, כמו בעברית!). באופן כללי שמות עצם המסתיימים ב״A״ הם נקביים. (זוכרים? דיברנו על זה) לדוגמה:

17. זכר ונקבה • צורת הנקבה נוצרת מהזכר (למשל במקצועות) על ידי הוספת תנועת A (עם התא מרבוטה). לדוגמה: • ישנן מילים שאינן מכילות צליל A בסוף והן בכל זאת נקביות. ראשית מדובר במילים שהן נקביות מטבען. לדוגמה:

18. זכר ונקבה • שנית, חלק (אך לא כל) חלקי הגוף שבאים בזוגות הם נקביים. לדוגמה:

19. זכר ונקבה • ויש גם מילים נקביות אחרות. לדוגמה:

20. סיימנו! כעת עברו לתרגילים בחזרה באתר הקורס.